גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: "אם תבנה את זה, הם יבואו" - מי אמון על אמון הציבור?

אנחנו ב"גלובס" מאמינים בציבור הישראלי ● אנחנו מאמינים בלב שלם שאם נצליח לתת מענה לחטאי העיתונות ונצליח להחזיר את האמון בנו ואת הרלוונטיות שלנו, אז הציבור הישראלי יבוא ● פרויקט מיוחד

אלונה בר און / צילום: מתן פורטנוי, גלובס
אלונה בר און / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

מה זה אמון? ההגדרה המילונית המדויקת ביותר שמצאתי היא "ייפוי-כוח רוחני המוענק לישות כלשהי ונותן לה לגיטימציה לנהוג לפי ראות עיניה".

האם לאמון יש ערך כלכלי? ב- 2019, הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הגדיר "אמון" כמטבע האולטימטיבי וכ"מילת הבאזזז" החדשה. כמו כן, מחקרים הוכיחו קשר מובהק בין רמת האמון לבין גובה התוצר לנפש.

האם יש משבר אמון? "העולם סובל מהפרעה קשה של חוסר אמון", אמר בספטמבר 2018 מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס, וריצ'רד אדלמן, חוקר האמון המשמעותי בעולם, מצביע על בעיה קשה של אמון, עם קשר כרונולוגי ברור לעידן ה"פוסט אמת" וה"פייק ניוז".

האם יש משבר אמון בעיתונות? בעניין הזה אחסוך את המחקרים הסטטיסטיים שמוכיחים זאת ואטען שלדעתי, אם אנשים היו מאמינים לאמצעי התקשורת המסורתיים - הם לא היו מפסיקים לצרוך אותם, לטובת "עיתונות" מבוססת רשתות חברתיות, ובפרט כשהם כבר הבינו היטב מה זה "פייק ניוז" וכמה זה מסוכן.

מה מקורות משבר האמון בעיתונות? האם כדאי והאם אפשר לתקן?

עיתון הוא לא רק "אמצעי תקשורת" או "מדיה", אלא רצף של בחירות. בחירות ותיעדוף של נושאים ושל תמהיל, של כותרות, תמונות, כותרות משנה, גרפים, מילים ואולי הכי חשוב - של הקשרים. בעיניי, הציבור הפסיק לתת את "ייפוי-הכוח הרוחני שהוא העניק לישות ששמה עיתון לבצע את הבחירות האלה בשמו". ואני אטען גם, בניגוד למה שאמר ב-1977 יצחק בן אהרון, ש"העם" לא טיפש. העם פשוט לא אוהב לגלות שעבדו עליו.

לאחר שהחלטנו לבסס את המודל העסקי של "גלובס" המתחדש על שיקום האמון בעיתונות, ערכנו מיפוי פנימי של "חטאי העיתונות" (או בעברית מכובסת: "האתגרים") שהובילו לשחיקת האמון. בין החטאים שמיפינו נמצאים:

- תיק 2000 ותיק 4000 ותמליליהם, שהוכיחו שהמו"לים למעשה סוחרים בתודעה הציבורית כאילו הייתה רכושם הפרטי.

- 'עיתונות הכלום' שצמחה בארץ, המגבבת תוכן לא רלבנטי במקרה הטוב, ומיותר והרסני במקרה הרע, ממש כמו מזון עתיר שומן טראנס שיצא זה מכבר מחוץ לאופנה ולחוק בארה"ב. 'עיתונות הכלום' היא זו שאיפשרה לשלוח עשרות "פושים" לעומק התודעה שלנו, שמעדכנים ברמת הדקה על מסעה של נעמה יששכר הביתה תוך תיאור הקובות בסיר ודוד המים הדולק שממתינים לה.

- התוכן השיווקי הסמוי והסמוי למחצה שהגיע עד כדי מכירת שערי עיתונים יומיים למפלגה פוליטית. אירוע שקרה לפחות חמש פעמים בשלוש השנים.

כמו כן מנינו חטאים כמו היעדר בדיקת עובדות מספקת, היעדר גיוון מגזרי, היעדר שקיפות עצמית (תוך דרישת שקיפות מכל אחד אחר), היעדר כבוד למסוקרים שלנו, מיעוט התנצלויות ואי לקיחת אחריות על טעויות, הסתמכות מופרזת על יח"צ וקומוניקטים ללא עבודת שטח ותחקיר, כניעה לתרבות ה"קליקבייט", לכותרות סנסציוניות ומטעות ולתמונות משפילות ועוד ועוד.

אבל, החטא שהגדרנו כאם כל חטאת הוא אי שימת הלקוח, הקורא והמנוי, במרכז. זה לא רק אומר שהעיתונות "מכרה" את התודעה של הקוראים שלה לפירסום סמוי / לעסקאות הון-שלטון ואג'נדות אישיות, אלא שהיא גם לא השקיעה מאמץ מספק לוודא שהתוכן שלה בכלל מספיק רלוונטי ומועיל לקוראיה - ולכן, למה שאלה יטרחו בכלל לקרוא? שלא לדבר על לשלם?

אמון הציבור בתקשורת ישראל ירד ב-2016 לשפל של כל הזמנים כשעמד על 24% ומאז רושם עלייה מתונה. לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וממחברי הקוד האתי של "גלובס", התופעה הזו מתרחשת גם בארה"ב, בבריטניה ובמדינות נוספות. לדבריה, ייתכן שהרשתות החברתיות, שהיוו הזרז החזק ביותר לחשיפת האינטרסים התקשורתיים, מתחילות לאבד מקסמן: "היום רוב הציבור מבין שהמדיה החברתית אינן המסד החדש לשיח ציבורי שוויוני, אלא ברוקריות של פרסומות. כך, נוצרה כמיהה בציבור למבוגר אחראי".

אבל האמון בעיתונות לא נדרש "רק" לתפקיד "המבוגר האחראי", שנלחם על האמת, מגונן על התודעה הציבורית מפני פייק ניוז ומציף נושאים ותחקירים בעלי חשיבות לשיח. האמון בעיתונות הוא גם אבן דרך חיונית להשגת המטרה המשותפת לכולנו: פני מדינת ישראל. מדוח האמון של חוקר האמון אדלמן לשנת 2019, עולה כי חוסר האמון בעיתונות, מתדלק חוסר אמון בעסקים וחוסר אמון בפוליטיקאים, כך שהשבת האמון בעיתונות תועיל להמשך פיתוח הכלכלה הישראלית (שכאמור למעלה - כרוכה ברמת האמון בכלל) ובעיקר, תאפשר לעיתונות לחזור ולקיים את ייעודה המקורי כ"שומרת הסף של הדמוקרטיה".

כדי שכל אלה יקרו על העיתונות להוכיח באותות ובמופתים, שהיא ראויה לזכות מחדש במטבע היקר ביותר בעולם, אמון הציבור.

אנחנו ב"גלובס" מאמינים בציבור הישראלי. אנחנו מאמינים בלב שלם שאם נצליח לתת מענה לחטאי העיתונות ונצליח להחזיר את האמון בנו ואת הרלוונטיות שלנו, אז הציבור הישראלי ינהג כמו שאמרו בסרט "שדה החלומות": "if you build it, they will come".

הכותבת היא יו"רית "גלובס"

עוד כתבות

מאיה יעקבס / צילום: דור מלכה

הטינאייג'רית שמשמשת לה מקור להשראה והמסעדה שגורמת לה לצחוק: ההמלצות של מנכ"לית צלול

מה היא למדה מגרטה טונברג, איזה אמן מעטר את קירות הבית שלה, איפה היא אוהבת לשתות את התה של חמש, ומה הופך את העובדים שלה לטובים יותר ● חמש ההמלצות של מנכ"לית צלול מאיה יעקבס ● מדור חדש

שטר 10 לירות ישראליות, 1958 / צילום: Shutterstock

קמפוס צדדי, דפיקה בדלת: איך נולדים מחקרים ישראלים ובמה הם שונים?

איך נולד מחקר מאירוע "על האש", ומה עושים פוסט-דוקטורנטים ישראלים בהרווארד כדי להשיג יתרון על חבריהם ● פרופ' גד יאיר, שחוקר את תרבות המדע הישראלית, מסביר מה מבחין אותה מתרבויות מדע אחרות ● מבולגנים? חסרי היררכיה? לא כולם מסכימים שהמדענים הישראלים שונים מאחרים

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: חיים הורנשטיין

הפרצה הגדולה האחרונה בפיקוח על תקציב הביטחון לקראת סגירה

האוצר יגיש לממשלה הצעת החלטה למינוי חשב שיעמוד בראש היחידה האחראית על תשלומי שכר ופנסיה ● תשלומים בהיקף כ-8 מיליארד שקל לשנה חולקו עד היום ללא בקרה

גולדה / צילום: ליאל סאנד

השפים הגדולים מסתכלים ומשתגעים: כך הפכה גולדה למותג נוצץ שמוכר גלידות ב-600 מיליון שקל בשנה

לפני שנה וחצי השפים לא היו מאמינים שהם ישנעו מנות גורמה בצידנית לבתים, ושגם גלידות וקרואסונים הם מזון שאפשר לארוז למשלוח בוולט ● מדד המותגים

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית סנאפ עלתה ב-23%

האג"ח הממשלתיות לעשר שנים בארה"ב עלו ב-1.3% ● נעילה ירוקה באירופה ● הפעילות העסקית בגוש האירו בהתרחבות המהירה ביותר מזה שני עשורים ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה, מניות הטק הסיניות שרשומות בהונג קונג ספגו מהלומות קשות והמגזר כולו ירד במעל 3% ● לרגל חג, לא התקיים מסחר ביפן היום

פרויקט פינוי בינוי בקרית חיים. ההתחדשות העירונית תקועה / צילום: בר - אל

צמצום מנגנון ההקלות: רפורמות הנדל"ן המשמעותיות בחוק ההסדרים

משרד האוצר הפיץ את תזכיר טיוטת חוק ההסדרים לפני הדיון בממשלה, מסמך בן 271 עמודים הכולל שלל רפורמות גדולות ומשמעותיות בכל תחומי חיינו, בין השאר, גם בנדל"ן ● מהסבת מבני תעסוקה למגורים ועד היטל ההשבחה על התחדשות עירונית: אלה השינויים המהותיים בחוק בתחום הנדל"ן

אינטל / צילום: Shutterstock

אינטל עקפה את התחזיות; הכנסות טוויטר עלו ב-74% בתוך שנה

ענקית השבבים והמעסיקה הגדולה במשק הישראלי פרסמה הלילה את התוצאות לרבעון השני, ועקפה את התחזיות ● טוויטר רשמה תוצאות חזקות במיוחד, עם זינוק של 74% בהכנסות בתוך שנה, והמניה מזנקת במסחר המאוחר

 

נחלה ברמת רזיאל, שבכלל לא הייתה על המדף, נמכרה במיליונים

נחלה בשטח 8 דונם נמכרה ב-9 מיליון שקל, לאחר שהמתווכת מצאה את המוכרים כשיצאה להקיש על דלתות במושב ● ואילו עוד עסקאות נחתמו השבוע?

אבישג סמברג עם דגל ישראל לאחר שזכתה במדליית הארד / צילום: Reuters, Murad Sezer

מדליה ראשונה של ישראל בטוקיו: אבישג סמברג הדהימה עם ארד בטאקוונדו

הלוחמת הישראלית בת ה-19 הפתיעה בענף בו ישראל מעולם לא ניצחה עד טוקיו ● כבר איבדה יתרון 12 נקודות בקרב על הארד, אבל סיפקה קאמבק אדיר והשיגה את מדליית הארד

איסטנבול. תורכיה / צילום: Shutterstock

אחרי עשור שלם של ברוגז: הישראלים מתגעגעים לטורקיה

לא רק השיחה המפתיעה בין הרצוג לארדואן: גם העלייה בנסיעות ישראלים לטורקיה, צפיית שיא בסדרות טורקיות ושגשוג של המטבח הטורקי בארץ ● האם אחרי עשור שני העמים מוכנים לסולחה?

שיאני השבוע במדיות המובילות / עיצוב: גלובס

מה יש למוניקה לווינסקי להגיד לעולם ולמה כולם מבוהלים בטיקטוק? על מה דיברו השבוע

הסינגל הבינלאומי של נועה קירל - שעשה בלגן, ההרצאה החושפנית של מוניקה לווינסקי בטד, הסדרה שחזרה לככב בנטפליקס וההאשטאג שגרף 100 מיליון צפיות ● על מה כולם דיברו השבוע? מדור חדש  

פוסט ויראלי בפייסבוק, 20.6.2021 / צילום: Shutterstock

בדרך לטוקיו: אליפות העולם בפייק ניוז

ממשלת יפן לא החליטה להתנכל למחאת השחורים, האצנית האמריקאית שהושעתה מהמשחקים לא הופלתה לרעה לעומת מייקל פלפס, ולא - המיטות בכפר האולימפי לא נבנו בצורה שתגרום להן לקרוס במקרה שישמשו לסקס ● המשרוקית בעקבות שמועות לא נכונות על האולימפיאדה

חנות מחשבים KSP / צילום: איל יצהר

לפני שופרסל אונליין, קצת אחרי אמזון: רשת המחשבים הזו פיצחה את הנוסחה לאהדת הצרכנים

שנת הקורונה לימדה את מותגי הקמעונאות המובילים את חשיבות ההשקעה באונליין ● סופר־פארם, המובילה בקטגוריה, ו-KSP השכילו לנצל זאת - וגם הענקיות הבינלאומיות נהנו מכך שהישראלים קנו יותר ● מדד המותגים

גלידות בן אנד ג'ריס. יותר מ־1,600 דיונים ברשתות החברתיות ובפורומים / צילום: Shutterstock

פרשת בן אנד ג’ריס הצליחה לבלבל את הציבור, והמרוויחה המפתיעה היא יוניליוור

כ-40% מהגולשים הישראלים סבורים כי יש לנקוט בחרם בפרשת הגלידות, כך עולה מניתוח של חברת באזילה עבור גלובס ● עם זאת, הישראלים לא מספיק מכירים את מותגי חברת האם יוניליוור, וכמי שמשווקת בארץ את גלידות שטראוס, היא תרוויח גם אם יחרימו את בן אנד ג'ריס

פועלי בניין בעבודה / צילום: תמר מצפי

בין אופטימיות לפסימיות: ההתאוששות הכלכלית מהירה מהתעסוקתית

לפי דוח של ה-OECD, שוק העבודה הישראלי יהיה האחרון להתאושש מבין מדינות הארגון ● עם זאת, ייתכן כי הפער בין היקף המשרות הפנויות שנמצא בשיא לבין שיעור האבטלה הגבוה, יוביל לשינוי מבני של שוק העבודה ולהתאמות של עובדים לשוק החדש

אתר בניה רחוב הרב קוק 19 ת"א / צילום: שלומי יוסף

בעקבות מחלוקות: ההצעה להגדיל את מספר הפלסטינים בענף הבנייה לא תובא לממשלה

לפי ההצעה שהגיעה לידנו, מספר האישורים לעובדי בנין פלסטינים אמור היה לעלות ב-15 אלף ל-80 אלף בסך הכול ● בשל שרים שחוששים שהמהלך יוביל לפיטוריהם של העובדים הערבים-ישראלים, ושאין כל צורך ממשי בכוח אדם חדש בענף הבנייה, ההצעה ירדה מסדר היום

שי אספריל / צילום: שלומי יוסף

סופר הצללים: האיש שהזהיר מפני חברת הסייבר ההתקפי NSO כבר לפני כמעט עשור

הסופר והמרצה שי אספריל חשף את פעילותה של NSO כבר לפני תשע שנים, שם הזהיר מפני הפרות מהותיות של זכויות אדם בידי מדינות שיכולה טכנולוגיה כזו לגרום ● הרומן האחרון שפרסם, "השופט", תיאר באופן מטלטל את הצדדים האפלים של ההייטק והמשפט הישראליים

מה עובד טוב יותר, סיעור מוחות בזום או בטלפון / צילום: Shutterstock

המחקר המפתיע שבדק: מה עובד טוב יותר - סיעור מוחות בזום או בטלפון

אינטליגציה קולקטיבית גבוהה יותר ושיתוף שווה של המשתתפים ● מחקר חדש מצא ששיחות עבודה בטלפון יעילות יותר מבזום, שבאופן מפתיע, רק מפריע לנו להיות במיטבנו

אדם נוימן ומסאיושי סאן / עיבוד: Shutterstock

שאיפות גרנדיוזיות, החלטות פזיזות ותחרות: מערכת היחסים שהפילה את WeWork

אדם נוימן ומסאיושי סאן דחפו את WeWork לגבהים חדשים כשאתגרו זה את זה לחשוב בגדול ולהמר על מיליארדים ● כשהיחסים ביניהם נפרמו, כך קרה גם לחברה

תחנת הכח רידינג ת''א / צילום: תמר מצפי

תחנת כוח או בנייני מגורים? הממשלה מתקשה להחליט מה לעשות עם רידינג

טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה להערות הציבור כוללת פרק מיוחד שעוסק באתגרי אספקת החשמל לגוש דן ההולך ומתרחב ● השאלה שטרם נענתה היא האם להשאיר את תחנת רידינג בת"א בלב איזור הביקוש, או לקדם תוכנית מסובכת שתבטיח מתקנים חדישים, ועל שטח רידינג אולי ייבנו בנייני מגורים