הרכבת הקלה בירושלים / צילום: איל יצהר
מניותיהן של חברות הבנייה והתשתיות המובילות בישראל רשמו בשנה האחרונה תשואה תלת-ספרתית, על רקע הגאות בעסקיהן. השבוע האחרון המחיש את השגשוג בתחום: בתחילתו מכרו בעלי השליטה בחברת שפיר הנדסה מניות החברה בכ-200 מיליון שקל, בהמשכו פתחו ראשי חברת אלקטרה את המסחר בבורסה לרגל הצטרפותה למדד המוביל ובסיומו דיווחה קבוצת אשטרום על אקזיט ענקי ממכירת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים לידי המדינה תמורת 1.6 מיליארד שקל.
הקו האדום פועל בירושלים מאז 2012, הוא הקו הראשון של רכבת קלה בישראל ואורכו כ-14 קילומטר. על פי הדיווח מאתמול, רוכשת המדינה את הפרויקט מידי הזכיינית סיטיפס, מה שיאפשר לה להעביר את הפעלת הקו האדום ואת הארכתו לידי קבוצת שפיר וכף (CAF) הספרדית, שזכו במכרז להקמת הקו הירוק (באמצעות חברת JNET).
בעבר ניסתה המדינה להגיע להסכמות עם סיטיפס על הארכת הקו צפונה לשכונת נווה יעקב ודרומה לבית החולים הדסה עין-כרם, אך ההסכמות לא יצאו לפועל, והמדינה החליטה לאחד את הפעלת הקו עם הפעלת הקו הירוק. במסגרת העסקה תקבל המדינה לידיה את מערכות הקו, את צי הרכבות הקלות וכן את מרכז התחזוקה, השליטה והבקרה בצפון ירושלים.
בחברת סיטיפס מחזיקות קבוצת אשטרום (29%), שלה חזקה דומה בחברת קונקט (קבלן התפעול של הפרויקט). בעלי המניות האחרים בסיטיפס וקונקט הם החברה הבת של קבוצת אשטרום, אשטרום נכסים (21%), קבוצת הביטוח הראל (20%) וקרן תשתיות ישראל (30%).
בעקבות ההסכם שנחתם עם המדינה דיווחו קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים כי הן צפויות לרשום רווחי הון גבוהים של כ-430 מיליון שקל ו-200 מיליון שקל בהתאמה. גם קרן תשתיות ישראל (תש"י) תרשום רווח ענק המוערך במאות מיליוני שקלים ואילו הראל הודיעה כי השקיעה בפרויקט, עבור עמיתיה, כ-25 מיליון שקל, והיא צפויה לקבל כ-280 מיליון שקל במסגרת העסקה, לאחר שנהנתה מהכנסות שוטפות מסיטיפס בסך של כ-46 מיליון שקל לאורך השנים". מכאן שסך רווחי הזכייניות ממכירת סיטיפס צפויים לעמוד על קרוב למיליארד שקל.
בתגובה לדיווח זינקה אתמול מניית קבוצת אשטרום ב-8%. בשנה האחרונה רשמה המניה קפיצה מרשימה של 205% על רקע שיפור מתמשך בתוצאותיה העסקיות ושוויה של החברה הגיע לכ-4.3 מיליארד שקל.
באשטרום מעריכים כי המדינה תודיע על הפעלת הזכות לבצע את הרכישה בחזרה מכוח ההסכם במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2020, כאשר מועד ביצוע ה-BuyBack בפועל צפוי ברבעון השני של 2021. בין הצדדים סוכם כי סכום ראשוני של כ-200 מיליון שקל ישולם בינואר 2021, בכפוף לאישור תקציב המדינה והודעת המדינה לגבי ביצוע הרכישה בחזרה. סכום נוסף של כ-600 מיליון שקל ישולם במועד הביצוע בפועל של ה-BuyBack, ויתרת הסכום תשולם לאחר 9 חודשים ממועד ה-BuyBack, ולא לפני ינואר 2022.
רכישת הפרויקט מביאה לסיומה תקופה של מעל 8 שנים בהן הפעילה סיטיפס את הרכבת הקלה בירושלים והסיעה מדי יום כ-170 אלף נוסעים. רכישת הקו חזרה לידי המדינה תיעשה בהתאם להסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לבין סיטיפס בשנת 2004, כשהסכם שנחתם היום נועד להביא להסדרת כל הנושאים הפתוחים בין הצדדים וכך להביא להעברה חלקה ככל הניתן של הקו וצמצום הפגיעה בשירות לציבור למינימום האפשרי.
אשטרום: גידול חד בהכנסות וברווח
כאמור, קבוצת אשטרום, כמו שפיר, אלקטרה, שיכון ובינוי וחברות גדולות נוספות בתחומי הבנייה והתשתיות, נהנית בשנה האחרונה מהתעוררות והתרחבות בפעילות בענפים אלה בארץ. קבוצת אשטרום מחלקת את פעילותה לשישה מגזרים: קבלנות בנייה ותשתית בישראל, קבלנות בנייה ותשתיות בחו"ל, תעשיות, יזמות נדל"ן למגורים בישראל (באמצעות אשדר), נדל"ן להשקעה ויזמות (באמצעות החברה הבת אשטרום נכסים) וזכיינות. הקבוצה נמצאת בשליטת משפחות המייסדים - נוסבאום, משורר, גירון, רובין וליפשיץ - ומנוהלת על ידי גיל גירון.
את תשעת החודשים הראשונים של 2019 סיימה אשטרום עם גידול של 33% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה ב-2018, לרמה של כ-3.6 מיליארד שקל. בשורה התחתונה הציגה החברה עלייה של 57% ברווח הנקי שהגיע לכ-306 מיליון שקל. רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום, ציין אתמול כי "אנו רואים בפעילות בתחום הזכיינות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים שלה לשנים הבאות, ובכוונתנו להמשיך ולהשתתף במכרזים של המדינה להקמת פרויקטי תשתיות לאומיים שונים, התואמים את מגוון ההתמחויות המקצועיות הקיים בקבוצה".