גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחזית מקורות ושימושים: תחזית לחוד ומציאות לחוד

תחזית מקורות ושימושים שצריך לפרסם תאגיד הנמצא בקשיים פיננסים, היא כלי חשוב למשקיעים אך בהחלט לא נטול קשיים ובעיות ● על מה נשענות התחזיות, כיצד השוק מעריך אותן, ומה נאמר על הפערים המטרידים בכמה מקרים בולטים בין התחזיות למציאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

אמיר נחום, מנכ”ל אורתם סהר, בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי
אמיר נחום, מנכ”ל אורתם סהר, בבית המשפט / צילום: אמיר מאירי

כחלק מלקחי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 וגל הסדרי החוב המקומיים שבאו בעקבותיו, מחייבת רשות ניירות ערך את התאגידים המצויים בקשיים פיננסיים לפרסם דוח תזרים מזומנים חזוי. באופן כזה, משקיעים ומחזיקי איגרות החוב מקבלים תחזיות מהנהלות החברות, שבהן קיימים סימני אזהרה המעידים על קושי בתשלום חובות, מידע שצריך להיות יקר ערך עבורם.

מגוון חברות פרסמו בשנים האחרונות את הדוח האמור, כשלעיתים תזרים המזומנים בפועל התברר כרחוק, ואף מופרך, ביחס לתחזית המקורית. היו אף מקרים שבהם התווספה לדוחות החברה הערת "עסק חי", זמן לא רב לאחר פרסום תחזית אודות צפי לתזרים חיובי.

דוגמאות?

החברות ברוקלנד ואורתם סהר פרסמו תחזיות תזרים שעל פניהן היו סבירות לשנתיים קדימה, אבל קרסו תוך פחות מרבעון.

השוק לא תמיד "קונה" את תחזיות התזרים, במיוחד כשהשוק אינו חשוף כראוי להנחות שבבסיסן ומידת הסבירות שלהן, ובמקרה כזה, חוסר האמון של המשקיעים מתבטא בתשואות שנתיות גבוהות לפדיון שבהן נסחרות איגרות החוב של אותן חברות.

מתי צריך לפרסם תחזית לתזרים מזומנים?

התקנות מחייבות חברות ציבוריות או מדווחות לפרסם תחזית מקורות ושימושים, וזאת, אם בעקבות בחינה שנערכה על ידן, התגלו סימני אזהרה מסוימים: הון עצמי שלילי/הפניית תשומת לב מצד רואי החשבון לקשיים פיננסיים וגירעון בהון החוזר בצירוף לתזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת (לתקופה רצופה של כשנה וחצי ויותר), הן בדוח המאוחד והן בדוח הסולו.

דוח זה מצורף לדוח הדירקטוריון, ועל חברה הנמצאת בקשיי נזילות להציג תחזית מקורות ושימושים ברמת הסולו לשנתיים הקרובות. כמו כן, פרסום הדוח נדרש גם במקרה שלדוחות הכספיים צורפה הערת "עסק חי" על ידי רואי החשבון של החברה, לרוב הערה אשר באה במקביל לסימני האזהרה המתוארים.

כאשר מדובר רק באחד משני הנתונים: גירעון בהון החוזר, או תזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, יכולה החברה לבחור שלא לפרסם דוח תזרים חזוי כזה, אך על הדירקטוריון להצהיר ולתת הסבר מדוע אין חשש שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה.

מצב זה יוצר בעיה מובנית מכיוון שלרוב מדובר בהסבר חלקי ולא שקוף שאינו מאפשר למשקיע לבחון בעצמו את התחזית. דוגמה לכך הינה תביעת המפרק והתביעה הייצוגית כנגד חברת קמור, נושאי משרה ודירקטורים, אשר קרסה ב-2012, על כך שבחרה שלא לפרסם דוח תזרים חזוי תוך התעלמות מסימני האזהרה.

דוגמה עכשווית לחברה שתקנות סימני האזהרה הפורמליים אינן מתקיימות לגביה, אך באופן אבסורדי אינה מפרסמת ביוזמתה דוח תזרים חזוי, היא סטרווד ווסט. סדרת אג"ח בהיקף של 910 מיליון שקל של חברת הנדל"ן האמריקאית נסחרת זה תקופה מתחת ל-35 אגורות, תשואה לפדיון של מעל 50%. כלומר השוק מעריך הסדר חוב שכולל "תספורת" רצינית, שונה מאוד, כנראה, מדעתו של הדירקטוריון.

החסרונות המובנים בדוחות החשבונאיים ובתחזיות

הדוחות הכספיים כוללים נתונים חשבונאיים ואומדנים רבים אשר מבוססים על נתונים מן העבר. אלו אמורים להציג שווי כלכלי של נכסים שונים ואת ההון בחברה, אך מסיטים את תשומת הלב מבסיס המזומן ומקורותיו, אשר הם בסופו של דבר עשויים לאפשר את החזר החובות של החברה. דוח אודות תזרימי המזומנים מאפשר הסתכלות על זרימת המזומנים בחברה כמעט ללא עיוותי הערכות ואומדנים, אך עדיין מספק מידע על המצב הכספי שנכון לתאריך המאזן בלבד.

תחזיות בבסיסן נשענות על מגוון הערכות, ולכן מן הסתם הן שונות מהתוצאות בפועל, לעיתים בהפרש קטן ולעיתים בפער גדול. מדובר בהנחות רבות ושונות, בעיקר באשר לסך ההכנסות והרכבן, העלויות הקבועות והמשתנות, שיעורי הרווחיות, שערי ריבית, מט"ח, מיסים וכדומה.

על מנת להגיע מהרווח הנקי אל תזרימי המזומנים הפרמננטים, יש לנטרל שערוכים ואירועים חד פעמיים, פחת והפחתות, וכן לשקלל את צרכי ההון החוזר והשקעות הוניות, את חלוקות הדיבידנד, עד שניוותר עם פירעונות החוב לפי לוחות הסילוקין. כל זאת, עוד לפני הנחות לצמיחה אנ-אורגנית (מיזוגים ורכישות) והיקף מיחזור החוב שהחברה תבצע, המושפעים מגורמים רבים, פרמטרים הנדרשים על מנת לקבל את התזרים הפרמננטי שיתווסף או ייגרע מהמזומן בעתיד.

הנתונים העתידיים מהותיים, מן הסתם, פי כמה מאשר נתוני העבר עבור המשקיעים בניירות ערך שונים. אלה בוחנים את ערך החברה ואת יכולת החזר החוב שלה אשר נגזרים בעיקר מהרווח הנקי התזרימי שהחברה תפיק בעתיד. תחזיות הן בהגדרתן סובייקטיביות - כל אנליסט או מעריך שווי יכול להעריך באופן שונה. יש כאלה שנוהגים בשמרנות ויש - באופטימיות, ולעיתים באופטימיות יתר.

דוח התזרים החזוי שעל חברה לפרסם מרמז מחד גיסא, גם על דוח הרווח והפסד החזוי, וזו הזדמנות למשקיעים לקבל מידע שלרוב אינו גלוי. מאידך גיסא, הדוח רווי בעיות מבניות וחסרונות שקיימות בתחזית כלשהי, על אחת כמה וכמה כאשר הוא נעשה על-ידי הנהלת החברה. הנהלת החברה אמנם מכירה את מכלול מרכיביה טוב מכולם, וייתכן בהחלט שהיא מאמינה בהערכותיה, אבל אפשר גם שהיא לוקה, כאמור, באופטימיות יתר, או שהיא מושפעת ממשאלות לב.

ככל שהחברה מצויה בקשיים, אזי האינטרסים של ההנהלה ברורים. היא תנסה להציג חברה סולבנטית שיודעת כיצד תעמוד בפירעון חובותיה, שאם לא כן, תיפגע, בין היתר, הגישה שלה למקורות מימון (שוק ההון, אשראי בנקאי, או חוץ בנקאי), כמו גם למנוע מצב שתוגש נגדה בקשה להקפאת הליכים מצד נושים שונים.

תוך חודשים: מתחזית לצבירת מזומן ל"עסק חי"

אם נחזור לדוגמאות שציינו קודם - ברוקלנד אפריל, חברת הנדל"ן האמריקאית שהנפיקה אג"ח בישראל, פרסמה לראשונה בסוף יולי 2018 דוח תזרים חזוי בעקבות קיומם של סימני האזהרה. הקריסה שלה בחודש נובמבר 2018, חודשים ספורים לאחר פרסום דוח התחזית, הפתיעה במידת מה את השוק, גם נוכח דירוג BBB באופק יציב, שקיבלה באופן תמוה כמה חודשים קודם לכן (אשר ירד מדירוג BBB+).

כמו כן, זה היה מפתיע גם נוכח התשואות לפדיון שנעו סביב 6%-7% ו-12%-14% בסדרות אג"ח א' ו-ב' (בהתאמה) בתקופת הפרסום, כאשר קודם לפרסום הן נעו בטווח נמוך יותר של 4%-6%. האם מנהלי החברה באמת האמינו בתחזית התזרים שפרסמו?

דוח התזרים החזוי שפרסמה ברוקלנד ליום ה-30.06.18, הציג, כמובן, תחזית חיובית. יתרת המזומן בראשית הרבעון השלישי עמדה ברמה אפסית, כ-145 אלף דולר. ההנהלה העריכה, כי בסוף 2018 תצבור מזומן של כ-5 מיליון דולר. זאת בזכות מקורות תזרימיים של כ-19 מיליון דולר תודות למסירת דירות עתידית ומכירת נדל"ן וקרקעות, מול שימושים (כולל תשלומי ריבית וחוב) של כ-14 מיליון דולר. עד לאמצע 2020 ציפתה החברה לצבור מפעילותה כ-20 מיליון דולר, כך שלפי הדוח לא הייתה צפויה לה בעיית תזרים. כמה רחוק מהמציאות.

בתחזית התזרים בדוח לרבעון השני של 2016 שפרסמה חברת אורתם סהר, חברה קבלנית של פרויקטים מגוונים וייזום נדל"ן, היא הצביעה על יתרת מזומנים שעמדה על כ-70 מיליון שקל. הנהלת אורתם ציפתה לתזרים שלילי של כ-15 מיליון שקל מפעילותה השוטפת במחצית השנייה של 2016, אך לאחר מימוש ערבויות בנקאיות, מימוש נכסים וקבלת תזרימים מהפרויקטים היזמיים ובניכוי תשלומי קרן החוב, קיוותה לסיים את השנה עם כ-65 מיליון שקל. את שנת 2017 ציפתה החברה לסיים עם יתרת מזומן של כ-97 מיליון שקל, בעיקר, תודות לתזרים חיובי של כ-25 מיליון שקל מפעילות שוטפת. אולם, את שנת 2016 היא כלל לא שרדה והגיעה להסדר חוב עוד בדצמבר של אותה שנה, חודשים ספורים אחרי פרסום התחזית, תוך הפסד של כ-90% למחזיקי האג"ח, והפסדים עמוקים גם לנושים האחרים.

הבעיות העיקריות בתחזית זו היו בתזרים החזוי מפעילות שוטפת, אשר מלבד הנחות שונות ולא שקופות על רווח תפעולי תזרימי (EBIDTA), הוא נסמך על קבלת אשראי ספקים ומקדמות לצד מימוש ערבויות בנקאיות. אולם, בנקים אלו היו הראשונים שעצרו תשלומים לאורתם, החמירו את קשיי הנזילות וכך החל הדומינו שהביא את החברה לבקשת הקפאת הליכים באוקטובר 2016.

דוגמה נוספת לקשר הרופף בין תחזית ההנהלה לביצועים בפועל (בהסתכלות אחורה), היא של תחזיות די.בי.אס (yes) שפורסמו בשנת 2015 בהקשר של עסקת בעלי העניין הבעייתית ונמצאת במרכז "פרשת בזק", בה רכשה בזק את 50% הנותרים מידי בעלת השליטה (יורוקום). תחזית ההכנסות וה-EBITDA היו גבוהות בעשרות אחוזים מהתוצאות בפועל, וכל מה שהתלווה לעסקה הזו צפוי להעסיק אותנו עוד לא מעט שנים.

בשתי הדוגמאות הקודמות, הקריסה באה כל כך מוקדם שאפילו לא הייתה אופציה לבחון את התחזיות על פני תקופת זמן סבירה. זה לא הפריע לאלו ל"זרות חול" בעיני המשקיעים ולציין את המשפט בסגנון "הדירקטוריון סבור כי לחברה יהיו מקורות מספיקים לפירעון התחייבויותיה בהגיע מועד פירעונן ולמימון פעילותה השוטפת".

דוגמה עכשווית ניתן לראות בתזרים מזומנים חזוי שפרסמה טוגדר, כחלק מתשקיף לקראת הנפקת סדרת אג"ח חדשה, אשר מעלה סימני שאלה רבים. חברת הקנאביס הרפואי, שטרם מכרה בפועל, ולו גרם אחד ממוצריה, ולה הון עצמי שלילי עם קופת מזומנים דלילה ביותר, בונה על מקורות מפעילות של כ-27 מיליון שקל בשנת 2020. לא ניכנס פה ככלל לתחום, אשר מסוקר בתקשורת הכלכלית וזוכה לביקורות על ניפוחי שווים, חשבונאות בעייתית שקיימת בו וכדומה, אך בראיית יכולת שירות החוב, רב הנסתר על הגלוי. התבססות על הכנסות הוצאות, יבוא ויצוא, ניהול הון חוזר, לוגיסטיקה וכו', בזמן שהחברה ללא מכירות או מקורות תזרימיים כלל. 

הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ואנליסט בבית ההשקעות. באין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

לאחר החלטת הריבית: מדד הבנקים קופץ, מניות הנדל"ן יורדות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.3%, אך ת"א 90 יורד ביותר מ-1% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן