מתוך התוכנית "בואו לאכול איתי" של תאגיד השידור הציבורי / צילום: מתוך יוטיוב
תאגיד השידור הציבורי "כאן" פועל להעלות את התכנים שלו על הפלטפורמה של נטפליקס - כך נודע ל"גלובס". בתאגיד יגבילו את שידור התכנים לנטפליקס ישראל בלבד, והם לא יהיו פתוחים לצפייה בחו"ל.
אם המהלך ייצא לפועל, התאגיד לא יקבל תשלום עבור התוכן, זאת למרות שנטפליקס הוא גוף מסחרי שגובה תשלום עבור השימוש בתכנים שלו. במקרה שהתכנים של התאגיד אכן ישודרו בנטפליקס, החברה תצטרף לגופים מסחריים נוספים שמקבלים מהתאגיד תוכן חינם, ביניהם הוט, yes, סלקום, פרטנר ויוטיוב.
תאגיד השידור נוקט אסטרטגיית הפצת תוכן שנובעת מהתפיסה כי מדובר בתוכן ציבורי שממומן על-ידי הציבור ונוצר למענו, ולכן יש להנגיש אותו לצופה בכל ערוץ אפשרי.
נזכיר כי התאגיד לא נדרש להתקיים מפרסום או ממכירת מינויים. זהו שידור ציבורי המתוקצב על-ידי המדינה מתוקף חוק, והוא מחויב להוציא בכל שנה סכומי כסף גדולים לצורך הפקות מקור. לכן, בניגוד לגופים מסחריים, האינטרס של התאגיד הוא הפצת התוכן, ולא יצירת רווח ממנו.
אלא שאסטרטגיית הפצת התוכן של התאגיד מתנגשת בתפיסה אחרת - תמיכה ביצירה הישראלית, שכן העברת התוכן לגורם מסחרי ללא תשלום מחזקת גורמים כמו סלקום, הוט ויוטיוב, שלא רק שאינם משקיעים כסף בהפקות מקור, אלא הם גם "לוקחים" עיניים צופות מגופים שמחויבים להשקיע בתוכן מקומי. "נדידת העיניים" פוגעת בקשת ורשת, שכמות העיניים הצופות בהן (דהיינו, רייטינג) מהוות את הבסיס עליו משלמים להן על פרסומות; ופוגעת בהוט ו-yes, שהיקף ההשקעה שלהן בתוכן נגזר על-פי חוק מהיקף ההכנסות שלהם. באופן טבעי, ככל שיותר עיניים נודדות לפלטפורמות אחרות, כך קטנה ההכנסה שלהן, וכך גם המחויבות להשקעה בתוכן יורדת.
המפיקים מבקשים זכויות יוצרים
הבעיה השנייה שנוצרת נוגעת לזכויות יוצרים. על-פי החוק, התאגיד אינו יכול להחזיק בכל זכויות היוצרים של התוכן המופק עבורו, ומי שמחזיק בחלק האחר של זכויות ההפקה אלה חברות ההפקה והמפיקים שעבורם מופק התוכן.
לכל ארגוני היוצרים האחרים שלוקחים חלק בהפקות אין בעיה של תשלום על תוכן שמופץ בפלטפורמות אחרות, כי לרובם יש הסכמי תמלוגים המגדירים גם סיטואציות כאלה. אבל מאחר שלמפיקים יש זכויות יוצרים, הם מקבלים תשלום רק במקרה שבו היצירה נמכרת לגוף מסחרי.
מאחר שבתאגיד בוחרים לתת את התוכן בחינם, אין מצב של מכירה, ולכן הם לכאורה לא זכאים לתשלום. במקרה של פלטפורמה כמו יוטיוב הבעיה אפילו חמורה יותר - התוכן ביוטיוב ניתן בחינם, וניתן לצפות בו מכל מקום בעולם. לכן הדבר עלול להגביל את האפשרות של מפיקים למכור את התוכן לגורמים בינלאומיים - כי אם התוכן מוגש חינם, אין לכאורה סיבה שגוף אחר יהיה מוכן לשלם עבורו.
באיגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה לא ממהרים להתנגח בגלוי בתאגיד השידור. אחרי הכול, התאגיד הוא ספק עבודה משמעותי לחברות ההפקה שבבעלותם. צביקה גוטליב, מנכ"ל האיגוד, אמר ל"גלובס" בתגובה: "איגוד המפיקים קיבל פניות רבות ממפיקים הנמצאים לפני חתימה עם התאגיד ונתקלו בסעיפים ודרישות הפוגעות במפיק ובאפשרות לייצר תוכן טלוויזיוני איכותי. בין היתר, העברת התכנים לפלטפורמות שונות. נדגיש כי חוקיותן של חלק מהדרישות והתנאים של התאגיד מוטלות בספק, ואנו בוחנים אותן".
לדבריו, "כדי להמשיך לייצר תוכן איכותי לציבור הצופים, אנו מצפים כי התאגיד, כגוף ציבורי, יפעל בשקיפות, כחוק ובדומה לנורמות המקובלות בשוק ביחס להפקת תכנים בגופי השידור האחרים. האיגוד פועל לשמירה על היצירה המקורית ועל המפיקים וזכויותיהם, וכך נעשה גם בנושא התאגיד".
שי נשר, המייצג רק את מפיקי הטלוויזיה, מציג גישה קרבית יותר: לדבריו, "תאגיד השידור נתן במתנה את תכניו האיכותיים בהפקתם של מפיקי הטלוויזיה לשידור ללא תמורה כל שהיא ל-yes, הוט, פרטנר וסלקום - גופים מסחריים שקיבלו תכנים בשווי של מיליוני שקלים לשימושם. שידור תכנים אלה בגופים הנ"ל הוא הפרת הסכמים, לכאורה, עם המפיקים השותפים איתם בבעלות על קניין רוחני, בהתאם להסכמים חתומים בינם לבין התאגיד.
"בנוסף, התאגיד משדר את תכניו ביוטיוב עבור תמורה שאנו, מפיקי הטלוויזיה השותפים של התאגיד בשימוש מסחרי של התכנים בהפקותינו, לא מודעים לה, לא מקבלים דוחות הכנסה, לא מקבלים את חלקם בתמורה, ומדובר על עשרות אם לא מאות מיליונים של צפיות ביוטיוב. מדובר לא רק בהפרת הסכם עם המפיקים אלא בהעמדת רכוש הציבור חינם לרשות גופים מסחריים. אין צורך 'להעשיר את העשירים'. לכן פנינו לתאגיד וביקשנו לקיים פגישה דחופה לדון בנושאים אלה".
מהתאגיד נמסר בתגובה כי "תוכן ציבורי שייך לציבור, ובהתאם לכך אסטרטגיית התאגיד היא חשיפת התוכן בחינם, בכל מקום ובכל זמן".