מפעל ייצור בסין / צילום: AP - ASSOCIATED PRESS
משאית צעצוע, מלכודת עכברים, ניירות עטיפה למתנות, תבלין שום, אוכמניות מיובשות, בובות. תנסו לעבור על החפצים בבית ולשאול את עצמכם: האם הייתם יכולים לחיות שנה שלמה בלי לרכוש מוצרים המיוצרים בסין או מוצרים שחלק ממרכיביהם יוצרו בסין? השאלה הזאת מתחדדת בשבועות האחרונים, כשבהלת וירוס הקורונה משביתה פסי ייותר בסין, כמו גם את הפעילות המסחרית ואת רכש הסחורות הזולות מהמדינה.
בארה"ב, וככל הנראה גם בישראל, התשובה לשאלה הנ"ל היא "שלילי מוחלט". בעידן המודרני, עם יעילות השימוש במשלוחים, עלויות ייצור נמוכות, קשרים חובקי-עולם בין חברות יבוא-יצוא ואפשרויות הייצור בסין, אין כמעט בית במדינות המערב נטול מוצרים שיוצרו שם.
לפני 13 שנה החליטה אמריקאית אחת, שרה בונג'יורני, לבדוק את עצמה: האם היא תוכל לנהל משק-בית במשך שנה שלמה - לרכוש מזון, בגדים לילדים וצעצועים, נעליים ומוצרי צריכה נוספים - כשהיא נמנעת מקניית מוצרים שיוצרו בסין. זה היה לפני עידן המשלוחים הגדולים דרך eBay, אמזון, עליבאבא, אלא רק באמצעות קניות ברשתות הקמעונאיות הגדולות בתוך ארה"ב. התשובה אליה הגיעה - לפיה בלתי אפשרי לחיות ללא מוצרים מסין - אינה מפתיעה.
בונג'יורני, אם לשלושה, תושבת באטון רוז', לואיזיאנה, אף כתבה על כך ספר: "שנה שלמה ללא 'מייד אין צ׳יינה'" (הוצאת Wiley & Sons). בונג'יורני לא ניסתה להעביר מסר פוליטי, אלא רק לבחון את כלכלת הבית הפרטי שלה: האם ניתן להשתחרר מן הענק הסיני הגדול.
החווייה הייתה כה בעייתית, שכעבור עשור, תוך כדי מלחמות הסחר בין ארה"ב לסין ועוד לפני פרוץ משבר וירוס הקורונה, סירבה בונג'יורני לפנייה להכין ספר שני בסדרה.
בראיון לרשת CNN לפני כמה שנים, בונג'יורני אמרה כי מציאת מוצרי מזון בארה"ב, שאינם כוללים מרכיב כלשהו מסין, היא משימה בלתי אפשרית. "הניסוי שלנו היה רצון להבין ברמה האישית והפרטית את החיבור המשפחתי שלנו לנושא המבלבל הזה הקרוי 'כלכלה גלובלית', ובמיוחד סין... בהתחלה חשבתי לעצמי - 'זה בטח יהיה כיף ומעניין לנסות לבדוק אם זה אפשרי, במשך שנה שלמה'. אבל זה השתלט לנו על החיים".
בונג'יורני סיפרה כי המשימה הייתה קשה במיוחד. למשל, אחרי 10 חודשים ללא מוצרים מסין, הילד בן הארבע שלה רצה מאוד לקנות לכבוד חג ההלוואין מנורת חג בצורת דלעת כהה, שנדלקת מבפנים. זה היה אתגר משפחתי גדול לגבור על הדרישה הזו של הילד.
לדבריה, החזית הקשה ביותר הייתה מוצרי מזון. "ככל שהעמקתי בקריאת תוויות האוכל בחנויות, הבנתי שאין לי דרך לגלות אם המוצרים המרכיבים את המוצר הסופי באו מסין או לא".
אחת המסקנות, המובנות מאליהן, של בונג'יורני הייתה שללא מוצרים מסין, ההוצאות המשפחתיות על מוצרי צריכה מזנקות מעלה.
מאז שנכתב הספר (2007), מוצרים סיניים הציפו ביתר שאת את השוק האמריקאי. סין וארה"ב הן שותפות הסחר ההדדיות הגדולות ביותר. עם זאת, מאז שדונלד טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב, הוא הוביל בשנים האחרונות מאמץ לצמצם את התלות האמריקאית בשוק הסיני. לשיטתו, התוצאה של מהלך כזה תהיה הגברת שיעור המועסקים בשוק האמריקאי. עם זאת, כנראה שטראמפ עדיין עונד עניבות ונועל נעליים המיוצרות בסין.
ב"פייננשייל טיימס" פרסמו לאחרונה שדווקא באחת הערים בסין (Yiwu) ידעו לחזות את ניצחונו של טרמאפ בשנת 2016, בזכות הקפיצה בהזמנות של מוצרים לקמפיין שלו, כמו דגלים, כובעים, סיכות ועוד. מספרם היה גדול בהרבה ממספר מוצרי הקמפיין שהוזמנו על-ידי הילארי קלינטון.
האם ממשל טראמפ יכול יהיה לצמצם מאוד את יחסי הסחר עם סין? אם בבית אחד פרטי וקטן בלואיזינה לא מצליחים, אז לא נראה שלממשל יש סיכוי.