גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העולם דוהר לכיוון הרכב החשמלי, אז למה ישראל מתעקשת להישאר מאחור?

רוכשי רכב חשמלי בגרמניה יקבלו בונוס מוגדל, בדרום קוריאה מקצים מאות מיליוני אירו לפריסת עמדות טעינה ובאנגליה טוענים ש"המכוניות החשמליות צריכות להיות הנורמה החדשה" ● הטרנד העולמי הזה פוסח על הרגולטור הישראלי שדווקא מכביד את המס על רכבים ירוקים

עמדת הטענה של רכב  חשמלי בגרמניה /  צילום: רויטרס, Ralph Orlowski
עמדת הטענה של רכב חשמלי בגרמניה / צילום: רויטרס, Ralph Orlowski

שנת 2020 רק החלה אבל כבר יש מי שקורא לה שנת הרכב החשמלי בעולם. את מירב הכותרות מייצרת כמובן טסלה, עם שווי שוק שנסק לכ-145 מיליארד דולר ומשקף כיום רמה כמעט חריגה של ציפיות מביצועי החברה בשנים הקרובות ומהביצועים של שוק הרכב החשמלי העולמי בכלל בעתיד הנראה לעין.

אבל, זה לא מוקד הרעש היחיד של הרכב החשמלי. בשבועות האחרונים לוחצים הרגולטורים בעולם על דוושת הגז ומקדמים את אימוץ הרכב החשמלי. בעיקר על חשבון כלי רכב, שמונעים בדלקים מקובלים. חלקם עושים זאת באמצעות תמריצי מס אגרסיביים לרכב חשמלי, אחרים באמצעות קנסות מוגדלים על כלי רכב מזהמים או הרחבת הסבסוד של תשתיות טעינה או הענקת תמריצים לייצור רכב חשמלי וסוללות.

מי שעדיין לא מפגין צעדים מעשיים להמרצת אימוץ הרכב החשמלי הן כמה מדינות מתפתחות, שטרודות בעניינים קיומיים בוערים, וגם מדינה מזרח-תיכונית מפותחת אחת שקוראים לה ישראל. 

לא מחכים לעתיד

העולם מתחשמל במרץ

בטרם נגיע לשוק המקומי, הנה תקציר מזורז של אירועי השבועות האחרונים בזירת הרגולציה העולמית של הרכב החשמלי.

בגרמניה קיבלה החודש (פברואר) הממשלה הפדרלית אור ירוק מנציבות השוק האירופאי להעלות את הבונוס הממשלתי לרכישת רכב חשמלי. כלי רכב, שנרשמו במדינה לתנועה החל מנובמבר 2019 ומחירם לצרכן עד 40 אלף אירו, זכאים כעת להטבה של 6,000 אירו מהמחיר לצרכן, תוספת של 2,000 אירו להטבה עד כה. כלי רכב חשמליים שמחירם עד 65 אלף אירו זכאים כעת להטבה מוגדלת של 5,000 אירו.

הבונוס על רכבי פלאג-אין צמח לכ-4,500 אירו על דגמי רכב שמחירם לצרכן עד כ-40 אלף אירו ובסך הכול הקצתה ממשלת גרמניה סכום מרשים של כ-2.09 מיליארד אירו להגדלת סובסידיות הרכב החשמלי השנה.

גם צרפת הודיעה בחודש שעבר על אימוץ מיסוי ירוק חדש בשיטת פרס/קנס, שבמרכזו הגדלה של אלפי אירו להטבה שמקבלים רוכשי רכב חשמלי, שמחירו לצרכן עד 40 אלף אירו. במקביל הודיעה צרפת על הטלת מס זיהום בגובה עד 12 אלף אירו על כלי רכב עם רמת פליטה חריגה במיוחד. חלק מיצרני הרכב הרלוונטיים בשתי המדינות הללו כבר הודיעו כי לא ימתינו עד ההסדרה הרשמית של המהלך והם מעניקים כבר מפברואר את מלוא ההטבה הממשלתית המובטחת פלוס הנחות עצמיות נוספות, שנעות סביב 1,500-2,000 אירו לרוכשים של כלי רכב חשמליים מתוצרתם.

באנגליה, שעוד לפני 2020 נחשבה לאחת המדינות המובילות והמתקדמות בקידום רכב חשמלי, החליטה הממשלה בינואר להכפיל את התקציב להתקנת נקודות טעינה באזורי מגורים לכ-12 מיליון אירו. במעמד ההכרזה אמר שר התחבורה הבריטי כי "המכוניות החשמליות צריכות להיות הנורמה החדשה".

דרום קוריאה הודיעה בשלהי ינואר כי היא מקצה לשנת 2020 סכום של כ-627 מיליון אירו לסבסוד כלי רכב חשמליים ולהרחבת הפריסה של רשת עמדות הטעינה במדינה. מדובר בתקציב שגדול ב-60% מהתקציב המקביל בשנה שעברה. דרום קוריאה הקצתה בנפרד כ-100 מיליון אירו לפיתוח טכנולוגיית רכב עם הנעת תאי דלק (מימן) לשנה הקרובה וקבעה יעד של הוספת כ-100 אלף כלי רכב חשמליים לכבישי דרום קוריאה ב-2020 וכ-15 אלף כלי רכב מונעי מימן. בארצות-הברית אישר הממשל הפדרלי למספר מדינות להגדיל את הסבסוד לכלי רכב חשמליים ואלה רק כמה דוגמאות.

האוצר מוריד את השאלטר

גם ישראל פתחה את 2020 עם רגולציית מס חדשה לרכב חשמלי אבל הכיוון הפוך. החל מינואר 2020 מוצבת תקרה של 75 אלף שקל על הטבת המס לרכב חשמלי, שעד כה הייתה לא מוגבלת. המהלך כבר הביא להתייקרות של עשרות אלפי שקלים במחיר של דגמים חשמליים יוקרתיים ולעיכוב בתוכנית החדירה של טסלה לשוק הישראלי.

במקביל הוצב אופק תכנון ברור, שבמסגרתו מס הקנייה על רכב חשמלי צפוי לשלש את עצמו עד 2024 במקביל להקטנה מדורגת של תקרת הטבת מס הקנייה על כלי רכב כאלה ל-50 אלף שקל בלבד בעוד שלוש שנים.

באוצר טוענים, שכלי הרכב החשמליים עדיין זוכים בישראל להטבת מס נדיבה ביחס לרכב נורמלי - 10% במקום 82% ברכב רגיל. אבל כרגיל זו רק אמת חלקית. נכון להיום עלות הסוללות מהווה חלק דומיננטי בעלות הכוללת של כל דגמי הרכב החשמלי הנמכרים בארץ. מכיוון שהסוללות לכלי הרכב הללו, כולל אלה של דגמים אירופאים, מיוצרות בעיקר בדרום קוריאה ובסין - שתי מדינות שעל יבוא מהן מוטל מכס של 7% - רוב דגמי הרכב החשמלי שמיובאים כיום לארץ סופגים גם את המכס.

חישוב מזורז מראה, שנטל המס הכולל על רכב חשמלי טיפוסי, שמיובא כיום לארץ, מצטבר ל-34% (10% מס קנייה, 17% מע"מ ו-7% מכס). וברכבי יוקרה חשמליים עם סוללות גדולות, שעליהם התקרה של 75 אלף להטבת המס משמעותית מאוד, נטל המס המצטבר חוצה את רף ה-50%. בקיצור, יותר משתלם לייבא רכבי בנזין ודיזל.

ההגינות מחייבת לציין, שלא כל הרגולטורים בישראל מפגינים חזית אחידה בנושא. משרד האנרגיה, למשל, ממשיך לקדם ולתמרץ ככל יכולתו את החדרת הרכב החשמלי לארץ ומפגין אופטימיות לגבי עתידו. בימים אלה מושק פיילוט להקמת צי של רכב סיור עירוניים על בסיס רכב חשמלי.

אבל כפי שאמרנו לא פעם בעבר, במדינה בעלת תלות קריטית בהכנסות ממיסוי רכב ודלק, כמו ישראל, האוצר הוא זה, שמכתיב וימשיך להכתיב בעתיד את קצב החדירה בפועל של רכב חשמלי לישראל. כל שאר משרדי הממשלה יסתפקו ביחסי ציבור.

קידום תחבורה חשמלית

כוונות טובות יש לא רק בזירת הרגולציה אלא גם במגזר הפרטי. השבוע, למשל, נתקלנו בטיוטה מעודכנת של "התוכנית לחילוץ ישראל מהפקקים" שניסחה פיוצ'ר מוביליטי, בהובלת אורי יוגב, ובה פרק נפרד שמוקדש להצעות לקידום תחבורה חשמלית בישראל.

בפרק מופיעים כמה רעיונות ותיקים ומוכרים, שעברו רענון. כך למשל, ממליץ המסמך למדינה לפעול לחישמול מואץ של מערך התחבורה הציבורית בישראל, כולל הגדלה מדורגת של צי האוטובוסים החשמליים בישראל ל-100% עד שנת 2030 - מהלך שמן הסתם לא יתקבל בברכה על ידי חלק גדול מיבואני האוטובוסים.

יש גם הצעה לדרישת חובה לתמהיל של לפחות 50% כלי רכב חשמליים במכרזים עתידיים להפעלת מוניות שירות; מתן הטבה בגובה כ-20 אלף שקל לרכישת מוניות חשמליות על ידי בעלי "מספר ירוק" קיים; מתן הנחה של 50% למוניות חשמליות בעת רכישת רישיון חדש להפעלת מונית; וקביעת גיל מקסימלי להורדה מהכביש של מוניות עם הנעה מזהמת. בהתחשב בכוח הרב שיש למפעילי התחבורה הציבורית במוסדות השלטון, ובהשפעה התחרותית על השוק - ספק אם רפורמה כזו תהיה ריאלית.

לא מחכים לעתיד

הרעיונות היותר מקוריים בפרק הזה נוגעים למיסוי ואכיפה של יבוא כלי רכב ירוקים. כך למשל מצאנו שם המלצה להפעיל לחץ רגולטורי על יבואני הרכב לייבא ארצה מגוון של דגמים חשמליים באמצעות "קביעת יעדי פליטות ליבואני הרכב והטלת קנס על חריגות, כמקובל באירופה - ממוצע שנתי לפליטת CO2 מרכבים, מדידתו באופן שיקבע המשרד להגנת הסביבה וקניסת יבואני הרכב על חריגה ממנו לפי מתווה קנסות מאושר מראש. בתוך שלוש שנים יעדי הפליטות יהיו זהים ליעדי הפליטות המקובלים באירופה".

זו גישה מעניינת של הוספת מרכיב קנס, ולא רק פרס, על כלי רכב מזהמים, אבל ספק אם היא ריאלית. בשוק קיימת שונות גדולה בהיצע כלי רכב מחושמלים בין היבואנים בשל שונות בהיצע של יצרני הרכב עצמם. לפיכך דרישה כזו תהווה פגיעה בתחרות החופשית. יתר על כן, ספק אם ניתן יהיה להחריג מרגולציה כזו את המוני היבואנים הזעירים והמקבילים, שמתמחים בעיקר ברכבי יוקרה.

לבסוף מצאנו שם הצעות לשינוי מתווה המס העדכני על כלי רכב מחושמלים. המתווה המוצע כולל קיבוע ההטבה הנוכחית לרכבי פלאג אין והעלאה מדורגת החל משנת 2022 וקיבוע ההטבה הנוכחית לרכבים חשמליים והעלאה מדורגת רק החל משנת 2025. עוד הצעה מעניינת היא להגדיל את הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי מ-1,000 שקל בחודש כיום ל-2,000 שקל. לטענת המציעים "פער כזה יכול ליצור שינוי בהעדפת הרכב החשמלי על ידי העובד".

זו יוזמה בהחלט מבורכת אבל אם היינו צריכים להעריך את הסיכויים, שהאוצר יאמץ את ההצעות הללו, או את מקצתן, היינו אומרים שההסתברות נעה על הטווח שבין אפס להצחקתם אותנו.

מס שווי השימוש לבדו, שנכלל בהכנסות ממס הכנסה, מכניס למדינת ישראל כ-5 מיליארד שקל בשנה, ושאר המיסים בסביבות 38 מיליארד שקל בשנה. לכסף הזה, או אפילו למקצתו, אין כיום מקורות תחליפיים ולפיכך אפשר להמר שאם האוצר יכניס בשנים הקרובות שינוי במתווה המס של רכב חשמלי הוא יהיה בכיוון ההפוך. אם החדירה של כלי רכב כאלה תצליח מעל המצופה, עד כדי פגיעה בהכנסות המדינה, אפשר לצפות להאצת העלאת מס הקנייה, להקטנת הטבת שווי השימוש ואולי גם להטלת מס יחסי על השימוש ברכב חשמלי בתור פיצוי על אובדן ההכנסות מבלו דלק.

נכון לרגע זה, לישראל יש מספיק זמן לעשות חושבים בנושא. המשבר בסין צפוי להקטין כבר עתה את תפוקת סוללות הרכב של סין ב-10% לפחות ביחס לתחזיות, היצרנים הקוריאנים, בעיקר LG, מתקשים לעמוד בביקוש ואם יימשך המשבר בסין לוח הזמנים לחדירת הרכב החשמלי בעולם, ובישראל בפרט, עלול להידחות בשנה שנתיים. באוצר, יש להניח, נושמים לרווחה. 

עוד כתבות

מטוס ארקיע בבנגקוק במהלך מבצע החילוץ / צילום: רפי קוץ

בשעה טובה: מדוע "טיסת החילוץ" שיצאה מהודו הייתה מאתגרת במיוחד

וגם: ישי פרוינד מונה למנכ"ל eBay ישראל ● השיחה

רשף לוי בקמפיין לתנובה / צילום: יח"צ

האומץ לפרסם: החברות שהצליחו למנף את המשבר ועל הדרך קיבלו בונוס תדמיתי

חודש לפרוץ הקורונה לחיינו, אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים–פרסומיים לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם מה עושים ● דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן כמו מזון ובנקאות, מפרסמים גדולים נכנסו לשיתוק והותירו את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות

מיניסו/ צילום: Goldpro76

אחרי שסגרה חנויות והוציאה 220 עובדים לחל"ת: מיניסו עולה עם אתר סחר מקוון

מערך המשלוחים של מיניסו יפעל בכל חלקי הארץ, ויספק הזמנות בתוך 3-5 ימי עסקים מרגע ביצוע ההזמנה באתר ● כמה יעלה משלוח בהזמנה מקוונת?

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

הצרות של רשת 13: אלי עזור דורש החזר הלוואה בסך 10 מיליון שקל - וגל קיצוצים נוסף בדרך

הדרישה הכספית של עזור מתווספת לשלל הבעיות עמם מתמודד בימים אלה המנכ"ל הטרי אבי בן טל ● כעת מנסים ברשת ובחברת החדשות למזער נזקים ע"י קיצוצי כוח אדם והקדמת המעבר מבית הוורד למשרדי רשת

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

בנימין נתניהו, משה בר סימן טוב ויעקב ליצמן במסיבת עיתונאים על ההיערכות לקורונה / צילום: יח"צ

בקשה מוועדת הקורונה: קיימו דיון בנושא שקיפות המידע

ארגונים חברתיים, בהובלת עמותת 'צדק פיננסי', חושבים שיש לשפר את אופן פרסום הנתונים אשר על בסיסם מתקבלות ההחלטות ואת אופן פרסום החלטות הממשלה  ● תלונות עיתונאים נגד דוברות משרד הבריאות באשר למסירת נתונים

גרנד קניון באר שבע / צילום: יחצ

חיסון פיננסי נגד קורונה? הלוואה עתידית

האמונה בשוק אשראי זול, זמין ונצחי הקהתה בשנים האחרונות את מנגנון קבלת ההחלטות בחברות רבות ● שימוש מושכל בהלוואות עתידיות או בהרחבות עתידיות של אג"ח עשוי לתת מענה חשוב בימים הסוערים שעוד עתידים לבוא

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

נפגעות הקורונה בבורסה: חברות אופנה, תעשייה, הייטק ותיירות / צילום: עינת לברון

לא כולן מתרסקות במשבר: מי דווקא מרוויחות ממשבר הקורונה?

פעילותן של כמעט כל החברות הנסחרות בבורסת תל אביב נפגעה ממשבר הקורונה העולמי ● מנגד, בולטות חברות ספורות שעסקיהן נהנים מ"חסינות" להשפעות השליליות של הווירוס הקטלני, וכמה מהן אף מצליחות ליהנות מצמיחה בעקבות המצב

טראמפ ופאוול / צילום: רויטרס, Carlos Barria

מדד חדש של הפדרל ריזרב חוזה צמיחה שלילית של 3.97%

עורכי המדד החדש, המציע מיפוי בזמן אמת עם מבט לעבר ולעתיד, מסבירים שהוא מנסה להראות איך תיראה הפעילות הכלכלית לאורך רבעון אילו היא הייתה נמשכת שנה ● הקריאה הראשונה מצביעה על כך ש"התפתחויות בשבוע שחלף גרמו למדד לרדת לרמה שלא נראתה מאז 2008"

עו"ד שי ברנוב / צילום: יח"צ

חבילת החילוץ האמריקאית למשבר הקורונה עשויה לסייע גם לחברות ישראליות המעסיקות עובדים בארה"ב

במסגרת חוק CARES act, שאישר חבילת סיוע של כ-2 טריליון דולר להתמודדות עם משבר הקורונה בארה"ב, זכאים עסקים קטנים, המעסיקים עד 500 עובדים, לקבל הלוואות מיוחדות בערבות הממשל הפדרלי, בתנאי שלא יפטרו עובדים ולא יקטינו את שכרם

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

המרוץ לאוויר: כך נראית המלחמה על כל מכונת הנשמה

מכונות ההנשמה הן קריטיות להצלת חייהם של חולי הקורונה הכבדים ● הביקוש הגובר בימי המגפה נתקל בחומת ההיצע המוגבל של "הימים הרגילים", מה שהוביל לזינוק דרמטי במחירים ולניסיונות שונים לאלתר מכונות הנשמה על ידי חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות שואבי אבק ועוד

ציקי פוקס /  צילום: שלומי גבאי וואלה

מייסד ביו נקסוס משיב מלחמה: קרן השקעות בינלאומית היא שהביאה לקריסתנו

בתגובה לתביעת קרן ספרינגטייד בגין גניבה וזיוף, טוען בעל השליטה בחברת הסייבר הרפואי, ציקי-קורלנד פוקס, כי הקרן הביאה במו-ידיה לאובדן כל השקעתה בביו נקסוס

בדיקת קורונה לצעיר בבני ברק / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

מספר מקרי הקורונה עלה ל-5,358; 224 החלימו מהנגיף

גבר בן 90, אישה בת 90 ושתי נשים בנות כ-50 נפטרו היום מהמחלה - סך הכל 20 נפטרו עד כה בארץ ● שב"כ קיבל אישור לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הנגיף בישראל ● ברחבי העולם יש מעל ל-800 אלף מקרי קורונה

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

איך בונים מכונת הנשמה ושידור חוזר בסתיו: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

קרנות הסיוע לעסקים במשבר: בבנקים מזהירים – לא נעמוד בקצב

בבנקים מחמיאים על הקמת הקרן שעשויה לעזור לרבים אבל אינה מתואמת עם לוח הזמנים של המערכת, שגם היא פועלת בימים אלה במתכונת קורונה ● גורם במערכת: הבנקים לא יכולים לתת מענה בזמן קצר ללקוחות של בנקים אחרים. האוצר לא מוכן להקל בנקודה זו"

התרופה Ajovy של טבע / צילום: יח"צ

טבע ניצחה במאבק על הפטנט של אג'ובי, המניה מזנקת

ועדת הערעורים של ​משרד הפטנטים של ארה"ב דחתה את הערעור של אלי לילי על הפטנטים של טבע ● לפני כחודשיים הודיעה טבע על אישור FDA לשיווק המזרק האוטומטי של התרופה, וכן על תוצאות חיוביות בניסוי קליני בתרופה ביפן

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

אתר רשות המסים קורס לאחר שנפתחה האפשרות לקבלת סיוע לעצמאים

חלק מבעלי העסקים והמייצגים שמנסים להיכנס לאתר מצליחים לאחר כ-2-3 דקות המתנה, ובהמשך האתר עובד לאט אך הם מצליחים להשלים את הליך הרישום, ואחרים כלל לא מצליחים להיכנס או שנתקעים במהלך מילוי הטפסים באתר