גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחידה את ההורים ומקפיצה לפייסבוק את הפיוז: כל מה שצריך לדעת על הלהיט האחרון של הרשתות החברתיות

מספר המשתמשים ברשת החברתית טיקטוק צומח בקצב מהיר, אך נראה שכולם נגדה: ההורים חוששים מהתכנים, המפרסמים מפחדים מזכויות יוצרים, בארה"ב נרתעים מהסינים, ופייסבוק יצאה להתקפה • כל האתגרים עמם מתמודדת הרשת החברתית הכי לוהטת כיום

נערה מצטלמת כשהיא עושה ליפסינק ווידאו באפליקציית טיקטוק / צילום: Jessica Hill, Associated Press
נערה מצטלמת כשהיא עושה ליפסינק ווידאו באפליקציית טיקטוק / צילום: Jessica Hill, Associated Press

בשבוע שעבר הובהל ילד בן 15 למיון בבית חולים שערי צדק בירושלים עם פגיעת ראש כתוצאה מביצוע אתגר ה"קפיצה" באפליקציית הסרטונים הקצרים הפופולרית, טיקטוק. במסגרת האתגר, בני נוער וילדים מצלמים את עצמם כאשר הם קופצים מרהיטים, לעתים בקבוצות, ובחלק מהמקרים ההשתתפות באתגר הובילה לפציעות. בעקבות זאת אף פרסם משרד החינוך אזהרה לבתי הספר בנוגע לסכנות באתגר זה.

אתגרים פופולריים אחרים באפליקציה, מסוכנים יותר או פחות, כוללים אכילת דגני בוקר מפיו של אדם אחר לפני שייחנק והדלקת ניצוצות מרכיבי מטענים לטלפונים. כרגיל, הנוער חושב שזה מצחיק וההורים מודאגים מהאפליקציה החדשה.

אפליקציית טיקטוק היא פשוטה במיוחד לשימוש: בעת ההרשמה כמעט ואין צורך להזין פרטים אישיים או לענות על שאלות כמו "איזה ספרים קראת לאחרונה?" ו"איפה אתה גר?". עם טעינת האפליקציה נפתח עמוד הבית עם קטע וידאו רנדומלי של עד 15 שניות המלווה בקטע קולי מוזיקלי או בידורי. ניתן לדפדף בין הקטעים ולצפות ברצף אינסופי של סרטונים אקראיים. על גבי כל סרטון מופיע קישור לקטע המוזיקלי בו נעשה שימוש, שבלחיצה עליו, ניתן ליצור סרטון תוך שימוש באותו קטע קולי.

לאפליקציה יש 1.65 מיליארד הורדות, כ-700 מיליון משתמשים פעילים בעולם המערבי ו-400 מיליון נוספים בגרסה הסינית שלה. בני נוער וצעירים בגילאי 16-24 מהווים כ-40% ממשתמשי טיקטוק, לפי נתוני חברת המחקר Global Web Index ל-2019. עם זאת, היא מושכת גם קהל צעיר בהרבה: לפי סקר שביצעה בזק בקרב ילדים ישראלים בני 8-12, 60% מהם הורידו את האפליקציה.

ההצלחה של טיקטוק מעוררת תהיות וביקורת - מאלגוריתם שנוי במחלוקת שמציף תכנים בעייתיים ועד העובדה שהיא נמצאת בבעלות חברה סינית, שמצנזרת תכנים לבקשת הממשל הסיני. זה לא מנע ממנה לרשום הצלחה מסחררת בזמן קצר, ולגרום אפילו למייסד פייסבוק מארק צוקרברג להביע חששות ממנה. האם היא באמת שונה מרשתות חברתיות אחרות, למה היא לא מכניסה כמעט כסף, ומה יגרום לה להצליח להתמודד מול פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות?

"בטיקטוק הוסיפו את אלמנט ההפתעה, וזה גורם להתמכרות"

"האפליקציה הזו בנויה על טרנדים ויש לה גם צדדים חיוביים - ילדים יכולים לבטא את היצירתיות שלהם, לרקוד, לערוך סרטונים וכן הלאה. הורים לילדים שלא היו להם תחומי עניין מספרים כי האפליקציה מהווה בעבורם פלטפורמה לביטוי אישי", אומרת ד"ר לירז מרגלית, מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

עם זאת, אומרת מרגלית, יש גם סכנה באפליקציה. "בפייסבוק את תראי תכנים של חברים שלך, וכאן את יכולה לראות פיד שלם של זרים שאת לא מכירה, בלי שלמשתמשים יש שליטה על התכנים שהם רואים.

"השליטה המלאה נתונה למתכנתים ולאלגוריתמים של טיקטוק, וכך היא חושפת ילדים לתכנים בעייתיים, למשל תכנים מיניים", היא אומרת. "האפליקציה לא מתגמלת על יצירתיות מנטלית אלא על פרובוקטיביות. לפני חודש וחצי היה טרנד שבו ילדות חיקו תנועה של פעילות מינית אוראלית בגבר. כמו בכל הרשתות החברתיות, ככל שהתמונה יותר פרובוקטיבית היא תקבל יותר לייקים, וכך הצורך להקצין את המגמה הזו הולך ומתחזק".

לדברי מרגלית, המבנה הממכר של האפליקציה הוא עובדה מוגמרת, והוא אינו מקרי אלא תוצר של עבודה עם יועצים ומומחים שבנו אותה בדיוק לצורך זה. "המוח שלנו עובד עם מוליך עצבי בשם דופמין שקשור בתחושות העונג וההנאה שלנו. אחד הדברים שמאוד מעלה את רמות הדופמין הוא תחושת הפתעה. באפליקציה הזו יש אלגוריתם שתוכנן בשיתוף עם פסיכולוגים, שמייצר חוויה מלאת הפתעות", היא אומרת. יועצים מתחום הפסיכולוגיה לוקחים חלק בעיצוב של אפליקציות רבות שנועדו לכלול אלמנטים ממכרים, חלקן, כמו טיקטוק, פונות לקהל של נוער ואפילו ילדים.

"אנחנו כבר יודעים מה עובד בפייסבוק, באינסטגרם, ובכל הפלטפורמות הללו: לייקים, פיד שלא נגמר וכן הלאה. בטיקטוק הוסיפו את אלמנט ההפתעה כדי שלא יתחיל לשעמם. זאת הסיבה שילדים בגילאים הצעירים יכולים לבלות יותר משעתיים ביום באפליקציה הזו", אמרה מרגלית.

"בנוסף, מחקר חדש מצא גל מוח ייחודי שלא נצפה בעבר, של מעורבות עם מאמץ מאוד נמוך, אבל משועשע, באזור במוח שאנחנו החוקרים קוראים לו 'איזור הכלום'. הגל הזה דומה לחלימה בהקיץ ומופעל כשאנשים נמצאים עם הנייד. הם למעשה נמצאים במצב של טרנס של לגלול את הפיד ולתת מנוחה למוח שלהם, וזה מצב מאוד ממכר בפני עצמו". 

ד"ר לירז מרגלית / צילום: דדי אליאס

האתגר: להצליח לערער את השליטה של חברת פייסבוק

באוגוסט 2016 השיקה אינסטגרם את הסטוריז, פוסטים שנמחקים בתוך 24 שעות, כדי להתחרות ברשת החברתית סנאפצ'אט. המהלך הזה היה חסר תקדים בהשפעה שלו על מפת הרשתות החברתיות - רבים מהצעירים שעזבו את פייסבוק לטובת סנאפצ'אט עברו לאינסטגרם, שנמצאת בבעלות הרשת החברתית שהקים צוקרברג. לאחר מכן, גם פייסבוק עצמה, יוטיוב ו-WeChat הסינית השיקו סטוריז. בחודשים האחרונים סימנה אינסטגרם את טיקטוק והחלה להשיק פיצ'רים בסגנון הרשת החברתית הסינית - מכלי עריכת וידאו ועד אפשרות להוסיף מוזיקת רקע.

העתקות הן אחד הדברים שגרמו לכך ששוק הרשתות החברתיות הוא מאוד ריכוזי, וקשה עד בלתי אפשרי עבור מתחרות חדשות להיכנס לתמונה. מי ששולטת בעולם המערבי היא פייסבוק, בין השאר בגלל כוחן של אינסגרם ו-ווטסאפ. אחריהן יש את יוטיוב, טוויטר, סנאפ, פינטרסט ורדיט. בסין, WeChat היא הרשת החברתית הגדולה ביותר והיא נחשבת למתחרה משמעותית לטיקטוק.

טיקטוק היא הרשת החברתית הסינית הראשונה שהצליחה באופן מסחרר בעולם המערבי. עם זאת, לא מן הנמנע כי גם היא תסבול מנחת זרוען של הרשתות החברתיות האחרות שיצליחו לפגוע בצמיחתה, כפי שקרה לסנאפ.

כדי להבין את הרצינות שבה לוקחת פייסבוק את המתחרה הצעירה ניתן לראות בהשקת אפליקציה מתחרה בשם לאסו, שהיא העתקה של טיקטוק שפונה גם היא לבני נוער. לאסו ניסתה למשוך מפרסמים באמצעות הסכמים עם חברות מוזיקה מובילות שיענו לחשש שלהם בנוגע להפרת זכויות יוצרים ברשת החברתית.

האם טיקטוק מסוגלת להתמודד עם הרשתות החברתיות הוותיקות? כדי שזה יקרה היא תצטרך להפוך ליציבה מבחינה כלכלית, אבל מספר המשתמשים הגבוה שלה לא מוביל בהכרח להכנסות גבוהות. בינתיים היא לא מצליחה לאסוף מספיק נתונים כדי להפוך לפלטפורמת פרסום משמעותית, שזה מקור ההכנסות של הרשתות החברתיות האחרות.

סימן השאלה לגבי היכולת של טיקטוק להתחרות ברשתות החברתיות טמון בשיטת הפעולה השונה שלה, שנכון לעכשיו פחות מבוססת על היכרות עם המשתמשים עצמם (ולכן קיים קושי להשיג הכנסות מפרסום מודעות). היא למעשה לא מתחרה על התאמת תכנים בצורה מיטבית אלא על ויראליות.

טיקטוק גם מתחרה בשחקניות נוספות שמנסות לתפוס את הטרנד של סרטונים. כך, בתחילת החודש נכנסה שחקנית חדשה לתמונה: בייט (Byte), אפליקציית שיתוף סרטונים קצרים חדשה שהגיעה כבר בסוף השבוע הראשון שלה לראש טבלת ההורדות של ה-App Store בארצות-הברית. יוצר בייט הוא דום הופמן, מייסד Vine שהוקמה ב-2012. ממש כמו Vine, בייט מאפשרת למשתמשים להעלות ולצפות בקטעי וידאו קצרים, ולבוא באינטראקציות זה עם זה.

הסיפור של Vine מספק דוגמה מצוינת לקשיים עמם צריכה טיקטוק להתמודד: החברה נרכשה על-ידי טוויטר חודשים ספורים לאחר הקמתה. בשנות פעילותה Vine צברה 200 מיליון משתמשים, עד שנסגרה ב-2017 בשל תחרות גוברת מצד אינסטגרם וסנאפ, וכישלון של טוויטר להפוך אותה לרווחית. 

"המפרסמים יגיעו, אבל אז הצעירים יעזבו"

הפופולריות של טיקטוק בקרב בני נוער הביאה אותה להישגים מרשימים והיא סיימה את 2019 במקום השני בטבלת ההורדות העולמית, אחרי וואטסאפ, לפי דוח שפרסמה חברת המחקר Sensor Tower. לפי אותו דוח, היקף הכנסותיה של טיקטוק הגיע ב-2019 ל-177 מיליון דולר בלבד. אומנם הכנסותיה צומחות בקצב מסחרר - פי 6 בתוך שנה - אך ביחס למספר המשתמשים שלה מדובר בהכנסות זעומות. כך, היא הצליחה להשיג הכנסות רבעוניות של חמישה סנט בלבד ברבעון השלישי של 2019. לשם השוואה, פייסבוק השיגה במהלך השנה כולה הכנסות של 29 דולר למשתמש ויוטיוב הגיעה להכנסות של 7.5 דולרים.

האם טיקטוק תצליח לקחת את הפופולריות שלה לבנק? הפרדוקס שלה הוא שאותם המאפיינים שהופכים אותה לפופולרית כל כך בקרב צעירים הם אלה שמפריעים לה להגדיל את רווחיה מפרסום. טיקטוק שמה דגש על יצירה של תכנים ספונטניים ואותנטיים, והחלה את דרכה ללא כלים למפרסמים. הפופולריות שלה הביאה ידוענים, מותגים וגופנים שונים לפתוח חשבון בטיקטוק ולאחרונה אפילו צה"ל פתח פרופיל באפליקציה.

במקביל, בחודשים האחרונים טיקטוק מרחיבה את הכלים שלה למפרסמים מבחינת סוגי מודעות ופלטפורמת כלי ניהול, אך היא עדיין נמצאת הרחק מאחור ביחס לפייסבוק ולגוגל. הבעיה שלה היא היכרות דלה עם המשתמשים ורק בשבועות האחרונים השיקה החברה פיילוט מצומצם לטרגוט מודעות לפי תחומי עניין, שעדיין לא נמצא בשימוש רחב. נכון לעכשיו היא נהנית מכך שהקהל יחסית הומוגני - בני דור ה-Z בהם רוב של בנות - כך שהמפרסמים בכל זאת מוצאים תועלת בפרסום ברשת החברתית. זה לא יספיק לה אם קהל המשתמשים בה יהפוך להיות מגוון יותר.

האם הביקורת על האופי של טיקטוק תרחיק מפרסמים? יניב ויצמן, מנכ"ל חברת הפרסום לנוער Teenk ומנהל סוכנות משפיענים, סבור שלא. "עשינו בדיקה ומצאנו שבפרספקטיבה של זמן אין הבדל בין הדיון התקשורתי שהיה על אינסטגרם, יוטיוב וסנאפצ'ט. כל אפליקציה חדשה שיוצאת מעוררת דיון על הסכנות שטמונות בה, והסכנות הן שאין שם מבוגר אחראי. תמיד כשיש אפליקציה חדשה המפרסמים מנסים להיות זהירים ולהבין את החוקים, אבל אז יש חומה שנפרצת וכולם נכנסים", הוא אומר ל"גלובס".

לדברי ויצמן, בשלב הזה "האסטרטגיה של טיקטוק היא קודם כל לתת חוויה מאוד טובה לדור ה-Z, חוויה של יצירתיות, יכולת להתפרסם וכן הלאה. הם מבינים שאם הקהל הצעיר יהיה באפליקציה המפרסמים יבואו, כפי שהיה בפייסבוק. הצעירים מצידם רואים שטיקטוק היא פלטפורמה הרבה יותר נקייה, אבל זה ענין של זמן עד שהיא תצבור מספיק כוח ואז היא תיתן עדיפות למפרסמים. בסוף הנוער רוצה אזור סטרילי נקי ממבוגרים וברגע שההורים והמפרסמים מגיעים למקומות הללו, שעון החול מתחיל לאזול עד שהנוער עוזב".

כיום, בין השאר בגלל היעדר כלי פרסום והיכרות עם המשתמשים, צורת הפרסום העיקרית בטיקטוק אינה מתבססת על משפיענים. אחד הקמפיינים שנחשבים למוצלחים ביותר בפלטפורמה היה של חברת ביגוד הספורט נייקי, שיצאה באתגר "אל תעצרי אף פעם" (Stop At Nothing) שהביא 46 אלף נשים צעירות ממילאנו לשתף סרטון שלהן עושות פעילות ספורטיבית. הקמפיין נשען על שימוש בשלוש משפיעניות בולטות תושבות העיר, בגילאי 16-20.

לפי הערכות של ויצמן, ישנם כ-50 משפיעני טיקטוק ישראלים שמתפרנסים מכך במשרה מלאה, והם ביססו את עצמם כבר בגלגולה הקודם של האפליקציה - מיוזיקלי. "טיקטוק הצמיחה כוכבים חדשים בצורה מאוד מהירה. הבעיה שלה היא שלמותגים יש קושי עם זכויות היוצרים". הסיבה לכך היא שהאפליקציה מעודדת שימוש בקטעי סאונד שיצרו אחרים, דבר שעשוי ליצור בעיה משפטית בעבור מותגים.

בטווח הארוך, טיק טוק יכולה להרוויח מהמשפיענים, כמו שפייסבוק השכילה לעשות. אולם פייסבוק לא הסתפקה בכך והמידע שצברה על המשתמשים איפשר לה להפוך למפלצת פרסום עוצמתית. האם גם טיקטוק תוכל לעשות אותו דבר? בכלל לא בטוח. 

יניב ויצמן, מנכ"ל חברת הפרסום לנוער Teenk / צילום: רן יחזקאל

האם מנכ"ל אמריקאי ירגיע את החששות במערב?

טיקטוק נמצאת בבעלות הסטארט-אפ הסיני בייטדאנס של היזם זנג יימינג, המחזיק גם באתר חדשות מוביל בסין. הקשר של טיקטוק לסין ולממשלה מטריד רבים במערב ומעלה חששות לא מעטים, הן בנוגע ליכולתה להשפיע על בני נוער בעולם המערבי באמצעות קמפיינים של פרסום והן בנוגע לגישה שלה למידע על ילדים ונוער מארה"ב.

בייטדאנס התחילה כיצרנית אפליקציות לשיתוף בדיחות גסות, ולאחר מכן יצרה שירות אגרגטור חדשות. כיום היא משתמשת בבינה מלאכותית כדי להמליץ למשתמשים על סיפורים חדשותיים, ומייצרת הכנסות באמצעות פרסום בפיד. לפי "בלומברג", משתמשים סיניים מבלים בשירות כמעט את אותו זמן שהם מבלים ב-WeChat, הרשת החברתית הפופולרית שמשמשת גם כארנק דיגיטלי, שלה יש היום מעל מיליארד משתמשים.

בשנת 2016 השיקה בייטדאנס את Douyin (שמוכרת במערב כטיקטוק). שנה לאחר מכן רכשה את מיוזיקלי, בה משתמשים מפרסמים סרטונים באורך 15 שניות, ומיזגה אותה לתוך טיקטוק. הממשל האמריקאי פתח בחקירה נגד המיזוג בוועדה להשקעות זרות, בטענה כי המיזוג מהווה סכנה לביטחון הלאומי של ארה"ב. בנוסף, הצבא האמריקאי אסר על חייליו להשתמש באפליקציה, כדי למנוע מסין לקבל מידע על הכוחות האמריקאים.

ניהולה של האפליקציה מסין מורגש בעיקר בצנזורה של תכנים פוליטיים שמועלים לפלטפורמה, בייחוד כאלה המהווים ביקורת על מדיניות סין בהונג קונג ובשינג'יאנג; בראשונה ממשלת סין מדכאת מחאות אזרחיות נגד השלטון הסיני ובעד עצמאות הונג קונג, ובשנייה היא רודפת אזרחים מוסלמים ומשתמשת נגדם בכלי מעקב מתוחכמים ועוצרת אותם במחנות ריכוז.

יימינג עצמו הרגיש את נחת זרועה של הצנזורה הסינית, ובאפריל 2018 נאלץ לסגור את אפליקציית שיתוף הבדיחות הפופולרית שלו, שהתמקדה בתכנים סאטיריים, והייתה מהשירותים הראשונים של החברה. העובדה שמייסד טיקטוק היה קורבן לצנזורה של הממשל בעצמו עשויה למצב אותו כלוחם חופש ביטוי, אך מצד שני, היא מראה שכאשר ממשלת סין מעוניינת לצנזר משהו הוא חייב לציית.

עם זאת, יימינג פועל לשנות את המצב הזה, ולפי פרסומים מהחודש שעבר הוא מחפש מנכ"ל אמריקאי לטיקטוק שינהל אותה מארה"ב. המנכ"ל האמריקאי צפוי לעבוד לצד מנהל האפליקציה בסין, אלכס צ'ו. המהלך צפוי לסייע לחברה להרחיק את עצמה מסין, אם באופן מעשי ואם רק מבחינה שיווקית כדי להרגיע את חששות המשתמשים האמריקאים והשלטונות בארה"ב. עדיין לא ברור איך המבנה החדש יעבוד, והאם הוא יצליח לשחרר את האפליקציה מזרועות השלטונות והרגולציה הסיניים. 

עוד כתבות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה