גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק שוק ההון: איך תשקיעו ב-2020 מחוץ לבורסה?

כדי לשמור על תיק השקעות מאוזן, יש מי שממליצים לדאוג לפיזור ולהשקיע גם באפיקים מתקדמים שאינם מושפעים ממצב הבורסה, העולה ויורדת ● אחד מהם הוא תחום ה-P2P - הלוואות מפוקחות בין אנשים פרטיים

השקעות P2P אינן מושפעות באופן ישיר ממצב השווקים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
השקעות P2P אינן מושפעות באופן ישיר ממצב השווקים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף הלמן-אלדובי

אם הייתם שואלים את מומחי שוק ההון בארץ ובחו"ל באשר למצב הבורסות ב-2019, רבים מהם כנראה לא היו מנחשים לאן הן תגענה בסופה של אותה שנה. 2019, באופן מפתיע למדי, הסתכמה בעליות שערים יפות ברבות מהבורסות ברחבי העולם, ובכלל זה גם בבורסה של תל אביב. למעשה, בכמה מהן נרשמו שיאים.

ומה זה אומר בפועל? שלמרות הדיבורים הרבים מסביב, שחזו לה עתיד לא מזהיר, הבורסה (בעולם ובארץ) מתנהגת כמו שהיא 'רוצה', ובהתאם למצב הרוח של המשקיעים שקשה לנבא מראש לטוב או לרע; ואולי הדבר החשוב ביותר הוא - שמה שהיה השנה לא אומר דבר על השנה שלפניה (זוכרים את הירידות של "דצמבר האדום" ב-2018), על השנה הנוכחית או על מה שיקרה בעוד חמש שנים. כזה הוא, שוק ההון: תחום שמתאפיין בתנודתיות לא קטנה ואי-וודאות.

קחו לדוגמה את מדד תל אביב 35: בתחילת 2019 הוא עמד על 1,478.42 נקודות. בסופה הוא התייצב על 1,686 נקודות. עלייה מרשימה למדי. אך מה קרה באמצע? בפברואר הוא הגיע לרמת שיא לאותם ימים, 1,588 נקודות - אבל במרץ ירד ל-1,522 נקודות; באוגוסט היה כבר ב-1,631 נקודות, אבל בסוף אותו חודש עמד על 1,539 נקודות. איננו אומרים כאן דבר שאינו ידוע: בשורה התחתונה רוב המדדים עלו ב-2019, אך התנודתיות רבה מאוד ואין לדעת מה יהיה בשנה הבאה. עם מלחמת הסחר שעודנה נמשכת בין ארה"ב לסין, עם פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, עם וירוס הקורונה ש(אולי) מאיים על העולם כולו ועוד אינספור גורמים, גדולים כקטנים, שעשויים להשפיע על התנהגות הבורסה כאן ובעולם - עתיד השווקים כלל אינו ודאי.

סביבת הריבית האפסית מאתגרת את השווקים כלפי מעלה כבר כמעט עשור. אנחנו תמיד נרצה להיות אופטימיים ולקוות להמשך חיובי, אך אסור לשכוח כי רמת המחירים בה השווקים נמצאים בתחילת 2020 גבוהה יותר ברמות הסיכון מזו של תחילת שנת 2019; נזכיר גם שהשנה ישנם אירועים פוליטיים משמעותיים, בחירות בנובמבר בארצות הברית ובחירות בפעם השלישית כאן בישראל.

להקנות ביטחון בהשקעות בעזרת אפיקי השקעה מתקדמים - מחוץ לבורסה

כדי לייצר ביטחון ואיזון בתיק ההשקעות, יש מי שממליצים לשמור על פיזור חכם ולהשקיע באפיקים שימתנו את אפקט התנודתיות בשוק ההון. כעת תגידו בוודאי, ובצדק: אפיק יציב יותר, עם סיכונים מעטים יותר, יביא תשואה נמוכה. במקרים מסוימים זה אכן נכון, אך ישנם גם אפיקים יציבים למדי, שמניבים תשואה חיובית עקבית דומה לממוצע השנתי של מדדי המניות בשני העשורים האחרונים, אשר אינם מושפעים מביצועי הבורסות בעולם. אחד מהם הוא תחום השקעות ה-P2P ,Peer To Peer.

מדובר בתחום אשר מתמקד בשוק האשראי הצרכני, ומאפשר הלוואה בין אדם לאדם - כלומר אדם פרטי אשר משקיע את כספו בהלוואה לאדם אחר, וזוכה לתשואה בהתאם לרמת הסיכון שהוא בוחר, אשר נקבעת בעיקר על ידי דירוג האשראי של האדם הלווה. "בארה"ב נמדדת ההתנהלות הפיננסית של כל אזרח על ידי שלוש לשכות פדרליות", מסביר נועם ברכה, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות השקעה בע"מ, אשר עומדת מאחורי קרן השקעות שממוקדת בשוק הלוואות ה-P2P האמריקאי. "למעשה, לכל אמריקאי יש 'ציון אשראי' שנקבע על ידי אותן לשכות, ונקרא FICO. כאשר אדם רוצה להשקיע ב-P2P - כלומר להלוות כסף לאדם אחר, הוא יכול להתבונן בציון האשראי של אותו לווה וכך לדעת מה גובה הסיכון בהלוואה שכזו".

אך היתרון הגדול של קרנות המשקיעות ב-P2P הוא לא רק בשקיפות הנתונים על כל לווה - דבר חשוב בפני עצמו - אלא ביכולת לפזר את ההשקעה. כך הכסף לא מושקע רק בלווה אחד, אלא בכמה כאלו במקביל. באופן שכזה אם ישנה בעיה עם החזר של הלוואה אחת, ההשקעה הכוללת כמעט אינה נפגעת (חוק המספרים הגדולים). בקרן ה-P2P של הלמן־אלדובי, לדוגמה, ישנן כ­-14 אלף הלוואות שונות שניתנות רק לאחר שעברו שלושה מנגנוני חיתום, המתבססים על סטטיסטיקה ארוכת שנים. שוב, יציבות היא מילת המפתח כאן.

קרן ה-P2P של הלמן-אלדובי - ב-2020 לא חייבים את הבורסה כדאי להשקיע. לפרטים הקליקו כאן>>

"הקרן הציבורית שלנו פועלת מול שלוש פלטפורמות ה-P2P מהגדולות בעולם (prosper, Lending Club ו-Upstart). הנתונים הסטטיסטיים המתקבלים מהפלטפורמות הם מגוונים מאוד ורחבים ומבוססים על מערכות טכנולוגיות מתקדמות מאוד. כך ישנה יכולת לבצע חיתום מדויק בבחירת הלווים ולנהל את הסיכון בתיק", מסביר ברכה ומפרט: "המערכת שלנו יודעת לאתר את ההלוואות על פי איכות הלווים, ורוכשת אותן בהתאם להקצאה שנקבעת מראש על ידינו. למעשה המערכת אוספת נתונים חשובים על כל לווה - כולל המצב המשפחתי שלו, מצבו התעסוקתי, יכולת ההחזר הפיננסי שלו וכדומה. כל אלו מאפשרים לנו להקטין את הסיכון שבעצם מתן ההלוואה".

כמו כן, חשוב להדגיש כי בשל הפיזור הרחב של ההלוואות למשקי הבית בארצות הברית, ההשקעה המוצעת דרך קרנות כמו קרן ה-P2P של הלמן־אלדובי אינה מושפעת באופן ישיר ממצב הבורסה.

הגדלת ההיצע למשקיע המקומי

מעוניינים להיכנס לתחום? דעו שבתור אזרחי ישראל, אינכם יכולים לעשות זאת ישירות, כך על פי החוקים בארה"ב, אלא רק באמצעות קרן P2P כגון זו של הלמן-אלדובי, שיוצאת כעת לגיוס נוסף מהציבור הרחב. הקרן פעילה זה כשנתיים וחצי ומהווה אפיק השקעה מתקדם שמייצר פיזור רחב למטרת מזעור הסיכון אצל המשקיעים. ההלוואות נבחנות ונבדקות על ידי אנשי הקרן, שיצרו שיתופי פעולה גם עם אחת מחברות הנתונים הגדולות בתחום בארה"ב וחברת פינטק וביג דאטה, כדי להעמיק את הסינון ולפזר את ההשקעה על פני אלפי הלוואות שונות. ברכה מסביר כי "השימוש במערכות המתקדמות מאפשר לקרן להעניק הלוואות קטנות יחסית (כ-12,000 דולר בממוצע להלוואה) למשקי הבית בארצות הברית, בפיזור רחב ביותר, שכולן במח"מ קצר מאוד של כשנה וחצי בלבד, כך שבשורה התחתונה, אנו מנהלים את הסיכונים והמשקיע אינו צריך להתעסק בדבר".

ברכה מדגיש גם את השוק הממוסד והמוסדר בו משקיעה הקרן: "כאשר מצטרפים לקרן כמו זו שאנחנו מנהלים, למעשה רוכשים יחידות השתתפות מתיק אשראי מפוזר מאוד לעשרות אלפי הלוואות קיימות בשוק ה-P2P האמריקאי. מדובר בתחום שהחל את דרכו שם לפני כשני עשורים, בשנת 2003, כאשר קמה "Prosper", הפלטפורמה הוותיקה ביותר בתחום, במטרה לתת פתרון אשראי מתקדם למשקי הבית בארצות הברית - כזה המבוסס על טכנולוגיה מורכבת ונשען על חוקים פדראליים תומכים כתחליף לעולם הישן של כרטיסי האשראי.

"מאז ועד היום נוסדו פלטפורמות רבות בארצות הברית אשר שכללו את השוק הזה. בכך השתפרה מאוד היכולת לנהל את סיכון האשראי, והביקוש לאשראי דרך הפלטפורמות עלה בהתאמה.

"כיום", הוא מסכם, "שוק האשראי הצרכני בארה"ב הוא המפותח והמשוכלל ביותר בעולם. מדובר בתחום שצומח בקצב מדהים, שמגלגל עשרות מיליארדי דולרים. חשוב לציין גם כי הקרן של הלמן-אלדובי הינה היחידה הפועלת כקרן ציבורית, המגייסת באמצעות תשקיף מדף. בקרן ה-P2P שלנו משקיעים קופות גמל וקרנות השתלמות, חברות, קיבוצים, אוניברסיטאות ומשקיעים פרטיים הנהנים מגישה להשקעה בשוק האשראי הצרכני המתקדם בארה"ב בסכום של החל מ-50 אלף דולר".

לפרטים נוספים ולהשקעה בקרן-P2P של הלמן-אלדובי - לחצו כאן>>

*בשמה הרשמי הלמן-אלדובי איי2פ1, שותפות מוגבלת.

**המידע נועד להסב את תשומת הלב בלבד אינו מהווה הצעה לרכישה או למכירה של יחידות ההשתתפות של הקרן. אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ או לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו של כל אדם. כל אדם המבקש לקבל מידע מתבקש לעיין בפרסומי השותפות במפורסמים באתר רשות ניירות ערך כאן. אין בנתונים במסמך זה כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד או להבטיח תשואה כלשהי. השקעה בקרן כרוכה בסיכונים שונים לרבות סיכון לאובדן ההשקעה וסיכונים כמפורט בכריכת תשקיף הקרן כגון סיכונים מקרן כלכליים המושפעים מהכלכלה העולמית על שוק הלוואות ה-P2P וכן סיכונים הנובעים מהעובדה שההלוואות אינן מובטחות בבטוחות לעיון בתשקיף הקרן לחץ כאן.

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית