תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי
בדומה לכל מערכת בחירות גם בזו הנוכחית מככב נושא "העלאת שכר המינימום" במצעי המפלגות השונות. השר אריה דרעי בעד להעלות את שכר המינימום, שהוא היום 5,300 שקל, ל-6,300 שקל; וכך גם יו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, ראשי חול לבן, ויו"ר ההסתדרות.
העלאת שכר המינימום הפכה להיות דרישתו של כל פוליטיקאי המניף דגל חברתי. השאלה היא מה הם החלופות להעלאתו כדי למנוע פגיעה במשק. להעלאת שכר המינימום יתרונות, שכן היא גורמת לעליית שכרם, לכאורה, של העובדים המרוויחים משכורות נמוכות. בנוסף, מחקרים מראים כי עלייתו מעודדת אנשים לחפש ולצאת לעבודה. עוד נמצא כי תפיסת העובד את שכרו כהוגן והכולם, יוצרת תמריצים לשיפור מוסר העבודה; וכי שכר מינימום גבוה תורם להקטנת התמריץ לעסוק בפעילות לא-חוקית כדי להתפרנס. זאת, גם בקרב אסירים משוחררים.
עם זאת, להעלאת שכר המינימום עלולות להיות גם השפעות פחות מלבבות - והחשש העיקרי מהעלאתו הוא גרימת אבטלה. מצד אחד, העלאת השכר תגרום ליותר אנשים לרצות לעבוד; אך מצד שני, עלויות העבודה יעלו, והמעסיקים יקצצו בכמות העובדים. מרבית המחקרים מראים שיש בסיס לחשש הזה, ושאכן האבטלה עולה, בעיקר בקרב נערים ולא-משכילים. כלומר, מחד, מי שממשיך לעבוד בשכר מינימום יזכה לשיפור שכרו; ומנגד, אדם שאינו עובד כרגע יתקשה למצוא עבודה. השפעה בעייתית זו בולטת בענפים שבהם ניתן להחליף עובדים במכונות, כך שעובדים רבים הופכים למובטלים או לעובדים בעבודות פחות מהנות-רצויות מבחינתם.
עם זאת, בדיקת שיעור השינוי לרעה ברמת האבטלה הכללית, גילתה כי הוא אינו גדול במיוחד, אפילו לאחר מספר שנים.
מפילוח האבטלה לפי מגזרי ייצור, עולה כי במגזרים שבהם התחרות גבוהה - למשל, בשל חשיפה לתחרות מחו"ל - העלייה באבטלה גדולה יותר. האבטלה קטנה יותר בסקטורי השירותים, בעיקר בשירותים המיועדים לבעלי הכנסה גבוהה (במובן זה תורמת עליית השכר המינימום לחלוקה מחדש של ההכנסות).
פילוח לפי גודל החברות מלמד, כי עליית שכר המינימום פוגעת יותר בעסקים קטנים, ופחות בעסקים גדולים ומבוססים. לדוגמה, עליית שכר המינימום פגעה בעסקים קטנים שמשלמים לעובדים שכר זה ובבעליהם, שנמצאים בחלק התחתון של התפלגות הכנסות העצמאים. לעומת זאת, עסקים גדולים יותר לא נפגעו כל-כך מהעלייה.
כלומר, עליית שכר המינימום תורמת להעלאת הריכוזיות במשק, כי היא פוגעת יותר בבעלי העסקים הקטנים, נטולי כוח מונופוליסטי. כך שרובו המכריע של נטל עליית השכר מוטל-נופל על הצרכנים. החברות מייקרות את מוצריהן, והצרכנים משלמים יותר על כל דבר.
מטרתה של מדיניות שכר מינימום היא קודם כול - לאפשר לעובדים ברמות הכנסה נמוכות להתקיים בכבוד. אבל במשק ובשוק התעסוקה ישנם עובדים רבים במשרות חלקיות; ישנם גמלאים שחיים מפנסיה קטנה או מקצבת זיקנה של הביטוח הלאומי; אנשים שלא יכולים לעבוד במשרה מלאה, מובטלים מחפשי עבודה ועוד. השכר של אלו, ודומיהם, לא עולה כתוצאה מעליית שכר המינימום, אלא רק המחירים שעליהם לשלם. כלומר, החלשים ביותר נפגעים מעליית השכר.
האם יש תחליף למדיניות זו? כן, ישנם פתרונות למזעור הפגיעה בחלשים.
למשל, להותיר את שכר המינימום ללא שינוי, אך להרחיב את מדיניות מס-הכנסה שלילי, המיועדת להעלות את שכר העובדים המרוויחים מעט, שגם הכנסתם המשפחתית הכוללת נמוכה. מדיניות זו תביא לכך שעלות העבודה תיוותר ללא שינוי, אך שכר העובדים עם ההכנסות הנמוכות יותר, יעלה.
וההבדל מעניין. מס- הכנסה שלילי אינו מייקר את עלויות העבודה, ולא יוצר תמריץ להקטין העסקת עובדים. הוא ממומן ברובו על-ידי בעלי ההכנסות הגבוהות יותר במשק, דרך מס-ההכנסה האישי שלהם. והיות שהוא אינו משנה את עלות העבודה למעסיקים, ההשפעה על העלאת המחירים תהיה פחותה. כלומר, בעלי העסקים לא "יפצו" את עצמם על-ידי העלאת מחירים, וכן יישאו בנטל המס.
אז אולי שכר המינימום אינו ה-דבר שצריך להתמקד בו בבחירות הקרובות? אולי עדיף להתמקד יותר במצב התחרות במשק?
משק ריכוזי פחות ותחרותי יותר יוריד את יוקר המחיה, ויאפשר למי ששכרו כ-5,300 שקל בחודש, להתקיים בכבוד. בנוסף, משק תחרותי יותר יביא לעליית פריון העבודה והשכר, כך ששכר המינימום הנוכחי יהפוך להיות פחות רלוונטי ליותר עובדים.
רונן בר-אל הוא חוקר במחלקה לכלכלה ולניהול, האוניברסיטה הפתוחה.
תומר איפרגן הוא חוקר במחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון.