גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על נטל הראיה, המסתננים ושיטת בחירת השופטים בישראל

הבשורה הרעה של השבוע היא שכל מסתננת שתאמר שהיא חוששת לחזור לארצה בשל הסכנה לעבור מילת נשים תקבל כאן מעמד פליטות ● הבשורה הטובה היא שעדיין לא כל אפריקה שמעה על זה ● איך זה קשור לוועדת לבחירת שופטים, ומה הלקח האמיתי מפרשת השופטת כרייף?

פרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף
פרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף

יש תחומים שבהם לא נגלה לעולם איזה נטל ראיה הרימה השופטת אתי כרייף. בפרקליטות כנראה חושבים שהנושא לא ראוי לבדיקה רצינית, ובמשטרה לא טרחו לזמן לחקירה תחת אזהרה את גיבורה השני של הפרשה, השר המסתמס, משה כחלון. הגופים האלה אוהבים את כחלון. ולא מעכשיו.

20 מיליארד שקל שהעביר השר למשטרה ב-2018, לתוספות שכר נדיבות, ובניגוד לדעת צוותים מקצועיים, לא הולכים ברגל. העובדה שנשכב על הגדר כדי לחבל בכל רפורמה שהוצעה למערך הפרקליטות ולבתי המשפט, גם היא לא ייצרה לו אויבים רבים מדי בקרב גורמי אכיפת החוק. ושלא יהיה ספק - ברור לי שההחלטה שלא לחקור תחת אזהרה את כחלון בפרשת כרייף התקבלה באופן מקצועי. אבל לצד זאת חייבים להודות: פוליטיקאים שפועלים כפי שפעל כחלון הם לא בדיוק הזן שמקבל זימונים לחקירות. איכשהו הכוכבים תמיד מסתדרים להם.

הטעות של הנשיאה חיות

אבל יש תחום אחד שבו כרייף כן הצליחה להרים בו את נטל הראיה. אחרי שנים של דיונים, היא הצליחה לייצר הסכמה ציבורית על כך שמשהו בוועדה לבחירת שופטים לא עובד. נגד תחושה זו, שקונה לה אחיזה מימין ומשמאל, יצאה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, במכתב מטעמה לשופטים. "מדובר בפרשה אחת שאסור שתכתים את שופטי ישראל כולם או את תהליך המינוי ואת שיטת מינוי השופטים בכללותה", הודיעה השופטת. "זוהי שיטה שבבסיסה היא שיטה טובה אשר הוכיחה את עצמה לאורך עשרות שנים ואלפי מינויים".

חיות צודקת וטועה. היא צודקת כשהיא אומרת שכרייף אינה סיבה מספיקה להכתים את שיטת בחירת השופטים. תקלות מהסוג שהתגלו בעניינה של השופטת המושעית, היו ויהיו בכל שיטת בחירה. אלא שחיות גם טועה. יש הרבה מאוד סיבות טובות שבגללן הוועדה חייבת להשתנות. הן משמעותיות ורחבות הרבה יותר מהמסרונים שעברו בין כרייף לכחלון.

הוועדה לבחירת שופטים בנויה לפי אחד המודלים הפחות עדכניים שיש בשירות הציבורי. היא שריד מתקופה אנלוגית, שממשיך להסתובב בעולם הדיגיטלי. בעידן "עליית הערכים", שבו השופטים רואים עצמם כפופים פחות לחוק, ויותר למערכת ערכים ותפיסות מוסר אישיות, אבד הכלח על מבנה הוועדה. אין עוד הצדקה לקיומה של ועדה המתיימרת לבחור שופטים על בסיס מקצועי. אם תפיסת העולם משחקת תפקיד בעבודת השופט, היא חייבת לתפוס מקום גם בהליך בחירתו.

כשהפסיקה מתאימה להשקפת העולם

בבוקר יום ראשון פרסמה חיות את מכתבה המהלל את השיטה המקצועית לבחירת שופטים, ובערב דפקה המציאות על הדלת. בדיוק אז התחשק לארורה לקפוץ לביקור. עם פרסום הפסיקה בעניינה של ח"כ היבא יזבק, התברר - תחזיקו חזק - שהשופטים המזוהים כשמרנים פסקו נגדה, ואילו השופטים המזוהים כליברלים פסקו בעדה. היו מי שהעריכו כי חיות, שהצטרפה באופן נדיר למחנה השמרני, עשתה זאת באופן אסטרטגי לאחר שווידאה שיש רוב לאישורה של יזבק.

וכמו ביחס להחלטה שלא לחקור את כחלון, אין לי ספק שהחלטות השופטים התקבלו באופן מקצועי לחלוטין. אבל איכשהו הן גם הסתדרו עם השקפת עולמם. והאמת היא שבעולם שבו מובן לכל כי המשפט הוא "המשכה של הפוליטיקה בדרכים אחרות", אין בכך כל בעיה. מלכתחילה, השופטים נבחרים באופן פוליטי ותוצריהם פוליטיים. כך עובדת שיטת הבחירה של שופטי העליון בארה"ב. הבעיה היא שבישראל המודל מקולקל. הוועדה לבחירת שופטים מתיימרת לבחור שופטים מקצועיים, אבל אז הם נכנסים למערכת שבה לגיטימי לפסוק על-פי מוסר וערכים אישיים.

זה לקח יומיים נוספים, והשופטת דפנה ברק-ארז סיפקה דוגמה נוספת לאופן שבו שופט מייצר פסיקה המקדמת תפיסת עולם וסט ערכים, ללא כל חוק להסתמך עליו. בלי להידרש לשינוי חוק השבות, ובלי שדיון ציבורי על דמותה היהודית של המדינה התקיים, קולמוס השופטת יצר עובדות. ברק-ארז העניקה ביום שלישי מעמד פליט למשפחת מסתננים מחוף השנהב שנכנסה לארץ ב־2005, ויצרה תקדים שישפיע על התבססותם של עשרות אלפי זרים בישראל.

חששם של ההורים שלפיו בנות המשפחה עשויות לעבור מילת נשים, לו יחזרו לאפריקה, הספיק לשופטת. היא לא התרגשה מכך שלקח להורים כעשור מאז הסתננו ועד שנזכרו בחשש הזה, וקבעה כי חובה להעניק למשפחה מעמד של פליטים. לא הועילה העובדה שהמדינה הסכימה להעניק למשפחת המסתננים מעמד לשנה לפחות, מטעמים הומניטריים, ובכך להימנע מפסיקה. ברק-ארז שהובילה את הדיון, רצתה פסיקה עקרונית.

ושוב, החלוקה בין השופטים הייתה ברורה. השופט יוסף אלרון, שידוע בגישתו השמרנית, כלל לא הבין מדוע יש צורך לקבל החלטה עקרונית על מעמדן של נשים העומדות בסכנת מילה בארץ מוצאן. הרי המדינה מוכנה להעניק למשפחה הזו סעד דומה מאוד לזה שביקשה - היתר ישיבה ארעי. מולו ביקשה ברק-ארז ליצור תקדים, והשופט עפר גרוסקופף הצטרף אליה.

קשה להפריז בחשיבות ההלכה החדשה שיצאה מהעליון. מעתה, כל אישה או נערה (ואיתן בני משפחותיהן), שיטענו כי יש סכנה לכך שיעברו מילת נשים בארץ מוצאן, יזכו כמעט בוודאות למעמד של פליט. וכאן צריך להדגיש - 200 מיליון נשים עברו מילה. התופעה הזו רווחת מאוד באפריקה, ובכל רגע מיליוני נשים מצויות בסכנה כזו. לכן כל אחת מהנשים האלה יכולות לבקש מעמד פליטות, ומעתה - גם לקבלו. לו רק יצליחו להסתנן.

הסוגיה הבעייתית של "חיים סבירים ונוחים"

על-פי ההלכה החדשה, יש רק דרך אחת שבה יכולה ישראל להימנע מלהעניק מעמד פליט לנשים המסתננות ממדינות אפריקה וטוענות לסכנת מילה. נציגי הפרקליטות יצטרכו לשכנע את בית המשפט שקיימים אזורים אחרים באותה מדינה שבהם לא נשקפת סכנה, וניתן לגרש אליהם. ההצבעה על אזורים אלה חייבת להיות ספציפית. אך גם בכך אין די. המדינה תצטרך לשכנע את בית המשפט, כי מבקש המקלט מסוגל לחיות באזורים אלה חיים "סבירים ונוחים". אני לא בטוח שחיי כל ישראלי "סבירים ונוחים", אך המדינה חייבת להבטיח כי חייו של המסתנן יהיו כאלה בארץ מוצאו.

גם כשנמסר לבית המשפט מ"הנציבות הלאומית לזכויות אדם" כי ביצוע מילת נשים בערים הגדולות במדינה ללא מתן הסכמת ההורים הוא "נדיר ביותר", וכי "הסביבה בעיר אבידג'אן (הגדולה במדינה) בטוחה לילדות ולנערות", לא היה בכך כדי להניח את דעת השופטת ברק-ארז. הרי לעולם לא ניתן לשלול בוודאות דיווחי חסר.

וכך, בתיק שלא דרש החלטה דרמטית, בפסיקה משונה, המבוססת על החלטות ערכיות של השופטים ועל פרשנותם להנחיות בינלאומיות לא מחייבות, ובלי שדבר בחוק הישראלי יחייב זאת - מדיניות ההגירה לישראל שונתה השבוע ללא היכר.

הפגיעה שנוצרה ביכולת המדינה להוציא זרים מהארץ מצטרפת לנזק שיצר בית המשפט בשנים האחרונות בתחום זה. רק השבוע פרסם תאגיד השידור נתונים מזעזעים על בתי הספר בדרום העיר תל-אביב. בשנת הלימודים הבאה יעלו לכיתה א' בדרום תל-אביב 70 ילדים ישראלים, לעומת 496 ילדי זרים. המצב לא נוצר מעצמו. הוא תוצר של פסיקת בתי המשפט ששוב ושוב מערימים קשיים על גירוש מסתננים.

האמת היא שעתידן של שכונות התקווה, נווה שאנן, יד אליהו ושפירא אינו מבשר טובות. הילדים שנולדים להורים שנשארו פה בחסות בג"ץ הופכים כעת על-פי פסיקת ברק-ארז לסיבה שבגללה לא ניתן יהיה יותר לגרש את הוריהם לארצות המוצא. אז נכון, יש אפשרות שתצא בת קול מן השמיים ותכריז כי אפריקה הפכה לאירופה, והחיים בה הפכו ל"סבירים ונוחים". אך בכל מקרה אחר ישראל צריכה להתרגל למציאות חדשה. איבדנו כל יכולת להילחם בהסתננות.

להוציא את השופטים מהוועדה

הוועדה לבחירת שופטים היא מנגנון כושל לא בגלל כחלון וכרייף, אלא בגלל שהיא אינה מאפשרת לשאול שופטים שאלות רציניות ולעשות להם שימוע ציבורי. היא לא מאפשרת למנות שופטים שאזרחי ישראל ונבחרי הציבור מבינים איזה סוג פסיקה עומדת לצאת תחת ידיהם. גם כשהם מבינים זאת, הם חייבים להתחשב בדעתם של השופטים המחזיקים בזכות וטו בוועדה.

בעידן האנלוגי, כששופטים התיימרו לפרש את החוק באופן פורמלי, לא היה בכך צורך. מספיק היה להתחקות אחר רמת המקצועיות של השופט. אבל בעידן שלנו, שבו שופטים פוסקים על-פי אמות מוסר וערכיהם האישיים, לגיטימי שנבחרי הציבור יכירו מראש את עמדות השופטים, ורק לאחר מכן יחליטו אם כדאי לבחור בהם. לגיטימי שעולם הערכים של השופט יתפוס מקום מרכזי בדיון.

יש לי תחושה שלו היה ידוע שפסיקה מהסוג שניפקה ברק-ארז עשויה להתקבל, ולו הכוח לבחור היה נתון לנבחרי הציבור, ללא וטו מצד השופטים, ברק-ארז לא הייתה נבחרת. כדי שתהליך בירור שכזה יוכל להתרחש, יש צורך לפרק את הוועדה ולהרכיב אותה מחדש. ללא עורכי דין וללא שופטים.

הבחירה לערכאה העליונה צריכה לעבור לידי בחירתם הבלעדית של נבחרי הציבור, כמו ברבות ממדינות העולם. בסופו של דבר, הם ורק הם אמורים לתת בפנינו דין וחשבון. הם לא יכולים לעשות זאת בלי כלים אמיתיים לעבוד איתם. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי הסירה את אזהרת הטיסה לישראל: האם חברות התעופה הזרות יחזרו?

ב־24 ביוני הושגה הפסקת אש, אך הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי (EASA) הזהירה שהמצב שברירי ועלול להתלקח מחדש ● תוקף האזהרה פקע, ולאחר דיונים הוחלט שלא לפרסם אזהרה חדשה במקומה ● זו עשויה להיות בשורה חיובית שתקרב את חזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?