כביש 232 מצומת סעד דרומה, משובץ בחלקות יער של קק"ל, ובאמצע ינואר כבר נצפו בהן נקודות אדמדמות חינניות, שרומזות על גל הפריחה האדום שחווה האזור מדי שנה. מאז ירדו עוד גשמים, והצפי השנה הוא לפריחה נהדרת. בחניון רעים עצרנו כדי לראות מקרוב את החלוצות ולהתפעל מפשטותן ויופיין.
טלילה ליבשיץ, המדריכה מקק"ל, שפכה אור על הקשר בין רעייה לכלניות. עדרי הצאן, מתברר, נמנעים מללחך את הכלניות כי הן גורמות לצריבה, ובהיעדר תחרות על משאב הקרקע, הן מתרבות ונפוצות בשטחים שמשמשים לרעייה.
הכלניות הללו הן הכוכבות של פסטיבל "דרום אדום" השנתי, שמתקיים זו הפעם ה-15 והפך מזמן למותג. לצד שיתופי פעולה פוריים, האירוע עדיין אינו מסחרי אלא נועד לקדם את האזור, ותמיד יש בו תכנים חדשים. השנה הדגש הוא חיזוק אמצע השבוע, ולכן באתרים רבים תהיה פעילות בימי ג'.
סופי השבוע יתחילו בימי חמישי, עם מופעי מוזיקה ויגלשו עם שלל אירועים לימי שישי ושבת. אגב, מתברר שלפסטיבל יש אפקט גדול גם אחריו, ומי שמגלה את האזור ממשיך לפקוד אותו גם אחרי הפסטיבל, למרות שהוא רגוע ואולי דווקא משום כך. בזמן הפסטיבל יהיו ביערות קק"ל אינספור פעילויות ללא תשלום: סיורים מודרכים, סדנאות יצירה, שווקים מיני הפנינג וכמובן מרוץ הכלניות וצעדת הכלניות המסורתיים.
מחניון רעים הגדול מסתלסלת "דרך מתקני המים", שביל לכל רכב באורך של 2.6 ק"מ, שחולפת בין מתקני מים עתיקים מתקופות שונות. יש בו בורות ביזנטיים, בארות, כולל באר אנטיליה (מערכת לשאיבת מים מבאר באמצעות מסילות עולות ויורדות שצמודים להן כלי קיבול למים. כאשר הכלי מגיע למעלה המסילה, הוא מתהפך, והמים נשפכים לתעלה בנויה), צנרת בריטית, בריכות ועוד.
ויש גם דברים חדשים: "גילו לי" במושב ישע הוא בית קפה חברתי (כשר), שהקימה גלית בשארים, אופה במקצועה, שבחרה להנציח בדרך זו את בנה גיל, שנפטר בטרם מלאו לו 11. בשארים הגשימה את צוואתו לנתינה ואהבה, וכפי שעטפו אותם חברים ומכרים היא בחרה להחזיר בטוב. איך? כל אורח יכול לרכוש שובר "מנה במתנה" (60-10 שקלים) ולבחור למי לתת. אפשר כמתנה לבני משפחה או חברים, אבל גם לנזקקים, וביחד עם מחלקות הרווחה, מאתרים ומעבירים.
כשמסתובבים בחלל קשה להתעלם מהנשמה הגדולה שיש בו, האוכל שכולו מעשה ידיה מחומרי גלם מקומיים, טעים לא פחות. בימי שישי יש בופה עשיר (74 שקל), וניתן לקנות עוגיות הביתה כל השבוע. בשישי יש גם קישים, לחמים ועוגות. כדאי להזמין מקום (08-9950155).
בחוות "אל היען" תשמעו את סיפורו המרתק של ענף היענים בארץ, שהתחיל בעשר ביצים שהביאו מדרום אפריקה צופיה ומייק ואן חרדנברוק בשנות ה-70. לכמה שנים אפשר היה להשיג סטייק יען במסעדות ארצנו, אבל עם השנים נכחד הענף החקלאי, והחווה הפכה לתיירותית והיא פנינה מיוחדת במינה.
על שטח של 1,200 דונם מסתובבות כמאה יענים, שהן חיה סקרנית, די טיפשה (מה אפשר לצפות משמונה גרם מוח בגוף של מאה ק"ג?) אך משעשעת, בעיקר מאחורי גדר. אפשר להאכיל את היענים (זהירות, זה צובטני), יש גן שעשועים ופינת חי עם ארנבות ענק, עופות ועיזים. לילדים יהיו סדנאות והופעות עם דוקטור באבל (בועות סבון) ועם ליצנית. מבוגרים יוכלו ליהנות ממעשנה ענקית עם גריל בשרים ועם בירה מהחבית של מבשלת "ללה" (פתוח כל שישי ושבת 16:00-10:00, כניסה 25 שקל מגיל 3 ומעלה. לפרטים: www.el-hayaen.co.il).
קיבוץ עלומים הוא הוכחה שהקיבוץ הקלאסי לא גווע תחת גלגלי ההפרטה. הקיבוץ דתי, חקלאי ושיתופי ממש כמו פעם, והוא מציע סיור של כשעה ברכבת לכל המשפחה. הסיור חולף דרך חלקות החקלאות ובהן אחת עם קטיף עצמי, עוברים ליד חדר האוכל שעדיין פעיל, הרפת ועוד. יש חדרי אירוח מקסימים, מרכז מבקרים "בארות בנגב" ובית קפה שמתאים בעיקר לקבוצות אך זמין לקפה ומאפה (08-9937300). בקיבוץ רוחמה שוקמה החווה שנוסדה לפני למעלה ממאה שנים ובה באר ששופצה ואפילו פועלת. זהו מקום פסטורלי להפליא, עם שטח מסודר לפיקניק ושירותים, מוזיאון קטן וסרט, ויופי של נקודה להפוגה.
סיימנו ב"כוכב מיכאל", במיני-אזור תעשייה שמלא בדברים טובים. מור וגל בז'יז'ינסקי הקימו בבית אריזה ישן שוק מעצבים שהפך לשוק איכרים. השוק מתקיים בימי שישי, ובפסטיבל יהיו לצד דוכני חקלאות, ירקות, אומנות ואוכל, גם מופעי מוזיקה ושפע של אקשן. יהודית מהאלפחורס עושה כאן סדנאות ציור על עוגיות והשכנים, עדי ויובל הרץ בר נחום, מפעילים את מסעדת קרוואג'יו הסמוכה. המסעדה האיטלקית (לא כשרה) מגישה שלל מנות המבוססות על מוצרים מקומיים, והן נדיבות, מגוונות ומוצלחות. בפסטיבל יהיה תפריט מיוחד וחובה להזמין מקום מראש (077-560-3065).
הפסטיבל יתקיים בסופי השבוע עד 29.2. לפרטים: www.habsor.co.il
