גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשביל אירופה, המאבק על אמון הציבור בתקשורת הוא קרב קיומי"

בסקר מקיף שנעשה באירופה, רק 44% מהנשאלים הצהירו כי הם "מאמינים לרוב החדשות מרוב מקורות המידע העיתונאיים" • העובדה שחוסר אמון זה מתגלה גם במדינות עם כלכלות משגשגות חושפת פרדוקס דמוקרטי מרתק ששווה להתעכב עליו ● פרויקט מיוחד

שלטים נגד העיתונות בהפגנה נגד איסלמיזציה בגרמניה / צילום: Wolfgang Rattay
שלטים נגד העיתונות בהפגנה נגד איסלמיזציה בגרמניה / צילום: Wolfgang Rattay

בימים אלה שוב נשמעות בגרמניה קריאות ה"לוגנפרסה" (עיתונות השקרים). הן הופיעו לראשונה עם ההפסד הצורב של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ואז צצו מחדש שני עשורים לאחר מכן ברטוריקה של הנאצים במסגרת חתירתם האלימה לשלטון. בשנים האחרונות הן שבו ואומצו בהפגנות פוליטיות של הימין המתנגד להגירה במדינה, הן מתפרסמות בבלוגים וברשתות החברתיות, אך מכוונות כמו בעבר נגד התקשורת הממוסדת, נגד עיתוני ה"שמאל" ונגד ה"אליטות". ההבדל היחיד הוא שגרמניה נמצאת בתקופת שגשוג כלכלי חסר תקדים, עם תעסוקה כמעט מלאה ועודף תקציבי מדי שנה - רחוקה מאוד מההשפלה של מלחמת העולם הראשונה או מהפשיזם שהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה.

הפרדוקס הזה שב ומופיע ברוב מדינות המערב. כלכלות משגשגות, עם שיעורי אבטלה מזעריים, בלי עימותים צבאיים ובעלות דמוקרטיה מתפקדת, מפגינות בעקביות בחמש השנים האחרונות צניחה באמון הציבור בתקשורת. בגרמניה צנח האמון בתקשורת ב־13% בחמש השנים האחרונות, בבריטניה ב־11%, בצרפת ב־14%. זו אינה תופעה המוגבלת לאירופה - היא קיימת גם באוסטרליה, בברזיל ובאסיה - אך היא בולטת על רקע המצב הכלכלי הטוב של היבשת.

לאף אחד לא ברורה לחלוטין הסיבה לירידה הזו - שמלווה גם בירידה חדה באמון במוסדות הממשלה ובעלייה בכוחן הפוליטי של מפלגות פופוליסטיות מוצהרות שמביעות בפומבי את חוסר האמון הגובר במוסדות אלה. אבל היא מתועדת היטב. בממוצע אירופי, חלה ירידה של 5% בחמש השנים האחרונות באמון הציבור במדיה, ורק 44% מהנשאלים ביבשת, לפי סקר מקיף שכלל עשרות אלפי נשאלים, הצהירו כי הם "מאמינים לרוב החדשות מרוב מקורות המידע העיתונאיים". מנגד, רוב של 57% דווקא הסכימו עם המשפט "התקשורת שאני צורך מזוהמת במידע בלתי אמין". לפי סקר אחר, רוב התושבים בארה"ב מדרגים חברות כמו אמזון או גוגל כאמינות יותר מאשר כלי תקשורת או משרדי ממשלה.

ממה הכול התחיל: ממחאת האפודים בצרפת ועד תקיפה מינית בגרמניה

נדמה שלכל מדינה באירופה יש המקרה המכונן שלה, ולא מדובר בטענות תיאורטיות בלבד נגד התקשורת. בצרפת, למשל, מחאת "האפודים הזוהרים" בשנה שעברה תודלקה בהתחלה על-ידי טענות ברשתות חברתיות ובאתרים באינטרנט שלפיהם התקשורת הממוסדת מתעלמת ממנה במטרה לגמד אותה. עיתונאים של סוכנות הידיעות הצרפתית הותקפו על-ידי המפגינים, ואפילו בניין ההנהלה של הטלוויזיה הצרפתית הותקף ונבזז במהלך החודשים האלימים יותר של המחאה, בתחילתה.

בגרמניה, מקרה שבו מבקשי מקלט ומהגרים בלתי חוקיים מצפון אפריקה תקפו מינית עשרות נשים במהלך חגיגות הסילבסטר של השנה החדשה בקלן ב-2016, הביא להתפוצצות סנטימנטים נגד מהגרים - ונגד התקשורת. בתחילה, המשטרה הפחיתה בחומרת התקרית - והתקשורת יישרה איתה קו - עד שהנתונים האמיתיים לגבי היקף התקיפות המיניות ומוצאם של התוקפים פורסם - והפכו לאחד מהכוחות המניעים של תנועת "פגידה" בדרזדן, שמאז התפשטה ברחבי גרמניה. מי שנטלה ממנה את הבכורה, נכון לעכשיו, בקריאות ה"לוגנפרסה" היא "אלטרנטיבה לגרמניה", שמיוצגת כיום בכל הפרלמנטים של מדינות המחוז במדינה.

אפילו בפינלנד - שעמדה במשך שנים בראש הטבלה של אמון הציבור בתקשורת - נרשמה צניחה משמעותית בשנים האחרונות - 13% בתוך חמש שנים בלבד, לפי דוח שפורסם בשנה שעברה על-ידי מכון המחקר של "רויטרס". במקרה הפיני, עם זאת, החוקרים סבורים כי אחת הסיבות המרכזיות לירידה באמון היא דווקא קמפיינים של הממשלה עצמה שמזהירה מ"פייק ניוז". פינלנד נחשבת לחלוצה בהתמודדות עם איומי מידע, אחרי שהיתה יעד לתעמולה שכוונה ממוסקבה, והיא אפילו מציעה שיעורים ב"בדיקת עובדות" בעשרות בתי ספר. אבל אווירת הספק שהממשלה עצמה יצרה, אחרי כמה סיפורים פיקטיביים שנשתלו בתודעה הפינית על-ידי כלי תקשורת אינטרנטיים, גרמו ככלל לירידת האמון בתקשורת. גם כשיש רצון ויכולת להיאבק בתופעה, נראה כי עצם העלאתה לסדר היום משרתת את הפחתת האמון במוסדות.

בבריטניה, משאל העם בנוגע לפרישה מהאיחוד האירופי ("ברקזיט") סייע גם הוא להפחית עוד יותר את האמון המידלדל בתקשורת הבריטית, שידועה בצהובונים שלה ובחוסר הגבולות שלהם, ובעבר גם בקשרי הון־שלטון הדוקים. הטענות על הטעיית בוחרים, על סיקור שגוי ועל אינטרסים חבויים סייעו לדרדר את האמון של הבריטים בעיתונות של הדמוקרטיה הוותיקה ביותר לתחתית הדירוג האירופי, איפשהו בין מלטה ליוון.

עיתונות במימון המדינה: איך השידור הציבורי קשור לתופעה

התופעה מפתיעה עוד יותר כשמביאים בחשבון את הכמויות העצומות של כסף שמדינות אירופה מוציאות על השידור הציבורי (Public Broadcast), שהוא בעצם עיתונות במימון המדינה. בגרמניה, למשל, הממשלה אחראית לתקצב 22 תחנות טלוויזיה, 67 תחנות רדיו וגם אתרי אינטרנט, בסכום כולל של יותר מתשעה מיליארד אירו בשנה. תקציב הבי־בי-סי הבריטי הוא 5 מיליארד ליש"ט (5.5 מיליארד אירו) ובכל רחבי אירופה זוכה התקשורת לסבסוד נאה דומה, שמתלווה גם לנאמנות למלה הכתובה ולשיעור מינוי-עיתונים גבוה יחסית למצב במדינות מתפתחות.

לפיכך, יש מי שאומרים כי הירידה באמון בכלי התקשורת - גם הציבוריים - במדינות אלה היא חלק מהירידה באמון בממשלה בכלל. ועם התגברות הקולות הסקפטיים, צומחת ההתנגדות להקצאת תקציבים כה גדולים לתקשורת. לא בדיוק "מה שווה התאגיד אם לא נוכל לשלוט בו", כפי שנאמר בעבר בממשלת ישראל, אלא יותר "מה שווים ערוצי הטלוויזיה אם אנחנו לא יכולים לסמוך עליהם". כרגע הדרישה הזו שמורה לאופוזיציה הפופוליסטית מימין. "אלטרנטיבה לגרמניה", למשל, הפכו את ביטול האגרה בגרמניה (17.5 אירו לחודש לכל דירה) לאחד מעיקרי הקמפיין שלהם. בשווייץ, שמוציאה סכום עתק של 4 מיליארד פרנק שווייצרי בשנה על השידור הציבורי (בעיקר בגלל הצורך לעשות זאת בארבע שפות במקביל), אפילו התקיים משאל עם בנושא. המשאל הסתיים בניצחון של השידור הציבורי, אבל לעובדים ברור כי התקציבים הולכים להצטמק.

בצר להם, גופי השידור הציבוריים נתמכים בסקרים שמראים כי הציבור מאמין להם יותר מאשר לתקשורת המודפסת או לאתרי אינטרנט, ומציגים את עצמם כפתרון לבעיית האמון המידרדר. אכן, לפי סקר כלל-אירופי, שיעור האמון ברדיו הוא הגבוה היותר (59% "נוטים להאמין"), אחריו הטלוויזיה (50%), אחריה העיתונות (47%) ואחריהם האינטרנט (32%) והרשתות החברתיות (19%).

למה זה קורה: שילוב של אינטרנט וטראמפיזם

יש כמה תיאוריות המנסות להסביר את חוסר האמון הגובר בתקשורת. כולן רואות בו חלק מחוסר אמון גובר בגופים מוסדיים. האחת היא של תנועת מטוטלת תרבותית, שלפיה התקשורת והמערכת הפוליטית התקדמו רחוק מדי ומהר מדי בהצגת ערכים ליברליים מאז שנות ה-80', כולל זכויות להט"בים, אג'נדה ירוקה ועוד, עד שמה שאנחנו חווים עתה הוא מעין ריאקציה לתופעה, שבירה ימינה לצד השני. חוקרים אחרים מאמינים שההסבר טמון באי-שוויון הגובר בכלכלה המערבית, אחד האינדיקטורים השליליים היחידים במה שנראה כמו שגשוג כלכלי רב-שנתי. אי-שוויון כזה, לפי המומחים, מייצר תחושת מרמור וחוסר סיכוי לעתיד, שמתבטאים בעמדות פופוליסטיות המביעות ספק בתקשורת הממוסדת.

אבל תיאוריות תרבותיות בצד, קשה להתעלם מהפיל דורש תשומת-הלב במרכז החדר - שהוא הטכנולוגיה. האינטרנט והרשתות החברתיות שינו את אופי צריכת המידע. מה שמשותף למדינות המערב שבהן אמון הציבור בתקשורת צלל הוא שיעור גבוה של חדירת אינטרנט, שיעור אוריינות גבוה וגם מעורבות רבה בפוליטיקה. "עשר השנים האחרונות אופיינו על-ידי שיבושים במקביל של הרשתות החברתיות והתקשורת הניידת, שתרמו לפצל את תשומת-הלב, לערער מודלים עסקיים שנסמכים על מודעות, ולהחליש את התפקיד של שומרי הסף העיתונאיים", כתב אחד מחוקרי מכון "רויטרס" שבדק את הסוגיה. מכיוון שהאינטרנט הוא גם הפלטפורמה שעליה צורכים התושבים את התקשורת הממוסדת, נמנעו החוקרים מלהאשים את המדיום באופן בלעדי, והוסיפו: "באותו הזמן, שיבושים חברתיים ופוליטיים השפיעו על האמון בעיתונות, והביאו למתקפה על כלי תקשורת עצמאיים במדינות רבות". כלומר, שילוב של האינטרנט וטראמפיזם הם אלו שפוגעים בתקשורת.

מבחינת המערכת הפוליטית המיינסטרימית באירופה, מדובר בקרב שיש לנצח בו. הספק בתקשורת הוא רע, הפופוליזם מאיים על הדמוקרטיה ושומרי הסף של העבר צריכים לחזור לתפקידם. חלק מהחקיקה האירופית מיועדת בדיוק לחזק אותם. כך לגבי האיומים כלפי פייסבוק על הצורך בבדיקת עובדות ובהסרה מיידית של סיפורים מזויפים או הסתה, כך לגבי החינוך לאוריינות דיגיטלית וכך לגבי המספר הגדל של כלי תקשורת המציבים חומות תשלום ומבטיחים איכות תמורתן. אבל קצב השבת האמון עשוי להיות אטי מהצפוי. "מבחינת אמון הציבור בתקשורת", סיכם אחד מחוקרי רויטרס, "המצב יהיה גרוע יותר לפני שיתחיל להשתפר". 

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

5,000 מהנדסים חדשים: רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי