מארק צוקרברג מציג בקונגרס האמריקאי את פרויקט ליברה של פייסבוק / צילום: Erin Scott, רויטרס
העשור השני של המאה ה-21 שינה את פניו של עולם התשלומים והבנקאות המסורתית, כאשר ההתפתחויות שחלו במישור הטכנולוגי, העסקי והרגולטורי הפכו את התשלומים והבנקאות למתקדמים ודיגיטליים יותר, ידידותיים וזמינים למשתמשים, והשפיעו על הרגלי הצריכה ודפוסי הפעולה היומיומיים של כל אחד ואחת מאיתנו. מרכישה בחנויות עברנו למסחר אלקטרוני ולביצוע תשלומים מקוונים באמצעות האינטרנט והטלפונים החכמים, התרגלנו להעביר כספים באמצעות אפליקציות כמו bit, Pay ו-Paybox, לשלם עבור חניה או מוניות באמצעות הטלפון החכם, ואפילו הבנקים מאפשרים לנו לפתוח חשבונות, להפקיד צ'קים ולבצע פעולות שונות באופן מקוון.
ואולם, על אף ההתקדמות המשמעותית שחלה בתחום זה בישראל בשנים האחרונות, היא עדיין נמצאת בפער מול העולם בכל הקשור לתשלומים החכמים. יש לכך סיבות טכנולוגיות, רגולטוריות ומסחריות השלובות זו בזו, כאשר היעדר תשתית רגולטורית מתאימה היווה עד כה את החסם העיקרי.
העולם כבר רץ קדימה
שוק התשלומים בעולם צפוי להתפתח במהירות, תוך ביצוע שינויים תשתיתיים במערכות התשלומים, כניסה של שחקנים נוספים ומשמעותיים לשוק ויצירת שיתופי פעולה, שיובילו למהפכה שתשנה סדרי עולם בכל הנוגע לביצוע תשלומים וניהול חשבונות.
ואכן, חברות ענק מהמובילות בעולם הודיעו על כניסה לעולם התשלומים והבנקאות: פייסבוק הודיעה לאחרונה על השקת Facebook Pay, כלי שיאפשר למשתמשים לבצע רכישות ברשת החברתית, וזאת כמה חודשים לאחר שהכריזה על מיזם "ליברה" - מטבע דיגיטלי מבוסס בלוקצ'יין, ולצידו שירות תשלומים בשם קליברה.
גם גוגל הודיעה לאחרונה כי היא תציע פתיחת חשבונות עו"ש ללקוחות פוטנציאליים במיזם משותף עם סיטיבנק. בעבר פורסם כי אמזון מנהלת שיחות עם בנק ג'יי.פי מורגן על מיזם משותף לפתיחת חשבונות עו"ש, וחברת אפל השיקה כרטיס אשראי בשיתוף עם גולדמן זאקס.
בסין משלמים כבר מזמן באמצעות המקבילה שלנו לוואטסאפ, We Chat Pay, וענקיות הטכנולוגיה הסיניות כבר פיתחו אמצעי תשלום ביומטריים באמצעות זיהוי תווי פנים שמאפשרים לשלם בקריצה.
ומי ידאג לצרכן בישראל
בישראל, צפוי כי שוק התשלומים והבנקאות יתפתח במהירות בשנים הקרובות, בעקבות אסדרה פורצת דרך שהותוותה לאחרונה, שתאפשר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומאובטחות לצורך ביצוע תשלומים, כניסה של שחקנים חדשים וגישה ישירה למערכות התשלומים לגופים חוץ בנקאיים, וכנגזר מכך תביא גם להגברת התחרות ולהפחתת עלויות.
מדובר במהלך כולל שמסדיר את התחום מכיוונים שונים, כפי שאפרט להלן:
■ חוק שירותי תשלום, תשע"ט - 2019 , שהיה אמור להיכנס לתוקף ביום 9.1.2020 וככל הנראה יידחה לאמצע אוקטובר השנה (בכפוף לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית), משנה סדרי עולם בתחום שירותי התשלום ואמצעי התשלום. החוק המבוסס על הרגולציה האירופאית (PSD2 - Payment Services Directive), ומחולל את השינוי האמיתי בשוק היות שהוא מניח תשתית רגולטורית רחבה שתומכת בריבוי שחקנים שיוכלו לפעול ישירות למול מערכות התשלומים, וזאת בראייה צופה פני עתיד בכל הנוגע לשירותי ואמצעי התשלום העתידיים.
■ יישום תקן מאבטח לעסקאות בכרטיסי אשראי בכל בית עסק (תקן EMV ) - בהתאם למתווה שפורסם לאחרונה על ידי בנק ישראל, תוך שנים בודדות יחויבו כל בתי העסק בישראל לעבור לתשתית התשלום המאובטחת בתקן EMV - שבב חכם שמחליף את הפס המגנטי, כאשר הסליקה מתבצעת על ידי קריאת השבב והזנת קוד סודי בלבד. הטמעת התקן הנפוץ כיום ברחבי העולם תאפשר כניסה של טכנולוגיות תשלום מתקדמות ושל שחקנים נוספים, מקומיים וגלובליים, ותרחיב את מגוון האפשרויות של בתי העסק והצרכנים, וכן תאיץ את הטמעת הארנקים האלקטרוניים וביצוע תשלומים ללא מגע (Contactless) המבוססים על טכנולוגיית NFC (Near Field Communication) באמצעות טלפון חכם ואפליקציות תשלום מתקדמות.
■ יישום תקן של בנקאות פתוחה בישראל - בנק ישראל מקדם "יישום בנקאות פתוחה", שבמסגרתה יחויבו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לאפשר לצדדים שלישיים, בעלי רישיון ומפוקחים, גישה לחשבון הלקוח, בהסכמתו המפורשת, וזאת לצורך קבלת מידע או ביצוע פעולות. הסדרה זו תאפשר כניסתם של שחקנים חדשים, היצע של מוצרים חדשים, ותקנה ללקוח יכולת להשוות מידע ולרכוש שירותים מגופים חוץ בנקאיים.
■ מתן גישה ישירה לגופים חוץ בנקאיים למרכז סליקה בנקאי (מס"ב ) - בנק ישראל בשיתוף עם רשות התחרות פועלים למתן גישה לגופים חוץ בנקאיים למערכת מס"ב, כך שיוכלו להציע שירותי תשלום חדשים לצרכנים ולבתי עסק, ישירות מחשבון הלקוח וללא תלות בבנקים. בכך ירחיבו את מגוון אמצעי התשלום, יגבירו את התחרות בתחום ויוזילו עלויות.
■ העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים באופן מקוון - בנק ישראל מקדם את פרויקט "מעבר מבנק לבנק בקליק" הקובע כי על הבנקים לאפשר ללקוחות להעביר את הפעילות הפיננסית שלהם מבנק לבנק אחר באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח וללא עלות ללקוח. צעד זה יביא לפישוט תהליך המעבר בין הבנקים תוך שמירה על רציפות הפעילות הפיננסית של הלקוחות, יגביר את התחרות וישפר את איכות השירות שניתן להם.
בפתיחת השוק לתחרות באמצעות הכנסת גופים חוץ בנקאיים שיוכלו לפעול ישירות למול מערכות התשלומים, לצד הקלת המעבר ללקוחות ושיתוף במידע, מייצרים המחוקק והרגולטור תנאים לקיומה של תחרות משוכללת בשוק הבנקאות. בעזרתה יוכל השוק להתנהל לפי חוקי הביקוש וההיצע, וישאף להגיע לשיווי משקל ולמצב אופטימלי של יעילות כלכלית שתשפר את מצב הצרכנים.
לאחרונה כבר התחלנו לראות בישראל את ניצני החדשנות בפרסומות לתשלום בכרטיס אשראי ללא מגע ובשימוש בתקן EMV, ואפילו הושק כאן שעון דיגיטלי לתשלום באשראי ללא מגע. עם זאת, ספק אם בשנים הקרובות נצליח לתפוס את רכבת עולם התשלומים הדוהרת במהירות מסחררת למחוזות דמיוניים של אמצעי תשלום ביומטריים. בינתיים, נוכל להמשיך לקרוץ מבלי להסתכן בחיוב בתשלום, אך עדיין נצטרך לשמור על הכיס שלנו לנוכח הקלות שבה נוכל לבצע רכישות באמצעים זמינים ומהירים שיעמדו לרשותנו.
הכותבת היא שותפה במחלקת הבנקאות והמימון במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן