צינור גז במצרים / צילום: רויטרס
משק האנרגיה בישראל נכנס לעידן חדש של עודף גדול ביכולת אספקת אנרגיה עצמאית. לראשונה מאז החל שימוש משמעותי בגז טבעי (בשנת 2004) שתרם סביבתית וכלכלית למשק המקומי, ניתן להפנות מבט גם ליצוא.
מאידך, שוק האנרגיה העולמי אינו מסביר פנים. נוצר עודף היצע, המחירים נמוכים והקמת תשתיות כגון צינור לאירופה ומתקני ניזול הפכה מאתגרת יותר.
אלטרנטיבה מתבקשת היא יצוא למדינות השכנות. התועלות לישראל ברורות - הכנסות מסים, פיתוח המשק ותועלות גאופוליטיות.
נבחן את הצורך של מצרים ביבוא גז מישראל מנקודת מבט מצרית.
מרכז אנרגיה אזורי (HUB)
מצרים פועלת למצב את עצמה כ-HUB אזורי. עם: שוק מקומי גדול, מספר מאגרים, השקעות של חברות בינלאומיות, תשתיות מגוונות של יצוא ויבוא בצנרת, מתקני גיזוז ומתקני ניזול (LNG) ומיקום מרכזי על תעלת סואץ. יתרונות שיאפשרו העברת גז דו-כיוונית למזרח התיכון, אירופה ואסיה. ישראל יכולה לקחת חלק בחזון המצרי.
הפקה, ייצור וצריכת אנרגיה במצרים
ב-2019 הופקו במצרים כ-72 BCM והצריכה הייתה כ-66 BCM.
לראשונה מזה 6 שנים, עלתה ההפקה על הצריכה המקומית, ואחד ממתקני היצוא הופעל מחדש לאחר שנות השבתה (יצוא של כ-4.8 BCM בשנת 2019). שיא הביקוש בקיץ גבוה בכ-40% מהשפל וגורם למחסור גם כשקיים איזון שנתי.
חשמל: בשנת 2019 יוצרו כ-200 מיליארד קוט"ש, ומתוכם כ-85% מגז. אין במצרים תחנות פחמיות או גרעיניות, סכר אסואן מספק כ-6.5% מצריכת החשמל, כ-2.6% מאנרגית שמש ורוח והשאר מסולר/מזוט (שעוברים הסבה לגז). היקף האנרגיה המתחדשת גדל אך מתקזז חלקית לנוכח הירידה ביעילות הרשת.
יבוא גז מישראל
היקף ונחיצות יבוא גז מישראל מתמקד ביחס הפקה/ביקוש מצרי ובמחירי גז עולמיים שגוזרים את כדאיות יצוא LNG ממצרים. מאידך, עודף אספקה מקומי, ומחירי אנרגיה עולמיים אינם חזות הכל בגלל תנודתיות בשני הפרמטרים. יחס ההפקה/ביקוש השתנה ממחסור של 20% בקיץ 2017 לעודף בשיעור דומה במרץ 2019 ומחירי הגז בעולם ירדו בינואר 2020 למחצית ממחירם בינואר 2019. דוגמה מוחשית לנזילות איזון האספקה במצרים ראינו בשבוע שעבר כשחברת BP דחתה לסוף השנה את הפעלת שדה "רייבן" (5 BCM/שנה) בגלל שיעור גופרית גבוה. הדבר הוריד את האספקה המקומית ב-2020 והיווה תזכורת לתנודתיות האספקה.
לפני כעשור, הדירו חברות האנרגיה את רגליהן ממצרים, היקף ההפקה ירד, היצוא הופסק, המחסור בגז גרר הפסקות חשמל והיה הכרחי לייבא LNG יקר (בשנים 2015-2018 יובא למצרים LNG בהיקף של יותר מ-5 מיליארד דולר).
השינויים והקשיים נצרבו אצל מקבלי ההחלטות ששוקלים גם אילוצים נוספים
במדינה כמצרים, שגז משמש בה כמקור האנרגיה העיקרי, בטחון אנרגטי הוא קריטי. הסתמכות על הפקה מקומית (בהיקף דומה) בלבד מקטין את אמינות האספקה לאורך זמן ולכן גיוון ספקים הכרחי.
שאיבת יתר, לאורך זמן, טומנת בחובה סיכון של פגיעה ביציבות המאגרים. לטווח ארוך על המדינה להתחשב בסיכון שבאופן הפעלה כזה.
מאגר זוהר המצרי מספק 30%-40% מהצריכה המקומית ובניהול סיכונים מומלץ להפחית תלות זו.
ארה"ב הצהירה על תמריץ בהיקף של 1.5 מיליארד דולר להפיכת מצרים ל-HUB אזורי. יבוא של גז מישראל יכול לסייע בכך ובקבלת הסיוע האמריקאי המובטח.
תשתית צנרת מישראל (89 ק"מ) תשמש גיבוי אמין למחסור באספקה מקומית או כאשר המחירים בעולם אטרקטיביים ותאפשר הפנית יותר גז מצרי ליצוא.
היקף יבוא הגז מישראל מקרין, להערכתנו, למרות החששות, אופטימיות זהירה. מצד אחד, הביקוש הנוכחי במצרים נמוך מההפקה המקומית ובמקביל מחירי האנרגיה בעולם נמוכים ומקשים מאוד על יצוא LNG. מנגד עומדים שיקולי בטחון האנרגיה ואמינות האספקה במצרים שמצדיקים בהחלט יבוא בסדר גודל של +-10% מהצריכה המקומית (7 BCM/שנה). במבט צופה לפני העתיד, הפערים בין הפקה לביקוש במצרים וגם מחירי ה-LNG העולמיים משתנים בתכיפות ועשויים לתמוך ביבוא מישראל בהיקף גדול יותר בתקופות מסוימות.
גינה כהן היא מומחית גז בינלאומית ומרצה בטכניון. מיקי קורנר הוא מהנדס וכלכלן ויועץ בתחום האנרגיה.