גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: השידור הציבורי נגד הציבור

התקשורת גרועה כי אין בה תחרות בגלל השידור הציבורי: כלי תקשורת מסחריים בכל סוגי המדיה – טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט – מתחרים עם השידור הציבורי על כספי מפרסמים, אבל השידור הציבורי הוא הפסדי בהגדרה, ואי-אפשר להתחרות בגוף הפסדי ולשמור על רווחיות

במת האירוויזיון / צילום: תאגיד השידור "כאן"
במת האירוויזיון / צילום: תאגיד השידור "כאן"

עיתון "גלובס" הקדיש גיליון שלם לעיסוק באחת הבעיות הבוערות בדמוקרטיה הישראלית: אמון הציבור הנמוך בתקשורת הישראלית. לפי סקר "גלובס", רמת האמון של 43% מהישראלים בתקשורת ירדה בתקופה האחרונה, אל מול 8% בלבד שרמת האמון שלהם בתקשורת עלתה. זהו נתון מטריד מאוד בתקופה צפופת בחירות כשלנו.

למרות מניפת הדעות הרחבה שהוצגה בעמודים הראשונים של המוסף המיוחד, העיקר חסר מן הספר: הנזק שגורם השידור הציבורי לאמון בתקשורת - וכתוצאה מכך לתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית.

לתקשורת יש תפקיד קריטי במנגנון הדמוקרטי: עליה לתווך בין הציבור לבין נבחרי הציבור בתקופה שבין הבחירות. כאשר חבר כנסת פותח את הבוקר ושואל את עצמו "מה אני צריך לעשות היום", הוא מנסה לפענח מהן השאלות שמעסיקות את בוחריו, ומהן התשובות שעליו לענות להן. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא לקרוא עיתון - או אשכרה להתראיין לרדיו ולשמוע עיתונאי שואל שאלות.

אבל כדי שהמנגנון הזה יעבוד, אנחנו צריכים להבטיח שהשאלות ששואלים העיתונאים יהיו השאלות, שבאמת מעסיקות את הציבור. אם התקשורת מציפה נושאים שהציבור לא מתעניין בהם, נוצר חוצץ בין נבחרי הציבור לבין הציבור, השלטון מאבד את יכולתו לעשות את רצון הציבור וחדל לתפקד כדמוקרטיה.

בעולם יש שתי שיטות להבטיח שמוצר או שירות שניתנים להמונים יתאימו להמונים. האחת היא בחירות: אנשים נבחרים לכהן בתפקיד ציבורי, ואם הם עושים עבודה טובה, הם ייבחרו לכהונה נוספת. הדרך השנייה היא השוק: אנשים מוציאים מוצר מסחרי לשוק, ואם אנשים קונים אותו - היצרן מצליח כלכלית ומקבל איתות על כך שהוא הלך בדרך הנכונה.

מוצר שיוצא להמונים בלי שפועל בו אחד המנגנונים האלה - בחירות או שוק - איננו מוצר או שירות ציבורי. האנשים שיוצרים אותו אינם רגישים למה שהציבור רוצה, משום שאם יחטיאו את כוונות הציבור, הם לא ישלמו על כך כל מחיר. פוליטיקאי שכשל יפסיד בבחירות; חברה שייצרה מוצר גרוע תפשוט את הרגל - אבל עיתונאי בשידור הציבורי שלא ביטא את רצונו של הציבור ימשיך ליהנות מקביעות ומשכורת יציבה.

זהו בדיוק המצב בשידור הציבורי, אילנה דיין ממשיכה ליהנות ממעמד בכיר בממסד התקשורתי למרות כתם אפל שמעיב עליה. תביעת הדיבה המפורסמת שהגיש נגדה סרן ר' הסתיימה אומנם בקביעה שנויה במחלוקת בעיני רבים, שהיא אינה נושאת באחריות לפרסום לשון הרע, אבל מה שנשכח לה הוא אמירה חריפה במיוחד שנכללה בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בפרשה.

השופט ריבלין העיר לגבי דיין על כך שערכה את הכתבה באופן שמציג צילומים ממסיבה, שנערכה במוצב לפני הירי, כאילו היא נערכה בסמוך לאירוע הירי. הצגת המסיבה והתמונות של חיילים חוגגים, שצולמו בזמן אחר ובמקום אחר, אף כי היו מצויים על אותה קלטת שכללה גם תמונות רלוונטיות אינה מעידה על בחירה עיתונאית זהירה במיוחד. יש בה משום חוסר טעם משווע אף שהמצג הנראה בהן הוא אמת . יש לנו, אם כן, עיתונאית ששופט בית המשפט העליון קבע שהיא נהגה בחוסר זהירות במידע שהיא הגישה לצופיה.

במקום שהקהילה העיתונאית תוקיע את העמיתה הכושלת הזו, כך לטעמי בעקבות תחקיר סרן ר', ותדיר את רגליה מהמקצוע - דיין ממשיכה ליהנות ממעמד יוקרתי. התנהלות שכזו אפשרית רק במערכת שאינה רגישה לעמדה הציבורית ביחס אליה.

כשהדס שטייף חויבה אשתקד לפצות את נתן זהבי על לשון הרע שפרסמה נגדו, היא נהנתה מהגנה משפטית על חשבון הציבור, והציבור אף ישלם את הפיצויים לזהבי.

בשידור הציבורי אין מחיר לתקלות עיתונאיות.

וכל זה לא בטעות: מי שבוחן את היררכיית בעלי התפקידים בתאגיד השידור הציבורי, מגלה שקיימת חציצה מוחלטת בין עובדי התאגיד לבין הציבור שמממן אותם: תקציב התאגיד מובטח על-ידי משלם המסים, ולנבחרי ציבור אין כל חלק בפעילות התאגיד. חציצה בין גוף תקשורת לבין השלטון היא כמובן מבורכת, אבל למה לא לתת לציבור הזדמנות לומר את דברו בדרכים אחרות, נגיד רייטינג?

התשובה של מצדדי השידור הציבורי היא שיש צורך להגן על האתוס העיתונאי מפני אינטרסים של בעלי הון. אבל השוק מתקן לבד את העיוותים האלה. אם מערכת עיתונאית פלונית תפרסם תחקיר שקרי מטעם נותן חסות כלשהו, המערכת העיתונאית המתחרה תחשוף זאת. אבל כדי שזה יקרה, צריך שהתקשורת כולה תפעל באווירה של תחרות.

האווירה הזו לא קיימת. מחליפה אותה סולידריות: ב-2012, כשערוץ 10 נקלע לקשיים ועמד על סף סגירה, הצטרפו עובדי חברת החדשות של ערוץ 2 להפגנות נגד החשכת הערוץ. קצת מוזר שעובדים של חברה מסחרית יפגינו בעד עובדי חברה מתחרה. זה הופך מוזר אף יותר אל מול השתיקה של אותם עיתונאים כש"מעריב" היה בסכנה ב-2014, וערוץ 20 ב-2017.

הציבור מאבד את אמונו בתקשורת כי התקשורת, ככלל, היא גרועה. היא גרועה כי אין בה תחרות. אין בה תחרות בגלל השידור הציבורי: כלי תקשורת מסחריים בכל סוגי המדיה - טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט - מתחרים עם השידור הציבורי על כספי מפרסמים. אבל השידור הציבורי הוא הפסדי בהגדרה, ואי-אפשר להתחרות בגוף הפסדי ולשמור על רווחיות. כלי התקשורת המסחריים מתחרים בשידור הציבורי גם בשוק התוכן - אבל המקסימום שהם יכולים לשלם לטאלנטים הוא המינימום שישאיר אותם רווחיים. לתאגיד אין את הבעיה הזו.

כשאי-אפשר לעשות כסף מתקשורת, אנשים משתמשים בכלי תקשורת כדי לקדם מטרות אחרות, סמויות. דוגמה רעה במיוחד לכך נחשפה במסגרת תיק 4000, ממנו עולה חשד כי שאול אלוביץ' רכש לכאורה את אתר וואלה ככל הנראה רק כדי להפעיל באמצעותו לחץ כדי להשיג הטבות רגולטוריות בביזנס האמיתי שלו - קבוצת בזק. וכשבעליהם של כלי תקשורת פרטיים מתייחסים אליהם מראש כאל הפסדיים, התוצאה היא שגם מי שעובד בכלי התקשורת האלה לא רגיש להעדפות של הציבור - כפי שבא לידי ביטוי ברייטינג ובמפרסמים. במקום זה הם קשובים למה שאומר הבעלים, והיכן שלבעלים לא אכפת - תיבת התהודה של הגילדה העיתונאית נותנת את הטון.

לציבור הישראלי יש אמון בנעליים שהוא נועל ובמזון שהוא אוכל ובשאר הדברים שהשוק החופשי מספק לו ללא הפרעה בדמות התערבות ממשלתית. מי שרוצה להחזיר את האמון לתקשורת, חייב לתמוך בהוצאת הממשלה ממנה - ובביטול השידור הציבורי. 

הכותב הוא מגיש ברדיו גלי ישראל וברדיו דרום ויו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

עוד כתבות

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון שכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם, שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי־צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד