קורקינטים חונים בחניית נכים / אילוסטרציה: יובל וגנר
בדצמבר הודיעה עיריית תל אביב על תקנות חדשות לכלי ההתניידות החשמליים, כדי לייצר סדר ברחובות העיר, שמקומם של הולכי הרגל הצטמצם בהן עם כניסת חברות הקורקינטים השיתופיים. בין היתר, הורתה העירייה לחברות להצמיד לוחות רישוי לכלי הקורקינט וסימנה חניות ייעודיות ברחבי העיר שבהן ניתן להחנות את הכלים כדי שלא לחסום את המדרכות. בחלוף כחודשיים, יצאנו לבדוק האם התקנות החדשות משיגות את מטרתן ומצליחות להיטיב עם האוכלוסייה הראשונה להיפגע מחסימת המדרכות - אנשים עם מוגבלות. גילינו שאף שכלים רבים אכן מצטופפים בחניות הייעודיות, במקרים רבים ברחובות העיר הם עדיין חוסמים שבילי הליכה, מדרכות ואפילו חניות נכים.
ברחוב צדדי החוצה את רחוב בוגרשוב העמוס בלב תל אביב, למשל, משורטטת חניית נכים לרווחת אנשים עם מוגבלות הפוקדים את העיר. הסמיכות של אותה חניה לרחוב המרכזי מאפשרת לנכים הגעה מהירה לעסקים רבים. אך לאחרונה, מדי יום ומדי שעה, על אותה חניית נכים נערמים קורקינטים שיתופיים, והופכים אותה לבלתי שמישה עבור אלו שהיא מיועדת להם.
ביום שישי האחרון פנינו לעירייה דרך אפליקציית 106 כדי לדווח על אותו מחדל, אך בחלוף שעה קלה התלונה נסגרה כלא הייתה - ומספר הקורקינטים בחניה המדוברת גדל. יום למחרת הבחנו שערימת הכלים עודנה חוסמת את חניית הנכים ומפקיעה אותה בפועל - והתמונה אף עלתה לרשתות החברתיות. סגן ראש העיר, אסף הראל, הרים את הכפפה והזעיק את הפיקוח העירוני. הכלים פונו מהמקום, אך זמן קצר לאחר מכן - הם חזרו, ואף חסמו את המדרכה הצרה. במשך חמישה ימים בדקנו ועדכנו מספר פעמים ביום את העירייה על הקורקינטים שחוסמים את החניה, ולמרות הטיפול בכל פעם מחדש - הקורקינטים שבו.
חניית הנכים מסומנת; בשלט, ובציור ברור על הכביש. למרות סמיכותה לחניית הקורקינטים, ניתן להבחין בקלות שהיא מיועדת לאנשים עם מוגבלות. לא מדובר במקרה אחד, והחברות עצמן מודעות לנושא זה מכבר. יובל וגנר, נשיא עמותת "נגישות ישראל", מספר לנו שהוא נתקל בכך בעצמו במקום אחר בעיר, וקיבל תלונות דומות. עבור הנכים, מדובר במצב מייאש; בין אם מדובר ברכב התופס את החניה שלהם או בקורקינט - הם לא יכולים להזיז אותו והחניה בלתי נגישה עבורם. בעיה נוספת היא חסימת שטח הירידה המיועד והמסומן לנכים בתחנות האוטובוס על ידי קורקינטים, מראה שאף הוא חוזר על עצמו ברחבי העיר.
כיצד מטפלת העירייה בנושא? כוח הפיקוח הורחב ב-14 פקחים, אך גם הם אינם מצליחים לטפל בכל מקרה ומקרה. כאשר נקראת יחידת הפיקוח של העירייה לטפל בקורקינט הנמצא בחניית נכים, היא יכולה להחרים את הכלי והחברות נדרשות לשלם עבור שחרורו 63 שקל. זאת, לעומת קנס לרכב החונה בחניית נכים העומד על 1000 שקלים - ואף שכאשר קורקינט או מצבור גדול של קורקינטים כפי שראינו חוסמים את חניית הנכים, היא לא שמישה באותה המידה. בעקבות פניית 'גלובס' שוחח ביום שני מנכ"ל עיריית תל אביב עם מנכ"לי החברות והבהיר כי העירייה לא תתפשר בעניין, וכעת, מודיעה עיריית תל אביב כי היא בוחנת אפשרויות נוספות לאכיפת הנושא, כולל סנקציות כלפי חברות הקורקינטים והמשתמשים.
החברות עצמן טוענות שהקורקינטים מונחים בחניות הנכים על ידי המשתמשים באופן יזום ושלהן אין יד בכך. חברת ליים הוציאה הודעה למפזרי הקורקינטים שלה וביקשה מהם להקפיד שלא להניח אותם על חניות נכים ואף חסמה מטעינים שעשו זאת להמשך פעילות עם החברה - והודיעה שתוציא הודעה חוזרת על כך לכלל המשתמשים היום. חברת וינד כם היא הודיעה שתפעל בנושא גם היא.
וגנר קורא לחברות, לרגולטור ולכל אדם המזהה קורקינט שיכול להפריע את תנועתו במרחב של אדם עם מוגבלות - לפעול: "בעבר וגם היום, כשרכב נכה חונה כפי שהוא זכאי, אם הוא חוסם את הדרך להולכי רגל הוא מקבל קנס. לא יעלה על הדעת שקורקינטים חוסמים את המדרכות להולכי רגל ולאנשים עם מוגבלות ובפרט חניות נכים - א"ב של נגישות. לא ייתכן שהנושאים האלו לא יטופלו בחומרה. ואנחנו דורשים מהרשויות ומהמפעילים לטפל בצורה ברורה ונחרצת בנושא, ולדאוג שלא יידרסו זכויותיהם הבסיסיות של הנכים. גם ברמת המודעות וגם ברמת האכיפה. עמותת נגישות ישראל מתגייסת לפעול כדי למגר את התופעה וקוראת לאזרחים לגלות אזרחות טובה ולהזיז קורקינטים שמפריעים בדרך, וגם לצלם ולדווח".
מחברת WIND נמסר בתגובה: "WIND עומדת בקשר הדוק עם עיריית ת"א ורשויות מקומיות נוספות במטרה להתגבר על בעיות מהסוג הזה ולמצוא פתרונות חדשים שיאפשרו למהפכת התחבורה השיתופית להיטמע במרחב העירוני. לפי תקנה עירונית של עיריית ת"א, מפעילות הקורקינטים השיתופיים מנועות מלהציב למעלה מ-3 קורקינטים יחד. כמו כן, החברה לא מבצעת הצבת קורקינטים יומיומית, בזכות סוללה נשלפת שאינה דורשת הטענה יומיומית. בעניין האכיפה, אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מוקד 106 של העירייה ומטפלים בכל דיווח הנוגע לחנייה במקום אסור, לרבות הודעת אזהרה למשתמשים וחסימת החשבון באפליקציית החברה".
תגובת עיריית תל אביב-יפו: "עם כניסת הכלים השיתופיים לתל אביב-יפו קבעה העירייה כללי הסדרה לחברות המפעילות, המהווים תנאי לפעילותן ברחבי העיר במטרה לשמור על הסדר בין המשתמשים השונים במרחב הציבורי. ההסדרה, מהמתקדמות בעולם, כוללת, בין היתר, הגבלת חניית הכלים באזורים שונים בעיר, התקנת מספרי זיהוי לכלים, פריסה וזמינות של הכלים בכל רחבי העיר, הגבלת מספר הכלים ועוד. כדי להתאים את המרחב הציבורי לכללים, סימנה העירייה מאות תאי חניה יעודים ברבעים 3 ו-5. כל הכלים שאינם חונים בתאי החניה מסולקים על ידי העירייה ומאוחסנים עד לשחרורם על ידי החברות בכפוף לתשלום הוצאות. לראיה, רק בחודש ינואר 2020 סולקו מעל 1,500 כלים שהיוו הפרעה ומכשול במרחב הציבורי. עפ"י התקנות כיום לא ניתן להגיש דוח בגין חניית קורקינטים בתחום חניית נכים. עם זאת ובמקביל בוחנת העירייה אפשרויות נוספות לאכיפת הנושא, כולל סנקציות כלפי חברות הקורקינטים והמשתמשים וכן הוספת אזורים מוגבלי חניה וסימון תאים ברחבי העיר כדי לשמור על בטיחות הולכי הרגל ומשתמשי הדרך".
"חברת Bird, שהייתה הראשונה לפעול בישראל, משקיעה משאבים רבים לחינוך הרוכבים באמצעים שונים ומגוונים. המהלך הבולט ביותר הוא קמפיין הסברה הקורא להתחשבות בכל משתמשי המרחב הציבורי, בהשתתפותו של איש הברזל אורן בליצבלאו, שנפצע בעזה והתעוור. הקמפיין זכה למיליוני צפיות ולתהודה רבה. כמו כן, החברה מפעילה צוותי סיור ברחבי העיר שתפקידם הוא לווסת ולסדר את הכלים בתאי החנייה. מיותר לציין כי אנו נגד התופעה המצוינת בכתבה ונמשיך לעשות הכול בכדי למגר אותה. החברה תפעל כנגד כל רוכב שיחנה שלא כדין במסגרת תלונות שיגיעו ממוקד 106 של העירייה. אנו נמשיך ונפעל להסברה בכל אמצעי העומד לרשותנו ואכן, ככל שחולף הזמן, רואים שיפור ושדרוג בהתנהלות הרוכבים במרחב הציבורי".
התקנות החדשות בהליכי הסתגלות
לפי נתוני עיריית תל אביב, ברחבי העיר מפוזרים כיום כ-8,500 קורקינטים של חברות שונות. לפי חברת הקורקינטים "ליים", הפועלת כיום בכ-130 ערים מרכזיות בכל רחבי העולם, תל אביב היא בעלת השימוש הגבוה ביותר בקורקינטים ביחס לגודל האוכלוסייה. לאחר שהכלים הציפו את רחובות העיר וגרמו לתרעומת של תושבים כאשר הם גוזלים מדרכה מהולכי הרגל ורוכביהם נוסעים לא אחת בחוסר זהירות לא רק על הכבישים אלא גם על המדרכה עצמה, החליטה עיריית תל אביב - הרואה בקורקינטים כלי תחבורה מרכזי ומהותי בהווה ובעתיד העיר ובחברות השכרת הקורקינטים שותפות לדרך, להסדיר את פעילות החברות והשימוש בכלי בעיר. זאת בשעה שבה עיריות ברחבי הארץ אוסרות את כניסת החברות לשטחן או מתלבטות כיצד לפעול מול הכלי החדש, שעבורו אין עדיין תשתיות מתאימות ולא כללים מוסדרים.
כדי לשמור על הסדר הציבורי, בתל אביב הוצמדו בין היתר לוחיות רישוי לכלים והציבור הוזמן לדווח באפליקציה על משתמשים הנוסעים שלא כחוק (יחד עם זאת, העירייה מעבירה את הדיווחים לחברות המסחריות בתקווה שהן יטפלו במשתמשים ולא מטפלת בנושא בעצמה), וברחבי העיר סומנו חניות ייחודיות לקורקינטים. בחודש ינואר העירייה אכפה את התקנות החדשות ומדווחת כי במהלך חודש ינואר פונו 1,534 כלים שיתופיים מהמרחב הציבורי והתקבלו 442 קריאות על כלי שיתופי חוסם דרך אפליקציית 106. העירייה והחברות נמצאות עדיין בהליך הסתגלות ולמידה של המצב החדש, וכן הפקת לקחים. סוגיה שעד כה לא ניתן לה מענה הולם היא סוגיית התשתיות; שבילים לכלים זעירים נעדרים ממרבית הצירים המרכזיים בעיר, אף שבעירייה מעריכים כי כ-10% מהנסיעות בעיר מבוצעות בכלים זעירים אישיים.