גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה תעלה לתאגיד ההחלטה להיפרד מקשת ומ"הכוכב הבא לאירוויזיון"?

קשת שילמה הרבה מאוד כסף עבור הזכות שהנציג לאירוויזיון ייבחר במסגרת השידורים שלה - כולל חבילת פרסום לקידום תאגיד השידור, השתתפות במימון ערב בחירת השיר, מימון הקליפ ומימון המשלחת הישראלית לאירוויזיון במהלך השהייה לפני התחרות ובמהלכה

עדן אלנה, זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון" 2020 | צילום: אורטל דהן
עדן אלנה, זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון" 2020 | צילום: אורטל דהן

השבוע שודר פרק הגמר של התוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", ובכך בא לסיום שיתוף-הפעולה שבין תאגיד השידור הציבורי "כאן" לקשת, שנמשך חמש שנים, ושבמסגרתו הפרס של זוכה התוכנית הוא הזכות לייצג את ישראל באירוויזיון. במסגרת שיתוף-הפעולה בין קשת לתאגיד נותר עוד אירוע טלוויזיוני אחד - בחירת השיר שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שאמורה להתקיים במרץ.

ההחלטה שקיבל התאגיד להפסיק את ההתקשרות עם קשת עוררה סימני שאלה לגבי יכולתו להרים הפקה מקצועית ומהוקצעת כמו "הכוכב הבא", אולם יש לה גם משמעויות כלכליות כבדות, שכן עבור הזכות שהנציג הישראלי לאירוויזיון ייבחר במסגרת השידורים שלה, שילמה קשת הרבה כסף, כולל חבילת פרסום לקידום התאגיד, השתתפות במימון ערב בחירת השיר, מימון הקליפ ומימון המשלחת הישראלית לאירוויזיון.

עם סיום שיתוף-הפעולה חושף "גלובס" את המספרים שמאחורי ההתקשרות שבין קשת לתאגיד השידור, וכמה צפוי התאגיד להשקיע בתחליף לתוכנית "הכוכב הבא" כדי לבחור בשנה הבאה נציג לאירוויזיון.

ההתקשרות עם קשת נוגעת לשני אפיקים מרכזיים: הראשון הוא קידום שידור האירוויזיון ב"כאן 11" והחלק של התאגיד בכך. על-פי החוזה, קשת נתנה לתאגיד השידור חבילת פרסום בשווי של 2.1 מיליון שקל, שכללה חסויות מסוגים שונים ושיתוף-פעולה תוכני.

החלק השני הוא עלויות הפיזיות של בחירת השיר שייצג את ישראל, הפקתו ושהות המשלחת שתייצג את ישראל באירוויזיון. עלות הפקת ערב בחירת השיר שייצג את ישראל הוא כ-1.1 מיליון שקל, מתוכם ישלם התאגיד 500 אלף, וקשת תישא במימון של 600 אלף שקל.

קשת נושאת גם בעלות הפקת הקליפ של הזוכה עדן אלנה שיופק לקראת האירוויזיון, בעלות של 250 אלף שקל; וכן בשהייה של כל חברי המשלחת, עד 14 משתתפים וחמישה מאבטחים, בסכום של עד רבע מיליון שקל.

כידוע, בתאגיד מתכוונים לקיים בשנה הבאה באופן עצמאי תחרות בה ייבחר הנציג הישראלי לאירוויזיון ושוקדים בימים אלה על גיבוש קונספט. ל"גלובס" נודע כי היקף ההשקעה של התאגיד בתוכנית ובערב הגמר מתוכנן לעמוד על כ-5 מיליון שקל.

שיתוף-הפעולה בין קשת לתאגיד נחשב בתעשייה למהלך שתרם לשני הצדדים. האפשרות לייצג את ישראל באירוויזיון הפיח חיים בתוכנית "הכוכב הבא" שכבר הראתה סימני דעיכה; ומנגד היכולות של קשת לייצר מוצר טלוויזיוני ברמה כה גבוהה הציתו מחדש את העניין הציבורי באירוויזיון, שבאותה תקופה נחשב למוצר לא מעניין.

בקשת אומנם הופתעו מההחלטה של התאגיד להפסיק את ההתקשרות איתם, כמו גם מהדרך שבה הודיעו להם על כך, אולם עד הרגע האחרון על המסך לא ניתן היה לראות אפילו רמז לכך: המנחים רותם סלע ואסי עזר בישרו על כך לצופים לקראת סוף תוכנית הגמר, הודו לתאגיד והזמינו את מי שמעוניין להיבחן לאודישנים של העונה הבאה של "הכוכב הבא".

תוכנית הגמר של "הכוכב הבא לאירווזיון" ששודרה השבוע (ג') רשמה רייטינג של 29.2%, שהוא 809 אלף צופים. העונה הנוכחית רשמה נתונים שמזכירים את ימי ערוץ 2 העליזים: ממוצע העונה עומד על 19.9% ו-540 אלף צופים לתוכנית.

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

אפל בחרה בג'מיני, והשווי של גוגל זינק לראשונה מעל 4 טריליון דולר

אפל הודיעה כי היא צפויה לשתף פעולה עם גוגל ולהישען על מודל ה-AI שלה, ג'מיני, במסגרת פיתוח מוצרי הבינה המלאכותית שלה, ביניהם העוזרת הקולית סירי ● בתחילת נובמבר, דווח בבלומברג כי העסקה תהיה בהיקף של כמיליארד דולר בשנה

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

"ביזוי הכנסת , מחטף", דרמה בוועדת הבריאות: הדיון פוצץ אחרי שמשרד הבריאות הודה שעקף את הוועדה

נציג משרד הבריאות הודה בדיון כי המשרד ושר הבריאות "כבר חתמו" על שינוי התקנות בנושא הוצאת טיפולים בתחום התפתחות הילד וסיוע לנשים יולדות מפוליסת ביטוחי השב"ן, וזאת בניגוד להחלטה קודמת ● בתגובה, זעמו חברי הכנסת וקראו "מחטף" וגם "חוסר שקיפות, ביזוי הכנסת וניצול ציני"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

רשות שוק ההון הטילה קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסים, שגרמה לחוסכים למשוך כספים מוקדם מהפנסיה תמורת עמלה גבוהה וללא רישיון פנסיוני ● לטענת הרשות מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בשל סיבה זו ● לאחרונה נחשף בגלובס כי ישראלים מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מחסכונות הפנסיה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

גורם בבית הלבן: טראמפ נוטה להורות על תקיפה באיראן

בכירים ישראלים מעריכים: הפנייה האיראנית לאמריקנים - הונאה כדי למנוע תקיפה ● דוברת הבית הלבן: טראמפ לא חושש להפעיל כוח צבאי באיראן אבל מעדיף דיפלומטיה  ● דובר צה"ל: "צה"ל ערוך בהגנה ונמצא בכוננות לתרחישי הפתעה במידה ויידרש ● שר ההגנה האיראני מאיים: "כל מדינה שתאפשר מתקפה נגדנו או תספק בסיסים לאויב לביצוע מתקפה תהיה מטרה לגיטימית" ● דיווח בלבנון על אופנוע שהותקף מהאוויר באזור צור ● עדכונים שוטפים

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק חדשה לביטול העבירה הפלילית בה מואשם ראש הממשלה ● יוזמי הצעת החוק שמחה רוטמן, אופיר כץ ומישל בוסקילה טוענים לפגיעה בעיקרון החוקיות ולאכיפה בררנית: "מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי הציבור"

הדמיית מלון LUMINA / צילום: יח''צ ברקליס

ההשקעה החדשה של קבוצת ברקליס בים המלח

קבוצת ברקליס בשליטת מוטי גרין נכנסת לזירת תיירות המרפא העולמית: תשקיע כ–350 מיליון שקל בהקמת ריזורט לונג'ביטי (אריכות ימים) ורפואה מונעת בים המלח, שייקרא LUMINA ● מיהם שרי הממשלה שהגיעו לאירוע הפרישה של ינקי קוינט, והמינוי החדש בסוכנות ארלו דיגיטל של קבוצת ראובני פרידן ● אירועים ומינויים

בכיר בסמסונג מציג בכנס את מהפכת ה-AI של החברה / צילום: סמסונג

תערוכת CES: בינה מלאכותית בכל דבר, רובוטים לכל מטרה והתחומים שנפגעו

מעל 4,000 חברות הציגו חידושים טכנולוגיים בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, ובין אלה בלטו הרובוטים ההומינואידים (דמויי אדם) שמסוגלים לקפל כביסה או לשחק בלאק ג'ק ● שימושי ה–AI הביתיים ובחיי היומיום במגמת עלייה, והרכבים האוטונומיים משתכללים

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון

כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד

חברת נאוויטס חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת JHI, שהינה הבעלים של רישיון חיפוש הסמוך למאגר סי ליון ● אם אכן יתגלה עוד מאגר נפט - יהיה ניתן לחבר אותו לתשתית שנאוויטס בונה בסי ליון הסמוך, מה שיהפוך אותו לרווחי במיוחד

דפנה קולר, מקימת אינסיטרו / איור: גיל ג'יבלי

החברה של דפנה קולר מקימה אתר פיתוח בישראל: "עסקה סינרגטית. מוסיפה לנו יכולות"

חברת הביוטק אינסיטרו, המשתמשת ב־AI לפיתוח תרופות, רוכשת את קומביינבל הישראלית ● דפנה קולר, ישראלית במקור, נבחרה ב־2024 לאחת מבין המשפיעים בעולם בתחום ה־AI של מגזין הטיים ● ראיון עם קולר יפורסם במהדורת סופ"ש של גלובס

דגלה של דנמרק מתנוסס על אדמת גרינלנד / צילום: Reuters, Marko Djurica

שינוי גישה? אירופה מאיימת בסנקציות על ארה"ב עקב הצהרות על סיפוח גרינלנד

דיווחים והדלפות לתקשורת מצביעים על כוונת אירופה להחריף את הטון מול וושינגטון ● על הפרק: הגבלות על ענקיות הטכנולוגיה ודיונים על עתיד נוכחות צבא ארה"ב ביבשת ● בזמן שטראמפ מצהיר כי האי "נחוץ" להגנה מפני רוסיה וסין, האיחוד שוקל להקים צבא משותף במקום נאט"ו

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

מצלמה של עין שלישית / צילום: עין שלישית

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

ביהמ"ש דחה את התובענה הייצוגית נגד אל על: "לא ניצלה את מעמדה כמונופול"

בסיום הליך שנמשך כמעט שמונה שנים, דחה ביהמ"ש בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד אל על, במסגרתה נטען כי החברה גבתה מחירים בלתי הוגנים לכרטיסי טיסה בקו תל אביב-מומבאי

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"