גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: השידור הציבורי נגד הציבור

התקשורת גרועה כי אין בה תחרות בגלל השידור הציבורי: כלי תקשורת מסחריים בכל סוגי המדיה – טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט – מתחרים עם השידור הציבורי על כספי מפרסמים, אבל השידור הציבורי הוא הפסדי בהגדרה, ואי-אפשר להתחרות בגוף הפסדי ולשמור על רווחיות

במת האירוויזיון / צילום: תאגיד השידור "כאן"
במת האירוויזיון / צילום: תאגיד השידור "כאן"

עיתון "גלובס" הקדיש גיליון שלם לעיסוק באחת הבעיות הבוערות בדמוקרטיה הישראלית: אמון הציבור הנמוך בתקשורת הישראלית. לפי סקר "גלובס", רמת האמון של 43% מהישראלים בתקשורת ירדה בתקופה האחרונה, אל מול 8% בלבד שרמת האמון שלהם בתקשורת עלתה. זהו נתון מטריד מאוד בתקופה צפופת בחירות כשלנו.

למרות מניפת הדעות הרחבה שהוצגה בעמודים הראשונים של המוסף המיוחד, העיקר חסר מן הספר: הנזק שגורם השידור הציבורי לאמון בתקשורת - וכתוצאה מכך לתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית.

לתקשורת יש תפקיד קריטי במנגנון הדמוקרטי: עליה לתווך בין הציבור לבין נבחרי הציבור בתקופה שבין הבחירות. כאשר חבר כנסת פותח את הבוקר ושואל את עצמו "מה אני צריך לעשות היום", הוא מנסה לפענח מהן השאלות שמעסיקות את בוחריו, ומהן התשובות שעליו לענות להן. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא לקרוא עיתון - או אשכרה להתראיין לרדיו ולשמוע עיתונאי שואל שאלות.

אבל כדי שהמנגנון הזה יעבוד, אנחנו צריכים להבטיח שהשאלות ששואלים העיתונאים יהיו השאלות, שבאמת מעסיקות את הציבור. אם התקשורת מציפה נושאים שהציבור לא מתעניין בהם, נוצר חוצץ בין נבחרי הציבור לבין הציבור, השלטון מאבד את יכולתו לעשות את רצון הציבור וחדל לתפקד כדמוקרטיה.

בעולם יש שתי שיטות להבטיח שמוצר או שירות שניתנים להמונים יתאימו להמונים. האחת היא בחירות: אנשים נבחרים לכהן בתפקיד ציבורי, ואם הם עושים עבודה טובה, הם ייבחרו לכהונה נוספת. הדרך השנייה היא השוק: אנשים מוציאים מוצר מסחרי לשוק, ואם אנשים קונים אותו - היצרן מצליח כלכלית ומקבל איתות על כך שהוא הלך בדרך הנכונה.

מוצר שיוצא להמונים בלי שפועל בו אחד המנגנונים האלה - בחירות או שוק - איננו מוצר או שירות ציבורי. האנשים שיוצרים אותו אינם רגישים למה שהציבור רוצה, משום שאם יחטיאו את כוונות הציבור, הם לא ישלמו על כך כל מחיר. פוליטיקאי שכשל יפסיד בבחירות; חברה שייצרה מוצר גרוע תפשוט את הרגל - אבל עיתונאי בשידור הציבורי שלא ביטא את רצונו של הציבור ימשיך ליהנות מקביעות ומשכורת יציבה.

זהו בדיוק המצב בשידור הציבורי, אילנה דיין ממשיכה ליהנות ממעמד בכיר בממסד התקשורתי למרות כתם אפל שמעיב עליה. תביעת הדיבה המפורסמת שהגיש נגדה סרן ר' הסתיימה אומנם בקביעה שנויה במחלוקת בעיני רבים, שהיא אינה נושאת באחריות לפרסום לשון הרע, אבל מה שנשכח לה הוא אמירה חריפה במיוחד שנכללה בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בפרשה.

השופט ריבלין העיר לגבי דיין על כך שערכה את הכתבה באופן שמציג צילומים ממסיבה, שנערכה במוצב לפני הירי, כאילו היא נערכה בסמוך לאירוע הירי. הצגת המסיבה והתמונות של חיילים חוגגים, שצולמו בזמן אחר ובמקום אחר, אף כי היו מצויים על אותה קלטת שכללה גם תמונות רלוונטיות אינה מעידה על בחירה עיתונאית זהירה במיוחד. יש בה משום חוסר טעם משווע אף שהמצג הנראה בהן הוא אמת . יש לנו, אם כן, עיתונאית ששופט בית המשפט העליון קבע שהיא נהגה בחוסר זהירות במידע שהיא הגישה לצופיה.

במקום שהקהילה העיתונאית תוקיע את העמיתה הכושלת הזו, כך לטעמי בעקבות תחקיר סרן ר', ותדיר את רגליה מהמקצוע - דיין ממשיכה ליהנות ממעמד יוקרתי. התנהלות שכזו אפשרית רק במערכת שאינה רגישה לעמדה הציבורית ביחס אליה.

כשהדס שטייף חויבה אשתקד לפצות את נתן זהבי על לשון הרע שפרסמה נגדו, היא נהנתה מהגנה משפטית על חשבון הציבור, והציבור אף ישלם את הפיצויים לזהבי.

בשידור הציבורי אין מחיר לתקלות עיתונאיות.

וכל זה לא בטעות: מי שבוחן את היררכיית בעלי התפקידים בתאגיד השידור הציבורי, מגלה שקיימת חציצה מוחלטת בין עובדי התאגיד לבין הציבור שמממן אותם: תקציב התאגיד מובטח על-ידי משלם המסים, ולנבחרי ציבור אין כל חלק בפעילות התאגיד. חציצה בין גוף תקשורת לבין השלטון היא כמובן מבורכת, אבל למה לא לתת לציבור הזדמנות לומר את דברו בדרכים אחרות, נגיד רייטינג?

התשובה של מצדדי השידור הציבורי היא שיש צורך להגן על האתוס העיתונאי מפני אינטרסים של בעלי הון. אבל השוק מתקן לבד את העיוותים האלה. אם מערכת עיתונאית פלונית תפרסם תחקיר שקרי מטעם נותן חסות כלשהו, המערכת העיתונאית המתחרה תחשוף זאת. אבל כדי שזה יקרה, צריך שהתקשורת כולה תפעל באווירה של תחרות.

האווירה הזו לא קיימת. מחליפה אותה סולידריות: ב-2012, כשערוץ 10 נקלע לקשיים ועמד על סף סגירה, הצטרפו עובדי חברת החדשות של ערוץ 2 להפגנות נגד החשכת הערוץ. קצת מוזר שעובדים של חברה מסחרית יפגינו בעד עובדי חברה מתחרה. זה הופך מוזר אף יותר אל מול השתיקה של אותם עיתונאים כש"מעריב" היה בסכנה ב-2014, וערוץ 20 ב-2017.

הציבור מאבד את אמונו בתקשורת כי התקשורת, ככלל, היא גרועה. היא גרועה כי אין בה תחרות. אין בה תחרות בגלל השידור הציבורי: כלי תקשורת מסחריים בכל סוגי המדיה - טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט - מתחרים עם השידור הציבורי על כספי מפרסמים. אבל השידור הציבורי הוא הפסדי בהגדרה, ואי-אפשר להתחרות בגוף הפסדי ולשמור על רווחיות. כלי התקשורת המסחריים מתחרים בשידור הציבורי גם בשוק התוכן - אבל המקסימום שהם יכולים לשלם לטאלנטים הוא המינימום שישאיר אותם רווחיים. לתאגיד אין את הבעיה הזו.

כשאי-אפשר לעשות כסף מתקשורת, אנשים משתמשים בכלי תקשורת כדי לקדם מטרות אחרות, סמויות. דוגמה רעה במיוחד לכך נחשפה במסגרת תיק 4000, ממנו עולה חשד כי שאול אלוביץ' רכש לכאורה את אתר וואלה ככל הנראה רק כדי להפעיל באמצעותו לחץ כדי להשיג הטבות רגולטוריות בביזנס האמיתי שלו - קבוצת בזק. וכשבעליהם של כלי תקשורת פרטיים מתייחסים אליהם מראש כאל הפסדיים, התוצאה היא שגם מי שעובד בכלי התקשורת האלה לא רגיש להעדפות של הציבור - כפי שבא לידי ביטוי ברייטינג ובמפרסמים. במקום זה הם קשובים למה שאומר הבעלים, והיכן שלבעלים לא אכפת - תיבת התהודה של הגילדה העיתונאית נותנת את הטון.

לציבור הישראלי יש אמון בנעליים שהוא נועל ובמזון שהוא אוכל ובשאר הדברים שהשוק החופשי מספק לו ללא הפרעה בדמות התערבות ממשלתית. מי שרוצה להחזיר את האמון לתקשורת, חייב לתמוך בהוצאת הממשלה ממנה - ובביטול השידור הציבורי. 

הכותב הוא מגיש ברדיו גלי ישראל וברדיו דרום ויו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

עוד כתבות

מתחם שיכון הרופאים בתל השומר / הדמיה: Arceffect Adi Bueno

החברה שזכתה במכרז הענק לפרויקט דיור להשכרה בתל השומר

אשטרום זכתה במכרז להקמת למעלה מאלף יחידות דיור בתל השומר, הוועדה המחוזית תדון בתוכנית הענק למתחם תחנת נגה בגבעתיים, שתי עסקאות מימון גדולות נחתמו בטבריה ובירושלים, וגם: המהלך החדש של משרד השיכון לטובת אזרחים הזכאים לסיוע בשכר דירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אדום בוהק בבורסת ת"א: אנליסטים מסבירים - מה עומד מאחורי הירידות?

ת"א 35 יורד ב-2.3% ומדד הביטוח צונח בכ-6% ● שר האוצר מאיים על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים בעקבות המס החדש המתוכנן, אכפיל אותו ● אנרג'יקס מגייסת כסף ומנמיכה תחזיות, אחת הסיבות: "איכות רוח ירודה בפולין" ● אפ פרטנרס יוצאת מטופ גאם, אלטשולר שחם הפך לבעל עניין ● השקל ממשיך להתחזק מול הדולר, 3.18 שקלים ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?

שנת 2025 הייתה מטלטלת במיוחד עבור שוק הנדל"ן: הרגולציה סביב מבצעי המימון התהדקה, היצע הדירות בשיא היסטורי, המחירים ירדו כמעט מדי חודש, ותמהילי המשכנתאות השתנו ● רגע לפני 2026, המומחים מנסים להעריך האם המגמות יימשכו או שמדובר רק בתיקון זמני

הזכייה השנייה בגודלה אי־פעם בארה״ב / צילום: Reuters

אחד מהסכומים הגדולים בהיסטוריה: זוכה ב-1.8 מיליארד דולר בהגרלת הלוטו בארה"ב

אמריקאי אחד בר־מזל זכה בסכום יוצא דופן של כ־1.8 מיליארד דולר בהגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד - מדובר בג'קפוט השני בגודלו אי־פעם בלוטו האמריקאי ובזכייה השנייה בלבד במדינת ארקנסו • לפי איגוד הפאוורבול, הסיכויים לזכייה בפרס עמדו על אחד ל־292.2 מיליון

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

צריכה סיוע בחירום? התקשרי בין שמונה לחמש. לא בשבת

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

הלם באירופה: האמריקאים מטילים סנקציות על בכירים באיחוד

הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על בכירים באיחוד האירופי שפעלו כדי לחייב רשתות חברתיות לנטר שיח מסית ואלים ● בין הסנקציות שהוטלו: איסור כניסה לארה"ב ● באיחוד האירופי הגיבו בתדהמה, האמריקאים טוענים כי מדובר ב"צנזורה"

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

"ועדת טיוח": התגובות הקשות לוועדת החקירה הפוליטית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי ה-7 באוקטובר ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח, ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

שבבים

"יקפוץ ב-30% בשנת 2026": השוק החם שמסמנים בבנק אוף אמריקה

לפי בנק אוף אמריקה, בום הבינה מלאכותית נמצא באמצע דרך ארוכה ותנודתית שתימשך כעשור ● החברות שיובילו את השוק הן אלה בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד שניתן למדידה בדרך פשוטה - שולי הרווח ● וגם, האם אנבידיה יקרה מדי?

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

העסקה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר לסטארט־אפ AI

אנבידיה וגרוק חתמו על הסכם רישוי טכנולוגי בהיקף ענק, שכחלק ממנו המייסד של גרוק ג'ונתן רוס ובכירים נוספים יעברו לשורות אנבידיה ● גרוק, שנוסדה ב־2016 כדי להתחרות בענקית השבבים, גייסה רק לפני מספר חודשים לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר "בלבד"

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"