גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשתות החברתיות "הצילו את הימין", וגם את האמון בעיתונאים

לרשתות החברתיות יש תרומה לשחיקת האמון במדיה המסורתית, אך נראה שהן דווקא חיזקו את אמון הציבור בעיתונאים עצמם • לצד זאת, גופי התקשורת והציבור משלמים על כך מחיר לא מבוטל • שוחחנו עם כמה מהם שעבורם הטוויטר הוא מקום העבודה השני ● פרויקט מיוחד

החטאים של התקשורת - רשתות חברתיות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס
החטאים של התקשורת - רשתות חברתיות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

בשלהי מערכת בחירות מועד א', רגע לפני שאזרחי ישראל צעדו לקלפיות כדי לבחור את מי שיוביל את ישראל בארבע השנים הקרובות (לפחות כך חשבו אז), התחוללה מיני רעידת אדמה כשנאווה ג'ייקובס, ישראלית שחיה בארה"ב, פרסמה פוסט שבו האשימה את יו"ר כחול לבן בני גנץ כי הטריד אותה מינית כשלמדו בבית ספר בכפר הירוק. ההאשמות של ג'ייקובס לא היו חדשות לחלק מהכתבים שמסקרים את התחום - עוד לפני הפוסט היו שניסו לפרסם את המידע, אך כשהעיתונאים בדקו אותו בכלים עיתונאיים מקובלים, הם גילו שאין בו בדל אמת ולכן בחרו שלא לפרסמו. אך זה לא הועיל. פרסום הפוסט עורר תגובה עזה ברשתות החברתיות והיווה מנוף לפוליטיקאים ופעילים פוליטים לייצר תגובות ופעילויות מטעם שחייבו גם את כלי התקשורת הממוסדת לפרסם את הדברים. סוף הסיפור ידוע - גנץ, שהכחיש את הדברים בתוקף, הגיש נגד ג'ייקובס תביעת דיבה אישית.

סיפור ההאשמות של ג'ייקובס מדגים לא רק את האופן שבו פועלים קמפיינים פוליטיים אלא גם את מערכת הגומלין המורכבת שנוצרה בין כלי התקשורת המסורתיים, העיתונאים והרשתות החברתיות, ואת ההשפעות שיש לכך על העבודה העיתונאית ועל האמון. האמון בעיתונאים אינו זהה לאמון בתקשורת, אך לכך נגיע בהמשך.

אין זה סוד שהתקשורת הממוסדת אינה זוכה כיום לאמון רב מצד הציבור ורבים שואבים חלק ניכר מהמידע מפייסבוק, טוויטר, ווטסאפ וכדומה. לרשתות החברתיות יש חלק משמעותי בשחיקה באמון של המדיה המסורתית.

לדברי נועם מנלה, חוקר רשתות ותודעה דיגיטלית, הרשתות חושפות את הקופסה השחורה של העולם - איך הוא התנהל בעשרות השנים האחרונות. "התגלה שכולם עבדו עלינו, שלא הייתה אמת מוחלטת כמעט בשום פינה. שאת התודעה שלנו מרכיבות מעט עובדות והרבה אמיתות שהנחילו לנו. התגלתה המורכבות של המונח 'אמת', ועם המורכבות התגלו המניפולציות ונפגע האמון בכל מי שהחזיק אמת מוחלטת כלשהי שמגיעה מלמעלה - זה נכון לכל ממסד באשר הוא, והתקשורת לא שונה. וכשהאמת הופכת לנרטיבית האנשים שואלים 'למי אני מאמין'. לגופים קשה להאמין כי יוצאים החוצה סיפורים כמו של נוני מוזס וביבי, וברור שעיתון 'הארץ' מספר רק זווית אחת של המציאות, ו'מקור ראשון' זווית אחרת. הרשתות חושפות הכול ויוצרות חיבור בין הרבה אנשים והמידע זורם".

"הרשתות אפשרו לעיתונאים לפתוח ערוץ ישיר, ומי שעוקב אחריהם מאמין להם", מוסיף מנלה, "העוקבים בוחרים בפינצטה מכל גופי התקשורת עיתונאים שמביאים את המידע ישירות. לא צריך לקנות את הפרה כדי לשתות חלב, כי לפרה לא מאמינים. מי שעוקב אחרי עמית סגל בטלגרם ויש לו 40 אלף עוקבים, מאמין לו. זה לא בהכרח אומר שכל מי שעוקב גם תומך בדעות שלו".

לשיטתו של מנלה, הקהל עובר מאמון בכלי תקשורת לאמון בעיתונאים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ה"ניו יורק טיימס" - אחד הגופים שספגו מכה ניצחת באמון בו, והיום זוכה לאמון מחודש כיוון שהוא שם את העיתונאים לפניו. "אם לגוף תקשורת יש עיתונאים ברשת, האמון יחזור גם אליו".

הצורך של הציבור להאמין הוא אדיר

הרשתות גם מאפשרות את קיומה של העיתונות העצמאית: "העין השביעית" או "המקום החם בגיהינום" תלויים לגמרי ברשתות החברתיות והן כנראה הדוגמה החיה והבועטת לאפשרות שהרשתות בנו עיתונאים הזוכים לאמון.

מנלה: "'המקום הכי חם בגיהנום' זוכה לאמון משום שהוא נתפס עצמאי ללא ממסד מאחוריו, וכששרון שפורר נתבעת תובעים אותה אישית. לכן הקוראים גם יוצרים עבורה רשת הגנה. זה מראה עד כמה הקהל צמא לאנשים אמינים. הצורך להאמין הוא אדיר. וככל שיש יותר פייק מחפשים במי להאמין".

הקו הישיר שיש לעיתונאים ולאנשי תקשורת לקהל הרחב דרך הרשתות החברתיות משמש לא אחת כלי לניגוח התקשורת הממוסדת, עיין ערך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והמנטרות החוזרות שלו על ה"פייק ניוז מדיה", או המקביל הישראלי - בנימין נתניהו.

קרין נהון / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו בעידן של פוליטיקה אישית", מסבירה פרופ' קרין נהון מבית הספר לתקשורת ולממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, המשמשת כנשיאת איגוד האינטרנט. "המנהיג או הפוליטיקאי מציג את עמדתו לציבור באופן ישיר. זה קצת מטעה כי זה אומר שהפוליטיקאי לכאורה לא צריך את התקשורת המסורתית. כשטראמפ צועק "The fake news media is the enemy of the state" וטוען שהוא לא צריך את המדיה המסורתית, הוא משקר. כי התקשורת המסורתית היא זאת שמאפשרת לתהליך הוויראלי להתרחש. גוף כמו פייסבוק לא רוצה שתתחולל ויראליות של מידע על הפלטפורמה שלו בלי שמישהו משלם, כדי שהמודל הכלכלי שלו לא יתמוטט. הוויראליות מתרחשת בטוויטר ובווטסאפ - פלטפורמות שבהן היד על ההדק של הפלטפורמה יותר קלה".

אין תחליף לתחקירים ולכתבות עומק

נהון מתארת את התרחשות הוויראליות של החדשות באופן הבא: התקשורת המסורתית לוקחת את מה שהיא רואה ברשתות החברתיות, מהדהדת זאת בחזרה, מייצרת הגדלה של החדשות ומשם זה חוזר לרשתות. "פעם התקשורת המסורתית הייתה מייצרת סדר יום והרשתות היו מהדהדות את זה. היום זה התהפך".

"השילוב של פוליטיקה אישית ושל מנהיגים פופוליסטים שדוחפים רטוריקה של 'אנחנו והם', 'העם נגד האליטות', יחד עם הרשתות החברתיות, מערער את האמון של הציבור. כשהציבור שומע כל היום את הפוליטיקאים אומרים 'פייק ניוז מדיה', ומשהו מחלחל", אומרת נהון.

נהון מודאגת מהתופעה כי היא סבורה שתקשורת עצמאית ומקצועית היא שמייצרת הבדל בין מדינה דמוקרטית לכזו שאינה דמוקרטית. למקומם של כלי התקשורת בעידן החדש היא לא דואגת: "טוענים שבעידן הרשתות החברתיות לכל אחד יש מקלדת ואפשר לצלם מכל מקום וזאת התקשורת האמיתית. אבל אין תחליף לתחקירים ולכתבות עומק. אף אחד לא יכול לקחת מהתקשורת תפקיד שמישהו אחר לא יכול לעשות. השינויים הטקטוניים לא מתרחשים בגלל צילום של טיל שנפל, אלא כשיש חשיפה של פרשות סבוכות שדורשות תחקיר עמוק כוח, מוסד מאחוריו, ואת הכסף והזמן לנהל תחקיר כזה".

ינון מגל / צילום: כדיה לוי, גלובס

העיתונאי ינון מגל סבור שהרשתות לא מגבירות את האמון בתקשורת, אבל הן מייצרות לה אלטרנטיבה. "המבנה התקשורתי משתנה ומי שיהיו לו הרבה עוקבים גם ירוויח מזה כסף, כי זה הופך להיות כלי תקשורת. כששואלים אותי היכן אני עובד אני עונה ב-103 בבוקר, בערוץ 20 בערב, ובמהלך היום אני עובד בטוויטר. זה כלי תקשורת שלי. שם אני בונה את עצמי כמותג תקשורתי", אומר מגל, "אני רואה את זה מהזווית הימנית-לאומית-מסורתית. אנשים כמו יותם זמרי ושמעון ריקלין מופיעים בתקשורת הממוסדת כי ההצלחה שלהם ברשתות מייצרת לחץ. זה תהליך. התקשורת לא משחררת בקלות ומשנה אג'נדה. נראה כאילו העולם השתגע, הימין עושה בטוויטר קרנבל, מתפוצץ על המציאות ומייצר מציאות חדשה; מטרילים את המציאות שנראית מיושנת. להגיד 'אתם כבר יודעים למה' זה לא לצורך ההטרלה. זה מייצר תודעה ופותח את הראש. הרשתות הצילו את הימין. ביבי ניסה לשנות מלמעלה עם 'ישראל היום', 'וואלה' ו'ידיעות', וזה סתם הסתבך. הייתי עורך וואלה ולא יכולתי לייצר שינוי, כי אי אפשר כשכל הספינה חותרת לכיוון אחד, לחתור לכיוון השני. השינוי המהותי מגיע מלמטה, זה סוג של חזון אחרית הימים".

שרון שפורר / צילום: יונתן בלום, גלובס

העיתונאית שרון שפורר באה מהמדיה המסורתית כעיתונאית בדה מרקר והארץ, אבל בשנים האחרונות היא מזוהה בעיקר כעיתונאית "המקום החם בגיהנום" - אתר עיתונות עצמאי שכל קיומו תלוי ברשת. "עיתונות עצמאית תלויה ברשתות חברתיות. אם לא הייתה לי כזאת כמות של עוקבים בפייסבוק פשוט לא הייתי. מבחינתי הרשתות הפכו להכרח מאז שאני ב'מקום הכי חם בגיהנום' שזוכה לפחות חשיפת גולשים מעיתונות ממוסדת. שנים המקום שלי היה פייסבוק, ונמנעתי מטוויטר אבל עם הזמן הבנתי שהימצאות העיתונאים בטוויטר עוזרת להציף דברים וזה חשוב כי הם קובעים סדר יום. גם האנשים שאני מסקרת - פוליטיקאים, יחצ"נים ויועצים - נמצאים שם ואפשר להשיג מהם דברים שאי אפשר בפייסבוק".

כשכותבים ברשת אין ייעוץ משפטי

הקן הישיר בין העיתונאי לקהל שלו ללא הגורמים המגנים עליו באמצעים המסורתיים כמו ייעוץ משפטי או עין של עורך, יוצר אתגרים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן. שפורר: "יש קונפליקט גדול בין מו"ל, עיתונאי, והקידום ברשת. אישית הרגשתי את זה עם עמוס שוקן אבל זה קורה המון. ב'הארץ 'עודדו אותנו להיות פעילים ברשת כי זה יפתח אותנו. מצד שני, כשכותבים ברשת אין ייעוץ משפטי, אין אותה מסכת אימות והצלבה. כל העניין הזה לא מעוגן בחוק או בכללי האתיקה. שוקן למשל, היה מאוד לא מרוצה מעמוד הפייסבוק שלי וקיבלתי ממנו הערות לאורך השנים בהארץ. חלק גדול מההתקוטטות שלנו הייתה על דברים שהעליתי בפייסבוק".

גם חיים לוינסון, הכתב הפוליטי של הארץ, צייצן נלהב ורב עוקבים, מודע לאתגרים החדשים שקשורים לקו התפר שבין העיתונאי המצייץ לבין גוף התקשורת ממנו הוא מגיע. "אני אמנם מקבל גיבוי מהעורכים על מה שאני עושה, אבל יש בטוויטר בעיה אמיתית, כי זה ציר עוקף עורכים. עיתונאי יכול לפרסם מידע שהוא חושב כנכון ומדויק אבל בעיתון זה לא היה מתפרסם, ואז מישהו תובע אותו דיבה. מצד שני, הרבה פעמים תובעי דיבה שמפחדים לתבוע את העיתון תובעים את העיתונאי על משהו שצייץ. לפעמים עיתונאים מרשים לעצמם בטוויטר להיות יותר משוחררים ובעיתון הם תחת בקרה של עורך, מה שמעמיד את המו"לים בפני בעיה. לכן על דברים שאני יודע שהם רגישים אני כותב בטוויטר ונצמד לניסוחים שהיו בעיתון, כי אני מבין את המלכודת".

חיים לוינסון / צילום: אלון רון

פרט לסגנון, לוינסון אינו רואה הבדל מהותי בין סט הכללים של הדיווח: "אני מחיל על עצמי את כל סט הכללים העיתונאיים מבחינת בדיקת עובדות ותגובות. לפני מספר ימים התקשר אליי אדם מהמערכת הפוליטית וסיפר לי על אמירה שנאמרה בחדר סגור ושמתאימה רק לטוויטר, כלומר היא לא מספיק חשובה לעיתון. עשיתי טלפונים ולא הצלחתי לאמת את זה. אמרתי למקור 'תן למישהו אחר' ואחרי חצי שעה ראיתי את זה אצל עיתונאי מתחרה. לא יודע אם הוא בדק, אבל אני לא כותב בטוויטר מה שאני לא מעמיד במבחנים המחמירים שהייתי מפרסם בעיתון, כולל לקחת תגובה. אנשים עוקבים אחריי כי אני עיתונאי, ואני עיתונאי בכל מקום. יש תרבות שאומרת שבגלל שזה טוויטר זה כמו לשבת בין חברים בבית קפה ולרכל. זה ממש לא".

לדבריו, "הטוויטר נותן לי חשיפה לקהלים שלא קוראים הארץ, שנחשפים למגוון היכולות שלי בהומור וביקורת חברתית. אני לא נכנס לאינטרנט כדי לחפש סיפורים, אבל קרה שהם הגיעו מטוויטר. יש אנשים חולי פוליטיקה שקוראים כל מילה וכל פסיק בכמויות שהטלוויזיה והעיתונות לא יכולים לספק להם".

נהון מסכמת: "כעת כולם רואים את העיתונאי שמאחורי התקשורת, וזה גם חלק מערעור האמון, כי אומרים: 'בתקשורת הוא אומר ככה אבל מאחור הוא חושב אחרת'. הצופה מאמין לעיתונאי אבל בכפוף להטיה הפוליטית שלו, או של הכלי התקשורתי בו הוא מופיע, וזה מסוכן. כי כתב, שמאלני או ימני, אם הוא מקצוען הנאמנות שלו למקצוע אמורה לגבור על ההטיה. זה מה שיחזק לאורך זמן את האמון". 

עוד כתבות

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"