אסף זמיר, כחול לבן / צילום: שלומי יוסף
האם ראש הממשלה הפסיק לתדלק את מנועי הצמיחה שהוא גאה בהם? זה מה שרמז בתחילת השבוע ח"כ אסף זמיר מכחול לבן. בראיון לגלי צה"ל טען זמיר כי מלבד הזנחה של מערכת הבריאות, "בממשלה האחרונה קיצצו את תקציב הרשות לחדשנות, שהוא תקציב שאמור לייצר הכנסות למדינת ישראל".
רשות החדשנות, שנקראה פעם "המדען הראשי", מופקדת על תמיכה במחקר ופיתוח, בעיקר בגופים פרטיים. כ-95% מתקציבה מתורגם למענקים. את השמועות על כרסום בתקציב הזה שמענו כבר לפני שנה מיאיר לפיד, שדיבר בכנס של "גלובס". הפרכנו אותן אז, ונפריך אותן שוב.
מאחר שתקציב הרשות לחדשנות נוטה להשתנות בעשרות אחוזים במהלך השנה, פעם למעלה ופעם למטה, בדקנו כמה כסף הוקצה לה בפועל - אחרי השינויים בתקציב. ב-2014, ערב הקמת הממשלה הנוכחית, תקציב הרשות היה 1.37 מיליארד שקל. ב-2015 הוא אכן ירד ב-17%, אבל כבר ב-2016 עלה שוב ב-34%. הגליץ’ הזה נבע מהסתגלות לשינויים מבניים שנעשו אז, ובין השאר אפשרו לרשות לגייס עוד תקציב בהלוואות (אג"ח). עד המועד האחרון שפורסמו עליו נתונים, התקציב נשאר ברמה של מיליארד וחצי שקל פלוס-מינוס.
אומנם הרשות אכן נפגעה לפעמים מקיצוצים נקודתיים. בקיץ 2016 נגרעו ממנה 100 מיליון שקל. כיום, מאחר שהמדינה מתנהלת בלי תקציב מאושר, היא מקפיאה את הבחינה של מענקים חדשים. אבל סכומי המענקים שהגיעו בפועל לחברות (ראו גרף) מלמדים שמגמת העלייה נמשכת: ב-2014 חולקו כ-1.6 מיליארד שקל, ועד סוף 2019 חולקו, לפי אומדן לא-סופי, כ-1.73 מיליארד שקל.
■ בשורה התחתונה: דברי זמיר לא נכונים. אף שמענקי רשות החדשנות מוקפאים מאז ינואר, בהיעדר תקציב מדינה מאושר, תקציב הרשות גדל מאז קום הממשלה, והסכומים שהוענקו לחברות הגיעו לשיא של 18 שנה.
תחקיר: ארן רונדל
תיקון: מבדיקת המשרוקית לפני כשבוע, שעסקה בדברי בצלאל סמוטריץ' על הסכמי קמפ דיוויד, השתמע שאהוד ברק ויאסר ערפאת נפגשו בטאבה בינואר 2001. בפועל הפסגה הסתיימה מוקדם מהצפוי והשניים לא נפגשו. לתיקון אין השפעה על הציון שניתן לאמירה.