גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר יוצא משליטה, החובות מרקיעים לשיא: האם המצב בכדורגל האירופי באמת מצוין?

877 מיליון אירו שהוציאו מועדוני הכדורגל באירופה בשוק ההעברות בינואר הם לא הבעיה המרכזית שלהם ● לפי דוח של אופ"א, נתוני השכר נמצאים בעליה ו"אוכלים" 64% מהמחזור, וההתנהלות השוטפת נעשית על בסיס הלוואות שהביאו את המועדונים לחובות של 8.5 מיליארד אירו

פרמיירליג, ברנלי נגד ארסנל / צילום: ג'ייסון קיירנדאף, רויטרס
פרמיירליג, ברנלי נגד ארסנל / צילום: ג'ייסון קיירנדאף, רויטרס

הרבה מאוד ספקולציות רצו במהלך ינואר במסגרת חלון ההעברות האירופי. כשנשמע הגונג הסופי והזמן תם, התברר שכמות הכסף שהחליפה ידיים בחמש הליגות הגדולות באירופה (אנגליה, איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת) על רכישה של שחקנים חדשים הייתה בסך הכל סבירה - 887 מיליון אירו (לפי נתוני transfermrkt.com). זה לא מתקרב לפעילות שנתיים קודם לכן, אז נחצה בחלון ההעברות של ינואר במעט רף של מיליארד אירו.

ואם בוחנים את המספרים האמיתיים של השוק הרי שהם לא מופרכים ולא מוגזמים: ההוצאה נטו על רכש בחלון הנוכחי, כלומר הוצאה בניכוי הסכום שנכנס ממכירת שחקנים, מסתכמת ב-295 מיליון אירו. במילים אחרות - מועדון כדורגל אירופי מהליגות הבכירות והעשירות, הוציא במהלך ינואר בממוצע 3 מיליון אירו עבור רכישה של שחקני כדורגל. ברמת המחזור הנוכחי של הקבוצות מדובר בהוצאה כמעט זניחה.

שוק ההעברות? הבעיה היא דווקא בשכר השחקנים

ההוצאה על רכישת שחקנים היא במובנים רבים המדד הטוב ביותר לבחון את קיומה של "שפיות" או "אי-שפיות" בכדורגל. העברות קיצון של שחקנים גורמות לחשוב שהשוק איבד שליטה (העברת ניימאר ב-222 מיליון אירו, קיליאן אמבפה ב-180 מיליון אירו, קוטיניו ב-145 מיליון אירו וכו'), אבל לאורך השנים האחרונות הנתונים מראים כי שוק ההעברות, פרוע ככל שנדמה, דווקא מצטמצם ביחס למחזור שמייצרות הקבוצות.

מה שיושב כאבן ריחיים על צווארן של הקבוצות הן לא ההעברות דווקא, אלא שכר השחקנים. הפחד לאבד שחקנים או הרצון למשוך שחקנים חדשים גורר העלאות שכר והוא זה שמקטין את מרווח הפעולה של הקבוצות בשוק ההעברות. השכר הוא בעייתי יותר מרכש שאותו ניתן "להרגיע" לתקופה קצרה - כי לרוב מדובר על התחייבויות חוזיות לכמה שנים קדימה.

מדוח הבנצ'מארק של אופ"א לשנת 2020 (מתייחס לנתוני הקבוצות בשנת 2018) עולה שההוצאות על שכר שחקנים ב-20 הליגות הגדולות באירופה זינקו ב-9.4% בתוך שנה - הזינוק הגדול ביותר מזה 11 שנה. זאת, כאשר בשנה האחרונה הצמיחה בהכנסות הקבוצות הסתכמה ב-4.9% בלבד.

שיעור השכר של הקבוצות באירופה עומד על 64% מהמחזור - נתון מטריד, שמחזיר את הכדורגל עשר שנים לאחור, לתקופה של טרום עידן הפייננשל פייר-פליי, אז הפיקוח המחמיר של אופ"א עוד לא היה קיים.

בבונדסליגה הגרמנית זינק השכר בתוך שנה ב-11%, בפרמיירליג האנגלית ב-13% ובליגה הספרדית ב-20%. ויש גם נקודות קיצון כמו טורקיה, שם זינק השכר ב-36% בתוך שנה.

בליגת העל הישראלית שיעור עליית השכר הוא מהנמוכים ביבשת - 4% בלבד. אבל המצב רחוק מלהיות טוב בהתחשב בכך שסעיף השכר של קבוצות ליגת העל הישראלית עומד על 78% מההכנסות, הנתון השני הכי גרוע מבין 20 הליגות הבכירות שנבדקו (רק בטורקיה המצב גרוע יותר).

ברמת הקבוצות אפשר לראות איזה קבוצות יצאו מעט מאיזון על מזבח התחרותיות. אם ניקח למשל את ברצלונה, סעיף השכר שלה לפי אופ"א עמד באותה שנה על 529 מיליון אירו - יותר מכל מועדון אחר בעולם. סעיף השכר של המועדון "אכל" 77% מההכנסות. בצד השני, סעיף הרכש נטו (רכישת משחקנים בניכוי מכירת שחקנים) בעונה פרועה מאוד שלה בתחום הזה "אכל" פחות מרבע מהמחזור.

אצל קבוצות "פרועות" אחרות, למשל ריאל מדריד, סעיף השכר עמד על 57% מהמחזור, בעוד שרכישת שחקנים לא היוו מרכיב הוצאה כלל מאחר שהמועדון בשורה התחתונה הרוויח על פעילות בשוק השחקנים.

עשור של רגולציה? החובות של המועדונים עדיין כאן

הנתון הנוסף שמעיב על הקבוצות מלבד השכר הוא החובות. לאורך השנים האחרונות הפעילה אופ"א מנגנון רגולציה חונק שנועד בין היתר להפחית את החובות של המועדונים ולהקטין את הסיכוי לקריסות ופשיטות רגל. במדינות מסוימות, למשל בספרד, נכנסו הליגות והקבוצות לתוכנית מוסדרת של החזר חובות מול רשויות המס.

אבל בשורה התחתונה שיעור החובות בכדורגל האירופי עדיין משמעותי. אופ"א מנסה אמנם בדוח השנתי שלה לדחוק את הפרק שהיא מקדישה לנושא החוב לעמודים האחרונים - הוא מופיע בסוף הפרק האחרון של דוח הבנצ'מרקינג, אבל מהתמונה הכללית אי אפשר לברוח: סך החובות של המועדונים מ-20 הליגות הבכירות ביבשת עומד על 8.5 מיליארד אירו - נתון המשקף 40% מהמחזור. מדובר בשיעור החוב הגבוה ביותר מזה עשור, ועלייה של 21% בהיקף החוב תוך עונה אחת.

חלק מהחוב אמנם משויך להשקעה של קבוצות בבניית אצטדיונים, שהם פרויקטים כבדים מבחינה פיננסית שמצריכים נטילת הלוואה, אבל בחלק גדול מהמקרים פשוט מדובר בחוב שמתגלגל משנה לשנה ובשל הרצון של הקבוצות להישאר תחרותיות הוא נותר לא מטופל. בחלק מהמקרים החוב אף גדל, בשל ריבית שוק נמוכה שמעודדת קבוצה לקחת הלוואות ולגייס אג"ח - לעתים דווקא לצורך פעילות שוטפת כמו רכישת שחקנים (לדוגמה: יובנטוס שיצאה לגיוס אג"ח בהיקף 150 מיליון אירו לצורך רכישת רונאלדו).

קבוצת ברצלונה חוגגת / צילום: ג'ואן מונפורט, AP

בפרמיירליג העשירה מתנהלות הקבוצות תחת חוב כולל של 2.47 מיליארד אירו - הגדול ביותר מבין הליגות באירופה. החוב הזה משקף 45% מהמחזור השנתי של המועדונים. אבל הוא בעיקר משויך לשני מועדונים - מנצ'סטר יונייטד שמחזיקה בחוב של 568 מיליון אירו (הגדול ביותר בעולם הכדורגל) שמקורו ברכישה הממונפת של המועדון ב-2005; וטוטנהאם שמחזיקה בחוב של 483 מיליון אירו (השני הכי גבוה בעולם הכדורגל), שמקורו בפרויקט בניית האצטדיון הגרנדיוזי שלה.

חשיפת נתוני החובות מסמנת את המקומות שבהם הבועה של הכדורגל קרובה מאוד לפיצוץ: נכון ל-2018, בטורקיה עומד שיעור החוב הכולל של הקבוצות על 983 מיליון אירו, שמשקף נתון מסוכן של 131% מההכנסות. כלומר, בכושר ייצור ההכנסות של המועדונים הטורקים הסיכוי להתמודד עם חוב כזה הוא בעייתי מאוד. וזה קורה אחרי שכמעט כל המועדון הטורקים המשמעותיים כבר עשו מהלך גיוס משמעותי "חינמי", עם הכניסה שלהם לבורסה.

גם באיטליה המצב נראה רע ומסוכן. היקף החוב הכולל של קבוצות הסרייה A עומד על 1.8 מיליארד אירו והוא משקף 78% מהמחזור. ממוצע החוב לקבוצה עומד על 90 מיליון אירו לקבוצה. המצב הזה עוד יותר רע בהתחשב בכך שחלק מהקבוצות מצהירות כי הן עומדות בפני כניסה לפרויקט של בניית אצטדיון חדש, שרק יעמיד עוד חובות והתחייבויות על אלו הקיימות.

שתי ליגות שיכולות להרגיש טוב עם עצמן בכל הקשור להיקפי החוב הן הליגה הספרדית והבונדסליגה הגרמנית. בספרד עברו הקבוצות במהלך השנים האחרונות תהליך מוסדר של החזר חובות, בעיקר לרשויות המס, והדבר צמצם את החוב של קבוצות הליגה ל-680 מיליון אירו בלבד - שמשקף 22% בלבד מהמחזור.

בבונדסליגה הגרמנית ממשיכים להתנהל בשפיות הרגילה, שעולה למועדונים בהיעדר תארים ברמה האירופית אבל מסדרת להם בצד השני את ספרי החשבונות: סך החוב של קבוצות הליגה הגרמנית נכון ל-2018 הוא 212 מיליון אירו, ומשקף 7% בלבד מהמחזור.

עוד כתבות

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם