גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על פסילת רשימות פוליטיות, בג"ץ ואמון הציבור במערכת המשפט

בפסק הדין בנושא היבא יזבק יש איתות של חלק משופטי העליון על כך שהם סבורים כי היה משהו מוטה בתוצאות הפסיקה של ביהמ"ש בעבר, כי ההטיה תרמה לפגיעה באמון הציבור בביהמ"ש, וכי נכון לבחון את גישת הפסיקה מחדש • אני מברכת על המגמה הזאת ● כלת פרס ישראל למשפט בטור מיוחד 

פרופ' רות גביזון / צילום: שלומי יוסף, גלובס
פרופ' רות גביזון / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בעיני רוב המגיבים, החלטת בית המשפט העליון לאשר את השתתפותה של ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת בבחירות הייתה רק עוד מאותו דבר. כך בוודאי בעיני הימין, שבעיניו ממילא בית המשפט העליון מתפקד כ"סניף של מרצ". אני מציעה קריאה אחרת של ההחלטה: יש כאן איתות של חלק משופטי בית המשפט שהם סבורים כי היה משהו מוטה בתוצאות הפסיקה של בית המשפט בעבר, כי ההטיה תרמה לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט, וכי נכון לבחון את גישת הפסיקה מחדש. אני מברכת על המגמה הזאת. אפרט:

1. למרות הכחשות מקובלות, חלק ניכר בציבור אינו מרגיש כי שופטים ובתי משפט הם פוסקים מקצועיים, ניטרליים והוגנים בסוגיות יסוד במדינת ישראל. כך הן ברמה הפוליטית והן ברמה של חלוקת האחריות בין בתי המשפט לבין הרשויות הנבחרות (כנסת וממשלה). כך גם ברמה המקצועית של ניהול הליכים משפטיים, פליליים ואזרחיים כאחד. התחושות האלה מפרנסות אלה את אלה. הן בהחלט גורפות מדי. שופטים ומשפטנים בשירות הציבור הם בדרך-כלל עובדי ציבור הוגנים, ישרים, מסורים ופועלים לקידום שלטון החוק. אולם היקפן של תחושות חוסר האמון, שאינן רק תוצאה של טענות של אויבי שלטון החוק והדמוקרטיה, יוצר בעיה אמתית, שצריך להתמודד אתה בצורה משמעותית.

2. לכן צריך לחזק את יסודות ההסכמה המשותפת בציבור על החיוניות של שלטון החוק ושל שפיטה ויישום מקצועיים ובלתי תלויים שיש בהם מחויבות להגנה על זכויות אדם, עם הדגשה על זכויות המיעוט - אבל לבחון מחדש הקשרים שבהם הביקורת עשויה לשקף מציאות חשובה, ושבהם בית המשפט, בתהליך זהיר ומתמשך, צריך לחשב מחדש את דרכו ואת תפיסת תפקידו.

3. פסילת הרשימות הוא מקרה מבחן טוב. החוק נחקק כפשרה פוליטית על-מנת לאפשר פסילת רשימות ומועמדים לכנסת שמאיימים בצורה ברורה על מרכיבי החזון הישראלי המשותף משני הצדדים של הספקטרום הפוליטי. הוא שמר את הסמכות הראשונית בידי ועדת הבחירות המרכזית, שהיא גוף פוליטי, והגביל אותה בעילות פסילה מצומצמות ובביקורת שיפוטית. אלא שבמבחן התוצאה לא נפסלו רשימה או מועמד משמאל כבר 30 שנה, בעוד מימין יש כמה פסילות בודדות. הפער הזה בתוצאה מסכל את הכוונה כי נשק הפסילה יופעל כלפי דעות שוללות חזון בוטות ומקוממות משני הצדדים.

4. החלטת יזבק מבטאת המשכיות בתוצאה וגם במסגרת הנורמטיבית הכללית, אבל גם שינוי חשוב בכמה מישורים. ראשית, היא נפלה על חודו של קול. ארבעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבעו כי התבטאויותיה של יזבק הפרו את האיסור החוקי על תמיכה בארגון טרור או במאבק מזוין נגד ישראל. שנית, השופטים פרסמו החלטה מנומקת, ולא המשיכו במגמה הלא רצויה של הסתפקות בהחלטה קצרה ודחיית ההנמקות המפורטות לתקופה ארוכה, הרבה מעבר לבחירות עצמן.

ושלישית, ואולי חשוב מכל, אחד משופטי הרוב - השופט יצחק עמית - ביטא התלבטות הן לגבי השורה האחרונה בהחלטה עצמה והן לגבי ההתייחסות הכללית. הוא אומנם הכריע להוציא ליזבק רק "כרטיס צהוב" ולא אדום, אבל גם הוסיף כי רצוי שיזבק ואחרים ילמדו את הלקח ויחשבו מחדש על הדרך הנכונה לייצג את בוחריהם.

לבסוף, בניגוד למקרים אחרים בהם חוקים או החלטות ציבוריים נפסלו על חודו של קול, שבהם היו חילופי דברים קשים בין השופטים - במקרה הזה ניכרת מידה של איפוק וכבוד הדדי בין חלק משופטי הרוב ושופטי המיעוט.

5. השינוי בונה על ההסכמה בציבור הרחב כי תפקידם הייחודי של שופטים צריך להיות הפעלה נאמנה של החוק. החוק לפי פרשנות רגילה שלו הוא בסיס איתן לאמון הציבור בבתי המשפט, מפני שהוא אינו משקף רק את ההשקפות הפוליטיות והרעיוניות של פרטים או קבוצות אלא נורמות שקיבלו מידה של תמיכה ציבורית ממוסדת מהכנסת הייצוגית עצמה. חלק מחוסר האמון כלפי בית המשפט מבוסס על הטענה כי הוא מפרש את החוק בצורה המעוותת את כוונת המחוקק. והיא אינה מועלה רק מצד המבקרים הפוליטיים של בית המשפט. לכן, הדרך לשיקום האמון עוברת דרך השאלה מה היא פרשנות חוק הנאמנה לכוונת החוק ולכוונת המחוקק.

6. בהתאם, מבקרי דעת הרוב חוזרים ואומרים כי בית המשפט מרוקן את החוק מתוכנו כלפי השמאל בלבד; לעומתם טוענים תומכי הרוב משמאל כי הנמקותיו הן משפטיות בלבד; ומבקרי דעת המיעוט מקפידים להדגיש כי שופטי המיעוט סטו מהוראות החוק כפי שפורשו בפסיקה, ולכן חטאו לתפקידם שהוא התעלמות מרגשות של ההמון שבחוץ ופסיקה על-פי החוק בלבד.

7. החידוש בהחלטה בעניין יזבק הוא נכונות של חלק משופטי בית המשפט העליון להודות (אם כי בצורה מרומזת קמעא) כי הכללים שהתגבשו בפסיקה - ולכן אומצו גם על-ידי היועץ המשפטי שבתורו תומך לביסוסם - להצדקת החלטה לפסול רשימה או מועמד הם האחראים לתוצאה המוטה, ולכן יש לבחון אותם מחדש. הכוונה בעיקר לשלושה מרכיבים בהלכה הפסוקה. הראשון הוא הדרישה של "מסה קריטית" של פרסומים מעוררי מחלוקת (אצל יזבק היו שניים). השני הוא דרישה כי היסוד בו מדובר יהיה מרכזי ויהיה שילוב של התבטאות ופעולה של הרשימה או המועמד לקידומו. והשלישי - שעליו מעולם לא הייתה הסכמה ברורה - כי תהיה גם הסתברות מסוימת כי ההתבטאות הפסולה תגרום לתוצאות שליליות.

המיעוט, וכן השופט עמית, שוללים את דרישת קשר סיבתי מסתבר, מדגישים כי החוק פוסל גם בשל התבטאויות בלבד ואינו דורש שילוב מלים ומעשים, ובעיקר פוסקים כי ייתכן שגם התבטאות בוטה וחמורה אחת, אם היא מצביעה על תמיכה במבצעי טרור נגד ישראל ותושביה, יכולה להיות בסיס מספיק לפסילה. מבחינה זו ישנו פער ניכר בין גישת הרוב והמיעוט.

8. לכן אני קוראת את שופטי המיעוט ואת השופט עמית כאומרים שבית המשפט כבר אינו מוכן להמשיך ליישם את ההלכה הפסוקה כפי שהתגבשה. הוא מקבל על עצמו את הנאמנות לחוק, כולל את ההכרה בכך שהחוק מבטא רצון לסימטריה מסוימת. כוונת החוק היא לפעול נגד שוללי חזון מובהקים משני הצדדים, לא רק לרסן את נטיית הרוב להשתיק ולהדיר את נציגי המיעוט המתריסים. פרשנות החוק צריכה לשקף גם את היסוד הזה. כרגע זה אינו המצב. וזה דורש מחשבה מחדש על מרכיבי ההלכה הפסוקה, תוך כדי יצירת איזון מחודש בין ההכרה בחשיבות העצומה של הזכויות לבחור ולהיבחר, בעיקר אלה של המיעוט, והלקחים שנלמדו מתהליכים והתפתחויות חדשים.

9. המטרה המקורית של החוק - לפעול בצורה מדודה נגד איומים בוטים על חזון המדינה מכל חלקי המפה הפוליטית, בדיבורים ובמעשים - עדיין חשובה. בחברה החיה במרחב מקוטב ואלים, חיוני לחזק את המסגרות המשותפות. בחקיקה כזאת ובעובדה שההחלטה הראשונית היא בידי וועדת בחירות פוליטית, יש הטיה ברורה נגד מיעוטים. תפקידו של בית המשפט לתקנה. אבל יש התרסה כלפי מרכיבי חזון משותפים גם מצד המיעוט. וגם אותה צריך לבחון לגופו של עניין.

10. זה בהחלט אתגר לא פשוט. בפוליטיקה, בעיקר בתקופת בחירות, התבטאויות בוטות מצד אחד מעוררות צקצוקי לשון והתקוממות אמתית בצד השני, לצד נכונות לעמוד לצדם של מתבטאים מקוממים לא פחות מהצד שלך. בית המשפט צריך לפעול כך שקולות חשובים לא יושתקו, אולם שדברים ובעיקר מעשים העלולים להגביר מדנים ולהרחיק שותפות אזרחית בצורה קיצונית ומאיימת לא יקבלו הכשר. בפועל, קשה להבחין בין מקרים מובהקים ומובהקים פחות. יש גם סגנונות שונים. והתוצאה היא שבימין לא תמיד ברור מה ההבדל בין הנפסלים לבין המאושרים מבחינת עמדותיהם. ואז יש תת-פסילה לצד עודף-פסילה.

הרצון של בית המשפט למעט בפסילות הביא למשל להחלטה פה-אחד לא לפסול את מפלגתו של יגאל עמיר. אולי מפני שלא חשבו כי תעבור את אחוז החסימה. רצון לשחרר מי שרצח ראש ממשלה בשל דרכו הפוליטית נראה עקרונית איום חמור למדי על הדמוקרטיה? גם ברוב היהודי חשבו שנכון לפסול את הרשימה. למה להימנע? האם יש פה איום על קול חשוב או על זכות של מישהו לבחור ולהיבחר?

מצד שני, חובה על בית המשפט לבחון מקרוב החלטה של ועדת הבחירות הפוליטית לפסול מועמד. יש חשש רציני כי הפסילה היא פוליטית. אבל למה בית המשפט צריך להתנדב לפסול איש ימין שלא נפסל על-ידי הוועדה? זה אינו מקדם את הזכות לבחור ולהיבחר. וזה עלול ליצור תחושה של הענקת לגיטימיות למי שלא נפסל, למרות שאין הבדל משמעותי בין העמדות של הנפסלים ואלה שלא נפסלו. התוצאה קשה במיוחד אם כל המקרים, אף אלה המקוממים ביותר, נותרים מחוץ לרשת

11. בפסק הדין הזה נעשה מאמץ מודע, על-ידי רוב ומיעוט כאחד, להסביר את חוסר הסימטריה בתוצאות. חלק מהדברים חשובים ומשכנעים לגופם. חלקם היו נכונים בתנאים שכבר לא קיימים. ברור כי החוק כפי שנחקק והופעל מביא לתוצאות מעוררות חוסר אמון. אני סבורה כי זו בעיה פנימית של החוק והמציאות הפוליטית, וכי טוב שחלק משופטי בית המשפט מוכנים להתמודד אתה בצורה ישירה וזהירה על-ידי בחינה מחדש של מבחני הפסיקה. דווקא התמודדות כזאת תחזק את יכולתו לקבוע קני-מידה שייהנו מהסכמה רחבה להפעלת הסמכות גם על רקע החוק הקיים.

12. ייתכן שצריך לחשוב מחדש על כל ההיגיון של סעיף 7א. לא אבחן את הנושא, כי אינני רואה רצון פוליטי בכנסת לבטל את הסעיף. גם לא מצד המיעוט. עובדה מעוררת מחשבה. מכל מקום, ההפעלה נמשכת של סעיף 7א צריכה לקחת שינויים כאלה בחשבון. היא כבר אינה יכולה להתבסס על יישום כמעט אוטומטי של הפסיקה כפי שהתגבשה בעבר.

13. אז בחזרה להתחלה: אני תומכת לגופה בהחלטה לא לפסול את היבא יזבק - עם הערת אזהרה. שינוי נכון לעשות לאט ותוך כדי אזהרה ופיתוח אטי ממקרה למקרה. אני מקווה שבסוף הדרך השינוי יתגבש בצורה שתצמצם את תחושת הפוליטיזציה הן לגבי תת-פסילה והן לגבי עודף פסילה של בית המשפט. אני קוראת את ההחלטה כאמירה צופה פני עתיד, שבית המשפט יבחן מקרים של פסילת מועמדים ורשימות לגופם. שהוא יאמץ פרשנות המאפשרת - בזהירות רבה ובחזקה לטובה הכלה והגנה על מיעוטים - לקבוע גבולות לשיח ולמעשה של נבחרי ציבור משני הצדדים, ושלצורך זה יבחן מחדש את העקרונות שגובשו בפסיקה.

14. כי בית המשפט העליון של מדינת ישראל אינו כפוף לתקדימיו. הוא צריך להחליט על-פי המקרה הבא לפניו על-פי החוק כפי שנכון לפרשו בהקשר הנוכחי. הוא אינו המיישם של עקרונות ליברליים בינלאומיים. הוא אמור להיות פרשן מקצועי וניטרלי של החוק בישראל, עבור הציבור בישראל. החוקים במדינת ישראל הם תוצאה של פשרה בין מחנות. צריך לכבד אותה, לא להתעלם ממנה. בית המשפט צריך להישאר בחזון המשותף - שכולל שלטון חוק וגם דמוקרטיה וזכויות אדם במובן צר - ולא להיגרר לפרשנויות מרחיבות של אלה שתחזקנה את ראייתו כמוטה שיטתית.

****

מהלך כזה הוא צעד הכרחי ראשון בשיקום האמון הציבורי באידאל של שלטון החוק ובבית המשפט כמי שמגן עליו. ורק הוא יאפשר חזרה לתפיסה של בית המשפט כפוסק מהימן במחלוקות העמוקות בציבור הישראלי - בלי לדכא את חופש הביטוי הפוליטי ואת היכולת של חברי כל הקבוצות לשלוח מטעמם נציגים אמינים, רהוטים ואמיצים לכנסת, המדגישים את חזונם הנפרד, אף אם הוא מקומם לחלק מן הציבור - תוך שהם מכבדים את כל מרכיבי החזון המשותף של המדינה. 

הכותבת היא פרופסור אמריטה בקתדרה לזכויות האדם על-שם חיים ה. כהן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וכלת פרס ישראל למשפט לשנת 2011

עוד כתבות

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה