עובדים מפרקים את השלטים של כנס המובייל בברצלונה שהתבטל בגלל וירוס הקורונה / צילום: Nacho Doce, רויטרס
תעשיות הטלקום, הדיגיטל והמובייל עדיין מנסות לעכל את מלוא המשמעות של ביטול MWC, תערוכת המובייל הגדולה בעולם שנערכת מדי שנה בברצלונה, בשל החשש של חברות מווירוס הקורונה. התערוכה הייתה אמורה להתחיל בשבוע הבא, אך החברות הגדולות שהיו אמורות להציג בתערוכה החלו בזו אחר זו להודיע על ביטול השתתפותן עד שהנהלת התערוכה הודיעה על ביטולה.
הביטול הותיר חלל גדול לא רק בכיסי החברות, אלא גם בלוחות הזמנים של למעלה ממאה אלף המנהלים שהיו צפויים להגיע לאחת התערוכות הטכנולוגיות החשובות בעולם, אם לא החשובה שבהן. קשה להעריך עדיין את מלוא הנזק שנגרם בשל ביטול התערוכה. על פי הערכות, התערוכה מייצרת לברצלונה הכנסות בגובה של כחצי מיליארד דולר. אולם אבדן ההכנסה לעיר ולמדינה המארחת הוא רק קצהו של המהלומה לאלפי החברות, בהן גם מאות חברות ישראליות שתכננו מזה שבועות ארוכים את נסיעת עובדיהן לתערוכה.
אובדן ההוצאות הישירות הוא מוחשי יותר וכולל את ההוצאות על הכנה לתערוכה, השכרת והקמת ביתנים, הטסה של עובדים והלנתם ועוד. עלות של הטסת עובד לתערוכה בברצלונה עשויה להגיע לכ-3,000 דולר לעובד וישנן חברות שמטיסות עשרות אם לא מאות עובדים. לזה יש להוסיף את עלות שכירת שטח הביתן שעומדת על כ-1,300 דולר למטר מרובע, סכום שלא כולל את עלות בניית הדוכן. אם חברה כמו אמדוקס, שהביתן שלה הוא אחד הגדולים והמרכזיים בתערוכה - כ-540 מ"ר - היתה אמורה לשלוח כמה מאות עובדים, אפשר לעשות לבד את החשבון ולהגיע לעלות מוערכת של כ-2 מיליון דולר. עבור סטארט-אפים ששולחים עד כ-15 עובדים העלות היא כמה עשרות אלפי דולרים.
אולם בין אם מדובר בסטארט-אפים קטנים או בחברות ענק כמו אמדוקס ואינטל, הנזק הישיר, המשמעותי לכשעצמו, מתגמד לעומת אובדן ההכנסה שהן עלולות לספוג בשל ביטול התערוכה. הנזק העקיף, אובדן התועלת שהכנס היה צפוי להניב, היא המשמעותית יותר, מכיוון שהתערוכה מהווה נדבך חשוב במערך קשרי הלקוחות של החברות. "הזדמנויות המכירה איתם יוצאים הסטארט-אפים מהתערוכה יכולות להגיע לשליש מהמכירות הפוטנציאליות באותה שנה. זה דרמטי וזה עוזר לחברה להתחיל את השנה חזק ומעלה אותה על גל הצלחה והזדמנויות מכירה", הסביר אייל רשף, מנכ"ל איגוד המובייל הישראלי (IMA), בשיחה עם "גלובס". בדומה למכון היצוא, IMA מארח בביתנים גדולים עשרות חברות קטנות שאחרת היו מתקשות לקבל נוכחות בכנס.
גם לדברי רפאל סווירי, נשיא ומייסד הסטארט-אפ הישראלי ווקמי (WalkMe) ההשקעה הישירה, שבווקמי מעריכים בכ-200 אלף דולר, היא רק קצה הקרחון, והערך לא נובע רק מהתערוכה עצמה, אלא גם מההכנה לפניה ומניצול ההזדמנויות אחריה. "תערוכה מאפשרת ללחוץ הרבה ידיים של לקוחות פוטנציאליים בזמן קצר יחסית. מה שיפה בתערוכה זה שתעשייה שלמה סגרה את היומן באותו שבוע והיא זמינה לפגישות וזה משהו שנורא קשה לשחזר אותו, ולכן לנוכחות בתערוכה יש החזר משמעותי של פי ארבעה-חמישה על ההשקעה".
מחליפים את התערוכה במפגשים וירטואליים
בינתיים, בארץ ובעולם, צצות התארגנויות שמנסות למלא את החלל בפגישות אישיות במיקומים אחרים או בפגישות מרוחקות באמצעות כלים טכנולוגיים. סווירי ורשף חברו יחד כדי להציע להמיר כמה שיותר פגישות שתוכננו להתקיים בברצלונה במפגשים אונליין בסגנון וובינר (מפגשים אונליין באמצעות שיחת ועידה). הם פרסמו טופס הרשמה מקוון, ולדבריהם כבר נרשמו כעשרים סטארט-אפים להציג באחד מחמשת ה"מסלולים" המקצועיים. הרעיון, הסביר סווירי, הוא להמיר את הביתנים בשידור מקוון שבו כל חברה מקבלת רבע שעה להצגת המוצרים שלה, על פי לוח זמנים קבוע מראש, שיופץ בקרב לקוחות פוטנציאליים מהסוג שאותם החברות ביקשו לפגוש בתערוכה שבוטלה.
לעומת הסטארט-אפים, עבורם אובדן ההזדמנויות עלול להיות קריטי, חברה כמו אמדוקס, המחזיקה נציגויות בכל רחבי העולם בסמוך ללקוחותיה, עשויה לספוג טוב יותר את המכה, אך גם היא משלמת מחיר מסוים. יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש של אמדוקס, שהייתה אמורה להציג בכנס, סיפרה בשיחה עם "גלובס" כי "ההשתתפות של אמדוקס מאוד משמעותית, ברמת ההכנה, החשיבה, המסרים, הארגון. בברצלונה נמצאים כל הבכירים, המנכ"לים והסמנכ"לים הרלוונטיים שבאו לעשות רק דבר אחד - מינגלינג ופגישות עבודה. היו מתוכננות לנו מאות פגישות קריטיות. יש לזה חשיבות מאוד גדולה".
גם באמדוקס מנסים לרכך את המכה וכרגע, לדברי ימפולסקי, "ממפים בחברה את הפגישות החשובות ומנסים לשחזר אותן באתרים אחרים בעולם, במתקנים של הלקוחות או של אמדוקס. במקביל אנחנו בודקים אפשרות להשתתף בתערוכות אחרות שיהיו במהלך החודשים הקרובים בעולם. אנו ממוקמים אסטרטגית ליד הלקוחות, ועובדה זו מאפשרת לנו לפעול כרגיל".
"נשיק את כל המסרים שהתכוונו להשיק בכל הערוצים האלה ונשתמש גם באמצעי התקשורת", אומרת ימפולסקי. לדבריה, במאמץ מעורבים לא רק צוותי המכירות אלא גם ההנהלה. פגיעה בעסקים תתרחש לדבריה רק אם יהיו מגבלות על נסיעות ומפגשים בטווח הארוך ולא עקב הביטול של התערוכה הנוכחית בברצלונה.
ביטולים גם בכנסים נוספים
במגזין פורצ’ן לא נזהרו במילים לגבי ההשפעה של ביטול התערוכה, אבל עדיין שומרים על אופטימיות. הכותבים הבכירים אדם לשינסקי וארון פרסמן כתבו כי ביטול התערוכה הוא אירוע משמעותי, שהשפעתו על הכלכלה תהיה הרסנית.
בטור שפרסמו על השפעות ביטול התערוכה, תהו השניים האם מכירות המכשירים של הדור החמישי בסלולר עלולות להתעכב בשל הקושי של היצרנים לשווק אותם לשותפים שלהם, או שמא החברות ימצאו דרך חדשנית לעקוף את המהמורה? הם הימרו על האפשרות השנייה, אך הדגישו גם כי עולם הכנסים הפיזיים, שעדיין לא נמצא לו תחליף, צפוי לעבור טלטלה.
בינתיים, עיניי עולם הטכנולוגיה כבר נשואות לכנסים הבינלאומיים הבאים ובראשם כנס הסייבר RSA שמתוכנן, עדיין, להתקיים בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, באותם תאריכים בהם היה אמור להתקיים הכנס בברצלונה. עד כה ביטלה את השתתפותה בכנס חברת IBM, שהיתה אחת מנותנות החסות הבכירות ביותר לכנס, שאמור לארח כ-40 אלף משתתפים.
נוסף על יבמ, ביטלו את השתתפותן בכנס זה שש חברות סיניות וחברה קנדית אחת. במקביל, חברת פייסבוק ביטלה את השתתפותה בכנס קטן בשם Global Marketing Summit, וצפויים ביטולים נוספים.
התגובות לביטול התערוכה בברצלונה רק מבליטות את הפער האדיר שעדיין קיים בין הצורך האנושי במגע אישי פנים אל פנים, ואת היעדרה של פלטפורמה טכנולוגית אלטרנטיבית לאירוע רב משתתפים כמו תערוכה - שבו תכנון מדוקדק חובר לאקראיות, גמישות וספונטניות כחלק מהמהלך הטבעי של עשיית עסקים. או כמו שצייץ בטוויטר כתב מגזין Wired טום סימונייט: "חברות הטכנולוגיה מחליפות את אירועי MWC בוובינרים - מגפה קשה כמעט כמו הקורונה".