שר הביטחון נפתלי בנט / איל יצהר
נפתלי בנט, שהפך בנובמבר לשר הביטחון, נחוש להציג הישגים. בראיון ל"פגוש את העיתונות" הוא פרש באוזני רינה מצליח את השינויים האסטרטגיים שהוא מוביל במשרד. מצליח לא השתכנעה. "גם לא הצלחת להפחית את הירי מעזה, וגם אתה נותן מחוות לפלסטינים, כשבינתיים אין לנו משם שקט", היא הזכירה. "כל מה שאמרת לא נכון", בנט התקומם. "עכשיו אני אדייק אותך: אם תקחי שלושה חודשים לפני כניסתי ושלושה חודשים אחרי כניסתי, היקף ירי הרקטות ירד ב-80%".
דברי רהב או עובדות? נעזרנו במקור הקבוע שלנו לסטטיסטיקת טרור, הדוחות השבועיים של מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש מאיר עמית.
להלן הממצאים. בנט נכנס רשמית לתפקידו ב-12 בנובמבר 2019, מיד אחרי ליל ההתנקשות באיש הג’יהאד האסלאמי בהאא אבו אלעטא. ביומיים הבאים שיגר הג’יהאד האסלאמי לישראל כ-560 רקטות ופצצות מרגמה - מספר שכמוהו לא נרשם מאז חודש מאי הקודם. את גל הירי הזה אי אפשר, כמובן, לייחס למדיניותו של בנט, וממילא הוא היה חריג.
מה קרה מחוץ לסבב הזה? בשלושת החודשים שקדמו למינוי בנט, בין אוגוסט לאוקטובר, קצב הירי עמד בממוצע על 10.3 בחודש. לפני כן, ביוני וביולי, נרשמו רק 2 אירועים בחודש. בשלושת החודשים אחרי המינוי, בין דצמבר לפברואר, הקצב היה 9.7 בחודש - וזו הערכת חסר, שכן הנתונים הזמינים כוללים רק את 11 הימים הראשונים של פברואר.
בשורה התחתונה: דברי בנט לא נכונים. בניכוי סבב הלחימה ביומיים הראשונים לכהונתו במשרד הביטחון, תדירות ירי הפצמ"רים והרקטות מעזה עמדה על כ-10 בחודש, הן לפני מינויו והן אחריו.
תחקיר: יפתח בריל