גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשביל אירופה, המאבק על אמון הציבור בתקשורת הוא קרב קיומי"

בסקר מקיף שנעשה באירופה, רק 44% מהנשאלים הצהירו כי הם "מאמינים לרוב החדשות מרוב מקורות המידע העיתונאיים" • העובדה שחוסר אמון זה מתגלה גם במדינות עם כלכלות משגשגות חושפת פרדוקס דמוקרטי מרתק ששווה להתעכב עליו ● פרויקט מיוחד

שלטים נגד העיתונות בהפגנה נגד איסלמיזציה בגרמניה / צילום: Wolfgang Rattay
שלטים נגד העיתונות בהפגנה נגד איסלמיזציה בגרמניה / צילום: Wolfgang Rattay

בימים אלה שוב נשמעות בגרמניה קריאות ה"לוגנפרסה" (עיתונות השקרים). הן הופיעו לראשונה עם ההפסד הצורב של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ואז צצו מחדש שני עשורים לאחר מכן ברטוריקה של הנאצים במסגרת חתירתם האלימה לשלטון. בשנים האחרונות הן שבו ואומצו בהפגנות פוליטיות של הימין המתנגד להגירה במדינה, הן מתפרסמות בבלוגים וברשתות החברתיות, אך מכוונות כמו בעבר נגד התקשורת הממוסדת, נגד עיתוני ה"שמאל" ונגד ה"אליטות". ההבדל היחיד הוא שגרמניה נמצאת בתקופת שגשוג כלכלי חסר תקדים, עם תעסוקה כמעט מלאה ועודף תקציבי מדי שנה - רחוקה מאוד מההשפלה של מלחמת העולם הראשונה או מהפשיזם שהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה.

הפרדוקס הזה שב ומופיע ברוב מדינות המערב. כלכלות משגשגות, עם שיעורי אבטלה מזעריים, בלי עימותים צבאיים ובעלות דמוקרטיה מתפקדת, מפגינות בעקביות בחמש השנים האחרונות צניחה באמון הציבור בתקשורת. בגרמניה צנח האמון בתקשורת ב־13% בחמש השנים האחרונות, בבריטניה ב־11%, בצרפת ב־14%. זו אינה תופעה המוגבלת לאירופה - היא קיימת גם באוסטרליה, בברזיל ובאסיה - אך היא בולטת על רקע המצב הכלכלי הטוב של היבשת.

לאף אחד לא ברורה לחלוטין הסיבה לירידה הזו - שמלווה גם בירידה חדה באמון במוסדות הממשלה ובעלייה בכוחן הפוליטי של מפלגות פופוליסטיות מוצהרות שמביעות בפומבי את חוסר האמון הגובר במוסדות אלה. אבל היא מתועדת היטב. בממוצע אירופי, חלה ירידה של 5% בחמש השנים האחרונות באמון הציבור במדיה, ורק 44% מהנשאלים ביבשת, לפי סקר מקיף שכלל עשרות אלפי נשאלים, הצהירו כי הם "מאמינים לרוב החדשות מרוב מקורות המידע העיתונאיים". מנגד, רוב של 57% דווקא הסכימו עם המשפט "התקשורת שאני צורך מזוהמת במידע בלתי אמין". לפי סקר אחר, רוב התושבים בארה"ב מדרגים חברות כמו אמזון או גוגל כאמינות יותר מאשר כלי תקשורת או משרדי ממשלה.

ממה הכול התחיל: ממחאת האפודים בצרפת ועד תקיפה מינית בגרמניה

נדמה שלכל מדינה באירופה יש המקרה המכונן שלה, ולא מדובר בטענות תיאורטיות בלבד נגד התקשורת. בצרפת, למשל, מחאת "האפודים הזוהרים" בשנה שעברה תודלקה בהתחלה על-ידי טענות ברשתות חברתיות ובאתרים באינטרנט שלפיהם התקשורת הממוסדת מתעלמת ממנה במטרה לגמד אותה. עיתונאים של סוכנות הידיעות הצרפתית הותקפו על-ידי המפגינים, ואפילו בניין ההנהלה של הטלוויזיה הצרפתית הותקף ונבזז במהלך החודשים האלימים יותר של המחאה, בתחילתה.

בגרמניה, מקרה שבו מבקשי מקלט ומהגרים בלתי חוקיים מצפון אפריקה תקפו מינית עשרות נשים במהלך חגיגות הסילבסטר של השנה החדשה בקלן ב-2016, הביא להתפוצצות סנטימנטים נגד מהגרים - ונגד התקשורת. בתחילה, המשטרה הפחיתה בחומרת התקרית - והתקשורת יישרה איתה קו - עד שהנתונים האמיתיים לגבי היקף התקיפות המיניות ומוצאם של התוקפים פורסם - והפכו לאחד מהכוחות המניעים של תנועת "פגידה" בדרזדן, שמאז התפשטה ברחבי גרמניה. מי שנטלה ממנה את הבכורה, נכון לעכשיו, בקריאות ה"לוגנפרסה" היא "אלטרנטיבה לגרמניה", שמיוצגת כיום בכל הפרלמנטים של מדינות המחוז במדינה.

אפילו בפינלנד - שעמדה במשך שנים בראש הטבלה של אמון הציבור בתקשורת - נרשמה צניחה משמעותית בשנים האחרונות - 13% בתוך חמש שנים בלבד, לפי דוח שפורסם בשנה שעברה על-ידי מכון המחקר של "רויטרס". במקרה הפיני, עם זאת, החוקרים סבורים כי אחת הסיבות המרכזיות לירידה באמון היא דווקא קמפיינים של הממשלה עצמה שמזהירה מ"פייק ניוז". פינלנד נחשבת לחלוצה בהתמודדות עם איומי מידע, אחרי שהיתה יעד לתעמולה שכוונה ממוסקבה, והיא אפילו מציעה שיעורים ב"בדיקת עובדות" בעשרות בתי ספר. אבל אווירת הספק שהממשלה עצמה יצרה, אחרי כמה סיפורים פיקטיביים שנשתלו בתודעה הפינית על-ידי כלי תקשורת אינטרנטיים, גרמו ככלל לירידת האמון בתקשורת. גם כשיש רצון ויכולת להיאבק בתופעה, נראה כי עצם העלאתה לסדר היום משרתת את הפחתת האמון במוסדות.

בבריטניה, משאל העם בנוגע לפרישה מהאיחוד האירופי ("ברקזיט") סייע גם הוא להפחית עוד יותר את האמון המידלדל בתקשורת הבריטית, שידועה בצהובונים שלה ובחוסר הגבולות שלהם, ובעבר גם בקשרי הון־שלטון הדוקים. הטענות על הטעיית בוחרים, על סיקור שגוי ועל אינטרסים חבויים סייעו לדרדר את האמון של הבריטים בעיתונות של הדמוקרטיה הוותיקה ביותר לתחתית הדירוג האירופי, איפשהו בין מלטה ליוון.

עיתונות במימון המדינה: איך השידור הציבורי קשור לתופעה

התופעה מפתיעה עוד יותר כשמביאים בחשבון את הכמויות העצומות של כסף שמדינות אירופה מוציאות על השידור הציבורי (Public Broadcast), שהוא בעצם עיתונות במימון המדינה. בגרמניה, למשל, הממשלה אחראית לתקצב 22 תחנות טלוויזיה, 67 תחנות רדיו וגם אתרי אינטרנט, בסכום כולל של יותר מתשעה מיליארד אירו בשנה. תקציב הבי־בי-סי הבריטי הוא 5 מיליארד ליש"ט (5.5 מיליארד אירו) ובכל רחבי אירופה זוכה התקשורת לסבסוד נאה דומה, שמתלווה גם לנאמנות למלה הכתובה ולשיעור מינוי-עיתונים גבוה יחסית למצב במדינות מתפתחות.

לפיכך, יש מי שאומרים כי הירידה באמון בכלי התקשורת - גם הציבוריים - במדינות אלה היא חלק מהירידה באמון בממשלה בכלל. ועם התגברות הקולות הסקפטיים, צומחת ההתנגדות להקצאת תקציבים כה גדולים לתקשורת. לא בדיוק "מה שווה התאגיד אם לא נוכל לשלוט בו", כפי שנאמר בעבר בממשלת ישראל, אלא יותר "מה שווים ערוצי הטלוויזיה אם אנחנו לא יכולים לסמוך עליהם". כרגע הדרישה הזו שמורה לאופוזיציה הפופוליסטית מימין. "אלטרנטיבה לגרמניה", למשל, הפכו את ביטול האגרה בגרמניה (17.5 אירו לחודש לכל דירה) לאחד מעיקרי הקמפיין שלהם. בשווייץ, שמוציאה סכום עתק של 4 מיליארד פרנק שווייצרי בשנה על השידור הציבורי (בעיקר בגלל הצורך לעשות זאת בארבע שפות במקביל), אפילו התקיים משאל עם בנושא. המשאל הסתיים בניצחון של השידור הציבורי, אבל לעובדים ברור כי התקציבים הולכים להצטמק.

בצר להם, גופי השידור הציבוריים נתמכים בסקרים שמראים כי הציבור מאמין להם יותר מאשר לתקשורת המודפסת או לאתרי אינטרנט, ומציגים את עצמם כפתרון לבעיית האמון המידרדר. אכן, לפי סקר כלל-אירופי, שיעור האמון ברדיו הוא הגבוה היותר (59% "נוטים להאמין"), אחריו הטלוויזיה (50%), אחריה העיתונות (47%) ואחריהם האינטרנט (32%) והרשתות החברתיות (19%).

למה זה קורה: שילוב של אינטרנט וטראמפיזם

יש כמה תיאוריות המנסות להסביר את חוסר האמון הגובר בתקשורת. כולן רואות בו חלק מחוסר אמון גובר בגופים מוסדיים. האחת היא של תנועת מטוטלת תרבותית, שלפיה התקשורת והמערכת הפוליטית התקדמו רחוק מדי ומהר מדי בהצגת ערכים ליברליים מאז שנות ה-80', כולל זכויות להט"בים, אג'נדה ירוקה ועוד, עד שמה שאנחנו חווים עתה הוא מעין ריאקציה לתופעה, שבירה ימינה לצד השני. חוקרים אחרים מאמינים שההסבר טמון באי-שוויון הגובר בכלכלה המערבית, אחד האינדיקטורים השליליים היחידים במה שנראה כמו שגשוג כלכלי רב-שנתי. אי-שוויון כזה, לפי המומחים, מייצר תחושת מרמור וחוסר סיכוי לעתיד, שמתבטאים בעמדות פופוליסטיות המביעות ספק בתקשורת הממוסדת.

אבל תיאוריות תרבותיות בצד, קשה להתעלם מהפיל דורש תשומת-הלב במרכז החדר - שהוא הטכנולוגיה. האינטרנט והרשתות החברתיות שינו את אופי צריכת המידע. מה שמשותף למדינות המערב שבהן אמון הציבור בתקשורת צלל הוא שיעור גבוה של חדירת אינטרנט, שיעור אוריינות גבוה וגם מעורבות רבה בפוליטיקה. "עשר השנים האחרונות אופיינו על-ידי שיבושים במקביל של הרשתות החברתיות והתקשורת הניידת, שתרמו לפצל את תשומת-הלב, לערער מודלים עסקיים שנסמכים על מודעות, ולהחליש את התפקיד של שומרי הסף העיתונאיים", כתב אחד מחוקרי מכון "רויטרס" שבדק את הסוגיה. מכיוון שהאינטרנט הוא גם הפלטפורמה שעליה צורכים התושבים את התקשורת הממוסדת, נמנעו החוקרים מלהאשים את המדיום באופן בלעדי, והוסיפו: "באותו הזמן, שיבושים חברתיים ופוליטיים השפיעו על האמון בעיתונות, והביאו למתקפה על כלי תקשורת עצמאיים במדינות רבות". כלומר, שילוב של האינטרנט וטראמפיזם הם אלו שפוגעים בתקשורת.

מבחינת המערכת הפוליטית המיינסטרימית באירופה, מדובר בקרב שיש לנצח בו. הספק בתקשורת הוא רע, הפופוליזם מאיים על הדמוקרטיה ושומרי הסף של העבר צריכים לחזור לתפקידם. חלק מהחקיקה האירופית מיועדת בדיוק לחזק אותם. כך לגבי האיומים כלפי פייסבוק על הצורך בבדיקת עובדות ובהסרה מיידית של סיפורים מזויפים או הסתה, כך לגבי החינוך לאוריינות דיגיטלית וכך לגבי המספר הגדל של כלי תקשורת המציבים חומות תשלום ומבטיחים איכות תמורתן. אבל קצב השבת האמון עשוי להיות אטי מהצפוי. "מבחינת אמון הציבור בתקשורת", סיכם אחד מחוקרי רויטרס, "המצב יהיה גרוע יותר לפני שיתחיל להשתפר". 

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה