שדה בריר / צילום: גילי סופר
משרד הבריאות העביר לאחרונה למינהל התכנון מסמך, שבו הוא מצהיר כי לפי עמדתו יש לבצע תסקיר בענייני בריאות, כחלק מהליכי התכנון של פרויקטים ותוכניות שעלולים להשפיע על בריאות הציבור, כפי שקבע ארגון הבריאות העולמי. מדובר בפרויקטים גדולים, כגון הקמת מפעלים, תחנות כוח ומחצבות, שפעילותם מלווה בפליטה של מזהמים לאוויר, למים ולקרקע. אם תתקבל עמדת משרד הבריאות, היא צפויה להגדיר דרישות סף בריאותיות מחמירות, שיתווספו לדרישות הסביבתיות המוגדרות בתסקירי ההשפעה על הסביבה שכבר מחויבים היום בחוק.
העמדה הרשמית שהציג לראשונה משרד הבריאות, הובאה כחלק מדיון בין מינהל התכנון, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים, על בדיקת ההיבטים הבריאותיים של תוכנית המתאר הארצית לכרייה ולחציבה (תמ"א 14 ב'), שכוללת כ-130 אתרי כרייה וחציבה. המסמך של משרד הבריאות כולל הנחיות מפורטות לביצוע תסקיר השפעה על הבריאות, שמשקף את מכלול האפקטים הבריאותיים האפשריים כשפרויקט תשתית ממוקם סמוך לאוכלוסייה.
מסמך ההנחיות גובש על רקע מחלוקת ארוכת שנים בין משרד הבריאות למינהל התכנון ולמשרד להגנת הסביבה, לגבי האופן שבו יש לשלב שיקולי בריאות בהליכי התכנון. היום לא ניתנת התייחסות נפרדת לשיקולי בריאות הציבור במסגרת תכנון של אתרי כרייה וחציבה, ואלה נכללים בתסקירי השפעה על הסביבה בשלבים מאוחרים של הליך התכנון. לפי עמדת משרד הבריאות, יש להקנות לשיקולי בריאות הציבור משקל משמעותי יותר, תוך בחינה מקדימה, מפורטת ונפרדת שלהם - במיוחד במקרים שבהם מדובר בתכנון אתרי כרייה וחציבה חדשים או בהרחבתם של אתרים קיימים, סמוך לאזורים מיושבים.
המסמך של משרד הבריאות נכתב כחלק מתהליך חשיבה של קבינט, שהוקם כדי לבדוק אם קיימים חוסרים בתסקיר ההשפעה על הסביבה והאם נדרש מסמך נוסף או הטמעה של קריטריונים נוספים בהליך. בין הגופים השונים העוסקים בנושא שוררת חוסר הסכמה, כאשר בעוד משרד הבריאות מבקש להוסיף קריטריונים מורכבים וכבדי משקל להליך התכנוני, במינהל התכנון דווקא מבקשים לפשט את ההליך התכנוני. המינהל עשוי להחליט לא לקבל את המסמך ולשקלל אספקטים בריאותיים בלי ליצור סרבול נוסף ליזמים או לייצר סטגנציה תכנונית. בסופו של דבר, המסמך מונח לפתחו של מינהל התכנון, שיכול להחליט אם לדחות אותו או לקבל חלקים ממנו.
תסקיר - עוד בשלב החלופות
עמדת המשרד הבריאות היא כי יש לבצע את התסקיר כבר בשלב בחינת החלופות, וכי ביצועו יוטל על היזם, בכפוף להנחיות אנשי המקצוע של המשרד, וייבדק על ידם. בנוסף, המשרד מציע להביא בחשבון את כל מקורות הזיהום והמזהמים הפוטנציאליים, ולהתייחס להשפעותיהם על בריאות הציבור כחלק מחלופות התכנון, שיכללו בין היתר את שטחי הכרייה, אזור המתקנים, דרכים פנימיות, מפעלי תוצרים, שטחים ודרכי גישה אל האתרים.
המשרד מציע, בין היתר, כי לשם אישור תוכניות, תיושם שיטת ניקוד המתבססת על הקריטריונים שנוגעים להשפעה על אוכלוסיות נפרדות - ילדים, קשישים, נשים הרות, חולים כרוניים ועוד. כמו כן תהיה התייחסות לרמה סוציו-אקונומית של התושבים. המסמך מתייחס לסוגים שונים של מחלות, העלולות להיווצר בשל חשיפה למזהמים, בהן סרטן ריאות, אסתמה, אוטם שריר הלב, מומים מולדים ועוד. בנוסף, ייבחנו גם נתוני תמותה ויתבצע חישוב של תוספת הסיכון ותוספת מקרי התחלואה והתמותה המוקדמת.
ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נדב דוידוביץ', שבעבר הגיש חוות דעת לבג"ץ לפיה יש צורך לקיים תסקיר השפעה על הבריאות בתוכנית לכריית פוספט (סלע שממנו ניתן לייצר דשנים עשירים בזרחן) בשדה בריר שבנגב, מברך על המסמך: "זו הפעם הראשונה שמדברים בצורה מסודרת על הכנסת שיקולי בריאות כבר בראשית הדרך, תוך בחינת חלופות. נכון להיום תסקירי השפעה על הבריאות לא מעוגנים בחקיקה, בניגוד לתסקיר סביבתי. פעמים רבות תוכניות בעלות השפעה בריאותית הגיעו כמעט באופן מקרי למשרד הבריאות, כאשר התוכנית במצב מתקדם, וההצעה הסופית נבחנה מול החלטה לא לעשות דבר, כשהיכולת להשפיע על הפרויקט קטנה".
דוידוביץ' מוסיף, כי "במסמך מפורטת הדרך לחישוב הסיכונים הבריאותיים של תחלואה מסוגים שונים ולא רק סרטן. חשוב לזכור כי שאלת האמון והשקיפות היא משמעותית ביותר. על כן, בנוגע לעריכת התסקיר, המצב האידאלי הוא שהתסקיר לא ייעשה על ידי היזם. זהו מצב שיוצר ניגודי עניינים ובעיות באמון הציבור".
האם יש צורך גם בעריכת תסקיר בריאותי, כאשר תסקיר השפעה על הסביבה כולל גם אספקטים בריאותיים?
"זוהי 'חומת הגנה' נוספת לתסקיר ההשפעה על הסביבה", מסביר אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, שמלווה את תושבי ערד במאבקם בשדה בריר. "בישראל מתים בשנה יותר מ-2,000 איש מזיהום אוויר. בשונה מתאונות דרכים, שבהן ברור כיצד המוות נגרם, במקרה של השפעת הזיהום יש משתנים רבים, חלקם סובייקטיביים כגון גנטיקה, מחלות רקע ועוד, וחלקם אובייקטיבים כמו עוצמת החשיפה, משך החשיפה וסוג המזהם. תסקיר ההשפעה על הבריאות יכול לחבר בין הדרישות הסביבתיות, שבסופן נקבע היתר המתייחס לכמות שמותר לפלוט מכל חומר וחומר לסביבה, לבין פוטנציאל התחלואה והתמותה המוקדמת כתוצאה מחשיפה שכזו".
המסמך הוגש בעתירה לבג"ץ
המסמך של משרד הבריאות אומנם טרם אושר, אך הוגש לבית המשפט על ידי עו"ד אפי מיכאלי ועו"ד ד"ר ערן צין, שמייצגים את עיריית ערד ותושבים בעיר, בעתירה נגד כריית פוספטים באתר שדה בריר, הקרוב לעיר. זהו מאבק תושבים מהארוכים והעיקשים שנוהלו בישראל. אנשי המאבק ובראשם ראש העיר ניסן בן-חמו, מתייחסים למסמך של משרד הבריאות כ"מתווה שדה בריר", שמוצג למינהל התכנון בעקבות עתירתם לבג"ץ, כשהם מקווים שגם אם מינהל התכנון לא ימהר לאמץ את המסמך כלשונו, הוא יזכה להתייחסות בית המשפט.
לפי בן-חמו, "מדובר בבשורה משמעותית. משרד הבריאות הרים את הנטל וקבע במתווה קריטריונים ותנאי סף, אשר פוסלים את תוכנית הכרייה. אני קורא למינהל התכנון לעשות את המעשה האחראי ולהודיע כי כל כוונות הכרייה באזור - מבוטלות".
עו"ד מיכאלי, המייצג את עיריית ערד, הוסיף כי "זו הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מציג מתודולוגיה מגובשת כמקובל בעולם המערבי לשקילת היבטים בריאותיים מפורטים בהליך התכנוני. לאימוץ המתודולוגיה של מתווה בריר צפויה להיות השלכה גם על תכנון פרויקטים אחרים בתחום התשתיות הסמוכים לאזורים מיושבים, כדוגמת הקמתם והרחבתם של מתקני הפקת גז וזיקוק נפט. אין לי ספק שאי-אפשר להתעלם מהמסמך הזה. כשבג"ץ פונה למדינה ותוהה מדוע לא נשקלו שיקולי בריאות במסגרת הליך התכנון וכאשר המשרד האמון על הנושא בישראל מציב עמדה בנושא המתנגדת לכרייה בשדה בריר על בסיס המתודולוגיה המוצגת כעת, אנחנו משוכנעים שדין התוכנית להיפסל".
לפני כעשור הגישה כיל, שבשליטת עידן עופר, בקשה לכרות פוספט בשדה בריר, באמצעות החברה-בת רותם אמפרט. תושבי ערד ופעילי סביבה התנגדו לכרייה, בטענה שהיא תוביל לזיהום אוויר. מדובר בעיקר בשחרור של אבק פוספטים ושל גז ראדון - גז רדיואקטיבי. משרד הבריאות בחן את הנושא במספר דו"חות וקבע שישנו סיכון בריאותי. ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר יהונתן דובנוב, סגן רופא מחוז חיפה וד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, טענו, כי הפעלת מכרה פתוח בשדה בריר סמוך לערד ויישובי הפזורה הבדואית תגרום ל"תוספת זיהום אוויר, אשר תביא לתוספת תמותה ותחלואה".
מנגד עמדו חוות דעת של מומחים שונים מטעם רותם אמפרט, וגם חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, שלאחר תסקיר סביבתי טען שניתן לאפשר את פתיחת המכרה תחת הגבלות ניטור. שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, התנגדה לביצוע פיילוט כרייה באזור בריר, כאשר גם השר הנוכחי יעקב ליצמן מביע מתחילת כהונתו התנגדות נחרצת לסיכון התושבים באזור, ועומד על הצורך בביצוע תסקיר השפעה על הבריאות טרם קידום הפרויקט.
תושבי האזור פנו לערכאות משפטיות ותוכנית כריית הפוספסטים בבריר הושהתה, לאחר שהשופטים בתיק הוציאו לפני כשנה צו על-תנאי, שמורה למדינה להסביר מדוע לא הביאה בחשבון את השיקולים הבריאותיים בנושא וטענו כי "לא נקבעה בתוכנית מתודולוגיה לבחינת השפעות בריאותיות שייגזרו ממנה, ואף לא הונח לפני המועצה מסמך הסוקר את ההשפעה הבריאותית הפוטנציאלית של התוכנית".
המדינה ביקשה מבית המשפט מספר דחיות להגשת הנימוק, כאשר עדיין אין הסכמות בנושא בין משרדי הממשלה המדברים בקול שונה, ומבלי שהובאה לידיעת שופטי בג"ץ עמדתו המפורטת של משרד הבריאות שהוצגה למשרדי הממשלה האחרים כפי שנחשף כאן. כעת, ייתכן כי המדינה תתקשה לספק הסבר משכנע לשאלה מדוע לא נשקלו שיקולי בריאות במסגרת הליכי התכנון של תמ"א 14/ב, העוסקת באתרי כרייה וחציבה, שכן הגורם השלטוני האמון על הנושא סבור - כפי שכעת מתברר - שהיה מקום לכך, ודחיית העתירה כפי שמבקשת המדינה, תתקל בקשיים משמעותיים.
ממינהל התכנון נמסר: "בימים אלה בוחן מינהל התכנון, יחד עם גופי ממשלה נוספים ובכללם משרד הבריאות, את הצורך בבדיקות בריאותיות נוספות על אלה הנערכות במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה. החלטה בנושא תתקבל בהקדם".