גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: השידור הציבורי נגד הציבור

התקשורת גרועה כי אין בה תחרות בגלל השידור הציבורי: כלי תקשורת מסחריים בכל סוגי המדיה – טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט – מתחרים עם השידור הציבורי על כספי מפרסמים, אבל השידור הציבורי הוא הפסדי בהגדרה, ואי-אפשר להתחרות בגוף הפסדי ולשמור על רווחיות

במת האירוויזיון / צילום: תאגיד השידור "כאן"
במת האירוויזיון / צילום: תאגיד השידור "כאן"

עיתון "גלובס" הקדיש גיליון שלם לעיסוק באחת הבעיות הבוערות בדמוקרטיה הישראלית: אמון הציבור הנמוך בתקשורת הישראלית. לפי סקר "גלובס", רמת האמון של 43% מהישראלים בתקשורת ירדה בתקופה האחרונה, אל מול 8% בלבד שרמת האמון שלהם בתקשורת עלתה. זהו נתון מטריד מאוד בתקופה צפופת בחירות כשלנו.

למרות מניפת הדעות הרחבה שהוצגה בעמודים הראשונים של המוסף המיוחד, העיקר חסר מן הספר: הנזק שגורם השידור הציבורי לאמון בתקשורת - וכתוצאה מכך לתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית.

לתקשורת יש תפקיד קריטי במנגנון הדמוקרטי: עליה לתווך בין הציבור לבין נבחרי הציבור בתקופה שבין הבחירות. כאשר חבר כנסת פותח את הבוקר ושואל את עצמו "מה אני צריך לעשות היום", הוא מנסה לפענח מהן השאלות שמעסיקות את בוחריו, ומהן התשובות שעליו לענות להן. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא לקרוא עיתון - או אשכרה להתראיין לרדיו ולשמוע עיתונאי שואל שאלות.

אבל כדי שהמנגנון הזה יעבוד, אנחנו צריכים להבטיח שהשאלות ששואלים העיתונאים יהיו השאלות, שבאמת מעסיקות את הציבור. אם התקשורת מציפה נושאים שהציבור לא מתעניין בהם, נוצר חוצץ בין נבחרי הציבור לבין הציבור, השלטון מאבד את יכולתו לעשות את רצון הציבור וחדל לתפקד כדמוקרטיה.

בעולם יש שתי שיטות להבטיח שמוצר או שירות שניתנים להמונים יתאימו להמונים. האחת היא בחירות: אנשים נבחרים לכהן בתפקיד ציבורי, ואם הם עושים עבודה טובה, הם ייבחרו לכהונה נוספת. הדרך השנייה היא השוק: אנשים מוציאים מוצר מסחרי לשוק, ואם אנשים קונים אותו - היצרן מצליח כלכלית ומקבל איתות על כך שהוא הלך בדרך הנכונה.

מוצר שיוצא להמונים בלי שפועל בו אחד המנגנונים האלה - בחירות או שוק - איננו מוצר או שירות ציבורי. האנשים שיוצרים אותו אינם רגישים למה שהציבור רוצה, משום שאם יחטיאו את כוונות הציבור, הם לא ישלמו על כך כל מחיר. פוליטיקאי שכשל יפסיד בבחירות; חברה שייצרה מוצר גרוע תפשוט את הרגל - אבל עיתונאי בשידור הציבורי שלא ביטא את רצונו של הציבור ימשיך ליהנות מקביעות ומשכורת יציבה.

זהו בדיוק המצב בשידור הציבורי, אילנה דיין ממשיכה ליהנות ממעמד בכיר בממסד התקשורתי למרות כתם אפל שמעיב עליה. תביעת הדיבה המפורסמת שהגיש נגדה סרן ר' הסתיימה אומנם בקביעה שנויה במחלוקת בעיני רבים, שהיא אינה נושאת באחריות לפרסום לשון הרע, אבל מה שנשכח לה הוא אמירה חריפה במיוחד שנכללה בפסק הדין הראשון של בית המשפט העליון בפרשה.

השופט ריבלין העיר לגבי דיין על כך שערכה את הכתבה באופן שמציג צילומים ממסיבה, שנערכה במוצב לפני הירי, כאילו היא נערכה בסמוך לאירוע הירי. הצגת המסיבה והתמונות של חיילים חוגגים, שצולמו בזמן אחר ובמקום אחר, אף כי היו מצויים על אותה קלטת שכללה גם תמונות רלוונטיות אינה מעידה על בחירה עיתונאית זהירה במיוחד. יש בה משום חוסר טעם משווע אף שהמצג הנראה בהן הוא אמת . יש לנו, אם כן, עיתונאית ששופט בית המשפט העליון קבע שהיא נהגה בחוסר זהירות במידע שהיא הגישה לצופיה.

במקום שהקהילה העיתונאית תוקיע את העמיתה הכושלת הזו, כך לטעמי בעקבות תחקיר סרן ר', ותדיר את רגליה מהמקצוע - דיין ממשיכה ליהנות ממעמד יוקרתי. התנהלות שכזו אפשרית רק במערכת שאינה רגישה לעמדה הציבורית ביחס אליה.

כשהדס שטייף חויבה אשתקד לפצות את נתן זהבי על לשון הרע שפרסמה נגדו, היא נהנתה מהגנה משפטית על חשבון הציבור, והציבור אף ישלם את הפיצויים לזהבי.

בשידור הציבורי אין מחיר לתקלות עיתונאיות.

וכל זה לא בטעות: מי שבוחן את היררכיית בעלי התפקידים בתאגיד השידור הציבורי, מגלה שקיימת חציצה מוחלטת בין עובדי התאגיד לבין הציבור שמממן אותם: תקציב התאגיד מובטח על-ידי משלם המסים, ולנבחרי ציבור אין כל חלק בפעילות התאגיד. חציצה בין גוף תקשורת לבין השלטון היא כמובן מבורכת, אבל למה לא לתת לציבור הזדמנות לומר את דברו בדרכים אחרות, נגיד רייטינג?

התשובה של מצדדי השידור הציבורי היא שיש צורך להגן על האתוס העיתונאי מפני אינטרסים של בעלי הון. אבל השוק מתקן לבד את העיוותים האלה. אם מערכת עיתונאית פלונית תפרסם תחקיר שקרי מטעם נותן חסות כלשהו, המערכת העיתונאית המתחרה תחשוף זאת. אבל כדי שזה יקרה, צריך שהתקשורת כולה תפעל באווירה של תחרות.

האווירה הזו לא קיימת. מחליפה אותה סולידריות: ב-2012, כשערוץ 10 נקלע לקשיים ועמד על סף סגירה, הצטרפו עובדי חברת החדשות של ערוץ 2 להפגנות נגד החשכת הערוץ. קצת מוזר שעובדים של חברה מסחרית יפגינו בעד עובדי חברה מתחרה. זה הופך מוזר אף יותר אל מול השתיקה של אותם עיתונאים כש"מעריב" היה בסכנה ב-2014, וערוץ 20 ב-2017.

הציבור מאבד את אמונו בתקשורת כי התקשורת, ככלל, היא גרועה. היא גרועה כי אין בה תחרות. אין בה תחרות בגלל השידור הציבורי: כלי תקשורת מסחריים בכל סוגי המדיה - טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט - מתחרים עם השידור הציבורי על כספי מפרסמים. אבל השידור הציבורי הוא הפסדי בהגדרה, ואי-אפשר להתחרות בגוף הפסדי ולשמור על רווחיות. כלי התקשורת המסחריים מתחרים בשידור הציבורי גם בשוק התוכן - אבל המקסימום שהם יכולים לשלם לטאלנטים הוא המינימום שישאיר אותם רווחיים. לתאגיד אין את הבעיה הזו.

כשאי-אפשר לעשות כסף מתקשורת, אנשים משתמשים בכלי תקשורת כדי לקדם מטרות אחרות, סמויות. דוגמה רעה במיוחד לכך נחשפה במסגרת תיק 4000, ממנו עולה חשד כי שאול אלוביץ' רכש לכאורה את אתר וואלה ככל הנראה רק כדי להפעיל באמצעותו לחץ כדי להשיג הטבות רגולטוריות בביזנס האמיתי שלו - קבוצת בזק. וכשבעליהם של כלי תקשורת פרטיים מתייחסים אליהם מראש כאל הפסדיים, התוצאה היא שגם מי שעובד בכלי התקשורת האלה לא רגיש להעדפות של הציבור - כפי שבא לידי ביטוי ברייטינג ובמפרסמים. במקום זה הם קשובים למה שאומר הבעלים, והיכן שלבעלים לא אכפת - תיבת התהודה של הגילדה העיתונאית נותנת את הטון.

לציבור הישראלי יש אמון בנעליים שהוא נועל ובמזון שהוא אוכל ובשאר הדברים שהשוק החופשי מספק לו ללא הפרעה בדמות התערבות ממשלתית. מי שרוצה להחזיר את האמון לתקשורת, חייב לתמוך בהוצאת הממשלה ממנה - ובביטול השידור הציבורי. 

הכותב הוא מגיש ברדיו גלי ישראל וברדיו דרום ויו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

עוד כתבות

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

נקודת טעינה חשמלית ברמת גן / צילום: Shutterstock

רשמית: מס הנסועה על רכב חשמלי הגיע לסוף דרכו. באוצר יציעו חלופה

מס הנסועה על רכב חשמלי לא יוטל ב־2026 וככל הנראה יבוטל סופית ● צ'רי הסינית מתרחבת מישראל לאירופה בשיתוף עם יבואנים ישראלים ● ג'אקו משיקה בישראל קרוס־אובר פלאג־אין מפואר למשפחות גדולות ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות ה-AI; אנבידיה ירדה ב-3.5%, פלנטיר ב-6%

נאסד"ק יורד ב-1.3% ● חברות מדווחות על שיעור הפתעות חיובי ברווחים הגבוה ביותר מאז 2021 ● איליי לילי ונובו נורדיסק הגיעו להסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירים של תרופות ההרזיה ● "יום טריליון הדולר": היום תיערך הצבעת בעלי המניות של טסלה על חבילת השכר של מאסק ● גוברות ההערכות כי בית המשפט העליון יפסול את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ ● זינוק של 183% במספר הודעות הפיטורים בארה"ב באוקטובר

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גולן, קמי וגלעד פלם / צילום: אלעד ברמי

גם יין הוא אידאולוגיה: על ההחלטה האמיצה של יקב פלם להתמקד אך ורק בטרואר של הרי יהודה

ב-25 שנות קיומו, הסגנון של יקב פלם הלך והתהדק, והוא ניכר היטב ביינות, שזכו להצלחה בארץ ובעולם ● עם הרוח הגבית הזו החליטה משפחת פלם שהיקב יהיה עצמאי ומקומי לחלוטין

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

ואסט דאטה הישראלית חתמה על חוזה ענק בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר

חוזה ענק לחברת ואסט דאטה הישראלית: תספק שרתי אחסון נתונים עבור שרתי AI של ענקית הבינה המלאכותית האמריקאית קורוויב ● המהלך עשוי לגלם עבור החברה גידול בקצב ההכנסות של עד 390 מיליון דולר בשנה

עגלתא / צילום: אמיר ליפשיץ

עגלת הקפה בשרון שמגישה עוגות מעולות ממותג נוסטלגי שעשה קאמבק

עגלת סוסים שהפכה לבית קפה עם קינוחים בטעם של פעם, סדנה מיוחדת אצל אמנית שמגדלת חיידקים וגן בוטני שהוא הלב הפועם של האזור ● ביקור בלב השרון ● חגית אברון תופרת יום

רוברט אנטוקול, דיוויד קוסטמן, גבי ויסמן / צילום: אוהד רומנו, נובה, נועם גלאי

למה נובה יורדת אחרי דוחות טובים, והישראלית הקטנה שצונחת בוול סטריט

דוח מצויין לנובה, אך תחזית פושרת מפילה את המניה ● התוצאות של פלייטיקה מאכזבות, אך החברה מאשררת את התחזית ● הכנסות טידס (אאוטבריין לשעבר) זינקו, אכזבה בשורה הרווח, המניה צוללת

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם

BYD דולפין סרף / צילום: יח''צ

עודף מ־120 אלף שקל: כמעט ולא תמצאו מכונית חדשה במחיר הזה

לעירונית החשמלית של BYD, דולפין סרף, יש מחיר של "פעם", עיצוב צעיר ותא נוסעים מרווח ומאובזר לארבעה נוסעים. הטווח מוגבל יחסית אבל עונה על הצרכים היומיומיים והביצועים זריזים ● מבחן דרכים

נתניהו וטראמפ עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם ב־2020 / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא קזחסטן צפוי להכריז הלילה: מצטרפים להסכמי אברהם

אף שהמדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כבר יותר מ־30 שנה, המהלך נועד להחיות את הסכמי אברהם ● צה"ל: "השלמנו גל תקיפות לעבר תשתיות טרור ומחסני אמצעי לחימה של יחידת 'כוח רדואן' בדרום לבנון" ● משרד האוצר של ארה"ב: כוח קודס של משמרות המהפכה העביר לחיזבאללה יותר ממיליארד דולר ● דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● עדכונים שוטפים

עולים חדשים מגיעים לארץ / צילום: Shutterstock

אפס אחוז מס הכנסה: הפטור החדש שמקדמים באוצר לעולים יוצא לדרך

שר האוצר ושר העלייה והקליטה הציגו רפורמת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שתעניק להם פטור ממס על הכנסותיהם בישראל בשנים 2026-2027, עם עלייה מדורגת בשיעור המס עד 2030 ● המהלך נועד לעודד עלייה ולהקל על השתלבות העולים במשק

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

בעלי המניות אישרו: אילון מאסק יקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● המתנגדים הזהירו מפני תלות מוגזמת באדם אחד - אך טסלה בחרה להמר עליו שוב ● כעת יצטרך מאסק להוכיח שהיעדים שהציב, בהם מיליון רובוטים לשימוש מסחרי והגעה לשווי של 8.5 טריליון דולר, הם לא חלום רחוק

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בארה"ב מסקרים את תגובת ישראל לניצחון של ממדאני בניו יורק, העסקה שעשויה לסכן את היתרון של ישראל במזרח התיכון, ובהולנד מבטלים מופע לחנוכה בגלל קשר לצה"ל ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות במסחר בוול סטריט; נאסד"ק בדרכו לשבוע הגרוע מאז תחילת אפריל

נעילה אדומה בבורסות אירופה ● היצוא של סין ירד באוקטובר לראשונה כמעט מזה שנתיים ● בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול בערב על הסכם סחר עם אוזבקיסטן

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית