גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: עיתונאים ימניים מפסידים פעמיים

מי שתורם יותר מכל לתיוג המפליל והמבזה של עיתונאי הימין הם באופן פרדוקסלי עמיתיהם העיתונאים ● אחרי שמנקים מהדיון את הוויכוח בין ימין ושמאל, יוצא שדווקא עיתונאים הם אלה שמטפחים את המיתוס על עיתונאי כסוכן חברתי שמונע מאג'נדות ומאינטרסים זרים ● פרויקט מיוחד

בועז ביסמוט / צילום: אלון רון
בועז ביסמוט / צילום: אלון רון

מקובל לומר שבלי אמון הציבור, תקשורת במדינה דמוקרטית לא יכולה לפעול ביעילות. האומנם? האם ביקורת תמידית, ואפילו חריפה, ואולי אפילו חשדנות כרונית של צרכני תקשורת ביחס למניעים, לאינטרסים, לאג'נדות הגלויות והסמויות של מתווכי הידע ומערכות עיצוב התודעה - הן בעיה?

עובדה היא שהיום מודים רבים שחוסר האמון שהביעו עוד בשנות ה-80 אגודות כמו "העם נגד תקשורת עוינת" (מיסודו של אליקים העצני), צדקו: התקשורת הייתה ברובה מוטה, חד-צדדית, לא שיקפה ולא נתנה ביטוי לחלקים נרחבים גם בחברה, וגם במנעד העמדות בחילוקי הדעות הפוליטיים והאידיאולוגיים במדינה.

בלי "חוסר האמון" המובלט והמופגן בתקשורת, בלי סטיקרים בסגנון "העם נגד תשקורת עוינת", ייתכן שכלום לא היה משתנה. מפרספקטיבה של זמן, אולי לחוסר האמון הייתה דווקא תרומה חיובית, ואולי גם עכשיו רמת אמון נמוכה באמצעי התקשורת היא דבר טוב ופונקציונלי.

זו אינדיקציה לא רעה עבור תקשורת לבדוק את עצמה, לבקר, לעסוק בשאלה - למה לא מאמינים לנו, איזה סיבות נתנו לציבור לפקפק באמינות שלנו? משום בשורש העניין, ייתכן שהבעיה היא לא רק "אמון" במובן של Trust, אלא גם במובן שמקובל לייחס לשחקנים פוליטיים - Credibility, אמינות - בעיקר במישור הערכי, האתי.

רוב המודאגים הגדולים מהשקיעה באמון הציבור בתקשורת, נוהגים להאשים את הממסד הפוליטי, ובשנים האחרונות את הממשלה, הימין בכללותו וראש הממשלה בפרט. רבים מהם סבורים שחוסר האמון הציבורי הוא תוצר של הסתה ומתקפות פופוליסטיות, לצד תופעות כמו פייק ניוז, המזוהות גם הן על ידם עם עליית הימין החדש והפופוליסטי. הנקודה המעניינת היא שדוברי העמדות האלה מקרב העיתונאים ואנשי התקשורת פשוט לא רואים את הדבשת של עצמם.

כן, גם כאן זה עניין של ימין ושמאל. בהכללה גסה, עיתונאים שמזוהים עם השמאל (ולפעמים הם לא צריכים להיות מזוהים, כי שמאל באופן מסורתי אצלנו הוא הצבע הנייטרלי בתקשורת; ממילא יש רק עיתונאים "ימניים" בפאנל, כל השאר הם פשוט עיתונאים), מרגישים מותקפים ונכנסו לעמדת מגננה נגד ה"הסתה".

אני מציע להם לנסות לעבור יום אחד כעיתונאי ימני. הם לא יעמדו בזה, הם פשוט לא ישרדו. משום שיש הבדל עצום בין מצב שבו הציבור עצמו, כלומר קהל הצרכנים, לא מאמין לך או מבקר אותך, לעיתים באופן אגרסיבי (וזה לא נעים, וצריך גם לבדוק איך מתקנים את זה) - לבין מצב שבו חלקים בממסד התקשורתי ועיתונאים המזוהים עם השמאל מגויסים על בסיס יומיומי לקעקע את הלגיטימיות שלך.

עיתונות ימנית בארץ, ושוב אני נאלץ להכליל - לא סובלת רק מ"חוסר אמון", אלא משלילה טוטאלית של הלגיטימציה שלה, של עצם זכותה להתקיים, שלא לדבר על זלזול מופגן, מתנשא מאוד, לעיתים אפילו מטריד, ביושרה, במקצועיות ובניקיון הכפיים. אנחנו על סף הפללה גורפת של עיתונאים המביעים תמיכה באתם-יודעים-מי.

באופן פרדוקסלי, עיתונאי ימין מפסידים פעמיים - הם גם מספיק כנים וישרים כדי להצהיר על עמדותיהם כדי שהציבור שמאזין להם וקורא אותם ידע היטב וללא משוא פנים עם מי יש לו עסק, ובה בעת הם מואשמים על ידי הקולגות שלהם כ"שופרות", כ"כתבי חצר", כ"תועמלנים" ושאר גידופים.

מי שתורם יותר מכל לתיוג המפליל והמבזה של עיתונאי הימין הם באופן פרדוקסלי עמיתיהם העיתונאים, ודווקא הידועים והבולטים יותר, שהקולגיאליות המקצועית ומעמד העיתונאי מדאיגים אותם יום-יום - עד שזה מגיע לעיתונאי ימין. כי במקרה של עיתונאי ימין, למשל, מותר לצאת מנקודות הנחה שהוא "קורא מדף מסרים" ולקבוע בפסקנות ש"יודעים מי שלח אותו". לא די בכך שהוא מואשם באנטי-עיתונאות, נשללת לחלוטין האפשרות שהוא מבטא, ובכן, השקפת עולם שהוא גיבש מתוקף תבונתו.

זו הפגיעה החמורה באמון הציבור בתקשורת ובעיתונות; מפני שאחרי שמנקים מהדיון את הוויכוח בין ימין ושמאל, יוצא שדווקא עיתונאים הם אלה שמטפחים יותר מכל את המיתוס על עיתונאי כסוכן חברתי שמונע מאג'נדות ומאינטרסים זרים, ומופעל על ידי מוקדי כוח, והכי חמור - שחקן נטול אוטונומיה מחשבתית וביקורתית. עם כל הכבוד, את הסטריאוטיפ הזה, שפוגע אנושות באמון הציבור בתקשורת, מטפחים כיום יותר מכולם - דווקא העיתונאים. 

הכותב הוא עורך "ישראל היום"

עוד כתבות

קניות בשוק הכרמל בימי קורונה  / צילום: בר לביא, גלובס

מדד המחירים לצרכן עקף במעט את התחזיות: עלייה של 0.2% ביולי

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הפירות והירקות והתרבות והבידור ● מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו כמעט 6%

שביל הסלט / צילום: מיטל סטרז

רק החודש, הכול בעשר: פסטיבל תיירות בנגב, ברוח התקופה

סיורים חקלאיים וקטיף עצמי, סדנאות אצל אומנים, מרכזי מבקרים וחוות, פעילויות ספורט וטיולים מודרכים

דונלד טראמפ בתצוגת בייסבול בבית הנשיא / צילום: Evan Vucci, Associated Press

האם ארה"ב תפסיק להיות המבוגר האחראי של המערב?

במשך 70 שנה ארה"ב הייתה הגננת והמטפלת של מדינות העולם המערבי והגנה על חרויותיהן ● מאז עלה טראמפ לשלטון, ולאחרונה ביתר שאת, היוצרות מתהפכים ● מי יגן על אמריקה?

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

האריס וביידן בעימות בין המתמודדים הדמוקרטים על מועמדות המפלגה לנשיאות ארה"ב / צילום: Paul Sancya, Associated Press

אם אנשי הקמפיין של ביידן לא יתעשתו, הוא עלול למצוא את עצמו בשידור חוזר

הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו בעוד שלושה חודשים, נצח במונחי בחירות, אך כבר עכשיו ניתן לזהות מגמות שונות בניהול הקמפיינים מצד שני המתמודדים ● למרות נקודת המוצא החלומית, ביידן עדיין בשלב למידת החומר ומולו פועלת מכונה משומנת

שיעור גאוגרפיה / צילום: משה מילנר - לע"מ. איור: גיל ג'יבלי

שנים של תרגול ותקציבי עתק לא הועילו: איך הגיעה מערכת החינוך כה לא מוכנה ליום הדין של הקורונה

למרות התקציב הגדול ביותר בממשלה, שנים של תרגול לשעת חירום ומבצע גרנדיוזי לתקשוב בתי הספר - בסוף כולם למדו בזום. יצאנו לבדוק מי אחראי למחדל העצום שאת תוצאותיו נרגיש בעוד שנים, ואם למדנו משהו לקראת השנה החדשה ● האזינו

עופר מרום וגלית אבישי / צילום: תומר יעקובסון, תמר מצפי

לשירותכם זמנית: מה קורה בראשות הגוף שאמור להגן על הצרכנים

גלית אבישי בדרך לראשות המועצה לצרכנות (לפחות באופן זמני) לאחר שהגוף שאמור לשמור על האינטרסים של הצרכנים בישראל פועל מזה יותר משנתיים ללא מנכ"ל קבוע ● וגם: הפגנות נגד "היהודים באים", ליין הופעות במלון קורונה, ועוד ● השיחה

הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל עם צוות משרדו בהצהרה על נירמול היחסים  / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

נתניהו: "רגע היסטורי של פריצת דרך לשלום במזרח התיכון"

ההסכם נחתם בשיחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר מוחמד בין זאיד ● נתניהו: "אני מחויב לריבונות לארץ ישראל ולעולם לא אוותר על זכותנו"

עו"ד ליאת בן־ארי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

ה"בן-אריסטים" מאמצים את השיטות של ה"ביביסטים"

הם טוענים שהיא לא עשתה שום עבירה וסתם מתנכלים אליה, שהסיפור האמיתי הוא לא המעשה שלה אלא האינטרסים של מתנגדיה, ומזדעזעים מההפגנות נגדה ● כל הטענות שמחנה לוחמי השחיתות לעגו להן עד לפני רגע, מאומצות שם עכשיו בחום רב

להפריד בין פייק לניוז

מרוב זיופים לא רואים את היער: מה מנסים האחראים על הפייק ניוז להשיג?

"חשדות כזב" הן התגובה שפיתחנו ל"חדשות כזב" ועלולות לגרום לנו להתעלם מעובדות נכונות ● סרטונים שפורסמו לאחרונה - כמו ההתקפה על העיתונאי אבישי בן חיים - לוו באינספור ניסיונות להוכיח שהם "פייק" ● לחשדנות יש תופעות לוואי שליליות ● המשרוקית של "גלובס" 

מלון דוד המלך. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: יורם אשהיים

למה חודש יוני היה מצוין לקבלנים, וה"מכה" של המשקיעים. כותרות הנדל"ן

נתונים שפרסם האוצר לרבעון הראשון מספקים תמונה עגומה עבור משקיעי הנדל"ן ● את מי מינה השבוע השר דרעי לעמוד באחת מוועדות התכנון החשובות בישראל, איך במלון המלך דוד הירושלמי מתמודדים עם הקורונה, וב"כסף בקיר" קיימנו דיון סביב השאלה האם זה הזמן הנכון להשקיע בחנות

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

השמיים נפתחו? ישראלים שחוזרים מקרואטיה, בולגריה ויוון לא יחויבו בבידוד

השמיים נפתחים? משרד הבריאות אישר כי ישראלים שיגיעו מקרואטיה, בולגריה ויוון המוגדרות כירוקות לא יחויבו בבידוד של 14 יום ● רשימת המדינות תתעדכן כל שבועיים ובמידה ומדינה ירוקה תהפוך לאדומה, החוזרים ממנה יאלצו להיכנס לבידוד ● אלו המדינות שמהן לא תחול חובת הבידוד לשבים ארצה

 

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

מקפצת יחסי הסחר: אלו ההיבטים הכלכליים של נרמול היחסים עם איחוד האמירויות

הנורמליזציה עם אחוד האמירויות תפגיש את המגזר העסקי הישראלי עם מושגים ונורמות שעד כמה לא היו מוכרות במחוזותינו ● ההסכם עשוי לשמש כמקפצה לכינון יחסי סחר עם שכנותיה של איחוד האמירויות, וגם לתיירות שלנו צפוי שיפור משמעותי, בעיקר לאחר משבר הקורונה

הצעדה השבוע בוואדי עירון. מימין: ח"כ היבא יזבק, מונה אום חליל שבנה נרצח, ח"כ איימן עודה ונכדה של אום חליל  / צילום: איל יצהר, גלובס

מחיפה לירושלים: הצעדה למיגור האלימות בחברה הערבית יצאה לדרך

החום הכבד ומיעוט הצועדים לא הפחיתו מחשיבות המטרה והמוטיבציה של המשתתפים, שמקווים שבסוף השבוע המחאה תצבור תאוצה ● ביום א’ היא תגיע לבית הנשיא ● "זה אינטרס של כולנו"

אבי גבאי ורן גוראון / צילום: כדיה לוי ושלומי יוסף, גלובס

המכרז עבר בשלום אבל הדם הרע בין המפעילים יישאר עוד הרבה זמן

מכרז הדור החמישי הסתיים בתוצאה סבירה בהחלט, אך סלקום שמשלמת הרבה יותר יקר מכולם יודעת בדיוק מי שיחק נגדה מלוכלך בעוד היא, שיכלה לפעול בצורה דומה, נמנעה מכך

קניון TLV בתל אביב סגור בתקופת הקורונה. רבע מהמ”ר של מרכזי המסחר בישראל פתוח בשבת / צילום: איל יצהר, גלובס

הגבלות חדשות על המסעדות, שטוענות מצדן ל"מחטף פוליטי"

על רקע ההודעה החדשה שתאפשר התקהלות של עד 10 אנשים בשטח של עד 80 מ"ר, המסעדנים זועמים וטוענים שלהחלטה אין דבר וחצי דבר עם שמירה על בריאות הציבור  ● "ההחלטה מנוגדת להסכמות שלנו עם פרופ׳ גמזו על מתווה שיגובש בשקיפות ותוך כדי התייעצות מולנו"

משנים את הקודים / עיצוב: גלובס

משנים את הקודים: מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית

שיעור עובדי ההייטק הערבים אמנם בעלייה, אבל עדיין נמוך ביחס לחלקם בשוק העבודה ● היכן מתחילים הפערים, ואיך נכון לטפל בהם? ● ועידת "גלובס" וארגון צופן תתקיים ב-24 באוגוסט ותועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפייסבוק

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

רוני גמזו הניח על שולחן הקבינט תוכנית אסקלציה לסגר

על אף שפרויקטור הקורונה מצדד בהצמדות לניסיון להפחית את התחלואה בהתנהלות הנוכחית, פרופ' גמזו התבקש להכין תוכנית לאפשרות של סגר ● גמזו הניח על שולחן הקבינט 3 תוכניות, בהן סגר חלקי ומלא

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט