גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: באמת שיגעון של גירעון - הבור בתקציב חמור ביותר, והצמיחה כלל לא מרשימה

בניגוד לטענותיו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, צמיחת המשק אינה סיבה לגאווה, הגירעון התקציבי בוזבז על חלוקת "מתנות" לקבוצות לחץ, וההשקעה בתשתיות בהזנחה חמורה • בנימין נתניהו, משה כחלון והממשלה כולה פשוט מוליכים את הציבור שולל

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, טוען בטורו בשבוע שעבר ב"גלובס" שמצב הכלכלה הישראלית מצוין והתמקדות בגירעון לא רק שאינה סבירה אלא שהגירעון אינו באמת בעייתי, ולראיה היחס בין החוב הממשלתי לתוצר נמצא במגמת צמצום ודירוג האשראי של ישראל לא ירד.

בטורו מדגיש באב"ד, כמו בראיונות רבים לתקשורת, שהוא פקיד. פקיד נתפס בציבור כאיש מקצוע, זאת בשונה מהפוליטיקאי שסובל (ובצדק) מדימוי של מי שמוכן לעוות את הנתונים במטרה לתמוך בעמדתו. באב"ד הוא אכן פקיד בכיר בתפקידו, אבל פוליטיקאי באופן שבו הוא מספק יחסי ציבור לכלכלת ישראל, ובעיקר לפטרונו, שר האוצר משה כחלון, תוך הולכת שולל את הציבור. הבה נראה:

באב"ד מתייחס להבדלים בין ישראל לבין מדינות ה-OECD כאשר הוא סבור שהדבר משרת את טענותיו. כך למשל הוא מציין את נטל הביטחון החריג בישראל. אבל הוא מתעלם מהבדל חשוב: קצב הצמיחה החריג של האוכלוסייה.

האוכלוסייה בישראל צומחת בשיעור הקרוב לשני אחוזים לשנה, הרבה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, שברובן שיעורי הילודה נמוכים.

באב"ד משווה את הצמיחה הכלכלית של ישראל לזו של מדינות ה-OECD, וטוען שישראל מצטיינת. בגרף שהוא מציג, צמיחת התוצר בישראל אכן מהירה הרבה יותר מזו של הממוצע ב-OECD. אבל צמיחה חשובה בגלל שהתוצר קשור לרמת החיים ולרווחה של הציבור. ככל שמדינה מייצרת יותר כך היא יכולה להשקיע יותר למען העתיד ולצרוך יותר בהווה, גם צריכה פרטית וגם ציבורית. אך ברור שרווחה תלויה בתוצר לנפש ולא בתוצר הכולל. באב"ד הרי לא סבור שהודו היא מדינה עשירה משום שהיא מייצרת יותר מישראל. הודו היא מדינה ענייה בגלל שאזרחיה עניים - התוצר לנפש בהודו נמוך.

אבל באב"ד מתעלם מעובדה פשוטה זו, עובדה ברורה לחלוטין לכל פקיד במשרד האוצר, בוודאי לפקיד הבכיר ביותר, ומשווה את הצמיחה של סך התוצר בישראל לצמיחה בממוצע מדינות ה-OECD ולא את הצמיחה בתוצר לנפש.

זו פשוט הונאה - המושג צמיחה כלכלית מתייחס לצמיחת התוצר לנפש, וכאשר משווים את התוצר לנפש התמונה שונה מאוד: ישראל כבר לא בולטת לטובה.

בתקופת כחלון הצמיחה לנפש נמוכה ממדינות ה-OECD

הכלכלה הישראלית צלחה יפה את משבר 2008 וצמחה מהר יותר ממדינות ה-OECD, אבל בתקופת השר כחלון התמונה שונה. התוצר לנפש בישראל צמח בממוצע בחמש השנים האחרונות ב-1.3% לשנה, פחות מהצמיחה ב-OECD בתקופה זו: 1.6% בממוצע לשנה. ובכן, אין להתפארות של באב"ד, כמו גם זו של כחלון ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בצמיחה המרשימה בסיס סביר.

הצמיחה בתוצר נמוכה בישראל לעומת

גירעון (ההפרש בין הכנסות הממשלה ממסים לבין הוצאות הממשלה) מגדיל את החוב, והחוב הוא נטל על העתיד. כל שקל גירעון מגדיל את החוב בשקל (שקל נושא ריבית). אבל את העובדה הזו נוח להסוות בהתבוננות על היחס בין החוב לתוצר. וקצב גידול האוכלוסייה שבאב"ד מתעלם ממנו, משחק תפקיד מרכזי גם כאן. ככל שהאוכלוסייה צומחת מהר יותר, התוצר הכולל צומח מהר יותר, וכך קל יותר לצמצם את יחס החוב תוצר בגירעון נתון. המכנה (התוצר) פשוט גדל מהר יותר יחסית למונה (החוב).

גירעון דומה מאוד לתרגיל פירמידה. צורכים היום על חשבון דורות העתיד, ובישראל אנחנו יכולים להטיל נטל גדול יותר על הדורות הבאים - הילדים, הנכדים והנינים שלנו, פשוט בגלל שיש לנו הרבה צאצאים (בהשוואה למדינות ה-OECD). באב"ד מחמיא לעצמו ולפטרונו על כך שיחס החוב תוצר לא גדל בהשוואה למדינות המפותחות, ושוב מתעלם מהנסיבות המיוחדות של המשק הישראלי.

חמור מזאת, הוא גם מתעלם מצמיחת האוכלוסייה ובצורך שהיא יוצרת להשקעה. האוכלוסייה הגדלה מאפשרת גירעון גדול, אבל אוכלוסייה גדלה מחייבת השקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות רק בשביל לעמוד במקום. בשביל לשמור על תשתיות חשמל, מים, ביוב, כבישים, תחבורה ציבורית, מבני ציבור, ובנייה למגורים, ברמה קבועה לנפש, יש להגדיל את מלאי התשתיות והמבנים בישראל בשני אחוזים כל שנה. אבל אנחנו לא רוצים לעמוד במקום.

ישראל, בהשוואה למדינות המפותחות, סובלת מפיגור אדיר בהיקף התשתיות. אם הממשלה, בהובלת שר האוצר וראש הממשלה, הייתה מנצלת את היכולת להגדיל גירעון במטרה לממן את התשתיות הנדרשות לאוכלוסייה הגדלה, לא הייתי מלין. אפשר להפיל את נטל הגירעון על דור העתיד, אם הגירעון נועד לרווחת דור העתיד. אבל זה לא המקרה.

הגירעון נוצר למימון שוטף של מגוון "מתנות"

השר כחלון הגדיל את ההוצאה ואת הגירעון למימון צריכה שוטפת: מגוון מתנות שהוא חילק לקבוצות שונות באוכלוסייה, כמובן על חשבון הציבור בעתיד, ועל חשבון השקעה בתשתיות. מיותר לציין שיש הבדל בין חוב למימון השקעות חשובות לבין חוב למימון הוצאות שוטפות, אבל גם מההבדל הזה באב"ד מתעלם.

אחת הטענות המדהימות של באב"ד מבוססת על ציטוט של נשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, שאמר כי הזמן לתקן את הגג הוא דווקא כאשר השמש זורחת. באב"ד מוסיף ש"הנתונים הכלכליים מעידים כי נכון לעכשיו השמש בישראל זורחת." ובכן, צודק באב"ד - אכן המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה (כלומר אינו במיתון), אבל מהמסקנה שזה הזמן "לתקן את הגג" - כלומר להתכונן לתקופה קשה - באב"ד פשוט מתעלם!

לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים - מעברים מתקופות של צמיחה לתקופות של מיתון. מדיניות כלכלית אחראית מנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל. מדיניות אחראית מאופיינת לכן בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה, וצמצום הגירעון והחוב למען הימים הקשים שיגיעו. ואכן, אם הגירעון הגבוה שיצר כחלון היה תוצאה של מיתון, לא הייתי מלין. בזמן מיתון גביית המיסים יורדת, ולא רצוי לקצץ בהוצאות, קיצוץ שיכול להעמיק את המיתון. יתרה מזו, גירעון שהוא תוצאה של מיתון אינו גירעון מבני, הוא גירעון זמני, אבל כחלון במדיניותו הכניס את המשק הישראלי לגירעון מבני, ולא דאג לתקן את הגג למרות שהשמש זרחה.

באב"ד מציין בגאווה את "הנומרטור" שהממשלה קיבלה על עצמה. הנומרטור מחייב את הממשלה להעמיד מקור תקציבי לכל התחייבות להוצאה בעתיד. מדובר באמת באימוץ כלל חשוב מאוד שבכוחו לחסל את התופעה של התחייבויות מופרזות לחלוקת תקציבים בעתיד, מבלי ליצור גירעון בהווה. אבל הממשלה במידה רבה, ואת זה כמובן באב"ד לא טורח לציין, פשוט מתעלמת מהמגבלות שהיא הטילה על עצמה. באב"ד עצמו הודה בכך, למשל כאשר ניתנה תוספת אדירה לשכר וגמלת השוטרים בגין "העדר ביטחון תעסוקתי," שאין להבטחה הזו מקור תקציבי.

לסיכום, המשק הישראלי אינו במיתון, ושר אוצר אחראי היה מצמצם את הגירעון ובוודאי לא מרחיבו על חלוקת מתנות שונות ומשונות והתחייבויות חסרות אחריות להוצאה עתידית. אבל ממשלת ישראל בהובלת כחלון ונתניהו, מעדיפים את הפופוליזם לטווח הקצר, על חשבון העתיד, ובאב"ד הפקיד הפוליטי, מוליך את הציבור בישראל שולל בניסיונו להגן על מדיניותם. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

גלולת ההרזיה וויגובי אושרה לשיווק בארה"ב ותושק בתחילת 2026

חברת נובו נורדיסק מקדימה בכך את היריבה אלי לילי ● יעילות גלולות ההרזיה של שתי היצרניות נמצאה נמוכה מעט מיעילות הזריקות

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

הבכיר שמזהיר: הסיבות להתרחק מהסקטור הלוהט שטס ב-370%

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בטהרן, ארכיון / צילום: ap

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

רה"מ קיים פגישה משולשת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, כחלק מניסיון לבסס ציר אנטי-טורקי ● ארה"ב פועלת לכינוס ועידה לשיקום רצועת עזה ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

היצע הטיסות גדל משמעותית, מה יקרה למחירים בפסח בקרוב?

חזרת החברות הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה יקבלו 10,000 שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

המאבק על וורנר ברדרס עולה שלב / צילום: Shutterstock

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

בעוד פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

S&P 500 ננעל ביום שלישי ברציפות של עליות; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עלתה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

יו''ר ועדת החוקה ח''כ שמחה רוטמן הבוקר הזה, כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום

רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

טכנית, רוטמן צודק: תחת ממשלת בנט-לפיד נרשמה עליית המחירים השנתית הגבוהה בעשור האחרון ● אבל באותה שנה קרה משהו ששם את הכל בהקשר שונה לגמרי ● המשרוקית של גלובס

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בממשלה הצביעו בעד סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. מה צפוי עכשיו?

הממשלה קיבלה החלטה דרמטית לסגירה סופית של גלי צה"ל, וזאת בניגוד לחוות-הדעת של היועמ"שית ● שר הביטחון כ"ץ הורה על הפסקת המיונים לתחנה, שיבוץ מחדש של חייליה וסיום העסקת האזרחים עובדי צה"ל ● במקביל, שורה של גופים הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה