גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

פרשנות - קמפיינים על קו הזינוק: המאבק על אמריקה הלא-לבנה

לאחר שבועיים של לבנים, מגיע סופסוף תורם של האפרו-אמריקאים והלטינים לערבב את הקלפים במירוץ הדמוקרטי עתיר המשתתפים לנשיאות ● נבאדה, המדינה הראשונה בארה"ב שבה הלבנים עומדים להפוך למיעוט בתוך כשנתיים, תצביע בשבת

ברני סנדרס בבולטימור בבחירות 2016 / צילום: Patrick Semansky - AP
ברני סנדרס בבולטימור בבחירות 2016 / צילום: Patrick Semansky - AP

הגלגל התהפך בבחירות המקדימות לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. הוא לא התהפך פתאום, בן לילה. היה ברור זה זמן שההתמודדות עומדת בסימן של מראית עין. ג'ו ביידן הוביל בכל הסקרים על אף חולשתו הארגונית וקשייו הפיננסיים.

במהלך השבוע שעבר, שני הממוצעים הבולטים ביותר של סקרי דעת הקהל ('ניו יורק טיימס' ו-Real Clear Politics), העלו את ברני סנדרס למקום הראשון. ה'טיימס' מראה הפרש זעום לטובת סנדרס על פני ביידן, אחוז אחד בלבד; RCP מראה הפרש גדול הרבה יותר, שבעה אחוזים. אבל הכול מסכימים שביידן מאבד גובה, ונשארו לו שבועיים בלבד להתאושש או לקרוס.

לאחר שני סיבובי הצבעה במדינות צפוניות קטנות-אוכלוסין, עם דמוגרפיה לא יציגה (רוב עצום של לבנים), ההצבעה פונה דרומה ודרום-מערבה. היא תפגוש לא רק אקלים שונה, אלא פיגמנטים שונים. בשבת הקרובה יגיע תורה של מדינת נבאדה, בדרום מערב ארה"ב; עשרה ימים אחר כך תצביע דרום קרוליינה, באזור המכונה "הדרום העמוק".

אין פרגוד, אין מעטפה, אין חשאיות

נבאדה עומדת להיות המדינה הראשונה בארה"ב, שבה הלבנים יחדלו להיות רוב, בתוך שנתיים או שלוש. הם עדיין יהיו הקבוצה הגדולה ביותר, אבל יירדו מתחת ל-50%. ההיספאנים, יוצאי אמריקה הלטינית, נמצאים בעלייה - כמעט 30% של תושבי נבאדה הם היספאנים, או 'לטינוס'. הם כבר הקבוצה הגדולה ביותר בין בני 19 ומטה (41% לעומת 37% לבנים).

מה שונה היא אפוא הפוליטיקה של נבאדה מזו של ניו המפשייר, שבה סנדרס קצר ניצחון דחוק, ופיט בוטיג'יג' נשף בעורפו. אם סנדרס רוצה להיות המוביל על-אמת הוא מוכרח להפגין את כוחו האלקטורלי גם בין לא-לבנים. הסימנים הם שהוא אמנם עומד לעשות כן. סקר של עיתון מרכזי בנבאדה (בבעלות שלדון אדלסון) מעניק לסנדרס יתרון משכנע של שבעה אחוזים.

הבעיה היא שקצת קשה לחזות את התוצאות בנבאדה. כמו איווה, בסיבוב הראשון, היא אינה עורכת בחירות בתור שכאלה: אין פרגוד, אין מעטפה, אין חשאיות. המצביעים נאספים במקומות כינוס מיוחדים, ומתגודדים בפינות האולם, כל מתגודד ומועמדו המועדף. אחר כך מתחיל ניפוי, ומועמד שאינו מגיע ל-15% מאבד את נציגיו. האובדים רשאים להצטרף אל מועמד אחר. כשמסתיים המיפקד מחולקים נציגים לוועידת המפלגה. הוועידה המקומית תבחר נציגים לוועידה הארצית, שבה יתמנה או תתמנה המועמדת לנשיאות.

איש אינו יודע כמה מן הדמוקרטים של נבאדה יטרחו להופיע. בדרך כלל המספרים נמוכים מאוד. ניסיון העבר גם מראה שאין התאמה הכרחית בין מספר המצביעים למספר הנציגים. ב-2008, למשל, הילרי קלינטון גברה על ברק אובמה בהפרש של כמעט שישה אחוזים, אבל קיבלה נציג אחד פחות לוועידת המפלגה. איש לא זקף את הנצחון לזכותה, ואובמה הוסיף המשיך להיחשב כ"מועמד המוביל". לעתים קרובות, הסטטוס הזה חשוב יותר מכל ניתוח מעמיק, מפני שהוא מניב תרומות, מגייס פעילים, ומשכנע מהססים.

"סוציאליסט" אינו יתרון

סנדרס הקדים להתארגן בנבאדה. יש לו מערכת בחירות אפקטיבית בלשון הספרדית, ובין הלטינוס המקומיים, או לפחות חלקם, הוא ידוע כ"דוד ברני" (בספרדית, Tío Bernie). בעזרתה הנדיבה ומעוטת-הביקורת של התקשורת, הדוד ברני אומר לקהילה ההיספאנית שהוא עמד לצידה "מאז ומעולם", אף כי הרקורד דווקא מראה שהוא נקט בשעתו עמדות נגד מהגרים. הוא לא התנגד לעצם הגירתם, אלא ל"סכנה" האורבת מצד נוכחותו של "כוח עבודה זול" לשכר העבודה של האמריקאים הוותיקים.

מצעו של סנדרס כולל שכר מינימום אוניברסלי של 15 דולר בשעה, חינוך גבוה חינם וביטוח רפואי למהגרים לא חוקיים. כל אלה מדברים אל לבם של בעלי הכנסות נמוכות. אבל הלטינוס אינם עשויים מיקשה אחת, ואינם מצביעים כגוש אחד, בניגוד לשחורים. החוויה ההיספאנית אינה אחידה. במקרה של מהגרים שזה מקרוב באו, היא כוללת התנסויות פוליטיות מעבר לגבולות ארה"ב, שלפחות בחלק מהן התפקיד שמילאו מנהיגים סוציאליסטיים אינו זכור לטוב. תווית הסוציאליסט, שסנדרס עונד בגלוי זה שנים, אינה יתרון.

רוצה לקחת מהם את הביטוח

ההבטחה המפורסמת ביותר, ומעוררת המחלוקת ביותר של סנדרס היא כינון ביטוח רפואי כללי, עם מקור מימון יחיד, כמו ברוב ארצות אירופה ובקנדה. בארה"ב, הרוב הגדול של המבוטחים מקבלים את הביטוח שלהם דרך מעבידיהם, או דרך האיגודים המקצועיים שלהם. סנדרס קורא להחליף את כל צורות הביטוח האלה בצורה אחת ויחידה, שהממשלה הפדרלית תנהל. ביקורת על ההצעה באה גם מתוך מפלגתו. בין המתמודדים על הנשיאות, איש זולתו אינו תומך בה, בוודאי לא בהיקף הזה.

המבקרים הדמוקרטיים מזהירים הן מפני עלותה המופלגת - היא תשתווה לכל התקציב השנתי של הממשלה הפדרלית - והן מפני חוסר הפופולריות שלה בין עובדים אמריקאיים, המעדיפים לשמור את הביטוח הקיים שלהם. בערך 8.5% מן האמריקאים אינם נהנים משום ביטוח.

נבאדה מעוררת בעיה מיוחדת במינה: האיגוד המקצועי הגדול ביותר בה, זה המאגד את העובדים בבתי הקזינו, מתנגד לתכנית סנדרס, ומסרב לתמוך במועמדותו. אמנם רק מיעוט קטן של עובדי אמריקה הם חברי איגודים, אבל לאיגודים יש כוח פוליטי וכספי הנוטה להעדיף דמוקרטים.

קליפורניה, טקסס והלטינוס

מועט הספק שחיים ומוות פוליטיים בידי המצביעים ההיספאניים בשורה של מדינות בולטות בדרום ארה"ב ובמערבה. בחודש הבא יבוא תורן של שתי המדינות הגדולות ביותר, קליפורניה וטקסס, שכמעט שליש מתושביהן הם היספאנים. בתחילת החודש הבא העיניים יינשאו אל "יום שלישי הגדול", שבו ייבחרו חצי הצירים לוועידה. נקל לשער איזו תנופה ירכשו האיש, או האשה, שיגרפו את הקול ההיספאני בנבאדה.

מי שזקוק כמעט עד ייאוש להצלחה כלשהי בין הלטינוס הוא סגן הנשיא לשעבר ביידן, אשר הושפל בשני הסיבובים הראשונים. גם פיט בוטיג'יג' זקוק לתוצאות סבירות, כדי להיחלץ ממלכודת "לבנים בלבד" שבה הוא עלול להיתקע. כיוצא בזה גם הסנטורית איימי קלובוצ'אר, שנחלה הישג בולט בניו המפשייר, אבל מוכרחה להוכיח שיש קונים להתיימרותה לייצג את "המרכז" גם מחוץ לצפון ארה"ב.

מי שלא יתחרה בנבאדה הוא האיש שמשאביו הכספיים מאיימים לטרוף את קלפי הפוליטיקה האמריקאית: מייקל בלומברג. ממוצעי הסקרים מראים, שהוא עלה למקום הרביעי בין הדמוקרטים והוא מתחזק במדינות "יום שלישי הגדול". סקר בפלורידה, מדינה קריטית לחלוטין בכל משוואת בחירות באמריקה, הראה בסוף השבוע שעבר כי בלומברג הוא עכשיו המוביל, בהפרש קטנטן. זו תוצאה סנסציונית.

הדמוקרטים זקוקים לניפוי. יש להם עדיין שבעה טוענים לנשיאות עם די אמצעים כדי להוסיף ולהתכתש לפחות עוד זמן מה. אידיאלית, בחודש מרץ האופק צריך להתבהר. זה הטעם שנבאדה, בדרך כלל מעוטת חשיבות, מקבלת עכשיו תשומת לב ניכרת. אולי היא תאיץ את תהליך הניפוי, או תסבך אותו עוד יותר. נבאדה או לא נבאדה, מוטב שלא להמר על התוצאות.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

מאמר חדש בודק: האם הזיכרונות שלנו אמיתיים?

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"השלכות כבדות": למה איראן לא יורה לעבר ישראל?

למרות שיגורי הטילים לעבר מדינות המפרץ וירדן, טהרן נמנעת בשלב זה מעימות ישיר עם ישראל ● מומחים מסבירים: "המשטר מבין שהמחיר יהיה כבד בהרבה" ● שאלת השעה

פרופ' אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מענק לכל אזרח וסבסוד משכנתאות: כך נשחק מעמדה של המועצה הלאומית לכלכלה

המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה כגוף אסטרטגי שאמור לנווט את מדיניות הממשלה, אך תחת כהונתו של פרופ' אבי שמחון היא ניצבת בלב מחלוקות מקצועיות ופוליטיות ● בעוד בכירי עבר מזהירים מפני שחיקת מעמדה, שמחון הודף את הביקורת ומדגיש: "אני מביא מומחיות יוצאת דופן"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; SK Hynix זינקה ב-12%

קבלת פנים חמה: SK Hynix טסה בנאסד"ק ביום המסחר הראשון שלה ● חברת השבבים השלימה אמש את הנפקת המניות הגדולה ביותר אי פעם של חברה זרה בארה"ב ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדווחת כי הביקוש העולמי לנפט צפוי להצטמצם השנה ב-1 מיליון חביות ביום

לוויית עלי חמינאי, היום / צילום: ap

במקביל להלווית ח'אמנאי - פיצוצים בשורת מוקדים באיראן

הפיצוצים נשמעו בדרום-מזרח איראן ● צבא ארה"ב תקף הלילה 90 מטרות צבאיות באיראן - במה שמסתמן כגל התקיפות הרחב ביותר מאז נחתם מזכר ההבנות ● טראמפ: "זו נקמה על הפצצת ספינות, אם זה יקרה שוב, המצב יחמיר בהרבה" ● באיראן טענו: 14 בני אדם נהרגו בתקיפות, עשרות נפצעו ● משמרות המהפכה שיגרו בתגובה טילים וכטב"מים לעבר מדינות המפרץ  ● עדכונים שוטפים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

עזריאלי רוצה להכניס שותף לחברת חוות השרתים גרין מאונטיין לפי שווי של עד 5 מיליארד אירו

חברת הנדל"ן המניב שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות גולדמן זאקס כדי להכניס שותפים לגרין מאונטיין ● לפי הערכות, עזריאלי מבקשת לגייס כמיליארד אירו, בסכום שישקף לגרין מאונטיין שווי של 4 עד 5 מיליארד אירו

אילוסטרציה: Shutterstock

מפחדים מהירידות בבורסה? הכסף שלכם נשחק דווקא במקום שנחשב הכי בטוח

בנק ישראל פרסם שהנכסים הפיננסיים של הציבור הגיעו ל־7.25 טריליון שקל ● אך מאחורי העושר המרשים הזה - כמעט שני שלישים מהכספים שבידי הציבור ישירות שוכבים במזומן ובפיקדונות, ומחביאים סיכון ● אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות כדי שהכסף שלכם באמת יעבוד?

כיסוני תחרה דובונים / צילום: דניאל בן שושן

ברחוב הכי לא צפוי בתל אביב נולדה מסעדה מעולה

שני חברי ילדות החליטו לפתוח מקום דווקא ברחוב צ'לנוב האפלולי בדרום ת"א ● התוצאה: מסעדה קטנה, קסומה, מלאת אופי ורגש בצלחת

מדד Russell 2000 היכה את מדדי המניות המובילים / צילום: Shutterstock

לא רק אנבידיה: המדד שעלה ב־20% בזכות מרוץ ה־AI

מדד Russell 2000 שכולל את המניות הקטנות בוול סטריט היכה את מדדי המניות המובילים בסיכום המחצית הראשונה של 2026 ● אנליסטים מסבירים זאת במרוץ ה-AI: "סיפור הרווחים של החברות הקטנות חזק, וזו רק ההתחלה", אך גם מתריעים מהסיכון של העלאת ריבית לעסקיהן

ניסאן קשקאי הייבריד 2026 / צילום: יחצ

מול גדודי מתחרים מיפן, קוריאה וסין, לרכב הזה יש יתרון אחד בולט

ניסאן קשקאי הייבריד 2026, הקרוס־אובר היפני־אירופי המחודש, שומר על העיצוב המוכר של קודמו ● יש מרווחים ממנו, אולם מערכת ההנעה ההיברידית מרשימה, ומספקת פטור יעיל מביקור תכוף בתחנת הדלק

חברת ההדפסות אורדע פרינט / צילום: אתר החברה

השוק התקרר: אורדע החליטה לבטל את ההנפקה

חברת ההדפסות שבשליטת משפחת ונגרובסקי והפניקס, החליטה לסגת ממהלך ההנפקה ● ככל הנראה בעקבות ההתקררות בשוק, בצל ירידות השערים האחרונות, והאקזיט של חברת הביטוח ידחה

השקעתם בבורסה? כך המס על הרווחים יכול לרדת אפילו לאפס

אם חציתם את גיל 60, ייתכן שאתם זכאים לשלם רק 10% על הרווחים בחשבון המסחר שלכם ● גם במוצרים פיננסים אחרים מסתתרות הטבות שעשויות לחסוך סכומים גבוהים ● ומהן הטעויות הנפוצות לקראת הפרישה? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

אחרי שהסכימה להצעה בתחילת השבוע: איזיג'ט משנה כיוון

דירקטוריון חברת הלואו-קוסט איזיג'ט נתן אור ירוק להצעת רכש חדשה מקרן ההשקעות האמריקאית אפולו, על פני ההסכם העקרוני למכירתה לקאסל-לייק עליו הכריזה רק בתחילת השבוע ● מניית איזיג'ט זינקה עם פתיחת המסחר בלונדון בשיעור של עד 14%

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

יחסינו לאן? שוכר ומשכיר בעידן שבו ממ"ד כבר אינו מותרות

המציאות הביטחונית שינתה את הכללים - גם בכל מה שנוגע לחוזי שכירות • מה צריך לקחת בחשבון לפני שחותמים על חוזה חדש? ● טור אורח

רשות ניירות ערך ת''א / צילום: שלומי יוסף

עוד קריסה בדרך? חשד חמור בחברה אמריקאית נוספת; האג"ח צללו

הסתבכות נוספת לחברות הנדל"ן האמריקאיות בתל אביב: בעקבות דרישת רשות ני"ע, נחשפה בדיקה פנימית חמורה נגד בעל השליטה והמנכ"ל מייק קוהאן ● החשד: עשה שימוש פרטי של כ-9.6 מיליון דולר מכספי הנפקת האג"ח לפרעון חובותיו האישיים, והסתיר הלוואה מקרן שמיוצגת על ידי אורי אייזנברג ● זכויות החתימה של קוהאן נשללו, וקצין הציות, ערן קנטי, מונה כמורשה חתימה כפוי

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

חיסכון רפורמה בחסכונות? אולי עדיף לקרוא לזה מס חדש

הרפורמה בחיסכון רק פוגעת ● מערכות החדשות מותקפות ● ויצרנית השעונים ניצלה את המומנט ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

העסקה עם כצמן עלתה לצחי אבו ביוקר: ארי נדל"ן איבדה רבע מהשווי

בצל ההסכמות לרכישת השליטה בג'י סיטי ב-661 מיליון שקל, חברת הנדל"ן המניב שבשליטת צחי אבו איבדה 25% מתחילת השבוע, ונסחרת מתחת לשווי של ג'י סיטי אותה היא מתעתדת לרכוש

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מניות השבבים קפצו, מניות הבנקים והביטחוניות נפלו

מדד ת"א 35 נחלש בכ-0.8%, ת"א 90 נפל בכ-2% ● נובה, טאואר וקמטק הובילו את העליות ● המסחר בת"א התנהל כשברקע ההסלמה הביטחונית בין ארה"ב לאיראן ● השקל הפגין חוסן מול הדולר, הנפט נסחר ביציבות ● מניית ארי נדל"ן של צחי אבו איבדה כרבע משווייה מתחילת השבוע לאחר שהודיעה שתרכוש את השליטה בג'י סיטי

חוות שרתים. פגיעה עלולה להביא לאפקט דומינו של קריסת מערכות / צילום: Shutterstock

האיום המודרני על תשתיות לאומיות כאן, אך ישראל עדיין עסוקה במלחמה הקודמת

פגיעה בחוות השרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ־11 מיליון דולר בכל שעת השבתה ● היקף הנזק ממחיש כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת, וכמה מפת האיומים על התשתיות חרגה מהממד הפיזי ● מהן נקודות התורפה של ישראל ואיך להיערך למציאות החדשה