דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
בנק ישראל רכש בינואר כמעט 3 מיליארד דולר בניסיון לבלום את המשך התחזקות השקל - כך עולה מהעדכון החודשי של יתרות המט"ח המנוהלות בבנק. כתוצאה מהרכישות ומהעברות הממשלה מחו"ל נרשם בחודש ינואר גידול של 3.95 מיליארד דולר בהיקף היתרות, שעומד לחצות לראשונה את קו ה-130 דולר.
גורמים בבנק העריכו בעקבות פרסום הנתונים כי הפעילים בשוק יפנימו שהבנק המרכזי ממשיך לפעול בשווקי המט"ח לפי הצורך על-מנת להשיג את יעדי המדיניות. לעומת זאת פעילים בשוק המט"ח אמרו ל"גלובס" כי גם אם האסטרטגיה של בנק ישראל נכונה, היא לא מיושמת באופן אפקטיבי. כרגע אף אחד לא קונה דולרים חוץ מבנק ישראל" אמר ל"גלובס" פעיל ותיק בשוק, "כל הקונים הטבעיים (יבואנים) מפחדים לקנות והם גם רואים שיש פה מתקפה. כל מי שאני מדבר אתו בחו"ל רק מוכר דולרים כי מאמינים שישברו את בנק ישראל". לדברי סוחר המט"ח: "בנק ישראל עשה צעד נכון בכך שהבהיר שהוא לא מתכוון להשתמש בכלי הריבית הלא יעיל אלא יתמקד במטח. אבל אם כך אמר - עליו להיות אגרסיבי יותר גם בכמויות וגם ברמת המחיר. כי אם הם קונים כ-3 מיליארד דולר בחודש ינואר אבל נותנים לדולר לרדת ל-3.43 אז זה משדר חולשה ורק מזמין מוכרים חדשים שלא היו מוכרים מלכתחילה".
מאז החל בנק ישראל להתערב במסחר המט"ח בנובמבר גדלו יתרות המט"ח של ישראל בכ-8 מיליארד דולר.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר לאחרונה בראיון ל"גלובס" כי בנק ישראל ימשיך בהתערבות במט"ח ככלי לנטרול ההתחזקות של השקל, משום שמדובר בכלי ממוקד ובעל השפעה ישירה על שער השקל. לעומת זאת, הנגיד הבהיר כי לא ישתמש בכלי הריבית שהשפעתו רוחבית יותר, אלא אם כן תחול הרעה של ממש בפעילות הכלכלית של המשק.
יתרות מטבע החוץ המנוהלות בבנק ישראל מסתכמות נכון לסוף ינואר 129 מיליארד ו-965 מיליון דולר. היתרות מהוות 33.8% מהתוצר המקומי הגולמי של המשק. כאמור, הגידול ביתרות המט"ח בינואר מוסבר ברכישות מט"ח על-ידי בנק ישראל בסך 2.951 מיליון דולר; בהעברות של הממשלה מחו"ל בסך כ-1,166 מיליון דולר; ובהעברות של המגזר הפרטי בסך כ-5 מיליון דולר. מאידך, הגידול קוזז בחלקו על-ידי שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-171 מיליון דולר.