דונלד טראמפ / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
ממשל טראמפ הגיש השבוע לקונגרס הצעת תקציב בגודל 4.8 טריליון דולר לשנת הכספים 2021, וכפי שאפשר היה לצפות, היא גזורה לפי אמות המידה של האורתודוקסיה הרפובליקנית: הגדלת התקציבים לזרועות הצבא ולמשרד לביטחון המולדת וקיצוץ בתקציבים הרווחה החברתיים וההגנה על איכות הסביבה. ובמילים אחרות: יעדי תקציב טראמפ הם ממשלה קטנה ככל האפשר, תכניות חברתיות מכווצות ככל האפשר, צבא וביטחון חזקים ככל האפשר.
על פי הצעת התקציב, יגדל תקציב משרד ההגנה ב-0.3%, לרמה של 740.5 מיליארד דולר. תקציב המשרד לביטחון המולדת, המופקד, בין היתר, על איטום הגבולות כדי להרחיק מסתנני עבודה, קדימות ראשונה במעלה של ממשל טראמפ, יגדל ב-3%. נאס"א - מינהל החלל האמריקאי - יהנה מתוספת בסך 12% - שלושה מיליארד דולר - לרמה של 25 מיליארד דולר, כחלק מההיערכות להנחתת אדם על הירח.
לעומת זאת, קוראת הצעת התקציב לקיצוץ בשיעור 5% בהקצבות להוצאות לא צבאיות, שהחוק אינו קובע להן רמת מינימום (discretionary spending) לרמה של 590 מיליארד דולר. פלח גדול של ההקצבות האלה מממן תכניות של רשת ההגנה החברתית. כך, למשל, מקצצת הצעת התקציב 7.8% מתקציב משרד החינוך והמשמעות היא ירידות חדות בתקציבי הלוואות למימון שכר הלימוד לסטודנטים.
תקציב משרד השיכון ופיתוח עירוני (HUD) יקוצץ ב-8.6 מיליארד דולר לרמה של 47.9 מיליארד דולר, והמשמעות היא חיתוך 3.5 מיליארד דולר בתקציב הסיוע לכיסוי שכר דירה למשפחות מעוטות הכנסה. מימון לארוחות צהריים בבתי-ספר לתלמידים ממשפחות עניות ייפגע אף הוא. 465 מיליון דולר יקוצצו מהתשלומים שנותן הממשל לבתי-חולים תמורת טיפול באזרחים בני 67 ומעלה במסגרת תכנית מדיקייר. בה בעת, משמרת הצעת התקציב את כל קיצוצי המס למאיונים העליונים, חלק מתכנית הרפורמה במסים של ממשל טראמפ שהקונגרס אישרה בסוף 2017.
תקציב המשרד להגנה על איכות הסביבה יקוצץ ב-27%, או 2.4 מיליארד דולר - מהלך שמשקף את העדיפות שמקנה ממשל טראמפ לאינטרסים מסחריים, למשל של חברות אנרגיה, על פני אינטרסים של שימור פארקים לאומיים או מתחמים ימיים מול חופי ארה"ב. תקציב משרד החוץ וסיוע החוץ יגולח ב-22%, או 11.7 מיליארד דולר. קיצוץ זה אינו משפיע על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל - 3.8 מיליארד דולר בשנה - על פי מזכר ההבנות בין ארה"ב לישראל.
"מנטליות של רובין הוד במהופך"
"אי אפשר לחמוק מהעובדה שהצעת התקציב הזו משקפת מנטליות של רובין הוד במהופך - לחמוס מהעניים ומעמד הביניים ולתת את השלל לעשירים", כותב הכלכלן פול קרוגמן, חתן פרס נובל ובעל טור ב"ניו יורק טיימס".
"בעוד שטראמפ מוכן לסמוך ידו על גירעונות של טריליון דולר כדי להעניק הטבות במס לתאגידים ולעשירים, הוא נחוש בדעתו, כמו המפלגה הרפובליקאית, להכביד על חייהם של אלה שמזלם לא שפר עליהם", כותב קרוגמן.
הצעת התקציב קובעת שהגרעון התקציבי בשנת הכספים הנוכחית (2020) יגיע ל-1.08 טריליון דולר, אך הוא יפחת בהדרגה. על פי חזון ההצעה, בשנת הכספים 2121 (שמתחילה ב-1 באוקטובר השנה) יצטמצם הגרעון ל-996 מיליארד דולר. ב-2030 יכווץ הגרעון לרמה של 261 מיליארד דולר ובעוד 15 שנה הוא יתפוגג כליל. כך, בכל אופן, מקווים מחברי הצעת התקציב.
אך אנליסטים רבים מציינים, שהתחזיות לביטול הגרעון מבוססות על הנחות בסיס אופטימיות שלא יעמדו במבחן המציאות. הצעת התקציב מבוססת על הנחה שהצמיחה ב-2020 תגיע לרמה של 2.8% ובשנים שלאחר מכן היא תטפס לרמה של 3%. אך אשתקד צמחה כלכלת ארה"ב ב-2.1% בלבד וכלכלנים רבים אומרים שהשנה לא תגיע הצמיחה לרמה של 2.8%. יתר על כן, מחברי הצעת התקציב מעריכים שכל הקיצוצים שהתכנית ממליצה עליהם יוצאו אל הפועל. במציאות, אין סיכוי שזה יקרה. הקונגרס מתנגד לרוב המכריע של הקיצוצים בהצעות התקציב בגלל חשש מזעם הבוחרים.
מבחינה מסוימת, הצעת התקציב החדשה ערה לבחירות לנשיאות בעוד 10 חודשים. המסמך יאפשר למטה הבחירות של המועמד טראמפ להדגיש את נאמנותו לקדימויות של השמרנים האמריקאים - בראש ובראשונה קיצוצים עמוקים ברשת הביטחון החברתי, אותן תכניות סעד שחלקן משרתות בעיקר - אך לא רק - אוכלוסיות חלשות, לא לבנות. המיתוס של "מלכות הסעד" (welfare queens), אימהות שחורות לא נשואות ומרובות ילדים, שיושבות כל היום מול הטלוויזיה וממתינות לתלושי מזון וצ'קים מתכניות סעד פדרליות, מניע את סדר היום הפוליטי של שמרנים פוליטיים ובהם רבים מחסידי טראמפ.
אבל, יחד עם זאת, הצעת התקציב ל-2021 פוגעת פגיעה ישירה בחלק גדול מהבייס של טראמפ - לבנים מעוטי השכלה והכנסה בפריפריה שבמקרים רבים נשענים על רשת ההגנה החברתית. מחברי המסמך מהמרים על כך שתומכיו השרופים של הנשיא ילכו אחריו באש ובמים, בלי להיות מודעים לכך, שמנהיגם לא כל כך שומר להם אמונים, או שלא יהיה אכפת להם.
למזלם של התומכים, הצעת התקציב הזו, כמו קודמותיה, לא תמריא - ולא רק בגלל הדמוקרטים ששולטים בית-הנבחרים. גם מחוקקים רפובליקאים לא יתנו ידם לקיצוצים שיפגעו בבוחריהם. כך היה תמיד וכך יהיה גם הפעם.