גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחזית מקורות ושימושים: תחזית לחוד ומציאות לחוד

תחזית מקורות ושימושים שצריך לפרסם תאגיד הנמצא בקשיים פיננסים, היא כלי חשוב למשקיעים אך בהחלט לא נטול קשיים ובעיות ● על מה נשענות התחזיות, כיצד השוק מעריך אותן, ומה נאמר על הפערים המטרידים בכמה מקרים בולטים בין התחזיות למציאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

אמיר נחום, מנכ”ל אורתם סהר, בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי
אמיר נחום, מנכ”ל אורתם סהר, בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי

כחלק מלקחי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 וגל הסדרי החוב המקומיים שבאו בעקבותיו, מחייבת רשות ניירות ערך את התאגידים המצויים בקשיים פיננסיים לפרסם דוח תזרים מזומנים חזוי. באופן כזה, משקיעים ומחזיקי איגרות החוב מקבלים תחזיות מהנהלות החברות, שבהן קיימים סימני אזהרה המעידים על קושי בתשלום חובות, מידע שצריך להיות יקר ערך עבורם.

מגוון חברות פרסמו בשנים האחרונות את הדוח האמור, כשלעיתים תזרים המזומנים בפועל התברר כרחוק, ואף מופרך, ביחס לתחזית המקורית. היו אף מקרים שבהם התווספה לדוחות החברה הערת "עסק חי", זמן לא רב לאחר פרסום תחזית אודות צפי לתזרים חיובי.

דוגמאות?

החברות ברוקלנד ואורתם סהר פרסמו תחזיות תזרים שעל פניהן היו סבירות לשנתיים קדימה, אבל קרסו תוך פחות מרבעון.

השוק לא תמיד "קונה" את תחזיות התזרים, במיוחד כשהשוק אינו חשוף כראוי להנחות שבבסיסן ומידת הסבירות שלהן, ובמקרה כזה, חוסר האמון של המשקיעים מתבטא בתשואות שנתיות גבוהות לפדיון שבהן נסחרות איגרות החוב של אותן חברות.

מתי צריך לפרסם תחזית לתזרים מזומנים?

התקנות מחייבות חברות ציבוריות או מדווחות לפרסם תחזית מקורות ושימושים, וזאת, אם בעקבות בחינה שנערכה על ידן, התגלו סימני אזהרה מסוימים: הון עצמי שלילי/הפניית תשומת לב מצד רואי החשבון לקשיים פיננסיים וגירעון בהון החוזר בצירוף לתזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת (לתקופה רצופה של כשנה וחצי ויותר), הן בדוח המאוחד והן בדוח הסולו.

דוח זה מצורף לדוח הדירקטוריון, ועל חברה הנמצאת בקשיי נזילות להציג תחזית מקורות ושימושים ברמת הסולו לשנתיים הקרובות. כמו כן, פרסום הדוח נדרש גם במקרה שלדוחות הכספיים צורפה הערת "עסק חי" על ידי רואי החשבון של החברה, לרוב הערה אשר באה במקביל לסימני האזהרה המתוארים.

כאשר מדובר רק באחד משני הנתונים: גירעון בהון החוזר, או תזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, יכולה החברה לבחור שלא לפרסם דוח תזרים חזוי כזה, אך על הדירקטוריון להצהיר ולתת הסבר מדוע אין חשש שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה.

מצב זה יוצר בעיה מובנית מכיוון שלרוב מדובר בהסבר חלקי ולא שקוף שאינו מאפשר למשקיע לבחון בעצמו את התחזית. דוגמה לכך הינה תביעת המפרק והתביעה הייצוגית כנגד חברת קמור, נושאי משרה ודירקטורים, אשר קרסה ב-2012, על כך שבחרה שלא לפרסם דוח תזרים חזוי תוך התעלמות מסימני האזהרה.

דוגמה עכשווית לחברה שתקנות סימני האזהרה הפורמליים אינן מתקיימות לגביה, אך באופן אבסורדי אינה מפרסמת ביוזמתה דוח תזרים חזוי, היא סטרווד ווסט. סדרת אג"ח בהיקף של 910 מיליון שקל של חברת הנדל"ן האמריקאית נסחרת זה תקופה מתחת ל-35 אגורות, תשואה לפדיון של מעל 50%. כלומר השוק מעריך הסדר חוב שכולל "תספורת" רצינית, שונה מאוד, כנראה, מדעתו של הדירקטוריון.

החסרונות המובנים בדוחות החשבונאיים ובתחזיות

הדוחות הכספיים כוללים נתונים חשבונאיים ואומדנים רבים אשר מבוססים על נתונים מן העבר. אלו אמורים להציג שווי כלכלי של נכסים שונים ואת ההון בחברה, אך מסיטים את תשומת הלב מבסיס המזומן ומקורותיו, אשר הם בסופו של דבר עשויים לאפשר את החזר החובות של החברה. דוח אודות תזרימי המזומנים מאפשר הסתכלות על זרימת המזומנים בחברה כמעט ללא עיוותי הערכות ואומדנים, אך עדיין מספק מידע על המצב הכספי שנכון לתאריך המאזן בלבד.

תחזיות בבסיסן נשענות על מגוון הערכות, ולכן מן הסתם הן שונות מהתוצאות בפועל, לעיתים בהפרש קטן ולעיתים בפער גדול. מדובר בהנחות רבות ושונות, בעיקר באשר לסך ההכנסות והרכבן, העלויות הקבועות והמשתנות, שיעורי הרווחיות, שערי ריבית, מט"ח, מיסים וכדומה.

על מנת להגיע מהרווח הנקי אל תזרימי המזומנים הפרמננטים, יש לנטרל שערוכים ואירועים חד פעמיים, פחת והפחתות, וכן לשקלל את צרכי ההון החוזר והשקעות הוניות, את חלוקות הדיבידנד, עד שניוותר עם פירעונות החוב לפי לוחות הסילוקין. כל זאת, עוד לפני הנחות לצמיחה אנ-אורגנית (מיזוגים ורכישות) והיקף מיחזור החוב שהחברה תבצע, המושפעים מגורמים רבים, פרמטרים הנדרשים על מנת לקבל את התזרים הפרמננטי שיתווסף או ייגרע מהמזומן בעתיד.

הנתונים העתידיים מהותיים, מן הסתם, פי כמה מאשר נתוני העבר עבור המשקיעים בניירות ערך שונים. אלה בוחנים את ערך החברה ואת יכולת החזר החוב שלה אשר נגזרים בעיקר מהרווח הנקי התזרימי שהחברה תפיק בעתיד. תחזיות הן בהגדרתן סובייקטיביות - כל אנליסט או מעריך שווי יכול להעריך באופן שונה. יש כאלה שנוהגים בשמרנות ויש - באופטימיות, ולעיתים באופטימיות יתר.

דוח התזרים החזוי שעל חברה לפרסם מרמז מחד גיסא, גם על דוח הרווח והפסד החזוי, וזו הזדמנות למשקיעים לקבל מידע שלרוב אינו גלוי. מאידך גיסא, הדוח רווי בעיות מבניות וחסרונות שקיימות בתחזית כלשהי, על אחת כמה וכמה כאשר הוא נעשה על-ידי הנהלת החברה. הנהלת החברה אמנם מכירה את מכלול מרכיביה טוב מכולם, וייתכן בהחלט שהיא מאמינה בהערכותיה, אבל אפשר גם שהיא לוקה, כאמור, באופטימיות יתר, או שהיא מושפעת ממשאלות לב.

ככל שהחברה מצויה בקשיים, אזי האינטרסים של ההנהלה ברורים. היא תנסה להציג חברה סולבנטית שיודעת כיצד תעמוד בפירעון חובותיה, שאם לא כן, תיפגע, בין היתר, הגישה שלה למקורות מימון (שוק ההון, אשראי בנקאי, או חוץ בנקאי), כמו גם למנוע מצב שתוגש נגדה בקשה להקפאת הליכים מצד נושים שונים.

תוך חודשים: מתחזית לצבירת מזומן ל"עסק חי"

אם נחזור לדוגמאות שציינו קודם - ברוקלנד אפריל, חברת הנדל"ן האמריקאית שהנפיקה אג"ח בישראל, פרסמה לראשונה בסוף יולי 2018 דוח תזרים חזוי בעקבות קיומם של סימני האזהרה. הקריסה שלה בחודש נובמבר 2018, חודשים ספורים לאחר פרסום דוח התחזית, הפתיעה במידת מה את השוק, גם נוכח דירוג BBB באופק יציב, שקיבלה באופן תמוה כמה חודשים קודם לכן (אשר ירד מדירוג BBB+).

כמו כן, זה היה מפתיע גם נוכח התשואות לפדיון שנעו סביב 6%-7% ו-12%-14% בסדרות אג"ח א' ו-ב' (בהתאמה) בתקופת הפרסום, כאשר קודם לפרסום הן נעו בטווח נמוך יותר של 4%-6%. האם מנהלי החברה באמת האמינו בתחזית התזרים שפרסמו?

דוח התזרים החזוי שפרסמה ברוקלנד ליום ה-30.06.18, הציג, כמובן, תחזית חיובית. יתרת המזומן בראשית הרבעון השלישי עמדה ברמה אפסית, כ-145 אלף דולר. ההנהלה העריכה, כי בסוף 2018 תצבור מזומן של כ-5 מיליון דולר. זאת בזכות מקורות תזרימיים של כ-19 מיליון דולר תודות למסירת דירות עתידית ומכירת נדל"ן וקרקעות, מול שימושים (כולל תשלומי ריבית וחוב) של כ-14 מיליון דולר. עד לאמצע 2020 ציפתה החברה לצבור מפעילותה כ-20 מיליון דולר, כך שלפי הדוח לא הייתה צפויה לה בעיית תזרים. כמה רחוק מהמציאות.

בתחזית התזרים בדוח לרבעון השני של 2016 שפרסמה חברת אורתם סהר, חברה קבלנית של פרויקטים מגוונים וייזום נדל"ן, היא הצביעה על יתרת מזומנים שעמדה על כ-70 מיליון שקל. הנהלת אורתם ציפתה לתזרים שלילי של כ-15 מיליון שקל מפעילותה השוטפת במחצית השנייה של 2016, אך לאחר מימוש ערבויות בנקאיות, מימוש נכסים וקבלת תזרימים מהפרויקטים היזמיים ובניכוי תשלומי קרן החוב, קיוותה לסיים את השנה עם כ-65 מיליון שקל. את שנת 2017 ציפתה החברה לסיים עם יתרת מזומן של כ-97 מיליון שקל, בעיקר, תודות לתזרים חיובי של כ-25 מיליון שקל מפעילות שוטפת. אולם, את שנת 2016 היא כלל לא שרדה והגיעה להסדר חוב עוד בדצמבר של אותה שנה, חודשים ספורים אחרי פרסום התחזית, תוך הפסד של כ-90% למחזיקי האג"ח, והפסדים עמוקים גם לנושים האחרים.

הבעיות העיקריות בתחזית זו היו בתזרים החזוי מפעילות שוטפת, אשר מלבד הנחות שונות ולא שקופות על רווח תפעולי תזרימי (EBIDTA), הוא נסמך על קבלת אשראי ספקים ומקדמות לצד מימוש ערבויות בנקאיות. אולם, בנקים אלו היו הראשונים שעצרו תשלומים לאורתם, החמירו את קשיי הנזילות וכך החל הדומינו שהביא את החברה לבקשת הקפאת הליכים באוקטובר 2016.

דוגמה נוספת לקשר הרופף בין תחזית ההנהלה לביצועים בפועל (בהסתכלות אחורה), היא של תחזיות די.בי.אס (yes) שפורסמו בשנת 2015 בהקשר של עסקת בעלי העניין הבעייתית ונמצאת במרכז "פרשת בזק", בה רכשה בזק את 50% הנותרים מידי בעלת השליטה (יורוקום). תחזית ההכנסות וה-EBITDA היו גבוהות בעשרות אחוזים מהתוצאות בפועל, וכל מה שהתלווה לעסקה הזו צפוי להעסיק אותנו עוד לא מעט שנים.

בשתי הדוגמאות הקודמות, הקריסה באה כל כך מוקדם שאפילו לא הייתה אופציה לבחון את התחזיות על פני תקופת זמן סבירה. זה לא הפריע לאלו ל"זרות חול" בעיני המשקיעים ולציין את המשפט בסגנון "הדירקטוריון סבור כי לחברה יהיו מקורות מספיקים לפירעון התחייבויותיה בהגיע מועד פירעונן ולמימון פעילותה השוטפת".

דוגמה עכשווית ניתן לראות בתזרים מזומנים חזוי שפרסמה טוגדר, כחלק מתשקיף לקראת הנפקת סדרת אג"ח חדשה, אשר מעלה סימני שאלה רבים. חברת הקנאביס הרפואי, שטרם מכרה בפועל, ולו גרם אחד ממוצריה, ולה הון עצמי שלילי עם קופת מזומנים דלילה ביותר, בונה על מקורות מפעילות של כ-27 מיליון שקל בשנת 2020. לא ניכנס פה ככלל לתחום, אשר מסוקר בתקשורת הכלכלית וזוכה לביקורות על ניפוחי שווים, חשבונאות בעייתית שקיימת בו וכדומה, אך בראיית יכולת שירות החוב, רב הנסתר על הגלוי. התבססות על הכנסות הוצאות, יבוא ויצוא, ניהול הון חוזר, לוגיסטיקה וכו', בזמן שהחברה ללא מכירות או מקורות תזרימיים כלל. 

הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ואנליסט בבית ההשקעות. באין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

50% מס: האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

מדנקנר, דרך אריסון ועד סוגת: הרווח הנאה שיניבו קרקעות המלח באילת

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ–70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

הבהרת טראמפ וההנחה בישראל: "הוא יממש את האיום כשיידרש"

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם, זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה