גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כמה חובה יש בפנסיית החובה? לקחים מבית הדין הארצי לעבודה

מחקרים מראים את הקושי העצום של האזרח בהתמודדות עם מורכבות הפנסיה ● חופש הבחירה הוא פיקציה - שהרי במקום שאין הבנה, אין גם חופש בחירה

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

האם יש לכם הקוראים כיסוי נגד סיכוני נכות בעבודתכם? מוטב שתבדקו, כי מסתבר שלמעביד שלכם אין חובה לבטח אתכם.

פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה, שמוסמך לדון בסכסוכים לגבי פנסיות, בנושא צריך לעניין את כולנו. הוא עוסק בהיקף הביטוח הפנסיוני המחויב מפנסיית החובה. (ע"ע (ארצי) 7243-10-15 ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה. ניתן ביום 20.8.2018). הוא קובע בבירור כי אין על המעסיק חובה לבטח את העובד בביטוח נכות - וזאת למרות שבצו ההרחבה מ-2008 שבו נקבעה החובה לפנסיה נקבע כי פנסיית הנכות היא אחד מיסודות הביטוח הפנסיוני.

מהו המהלך המשפטי-אידאולוגי שקורה כאן? ברפורמת "קרנות הפנסיה החדשות" שעוצבה ב-2003, הבסיס למהלך היה להטיל על הפרט את מלוא האחריות לפנסיה שלו. הפנסיה, כולל פנסיות תקציביות, עברה לשיטה צוברת, שבה הסכום הנחסך, ופירותיו הוא הבסיס היחידי לקצבת הזקנה (שיטת DC- defined contribution). הפרט צריך לבחור את קרן הפנסיה שלו ולשים לב לדמי הניהול ולרווחים של הקרן בשוק ההון, שם היא משקיעה את כספו. זאת בניגוד לשיטה שהייתה עד 1995, לפיה היו לפרט זכויות שנקבעו בתקנון, והן היו קובעות את הפנסיה שלו (DB - defined benefits). במקרה הרגיל אחוזי הפנסיה נקבעו לפי הוותק - 2% בכל שנת עבודה, עם מקסימום של 70% אליו ניתן להגיע לאחר 35 שנים או יותר.

מהלך זה גובה בחקיקה משנת 2005, בה נקבע בבירור כי "עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל... רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל... לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו" (סעיף 20, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים 2005).

והנה, בשנת 2008 עברה המדיניות פניית פרסה. במהלך פטרנליסטי מובהק חייבה המדינה את כל העובדים להיות מבוטחים לפנסיה. יתרה מזאת, יש ספציפיקציה ברורה של טיב הביטוח הפנסיוני - הוא חייב להיות פנסיה מקיפה, הכוללת שארים ונכות. לפי סעיף 3 בצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי לביטוח פנסיוני חובה, העובד יכול לבחור "בפנסיה מקיפה... ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות, באותה קופה או בקופה אחרת". אלה שלושת האלמנטים הקלאסיים של הביטוח הפנסיוני, עוד מימיו של הקנצלר ביסמרק שהמציא את הפנסיה הממלכתית: פנסיית זקנה, פנסיית שארים, פנסיית נכות. פנסיית הנכות בשפת חברות הביטוח היא א.כ.ע - אובדן כושר עבודה, ויש קצת הבדלים טכניים מביטוח הנכות.

כדי לחזק את היסוד הזה נאמר בהמשך כי "לא הודיע העובד למעסיקו... יבטח אותו המעביד... בקרן פנסיה מקיפה חדשה", שבה מתקיימים שני הכיסויים הנוספים (סעיף 3ב).

אם כך, יש סתירה בין שני העקרונות הללו: החופש של העובד לבחור בקרן פנסיה ובכיסויים שעבורם הוא משלם, לעומת חובת הפנסיה שמוטלת על המעביד שלו לבטח גם נגד נכות ומוות ובכך גם עליו. בתי המשפט הכריעו כי העיקרון הראשון הוא המכריע.

סעיף 20 לחוק גובר על פנסיית החובה

במקרה שלפנינו, הגברת ליליאן לנדסברג תבעה פיצוי מהמעסיק שלה שביטח אותה בביטוח מנהלים ללא מרכיב של נכות, זאת לאחר שהגיעה למרבה הצער לנכות בשל מחלת הסרטן. לנדסברג טענה כי לפי צו ההרחבה חובה היה על המעסיק שלה לבטח אותה בביטוח נכות, ולכן עליו לפצות אותה כעת. פסק הדין במקרה של ליליאן לנדסברג קבע באופן סופי כי אין למעסיק חובה לבטח את עובדיו בפנסיית נכות. התובעת הפסידה בתביעה בבית הדין לעבודה, בערעור לבית הדין הארצי ולאחרונה גם בערעור לבג"ץ.

פסק הדין הסתמך על סעיף 20 לחוק הפיקוח שהוזכר לעיל ופסק כי באופן גורף גובר העיקרון של זכות הבחירה בקופת הגמל - במקרה זה הבחירה בביטוח מנהלים שאין בו ביטוח נכות - על העיקרון של ביטוח בפנסיה מקיפה שמקורו בצו ההרחבה של הסכם פנסיית החובה.

מעניין שגם עמדת היועץ המשפטי, שהצטרף לדיון המשפטי, הייתה שסעיף 20 גובר על פנסיית החובה, ושצריך לראות את האירוע שבו לנדסברג לא הייתה מבוטחת לנכות, כאילו זו הייתה החלטה מודעת ורצונית שלה.

האם לנדסברג באמת ידעה שהיא מוותרת על ביטוח הנכות כאשר חתמה על הניירות שהונחו בפניה? האם היא הבינה את המשמעויות של חתימתה? סוגיה זו לא הייתה במרכז החשיבה של בית הדין הארצי. הוא רק קבע כי אם יש טענה, היא צריכה להיות מופנית כלפי סוכן הביטוח שהחתים אותה, ולא בבית הדין לעבודה. כלומר, הפטרנליזם של צו ההרחבה המבוסס על אי-היכולת של העובדים לקבל החלטות נכונות לגבי עתידם הפנסיוני, כולל הכיסויים שהם זקוקים להם, לא עמד כנגד החוק העקרוני.

מבחינה משפטית כנראה שההחלטה היא בלתי נמנעת. סעיף 20 של החוק גובר על צו ההרחבה לפנסיית חובה. אנו נמצאים אם כך בבעיה חוקית, של צו הרחבה לפנסיית חובה שהחוק מרוקן מתוכן.

זאת למרות שכבר ב-2016 חיווה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין את דעתו שהנושא הפנסיוני הוא מורכב ומסובך. "דומה כי אין צורך בשפע ראיות להוכיח כי עובדים רבים, מהם משכילים, אינם מודעים כראוי לנושא הפנסיה, ובמיוחד בגיל צעיר כשהזקנה נראית רחוקה... על כתפי הרגולטור, הממונה בנידון דידן, רובצת אחריות כבדה, שיש להביאה בחשבון בהתייחסות לנושא שבפנינו" (בג"ץ 3430/16 התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון משרד האוצר, בפסקה טז - 30.6.2016).

ואומנם המחקרים שנערכו בעולם ובישראל מראים את הקושי להתמודד עם המורכבות הזו. באופן ספציפי לגבי פנסיית נכות, במחקר שערכנו במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, מצאנו כי רוב הציבור אינו יודע אם יש לו פנסיית נכות במסגרת הפנסיה שלו. באותו מחקר התברר כי מרבית הציבור אינו מבין את שיטת הפנסיה ולכן גם לא את האחריות שהוטלה עליו במסגרת הרפורמה של 2003. מעניין לציין כי באותו מחקר (וגם במחקרים קודמים) מרבית הנשאלים הביעו תמיכה בפנסיית החובה. כנראה שהפרטים רואים את יתרונות הפטרנליזם במקום שאין להם בו ידע.

כלומר: חופש הבחירה הוא פיקציה. כי הרי במקום שאין הבנה, אין גם חופש בחירה. הקונסטרוקציה המשפטית הזו כאילו יש חופש בחירה, אינה מחוברת למציאות. בין הטיעונים שהובאו בפסקי הדין נאמר על-ידי בתי המשפט כי לנדסברג הייתה זכאית לוותר על פנסיית הנכות אם תמורת זאת תקבל הגדלה של פנסיית הזקנה שלה. לכאורה - חופש להחליט החלטה רציונלית. אולם איך אפשר להטיל על הציבור כובד החלטה שכזו, אם רוב הציבור אינו יודע כלל אם הוא מכוסה בפנסיית נכות? כאשר יגיע רגע האמת העצוב, ויהיה צורך בפנסיית הנכות, רק אז יבין הפרט הנכה איך העקרונות של חופש הבחירה גרמו לו לנזק לא יתוקן.

ומילה אחרונה: המחוקק בישראל אינו נרתע מפטרנליזם כאשר הדבר נוגע, למשל, לבטיחות נהיגה. אין משאירים בידי הנהג ונוסעיו את ההחלטה אם לחגור חגורת בטיחות או לא. ומה על בטיחותם של נוסעי הפנסיה?

הכותב הוא פרופסור לכלכלה, ראש המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן-גוריון

עוד כתבות

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

מעל רבע מיליון מובטלים בישראל; כמעט 6,000 דורשי עבודה חדשים מאמש

88.8% מהנרשמים החדשים מתחילת מרץ הם עובדים שהוצאו לחל"ת ● מתחילת מרץ נרשמו 905,818 מובטלים חדשים ● סך דורשי העבודה עומד היום על 1,059,429 בני אדם

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר: היציאה מהיישובים אסורה, הסגר הכללי יימשך עד מחר

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

לאחר דיון בבית הדין לעבודה: הנהלת רשת ועובדי חדשות 13 חוזרים לשולחן המו"מ

עד לסיום המו"מ תוקפא הוצאתם לחל״ת של 21 עובדי חדשות 13 המועסקים בתכניות 5 עם יעקב אילון וחדשות היום עם אלי ומירי

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

"העליה החדה תימשך": הגירעון בתקציב המדינה הגיע ל-4% במרץ

מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר ● ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עליות חדות בסיום המסחר בוול סטריט לאחר שסנדרס פרש מהמרוץ לנשיאות

הסנאטור ברני סנדרס נשר מהמירוץ לנשיאות ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

מיצג של בית מעוקל בתוצאה ממשבר הסאב פריים, 2010. האם ארה"ב בדרך למשבר נדל"ן חריף יותר? / צילום: Mike Segar, רויטרס

חובות המשכנתאות מאיימים לכתוש את כלכלת ארה"ב הרבה אחרי שהקורונה תיעלם

בחסות חוק התמריצים החדש, רוב המפוטרים הפסיקו לפרוע את המשכנתאות החודש ● באמריקה חוששים כי שוק הנדל"ן עומד בפני קריסה

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום ● טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר ההודעה "ברני בחוץ!"

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

 כינוס אופ"ק / צילום: רויטרס

אופ"ק חדש: המחסור בשטחי אחסון דוחף את המפיקות לדון על "שביתת נשק" במלחמת המחירים

ביום חמישי יתקיים מפגש קריטי בין נציגות אופ"ק פלוס שנדחה בתחילת השבוע ● ביחד עם מדינות אחרות סעודיה מנסה לשכנע חברות נפט לרסן את התפוקה

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד