גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: למה אין לנו אמון במפלגות שמייצגות אותנו בכנסת?

למרות שהן הגורם היחיד שנבחר ישירות ע"י הציבור, המפלגות זוכות פעם אחר פעם לאמון ציבורי נמוך ביותר

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ
טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

לאחרונה פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2019, שעולה ממנו שאמון הציבור במפלגות הוא הנמוך ביותר לעומת שאר המוסדות. רק 14% מהציבור היהודי ו-20% מהציבור הערבי נותן אמון במפלגות.

אולם "לזכות" המפלגות ייאמר שהן מעוררות אי-אמון בעקביות. מאז תחילת מדד הדמוקרטיה, ב-2003, המפלגות היו תמיד בתחתית סולם האמון של הבוחר הישראלי. אז איך ייתכן שהמפלגות, מהיחידות שנבחרות ישירות על-ידי הציבור, "זוכות" לאמון הנמוך ביותר מצידו? ואיך ייתכן שהכנסת, המורכבת מנציגי המפלגות, זוכה לאמון נמוך אמנם, אך כפול מזה של המפלגות? התשובה היא שהמפלגות כבר שנים אינן מתפקדות כארגון. הן לא קיימות כמוסד שמגשים את המטרות שלשמן נועד: הצמחת מנהיגות, גיבוש סדר יום רעיוני, זירה לשיח עם ציבורים רחבים, ומסגרת שבוחרת ומציגה מועמדים לבחירת הציבור. בפועל, הן הפכו ל"פלטפורמה" שמתמקדת בהסדרת התחרות על מיקומי המועמדים.

קשה להאמין, אך בעבר ישראל הייתה "מדינת מפלגות", כשהשיוך המפלגתי היה משמעותי ברוב הקשרי החיים: באיזו קופת חולים תהיה חבר, לאיזו תנועת נוער ילכו ילדיך, האם תהיה אוהד הפועל או מכבי, והאם חשבון הבנק שלך ינוהל בבנק הפועלים או לאומי. החיים במדינה התנהלו במידה רבה על-פי "מפתח מפלגתי". רבים היו חברי מפלגות, שהתבססו על סניפים מקומיים. 

בסוף שנות השמונים התעצמה שקיעת המפלגות. במקביל, הנהגת הפריימריז במפלגות הובילה לניסיון של חברי הכנסת להתבלט על חשבון המפלגה, ולהחלשה נוספת של מעמד המפלגות. מסמר נוסף בארון המפלגות, הוא הפרסונליזציה של הפוליטיקה, שצברה תאוצה בעשור האחרון, ומשמעותה עליית כוח המנהיג על חשבון המפלגה.

היווצרות מפלגות - ללא שורשים, סניפים, חברים ומוסדות - עם שורת כוכבים שבוחר מנהיג המפלגה, שינתה עוד יותר את דמות המוסד הקרוי מפלגה. במציאות כזאת, אין משמעות למפלגה כארגון, שעם הזמן הנאמנות וההשקעה בו משתלמות. מוסד שיש בו אפשרויות קידום, ועם המשכיות. הסיכוי "לצמוח מלמטה" במפלגה כמעט לא קיים כשהרשימה מוכתבת מלמעלה, והמועמדים מבליחים למציאות מפלגתית על בסיס שיקולי מוכרות ציבורית.

מניסיוני, התחלופה הגבוהה והחיים המתקצרים של מפלגות רבות, מדלדלים גם הם את אמון הציבור. כיהנתי בעבר כמנכ"ל וכח"כ מטעם מפלגת קדימה, מפלגת שלטון, שנולדה ממפץ פוליטי, והתפוגגה אחר-כך בקול ענות חלושה.

גם למפלגות המוקמות סביב מועמד אחד או רעיון אחד, כמו "כולנו" של משה כחלון, אין קיום עצמאי ממושך, והן נידונות להיעלם או להתמוסס במפלגות אחרות. לאורך השנים ראינו שדווקא מפלגות מגזריות, שלהן בוחרים המבוססים על זהות כמו החרדים, שומרות על כוחן, וכפי שעולה מנתוני מדד הדמוקרטיה, בוחריהן מרגישים שהן מייצגות את עמדותיהם: 74% מהחרדים השיבו שיש מפלגה המייצגת את עמדותיהם, לעומת 59% בציבור היהודי.

ומנגד, במפלגות ותיקות יותר, נותר שלד מוסדי אך ללא נשמה מפלגתית. אמנם במפלגות כמו הליכוד והעבודה קיימים מוסדות ותהליכים שמבטיחים לכאורה קיום דמוקרטיה פנימית, אבל בכל אחת, מסיבות שונות, המפלגה קיימת למראית עין, וגם הדמוקרטיות והוגנות התהליכים הפנימיים, דוגמת הפריימריז, מוטלות בספק. המוסדות במפלגות אלה עוסקים בעיקר בהסדרת התחרות הפנימית על המיקום ברשימה, ולא בעניינים מהותיים.

ולמרות זאת, עדיין לא הקיץ הקץ על מפלגות. מבחינה חוקית, הן עדיין בסיס בניין המשטר הפרלמנטרי. הציבור בוחר במפלגות, ולא ישירות במועמדים, כדי שהן ינהלו את ענייני המדינה. למפלגות, שמקבצות אינטרסים שונים, שמתעלות את הקונפליקטים לזירה הפוליטית, יש תפקיד קריטי בחברה משוסעת לעומק כמו החברה הישראלית. עומד בפנינו אתגר קריטי - להתאים את מבנה המוסד המפלגתי לעידן החדש, כך שאמון הציבור ישוקם והמפלגות יחזרו למלא את תפקידן הדמוקרטי. 

הכותב הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון