נשים בדירקטוריונים של בתי ההשקעות
עולם בתי ההשקעות הישראליים נחשב לעולם גברי. מרבית המייסדים, הבעלים, היו"רים והמנהלים הבכירים הם גברים. למעשה, עולם בתי ההשקעות זוהה בעבר ומזוהה לרוב גם היום - בטח בהשוואה לענפים אחרים - עם האנשים שעומדים בראש כל בית השקעות, בעוד שהגופים הללו פחות נתפסים כתאגידים עצמאיים העומדים בפני עצמם, ללא המוניטין של העומדים בראשם ושל בעליהם. מציאות זו באה לידי ביטוי במיעוט של נשים לא רק במפת הבעלות אלא גם בדירקטוריונים ובתפקידי הניהול הבכירים ביותר של בתי ההשקעות, גם אם עדיין מדובר בנוכחות ניכרת ומורגשת ביחס לענפים אחרים.
בתי ההשקעות הגדולים שנוסדו ברובם עוד במאה הקודמת, נוסדו על ידי גברים. החל, למשל, מדוד ויסברג, עמנואל קוק וצבי לובצקי, שהקימו יחדיו ב-1971 את אי.בי.אי, צבי סטפק ושלמה סימנובסקי שייסדו את מיטב בשנת 1979, כאשר מאז בית ההשקעות צמח במיזוגים ורכישות עד שהפך למיטב דש. אחרי זה, בין היתר, היו אלה שמואל לב, אהוד שילוני וקובי שמר שהקימו את אנליסט בשנת 1985, כשהשניים האחרונים עדיין בראש העסק אותו הקימו.
לאחר הגל הראשון והוותיק, הוקמו גופים נוספים, עם יזמים-מנהלים צעירים יותר, שהקימו פעילויות שבעטו בשוק הקיים, ואף עקפו את הדור הראשון. למשל אלטשולר שחם, שהוקם על-ידי אלטשולר וקלמן שחם בשנת 1990, ושמנוהל כיום על-ידי גילעד אלטשולר ורן שחם (בנו של קלמן שחם), או אקסלנס שהוקם בסוף 1992 על-ידי גיל דויטש ורוני בירם, שכבר יצאו ברווח אדיר מהשוק הזה לאחר שמכרו את בית ההשקעות שלהם לקבוצת הפניקס.
שנים לאחר מכן הגיע גל נוסף, כשדב ילין ויאיר לפידות הקימו בשנת 2004 את בית ההשקעות ילין לפידות, כשב-2006 הוקם בית ההשקעות מור, על ידי יוסי לוי שמנהל אותו עד היום לצד בנו. מאפיין נוסף של בתי ההשקעות הישראליים הוא שמדובר לרוב בגופים פרטיים. כלומר, למרות היותם מחוללי מסחר גדולים בבורסה המקומית, כמשקיעים מרכזיים בחברות הציבוריות בישראל, והיותם מנהלי כספי ציבור, בתי השקעות רבים מתנהלים באופן פרטי עם הנהלות רזות ולא תמיד חשופות לציבור הרחב - שלא בהתייחס לפעילויות ניהול כספי הציבור המפוקחות.
כל אלה מביאים למצב שבו יש כיום 10 דירקטוריות מתוך כ-52 דירקטוריונים של בתי השקעות מובילים אותם בחנו - כ-19%.
לגבי דירקטוריון אי.בי.אי חשוב לציין כי שיעור הנשים מקרב חברי הדירקטוריון הקבועים הוא הטוב ביותר בענף וזאת משום שמתוך תשעת הדירקטורים שבקבוצה שניים הם דירקטורים חליפיים ושניהם גברים. רק בשני גופים יש דירקטורים חליפיים והיות שהללו בפועל אינם משתתפים בישיבות מלבד באירועים חריגים יש עיוות בהשוואה, ניתן לומר שבפועל באי.בי.אי יש שתי דירקטוריות מתוך שבעה חברי דירקטוריון פעילים וקבועים - שיעור של 29%. נציין בהקשר זה כי במרבית ישיבות הדירקטוריון באי.בי.אי בשנים האחרונות לא השתתפו הדירקטורים החליפיים.
עם זאת, בבתי ההשקעות הפרטיים הדירקטוריונים אינם רחבים ולא כוללים דח"צים, כך שהם מצומצמים וכוללים רק את הבעלים. למעשה, בגופים אלה הדירקטוריונים המרכזיים בם בחברות הבנות המפוקחות, למשל בחברות ניהול הגמל וההשתלמות או בחברות ניהול קרנות הנאמנות, שם גם יש דח"צים. למשל, באלטשולר שחם גמל ופנסיה יש 2 דירקטוריות מתוך 10 חברי דירקטוריון, כאשר בילין לפידות גמל והשתלמות יש 2 דירקטוריות מתוך 7 דירקטורים, כשאחת מהן היא גם מנכ"לית החברה - דליה שני, שמחזיקה בכ-1.25% ממניות בית ההשקעות ילין לפידות.
עם זאת, הנציגות הנשית משופרת בהרבה כשבוחנים את תמונת תפקידי ההנהלה הבכירים ב-11 בתי ההשקעות המובילים שאותם בחנו (שלושה מתוכם הינם חברות בנות של קבוצות פיננסים, כך שהדירקטוריונים שם משניים בחשיבותם). כך, מתוך כ-115 תפקידי הנהלה בכירים בבתי ההשקעות המובילים, כ-40 מאוישים על ידי נשים - כ-35%.
חלק ניכר מהנוכחות הנשית בהנהלות הוא בתפקידי ניהול כוח-אדם, ייעוץ משפטי או מזכירות חברה, כשמיעוטן בתפקידי ליבה. עם זאת, יש כמה יוצאים מהכלל כגון הלמן אלדובי שבו נוכחות נושאות המשרה הכי גבוה, אקסלנס שבראשו עומדת המנכ"לית חנה הולנדר, ופסגות שבבעלות קרן אייפקס ישראל - שבהובלת זהבית כהן, ושבהנהלה שלו מספר גבוה של מנהלות, בהן כמה בכירות בתפקידי ליבה: גת מגידו (מנהלת ההשקעות הראשית), תמרה דירקטור (מנכ"לית פסגות ני"ע), יפעת מזרחי (מנכ"לית הגמל והפנסיה) ואלונה להב אריאלי.
תמונת מראה של המציאות בבתי ההשקעות ניבטת מהבורסה לניירות ערך, שהפכה אשתקד לחברה ציבורית, ושבה דירקטורית אחת מתוך 5 דירקטורים, ו-4 בכירות מתוך הנהלה שכוללת 10 אנשים.