גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טבע עומדת בפני תביעה של מיליארדי דולרים על עיכוב הקופקסון?

משפט ארוך בין שתי החברות, שבו האשימה פרוניורון את טבע בסיכון חולים בניוון שרירים, הסתיים לפני כחודש ● ביהמ"ש פסק כי טבע אכן הפרה חוזה מול פרוניורון, וזו צפויה לטעון בתביעת נזיקין שתגיש כי הייתה יכולה לפתח את הקופקסון למחלות נוספות

מזרקי קופקסון / צילום: תמר מצפי
מזרקי קופקסון / צילום: תמר מצפי

המשפט הממושך בין חברת הביוטק הישראלית פרוניורון לבין חברת התרופות טבע , סביב הזכויות על התרופה קופקסון למחלות שאינן טרשת נפוצה, הסתיים בחודש שעבר בהכרעה לטובת פרוניורון, אך נראה כי לא נאמרה המילה האחרונה בפרשה. ל"גלובס" נודע כי פרוניורון צפויה להגיש נגד טבע תביעת נזיקין בהיקף של מיליארדי דולרים.

בינואר פסק בית המשפט העליון, אחרי ערעור של טבע, כי טבע הפרה חוזה מול פרוניורון, ולכן עליה להשיב לפרוניורון את הזכויות לפתח את קופקסון למחלות שאינן טרשת נפוצה (ללא פיצוי נזיקין - שלא היה חלק מהתביעה). אך זכות זו איבדה במהלך השנים את רוב ערכה הכלכלי, משום שהמוצר הפך גנרי. כעת פרוניורון מתכננת לתבוע כאמור תביעת נזיקין נגד טבע, בטענה כי הייתה יכולה להרוויח מיליארדי דולרים מהמוצר, לו טבע הייתה משיבה לה את הזכויות עליו כבר ב-2006, כשהמשפט התחיל.

פרוניורון מתקיימת היום כחברה רק לצורך התביעה נגד טבע. בעלי המניות העיקריים בה כיום הם המייסדת מיכל שוורץ והקרנות הישראליות פיטנגו ותמיר פישמן. המשפט מול טבע, שנמשך מעל 14 שנה, יצר הדים רבים בגלל ההכפשות ההדדיות בין החברות, שכללו אפילו טענה של פרוניורון כי טבע מסכנת חולים בניוון שרירים (טענה שבית המשפט לא קיבל בסופו של דבר).

תחילתו של הסיפור הוא שכאשר טבע רכשה ממכון ויצמן את הזכויות לקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה (שהפכה לתרופת הדגל שלה והניבה לה הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה ואת עיקר הרווח שלה בעשור האחרון), היא לא רכשה את כל הזכויות לשימוש במולקולה בכל מחלה אחרת. פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן, שלא הייתה ממפתחי הקופקסון המקורי, ערכה ניסויים במולקולה ומצאה כי היא יכולה להתאים, בשינויים קלים, לטיפול במחלות נוספות. פרוניורון הוקמה כדי למסחר את המוצר.

כשטבע גילתה כי אותה המולקולה שאחראית על חלק כה גדול מרווחיה עשויה להימכר בשוק למחלות אחרות, ואולי אף לאיים על המודל העסקי של המוצר לטרשת נפוצה, למעשה לא נותרה לה ברירה אלא לחתום עם פרוניורון על הסכם שיתוף-פעולה, שהיה בו לכאורה פוטנציאל להגדיל את המותג הכי רווחי וחזק שלה. ההסכם בין הצדדים נחתם ב-2001, ובמסגרתו השקיעה טבע בפרוניורון 10 מיליון דולר, וסוכם על תשלומים עתידיים על-פי אבני-דרך (שלא התקיימו בסופו של דבר). 

סלע המחלוקת הוא הסעיף שנכלל בהסכם, הדורש מטבע לערוך תוך פרק זמן מוגבל ניסוי מתוכנן היטב באחת המחלות שהוגדרו בחוזה, ולא - תצטרך להחזיר את המוצר לידי פרוניורון. סעיפים כאלה נכללים לעתים קרובות בהסכמי פיתוח משותף, כדי לוודא שהחברה רוכשת את המוצר כדי להביא אותו לשוק ולא כדי "לקבור" אותו.

תום-לב או כישלון מכוון?

טבע בחרה לערוך ניסוי בניוון שרירים מסוג ALS, בעוד שפרוניורון טענה כי יש לפתחו עבור מחלות אחרות. פרוניורון טענה כי טבע נכנסה לניסוי זה בידיעה כי סיכויי ההצלחה שלו קלושים, רק כדי לעמוד בדרישות ההסכם לערוך ניסוי כלשהו ולהשאיר את המוצר אצלה.

על פרוניורון היה להראות במשפט כי טבע לא ערכה "ניסוי מתוכנן היטב", ופרוניורון טענה זאת ואף הרבה מעבר לכך. כפי שצוין לעיל, החברה טענה כי טבע התעלמה מראיות שהראו כי הניסוי מיותר ואף עלול להיות מסוכן.

טבע טענה מנגד כי נכנסה לניסוי בתום-לב ובמטרה להצליח. במצגת פנימית שנערכה בטבע, והוצגה כראיה בבית המשפט, אמרו גורמים מהחברה כי זהו ניסוי המאפשר "להרוויח זמן", והוא "האופציה הכי קלה", למרות שבאותה מצגת ממש נאמר כי "סיכויי ההצלחה של המוצר נמוכים מאוד".

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכריע ב-2015 כי הניסוי לא תוכנן היטב, ועל טבע להשיב לפרוניורון את המוצר. עוד ציין כי היו תמרורי אזהרה סביב הניסוי, ולא היה ראוי לצאת אליו. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הטענה כי טבע סיכנה חולים, ביודעין או בכלל. בית המשפט העליון קיבל את פסיקת המחוזי, ולפני כחודש פסק כי על טבע להשיב את המוצר לידי פרוניורון ולשלם הוצאות משפט.

בתקופה שבה נערך המשפט, פרוניורון לא יכלה לפתח את המוצר לאותן מחלות נוספות שעבורן הוא נמצא כבעל פוטנציאל בניסויי מעבדה ובעלי חיים. טבע יכלה לעשות זאת, אך היה זה "פיתוח בסיכון", כי המוצר היה עלול לחזור לידי פרוניורון בהחלטת בית המשפט. ההסכם המקורי בין החברות קבע כי הן יפעלו במשותף לפתח את התרופה למחלות כמו גלאוקומה, אלצהיימר, שבץ ופרקינסון.

האם קופקסון היה יכול להיות תרופה המכניסה מיליארדים מההתוויות הללו? פרוניורון תטען בתביעתה החדשה שכן. בפועל עכשיו איש לא יידע, כי כשמוצר ללא פטנט (הקופקסון הפך כאמור לגנרי), אין תמריץ כלכלי להמשיך את הפיתוח.

טבע העדיפה שלא להגיב לתביעה שטרם הוגשה. 

בשנת 2019 טבע רשמה הפרשות חשבונאיות בסכום שמתקרב ל-1.2 מיליארד דולר בגין פשרות וחשיפות משפטיות שונות, בעיקר בתחום האופיואידים.

כחברת תרופות עם פעילות גנרית גדולה, טבע חשופה להליכים משפטיים רבים שקשורים לפעילות העסקית הרגילה שלה - היא מייצרת תרופה גנרית (תרופת חיקוי), ויצרנית התרופה המקורית תובעת אותה בשל הפרת פטנט. אבל בשנים האחרונות היקף החשיפה המשפטית של טבע גדל משמעותית, ולא בגלל הפעילות העסקית היומיומית.

טבע חשופה כיום לשני הליכים משפטיים מרכזיים שאנליסטים העריכו שעלולים להסתיים בתשלומים של מיליארדי דולרים במצטבר - הראשון הוא התביעות במדינות שונות בארה"ב נגד החברות ששיווקו משככי כאבים אופיואידיים ממכרים, והשני הוא תביעה נגד חברות גנריות שתיאמו מחירים בשוק האמריקאי.

בנושא של תביעות האופיואידים, טבע הודיעה לפני מספר חודשים על הסכם עקרוני למתווה פשרה, שבו היא תשלם 250 מיליון דולר במזומן ותספק תרופה שנוגדת את השפעת האופיואידים בעלות של 23 מיליארד דולר. הפשרה לא נחתמה רשמית, ובסוף השבוע דווח כי נדחתה הצעת פשרה שהגישו חברות הפצת התרופות ל-21 מדינות בארה"ב. לא ידוע בשלב זה מה יעלה בגורל הפשרה עם טבע, ולפחות כרגע היא ממשיכה להיות חשופה להליכים המשפטיים הללו. 

את פרוניורון מצייגים עורכי הדין גבי מויאל מאור, אלינור שטרק וירון סובול ממשרד המבורגר עברון ושות'. את טבע מייצג משרד עורכי הדין טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות'.

עוד כתבות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; מיקרו־סטרטג'י יורדת ב-10%, שיאומי עולה ב-12%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"