גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר יוצא משליטה, החובות מרקיעים לשיא: האם המצב בכדורגל האירופי באמת מצוין?

877 מיליון אירו שהוציאו מועדוני הכדורגל באירופה בשוק ההעברות בינואר הם לא הבעיה המרכזית שלהם ● לפי דוח של אופ"א, נתוני השכר נמצאים בעליה ו"אוכלים" 64% מהמחזור, וההתנהלות השוטפת נעשית על בסיס הלוואות שהביאו את המועדונים לחובות של 8.5 מיליארד אירו

פרמיירליג, ברנלי נגד ארסנל / צילום: ג'ייסון קיירנדאף, רויטרס
פרמיירליג, ברנלי נגד ארסנל / צילום: ג'ייסון קיירנדאף, רויטרס

הרבה מאוד ספקולציות רצו במהלך ינואר במסגרת חלון ההעברות האירופי. כשנשמע הגונג הסופי והזמן תם, התברר שכמות הכסף שהחליפה ידיים בחמש הליגות הגדולות באירופה (אנגליה, איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת) על רכישה של שחקנים חדשים הייתה בסך הכל סבירה - 887 מיליון אירו (לפי נתוני transfermrkt.com). זה לא מתקרב לפעילות שנתיים קודם לכן, אז נחצה בחלון ההעברות של ינואר במעט רף של מיליארד אירו.

ואם בוחנים את המספרים האמיתיים של השוק הרי שהם לא מופרכים ולא מוגזמים: ההוצאה נטו על רכש בחלון הנוכחי, כלומר הוצאה בניכוי הסכום שנכנס ממכירת שחקנים, מסתכמת ב-295 מיליון אירו. במילים אחרות - מועדון כדורגל אירופי מהליגות הבכירות והעשירות, הוציא במהלך ינואר בממוצע 3 מיליון אירו עבור רכישה של שחקני כדורגל. ברמת המחזור הנוכחי של הקבוצות מדובר בהוצאה כמעט זניחה.

שוק ההעברות? הבעיה היא דווקא בשכר השחקנים

ההוצאה על רכישת שחקנים היא במובנים רבים המדד הטוב ביותר לבחון את קיומה של "שפיות" או "אי-שפיות" בכדורגל. העברות קיצון של שחקנים גורמות לחשוב שהשוק איבד שליטה (העברת ניימאר ב-222 מיליון אירו, קיליאן אמבפה ב-180 מיליון אירו, קוטיניו ב-145 מיליון אירו וכו'), אבל לאורך השנים האחרונות הנתונים מראים כי שוק ההעברות, פרוע ככל שנדמה, דווקא מצטמצם ביחס למחזור שמייצרות הקבוצות.

מה שיושב כאבן ריחיים על צווארן של הקבוצות הן לא ההעברות דווקא, אלא שכר השחקנים. הפחד לאבד שחקנים או הרצון למשוך שחקנים חדשים גורר העלאות שכר והוא זה שמקטין את מרווח הפעולה של הקבוצות בשוק ההעברות. השכר הוא בעייתי יותר מרכש שאותו ניתן "להרגיע" לתקופה קצרה - כי לרוב מדובר על התחייבויות חוזיות לכמה שנים קדימה.

מדוח הבנצ'מארק של אופ"א לשנת 2020 (מתייחס לנתוני הקבוצות בשנת 2018) עולה שההוצאות על שכר שחקנים ב-20 הליגות הגדולות באירופה זינקו ב-9.4% בתוך שנה - הזינוק הגדול ביותר מזה 11 שנה. זאת, כאשר בשנה האחרונה הצמיחה בהכנסות הקבוצות הסתכמה ב-4.9% בלבד.

שיעור השכר של הקבוצות באירופה עומד על 64% מהמחזור - נתון מטריד, שמחזיר את הכדורגל עשר שנים לאחור, לתקופה של טרום עידן הפייננשל פייר-פליי, אז הפיקוח המחמיר של אופ"א עוד לא היה קיים.

בבונדסליגה הגרמנית זינק השכר בתוך שנה ב-11%, בפרמיירליג האנגלית ב-13% ובליגה הספרדית ב-20%. ויש גם נקודות קיצון כמו טורקיה, שם זינק השכר ב-36% בתוך שנה.

בליגת העל הישראלית שיעור עליית השכר הוא מהנמוכים ביבשת - 4% בלבד. אבל המצב רחוק מלהיות טוב בהתחשב בכך שסעיף השכר של קבוצות ליגת העל הישראלית עומד על 78% מההכנסות, הנתון השני הכי גרוע מבין 20 הליגות הבכירות שנבדקו (רק בטורקיה המצב גרוע יותר).

ברמת הקבוצות אפשר לראות איזה קבוצות יצאו מעט מאיזון על מזבח התחרותיות. אם ניקח למשל את ברצלונה, סעיף השכר שלה לפי אופ"א עמד באותה שנה על 529 מיליון אירו - יותר מכל מועדון אחר בעולם. סעיף השכר של המועדון "אכל" 77% מההכנסות. בצד השני, סעיף הרכש נטו (רכישת משחקנים בניכוי מכירת שחקנים) בעונה פרועה מאוד שלה בתחום הזה "אכל" פחות מרבע מהמחזור.

אצל קבוצות "פרועות" אחרות, למשל ריאל מדריד, סעיף השכר עמד על 57% מהמחזור, בעוד שרכישת שחקנים לא היוו מרכיב הוצאה כלל מאחר שהמועדון בשורה התחתונה הרוויח על פעילות בשוק השחקנים.

עשור של רגולציה? החובות של המועדונים עדיין כאן

הנתון הנוסף שמעיב על הקבוצות מלבד השכר הוא החובות. לאורך השנים האחרונות הפעילה אופ"א מנגנון רגולציה חונק שנועד בין היתר להפחית את החובות של המועדונים ולהקטין את הסיכוי לקריסות ופשיטות רגל. במדינות מסוימות, למשל בספרד, נכנסו הליגות והקבוצות לתוכנית מוסדרת של החזר חובות מול רשויות המס.

אבל בשורה התחתונה שיעור החובות בכדורגל האירופי עדיין משמעותי. אופ"א מנסה אמנם בדוח השנתי שלה לדחוק את הפרק שהיא מקדישה לנושא החוב לעמודים האחרונים - הוא מופיע בסוף הפרק האחרון של דוח הבנצ'מרקינג, אבל מהתמונה הכללית אי אפשר לברוח: סך החובות של המועדונים מ-20 הליגות הבכירות ביבשת עומד על 8.5 מיליארד אירו - נתון המשקף 40% מהמחזור. מדובר בשיעור החוב הגבוה ביותר מזה עשור, ועלייה של 21% בהיקף החוב תוך עונה אחת.

חלק מהחוב אמנם משויך להשקעה של קבוצות בבניית אצטדיונים, שהם פרויקטים כבדים מבחינה פיננסית שמצריכים נטילת הלוואה, אבל בחלק גדול מהמקרים פשוט מדובר בחוב שמתגלגל משנה לשנה ובשל הרצון של הקבוצות להישאר תחרותיות הוא נותר לא מטופל. בחלק מהמקרים החוב אף גדל, בשל ריבית שוק נמוכה שמעודדת קבוצה לקחת הלוואות ולגייס אג"ח - לעתים דווקא לצורך פעילות שוטפת כמו רכישת שחקנים (לדוגמה: יובנטוס שיצאה לגיוס אג"ח בהיקף 150 מיליון אירו לצורך רכישת רונאלדו).

קבוצת ברצלונה חוגגת / צילום: ג'ואן מונפורט, AP

בפרמיירליג העשירה מתנהלות הקבוצות תחת חוב כולל של 2.47 מיליארד אירו - הגדול ביותר מבין הליגות באירופה. החוב הזה משקף 45% מהמחזור השנתי של המועדונים. אבל הוא בעיקר משויך לשני מועדונים - מנצ'סטר יונייטד שמחזיקה בחוב של 568 מיליון אירו (הגדול ביותר בעולם הכדורגל) שמקורו ברכישה הממונפת של המועדון ב-2005; וטוטנהאם שמחזיקה בחוב של 483 מיליון אירו (השני הכי גבוה בעולם הכדורגל), שמקורו בפרויקט בניית האצטדיון הגרנדיוזי שלה.

חשיפת נתוני החובות מסמנת את המקומות שבהם הבועה של הכדורגל קרובה מאוד לפיצוץ: נכון ל-2018, בטורקיה עומד שיעור החוב הכולל של הקבוצות על 983 מיליון אירו, שמשקף נתון מסוכן של 131% מההכנסות. כלומר, בכושר ייצור ההכנסות של המועדונים הטורקים הסיכוי להתמודד עם חוב כזה הוא בעייתי מאוד. וזה קורה אחרי שכמעט כל המועדון הטורקים המשמעותיים כבר עשו מהלך גיוס משמעותי "חינמי", עם הכניסה שלהם לבורסה.

גם באיטליה המצב נראה רע ומסוכן. היקף החוב הכולל של קבוצות הסרייה A עומד על 1.8 מיליארד אירו והוא משקף 78% מהמחזור. ממוצע החוב לקבוצה עומד על 90 מיליון אירו לקבוצה. המצב הזה עוד יותר רע בהתחשב בכך שחלק מהקבוצות מצהירות כי הן עומדות בפני כניסה לפרויקט של בניית אצטדיון חדש, שרק יעמיד עוד חובות והתחייבויות על אלו הקיימות.

שתי ליגות שיכולות להרגיש טוב עם עצמן בכל הקשור להיקפי החוב הן הליגה הספרדית והבונדסליגה הגרמנית. בספרד עברו הקבוצות במהלך השנים האחרונות תהליך מוסדר של החזר חובות, בעיקר לרשויות המס, והדבר צמצם את החוב של קבוצות הליגה ל-680 מיליון אירו בלבד - שמשקף 22% בלבד מהמחזור.

בבונדסליגה הגרמנית ממשיכים להתנהל בשפיות הרגילה, שעולה למועדונים בהיעדר תארים ברמה האירופית אבל מסדרת להם בצד השני את ספרי החשבונות: סך החוב של קבוצות הליגה הגרמנית נכון ל-2018 הוא 212 מיליון אירו, ומשקף 7% בלבד מהמחזור.

עוד כתבות

מיכה ברכוז, ממייסדי BUYME / צילום: ענת ליטבק

אקזיט ענק למייסדי BUYME: מוכרים שליש ממניות החברה לפי שווי של 250 מיליון שקל

הרוכשים, קבוצת מאיר שבבעלות יעקב שחר וישראל קז, יואב בן יקר וברק קנה ● התמורה למייסדי BUYME : 81 מיליון שקל במזומן ● המייסדים פועלים לפיתוח פלטפורמת מתנות דומה בזירה הבינלאומית

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

רק על הפיל הגדול שבחדר אף אחד בישיבת הממשלה לא העז לדבר

בישיבת העבודה הראשונה של הממשלה היו ברכות, הוזכר האיום האיראני, עיד אל-פיטר אבל כמעט כל השרים והנוכחים התעלמו מהמשפט של ראש הממשלה שהחל כמה שעות מאוחר יותר ● גם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן הונחה לחתוך כל אפשרות לשאלות בנושא

הרחוב הישראלי שוקק בימי קורונה, לאחר שחרור ההגבלות / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

המגמה נמשכת: 10 נדבקים מאובחנים ביממה האחרונה

מספר הנדבקים בנגיף הקורונה בישראל עומד על 16,717 בני אדם. 279 נפטרו, ו-14,153 החלימו ● מספר הנדבקים בעולם עומד על 5,453,135

הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. מימין: נוני מוזס, בנימין נתניהו ועורך דינו של רה"מ מיכה פטמן. בחזית האיור שלושת שופטי ההרכב. משמאל: התובעת עו"ד ליאת בן-ארי / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

הדיון הראשון במשפט נתניהו הסתיים; רה"מ: "במערכת המשפט חברו לעיתונאים ולגורמי שמאל כדי להפיל אותי"

נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ומוזס הגיעו לביהמ"ש המחוזי בירושלים להקראת כתב האישום נגדם ● סנגוריהם ביקשו לקבוע את מועד ההוכחות בעוד כחצי שנה, וכעת צריכים השופטים להחליט מה יהיה לוח הזמנים ● איור מיוחד מביהמ"ש: גיל ג'יבלי

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

"לא נראה שיש משקיע מוסדי שישקיע כספי עמיתים בהנפקת דלק"

בסוף השבוע פנה משה ברקת למוסדיים בדרישה לקבלת מידע על הגיוס של 137 מיליון שקל בהנפקת המניות של קבוצת דלק ● לפי הערכות בשוק, אף גוף מוסדי לא השקיע בהנפקה כספי עמיתים

דונלד טראמפ. לתדהמת אמריקה, ובניגוד לחוקה, הוא הכריז כי הוא חופשי לאכוף את רצונו על 50 המדינות / צילום: Evan Vucci, Associated Press

טראמפ שוקל הקמת ועדה שתבדוק הטיה אנטי ימנית במדיה חברתית

"השמאל הקיצוני מחזיק בשליטה מלאה בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וגוגל", צייץ טראמפ ב־16 במאי, והוסיף שהממשל שלו "פועל כדי לתקן את המצב הלא חוקי הזה"

תומכי נתניהו מחוץ לביהמ"ש: "העם דורש צדק משפטי" / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

התומכים מילאו את אזור בית המשפט: "לעולם לא תצעד לבד בנימין נתניהו"

שעות לפני שהחל הדיון, הרחובות ליד ביהמ”ש המחוזי צפופים; מפגינים מאילת, מקרית גת, מפתח תקוה וממעלה אפרים הגיעו לחזק את נתניהו • למשפט הדמה שנערך בחוץ יש תוצאה חד משמעיות - נתניהו זכאי, מנדלבליט לכלא

השר משה 40, רמת גן / הדמיה: שרפן

"אנחנו רק שמונה דירות, אבל לא היה פשוט עם כל הדיירים"

במקום 8 דירות בבניין שנמצא ברחוב השר משה 40 ברמת גן, בבניין החדש יהיו 24 דירות ● הדיירים יקבלו דירות גדולות יותר עם מעלית, חניה ומרפסת

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א

המובטלים בחברה הערבית: יותר גברים, יותר צעירים

18.6% מדורשי העבודה בשל משבר הקורונה היו ערבים ישראלים ● מחצית מהנרשמים החדשים הם צעירים בני 20 עד 34, לעומת 42.6% לפני המשבר ● 57.8% מהמובטלים החדשים הם גברים ● הפגיעה הקשה ביותר: באוכלוסייה הבדואית

אסף זמיר / צילום: עופר חג'יוב

האם רק אחד מחמישה דורשי עבודה באילת עדיין עובד?

שר התיירות אסף זמיר ציין את כניסתו לתפקיד בביקור בשיאנית באבטלה. ובהפצת נתון מופרז ● "המשרוקית של גלובס"

גדעון המבורגר / צילום: תמר מצפי

הראל תייצג בישראל את חברת הביטוח הסינית TPRe

מבחינת הראל מדובר בהסכם בלעדיות ראשון עם גוף ביטוח סיני גדול, שיתווסף לשורת הסכמי שיתוף פעולה גלובאליים שיש לקבוצה, "עם יותר מ-14 תאגידי ביטוח בינלאומיים

סבסטיאן קורץ/ צילום: רויטרס

קרע באיחוד האירופי: "ארבע החסכניות" נגד צרפת וגרמניה

קאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ מוביל את ההתנגדות להצעת צרפת וגרמניה, לפיה תוקם קרן שיקום לנזקי משבר הקורונה שתמומן ע"י גיוס חוב משותף של כל חברות האיחוד האירופי ● הולנד, אוסטריה, דנמרק ושבדיה יצאו רשמית נגד המהלך: "לא נסכים לאיחוד המבוסס על חובות"

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

למה ממשלות לא מתלהבות ממעקב הקורונה של גוגל ואפל?

למה שתי ענקיות הטכנולוגיה קבעו כללים כל כך נוקשים למערכת המעקב שלהן אחרי התפשטות הקורונה ואיך אפשר לבקש מאזרחי המדינה לשתף עם הממשלה את המיקום שלהם ומידע אישי נוסף מבלי לעורר חשדות בנוגע להגנת הפרטיות?

פקח חניה / צילום: אריאל ירוזלמסקי

רכב פרטי ואופניים - כן. תחבורה ציבורית ושיתופית - לא. כך משגעת הקורונה את מדיניות התחבורה בעולם

דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את הפעלת שירותי התחבורה הציבורית בעת משבר הקורונה ● על פי נתוני המדינות השונות נרשמה ירידה חדה של 80-90% בשימוש בתחבורה הציבורית

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

צפי לפתיחה מעורבת בבורסה בת"א לאחר העליות אתמול

היום אין מסחר בוול סטריט לרגל יום הזיכרון האמריקאי ● עונת הדוחות נמשכת ● מגמה מעורבת בבורסות אסיה ● שטראוס ומבנה פרסמו דוחות לרבעון הראשון

הפרוייקט בשכונת טרייבקה /  צילום: מצגת החברה

בחברת HAP מבקשים לאשר בדיעבד עסקת בעלי עניין

החברה המשקיעה בארה"ב מבקשת להכשיר בדיעבד עסקת בעלי עניין שבוצעה לפני כשנה וחצי, והיקפה כ-4 מיליון דולר ● על רקע עסקה זו, שדווחה לדירקטוריון בעיכוב משמעותי, התפטר בחודש מרץ הדירקטור אלדד אברהם

שלומי בן דוד, אמן אשליות / צילום: פיני סילוק

"מענקים? זה לא מכסה אפילו הופעה אחת"

שלומי בן דוד, אמן אשליות בן 34 מכפר מעש ● "לכל אמן כיסא ריק הוא כמו קרע קטן בלב" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: יח"צ

פיקדון קורונה: במי מהבנקים נתן הציבור את אמונו במשבר

משבר הקורונה תפס את העולם הכלכלי בהפתעה ואילץ את הבנקים לקבל בזריזות החלטות שקשורות בשיווק, בפרסום ובאופן התקשורת עם הצרכנים ● מחקר שערכה סאפיו בקרב כ-100 מותגים מעלה תוצאות מעניינות ביחס לאסטרטגיות השונות שהבנקים נקטו ● מי המנצח הגדול?

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

איבדו אמון? למה משקיעי הקנאביס בתל אביב לא מתרגשים מקבלת אישור הייצוא המיוחל אחרי שנה וחצי

המניות שקפצו עם אישור הייצוא על ידי משרד הכלכלה לפני שבועיים, מחקו את רוב העליות ● הסיבות: עדיין דרושים אישורי משרד הבריאות, האיחוד האירופי והמדינות המייבאות ● כעת השוק מחכה לראות אם המשלוחים ממריאים בפועל