גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הברק שהכה במרקם העדין של החברה הישראלית

נשיא העליון לשעבר אהרן ברק לקח לעצמו בתקופת כהונתו מנדט לקבוע סטנדרטים משפטיים חדשים, וזה ראוי ונכון, אבל הוא הסמיך את עצמו לקבוע גם סטנדרטים חברתיים וערכיים שלא נגזרו מהחוק, וזאת מבלי שקיבל לכך מנדט ציבורי

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

אין חולק על כך שהחברה הישראלית כיום שסועה ומפולגת בין שני צדי המפה הפוליטית. עדות לכך היא הסיטואציה המבישה שראשי שני המחנות לא מסוגלים לשבת יחד וגוררים את העם לבחירות בפעם השלישית.

השנאה והאיבה בין שני הצדדים כה גדולה עד שטובת המדינה קטנה לעומתן. לכל אחד מהמנהיגים תרומה ניכרת לפילוג הזה, אולם הקרע החל בתהליך שראשיתו במעשה ידיו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק.

ככל שהזמן חולף, מתברר כי הדוקטרינה המשפטית שלו ש"מלוא העולם משפט" לא מותירה מקום לדיאלוג בונה בכל רבדי החברה. הכול שפיט, הכול רצים לבית המשפט, כמעט בכל סוגיה, כדי שיפתור את כל המחלוקות. אכיפת החוק, או במקרים רבים אכיפת דעתו של בית המשפט, נעשתה התגלותה של האמת היחידה בחברה.

חכמינו כבר אמרו במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט. משפט גאוני זה מתאר כיצד נוצרת חברה שסועה ומפולגת. כאשר הכול משפט, אין שלום לא בקרב המנהיגות ולא בחברה. אין אטמוספירה שמעודדת דיאלוג ורצון כן לפתרון בעיות, והאכיפה נעשית בחסות מילת הקסם "דמוקרטיה".

מדינה של עולים, שחלקם המכריע הגיע ממדינות טוטליטריות, לא צריכה לתלות הכול באכיפת החוק, אלא בהסדרה באמצעות מנהיגי הקבוצות. דמוקרטיה היא יותר תרבות של הבנה מאשר אכיפה של חוקיים. חברה מפולגת כמו ישראל, חייבת להשאיר מקום גם לבחינה ציבורית של ערכים ציבוריים ומנהיגות. צמצום הנכונות לדיאלוג בין הקבוצות לא מותירה לזירה הציבורית לומר את דברה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר לקח לעצמו, בתקופת כהונתו, מנדט לקבוע סטנדרטים משפטיים חדשים, וזה ראוי ונכון, אבל הוא הסמיך את עצמו לקבוע גם סטנדרטים חברתיים וערכיים שלא נגזרו מהחוק, וזאת בלי שקיבל לכך מנדט ציבורי. אף שחוקי היסוד המהפכניים - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק - קבעו את ערכיה של מדינת ישראל כערכים יהודים ודמוקרטיים, הוא התעלם לחלוטין מצד אחד של המשוואה בחוק. ערכיה היהודים של המדינה נקבעו כערכים השראתיים בלבד, ואילו הערכים הדמוקרטיים מכתיבים את דמותה של החברה הישראלית. לא החברה קבעה את ערכיה, אלא בית משפט עשה זאת במקומה. וליתר דיוק אג'נדה שגם מנעה את גיוונו של בית המשפט העליון ופגעה בלגיטימציה שמעניק העם לגוף חשוב זה.

ההמצאה המשפטית הגלומה במילים "סבירות" ו"מידתיות" שטיפח הנשיא ברק העניקה לבית המשפט שיקול-דעת רחב וחופש פעולה להתערב ואף לבטל החלטות של המנהיגות הציבורית. ואין בדברי אלה חידוש ליודעי משפט. בר-פלוגתא של פרופ' ברק בסוגיה זו, מורי ורבי השופט פרופ' מנחם אלון, אמר בעניין אחר שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה.

השופט אלון התכוון לצורך לינוק מהמשפט העברי הסדרים משפטיים ונשמה יתרה כדי שהכול ישתו מאותו בארת תרבותי, ויובטח השלום בחברה. הנשיא ברק שאב מכל תרבות זרה הסדרים משפטיים, למעט מבארה של התרבות היהודית שהביאה לעולם ערכים נעלים בימיה החשוכים של החברה האנושית.

לחוק צריך שתהיה נשמה יתרה שתקבע את מקומו כאמצעי להבטחת תקינותה של החברה ולא תכלית קיומה. החוק הוא אמצעי ולא תכלית - החברה לא משרתת את החוק, אלא הוא משרת אותה. הפילוסוף עמנואל קאנט התיימר לקבוע את החוק כתכלית הכול כולל תכלית המוסר. התוצאה הייתה - תפיסתו הקטגורית ביחס לחוק נוצלה על-ידי משטרים אפלים שהציבו את החוק מעל לאדם ומעל לחברה כדי להשמיד עמים ותרבויות. אנחנו כעם חווינו סיטואציה דומה שבה החוק היה מעל לחברה, והתוצאה הייתה חורבן הבית השני, ולכן הזהירו חכמים: שלא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו את דינם על דין תורה. הפנייה לדין לפתור כל שאלה חברתית היא אופציה מסוכנת למרקם העדין של החברה. היעדר דיאלוג בין המחנות פירושו פילוג וגרוע מכך אי-יכולת להשמיע דעה אחרת. מי שהמדינה יקרה לו, צריך להיזהר מחזרה על הטעות מתקופת בית שני.

לסיום, חשוב לי להדגיש כי מקומם של בית המשפט העליון ומערכת המשפט בראש מעיינניי, ואין בכוונתי לדבר סרה כמלוא הנימה במעמד זה. עם זאת, את אשר למשפט - למשפט, ואת אשר למנהיגות יש להותיר למנהיגות. בית המשפט אינו חייב להתערב במקום שהחברה טרם אמרה את דברה או במקום שנדרשת הסדרה חברתית על-ידי מנהיגי הציבור. 

הכותב הוא מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון

עוד כתבות

נכס של אקסטל  / צילום:אתר החברה

האג"ח של חברות הנדל"ן הזרות בת"א חזרו לרמת השפל: "הלחץ על מי שהסתמכו על מימושים ומחזורי חוב ילך ויגבר"

כעת נסחרות אג"ח של לפחות 24 חברות זרות בתשואות דו-ספרתיות, המלמדות כי עבור חברות אלו, שוק מחזורי החוב בישראל סגור לחלוטין, והן יידרשו להסתמך על מקורות עצמיים או על מקורות חיצוניים בארה"ב, לצורך פירעון חובות האג"ח

עובדים הודים מתחילים את המסע מניו דלהי הביתה / צילום: Altaf Qadri, AP

פרשנות: סגר הזוועה בהודו: מודי נתן ארבע שעות, ודלת-העם החלה לצעוד מאות קילומטרים

ראש ממשלת הודו הוא חזק ופופולרי, ונוהג לנצח בקלות בבחירות ● עכשיו הוא מבקש סליחה על הייסורים שצו ההסגר שלו גרם ● הודו נזכרת ב־1947, הטרגדיה של ייסודה, כאשר מיליונים נמלטו מבתיהם ● הפעם הם גם נותנים טרמפ לקורונה

אילן פז, מנהל ברקליס ישראל  / צילום: יח"צ יוסי זליגר

מנכ"ל ברקליס ישראל: "ישראל עשתה צעד אמיץ; היא מובילה על מדינות אחרות בטיפול במשבר הקורונה"

בנק ברקליס ישראל ליווה את גיוס החוב שהשלימה השבוע מדינת ישראל, בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר ● בראיון ל"גלובס" אומר מנכ"ל ברקליס ישראל, אילן פז: "לא יודע לומר אם רואים את סוף המשבר, אבל אני מניח שהרע כבר מאחורינו"

רונן נמני / צילום: איל יצהר

קבוצת קפה קפה מקימה קרן סיוע לעובדי הקבוצה וזכייניה

היקף קרן הסיוע יעמוד על כ-2 מיליון שקל מהונו האישי של רונן נמני, בעלי הקבוצה ● נמני ל"גלובס": "לפי מה שמסתמן כרגע, היום שאחרי הקורונה יהיה לא פחות קשה"

מאה שערים, השבוע / צילום: רויטרס - Ronen Zvulun

החברה החרדית בטלטלה: עליהום מבחוץ, חשבון נפש מבפנים, והקורונה בכל מקום

שבוע קשה עבר על החברה החרדית: שיעור קורונה גבוה במיוחד, הנהגה שמגיבה באיחור ואורח חיים שמקשה במיוחד על התגוננות ● עכשיו הם צריכים להתמודד גם עם גל גדול של שנאה מבחוץ ועם חשבון נפש מבפנים

מנהל רשות המסים ערן יעקב./ צילום:  כדיה לוי

בעקבות הפרסום בגלובס: המדינה תהפוך את המענק לעצמאים לקצת יותר משתלם

האפשרות להגשת הבקשות למענק באתר רשות המסים יוצאת לדרך • מוקדם יותר השבוע פרסמנו כאן כי המענק כפוף לתשלום מס • בעקבות הביקורת ב"גלובס" ניתנו הקלות שונות למקבלי המענק ובוטלה החובה לשלם ביטוח לאומי עליו

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

יותר ממיליון חולים ברחבי העולם; 471 מתים בצרפת היום

סך מקרי הקורונה בעולם חצה את רף המיליון, כאשר יותר מרבע מהמקרים מגיע מארה"ב ● איטליה דיווחה אתמול על סך קורבנות בנפש של 13,155 עם שיעור תמותה מהנגיף של 11.8% ● סך הקורבנות בצרפת מגיע ליותר מ-4,500 בני אדם

דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: יח"צ

גם בדירוג הפרסומות: במקום פסח - חג באווירת הקורונה

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומות של בנק מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר גם השבוע ושומרת על המקום הראשון במדד הפרסומות הזכורות ● הפרסומת של סלקום TV עם אודי כגן מצליחה לשמור על ההובלה במדד הפרסומות האהובות

פקח משטרתי עובר בשכונה בבני ברק בחליפת מגן / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דרעי ובנט סיכמו: 4500 קשישי בני ברק יוצאו מהעיר למלוניות במטרה להגן עליהם

עלות הפרויקט נאמדת בכ-75 מיליון שקל, שיועברו למשרד הביטחון ממשרד האוצר ● במקביל, יצביעו שרי הממשלה בישיבת הממשלה הטלפונית באשר להטלת מגבלות נוספות על העיר בני ברק במסגרת תקנות לשעת חירום

פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון

מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם לשעבר בטור מיוחד: אחרי גל הקורונה לאן?

לדעת פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם, "מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל"

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מסתערים על רשתות המזון: הוצאות הישראלים בחודש מרץ זינקו ב-35%

זאת לעומת פברואר השנה ● לפי נתוני שב"א, היקף הרכישות הכולל של הישראלים ברשתות המזון עמד במרץ על כ-3.49 מיליארד שקל ● הרכישות בעסקאות אונליין עלו ביותר מ-27% והסתכמו ביותר מ-440 מיליון שקל, לעומת 347 מיליון שקל בחודש שעבר

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

זה המחיר הכבד שישלמו האוכלוסיות החלשות במדינה: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

יוסי שסטוביץ/ צילום: יחצ

מנצלת את זמני המשלוח הארוכים ברשתות: שסטוביץ תמכור ברילה וקולגייט ישירות לצרכנים

שסטוביץ עלתה לאוויר עם אתר מכירה תחת השם ״דה אונליין סטור״ אשר מציע לספק את מוצרים תוך 3 ימי עסקים

חדוה בר/ צילום איל יצהר

בנק ישראל לא מרוצה מהבנקים ותוקף: "חיוני שהם ימשיכו לספק אשראי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית"

המפקחת במכתב לראשי המערכת הבנקאית: "אני שבה וקוראת לכם לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם, ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו"

טיהור בית משפט השלום בבאר שבע מקורונה / צילום: יח"צ

הליכים משפטיים בימי קורונה: מה מתקיים ומה נדחה?

"גלובס" עושה סדר - באילו הליכים כדאי לפתוח כעת, ועם אילו יש להמתין עד לתום המשבר?

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

חברות הנדל"ן המניב נערכות למאבק מול הרשתות: ביקשו מרשות התחרות אישור להתאגד

חברות הנדל"ן המניב ובעלי נכסים עצמאיים פנו לממונה על התחרות כדי שתאשר להן להתאגד בהתמודדות מול השוכרים ● צעד זה מגיע אחרי ש-400 רשתות אופנה ומסחר הקימו ועד פעולה כדי להתמודד מול הקניונים עם השפעות משבר הקורונה על העסקים שלהן

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

השוק הקונצרני התייבש; "לחברות בעלות איכות אשראי גבוהה יש נגישות לשוק"

S&P מעלות: חמש חברות בלבד הנפיקו במהלך חודש מרץ בהיקף כולל של כמיליארד שקל, ירידה חדה של 84% לעומת גיוסים בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל במרץ אשתקד

בדיקת קורונה לצעיר בבני ברק / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בני ברק הוכרז כ"אזור מוגבל"; מספר המתים עלה ל-36

מספר הנדבקים בישראל עלה ל-6,857, מתוכם 108 חולים קשה ● 338 איש החלימו ושוחררו ● הכרזה על אזור עם תחלואה גבוהה כ"אזור מוגבל" תאפשר להגביל את תנועת הציבור בכניסה וביציאה מהאזור

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

ניסנקורן שר המשפטים, אדלשטיין יו"ר הכנסת: המו"מ הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן קרוב להשלמה

שתי המפלגות שואפות להקים ממשלה לפני פסח ● בין הצדדים יתקיים "מאזן אימה" של זכות וטו על מינויים בכירים ● מקור פוליטי המעורב במגעים אמר ל"גלובס" כי אין עדיין הסכמה סופית של כחול לבן למינויו מחדש של יולי אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת, אך ההתנגדות לכך פחתה

מסיכת מגן זרוקה על מרצפות אחת הסמטאות העמוסות של העיר העתיקה בברצלונה. כעת ריקה / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

פרשנות: איך יכול להיות שבחלקים מאירופה כבר רואים את האור בקצה המנהרה?

הקורונה הוכיחה כי לצד השקעה משמעותית יותר בתשתיות בריאות, בזמנים אלה מדינות אירופה צריכות מנהיגים פרגמטיים, שלא חוששים לשנות את עמדותיהם ולקבל החלטות קשות בזמנים קצרים ● אלה שעשו כך, כבר מריחים את היום שאחרי