גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

דעה: כשאדוורד מונק ותופרת איראנית אלמונית נפגשים

יש צעקה אינסופית שעוברת בטבע ● ואנחנו כל הזמן לומדים לשמוע אותה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. האמן הנורווגי הידוע אדוורד מונק והתופרת האיראנית האלמונית פָּרִיסָה מחמודי לא נפגשו מעולם, ואיך ייפגשו? הוא מת כחמישים שנה לפני שהיא נולדה בחלק אחר לגמרי של העולם.

לא רק שהם לא נפגשו במציאות, אני שם 15 שקל שהם גם לא נפגשו בשום מקום אחר. עד השבוע. ללמדכם ששום דבר לא אפשרי ושאין דבר שלא אעשה עבורכם, הפגשתי ביניהם במחשבותיי.

פָּרִיסָה מחמודי הופיעה בסיפור שפרסמה סוכנות הידיעות איי.פי. היא עובדת במפעל דגלים באיראן בשם דיבה פרצ'ם. המפעל מייצר דגלי ישראל וארה"ב למטרת שריפה בהפגנות.

עד שקראתי שיש מפעל שמייצר דגלים לשריפה, לא שאלתי את עצמי מאיפה מגיעים הדגלים. איכשהו, זה לא נראה לי חשוב. בטח הזמינו מסין, כמו כולם, אבל מאז שאני יודע שבפרברי העיר חומיין (שקרויה של שמו של האייתולה חומייני שנולד בה) יושבות פריסה מחמודי וחברותיה ותופרות בשקידה דגל-דגל, מגן דוד-מגן דוד, כוכב-כוכב ופס-פס, ועל כל דגל רוקמות בקפידה ובכתב מסולסל ויפה מוות לישראל ומוות לארה"ב, והכול בשביל האש - אני לא מפסיק לחשוב על זה בחיבה. עם הרעלות השחורות שלהן, הן נדמות בעיניי כנזירי זן בודהיסטי בגלימות כתומות, היוצרים בשתיקה סבלנית מנדלות מסחררות מגרגירי חול צבעוני, רק על מנת לראותן נשטפות במים או מתפזרות ברוח.

הצעקה האחרונה/ איור: תמיר שפר

לפריסה ולחברותיה לא מפריע בכלל לעמול מבוקר עד ליל על יצירה שדבר לא יישאר ממנה. מחמודי סיפרה שאין בלבה שנאה כלפינו או כלפי העם האמריקאי, והאמנתי לה כי גם בלבי אין שנאה כלפי העם האיראני. ובכל מקרה, מי שעובדת במפעל דגלים, מזיקה פחות לעולם ממי שעובד במפעל טילים. אני לא שמח לראות דגלי ישראל עולים באש, מן הסתם, אבל מוכרחים להודות שיש פה סוג של יופי מעורפל.

ב. "הצעקה דוהה!", זעקו השבוע הכותרות בעמודים האחוריים. חלק מהצבעים שבהם השתמש מונק בציור (לפני כ-120 שנה) התחמצנו בשנים של חשיפה לאור, וחלקים שהיו כתום וירוק דוהים לגוני אוף-ווייט, כולל באזור הפה של אחת הדמויות האייקוניות ביותר בתולדות האמנות.

החוקרים, כך קראתי, מעבירים את הציור שלל בדיקות והדמיות חדשניות בקרניי לייזר, בקרני רנטגן, במיקרוסקופ אלקטרונים, מנתחים ננו-גבישים שגדלו על הציור, מה שאתם רוצים. במקביל, הם מנסים לשחזר במדויק פלטת צבעים בת יותר ממאה שנים עם הרכב כימי ייחודי, מתוך שפופרות הצבע המקוריות של האמן שמת מזמן, והכול במטרה לראות את הציור "כמו שהוא", שזה קצת כמו לחזור אחורה בזמן. ואם אי אפשר לחזור בזמן, לכל הפחות לעצור אותו. ואם לא לעצור, להאט, לשמור על הציור. שלא ידהה, שלא ייעלם, שיישאר.

אני הכי אוהב לראות סרטונים על רסטורציה של יצירות אמנות, ומתרגש מאוד במוזיאונים - אבל לפעמים ראוי לחשוב על המקור של יצירת האמנות כחלק מהעולם, כדבר חי; הרי שום דבר לא חי לנצח. דברים מתים, דברים דוהים, דברים נסדקים, דברים נמסים ומתפוררים - וזה בסדר כשזה לא קורה לך. לפעמים אני קורא בלבי לאחיי מקהילת הרסטורציה: יש לנו מספיק העתקים באיכות מעולה, אז בואו ניתן לכמה מהמקורות להיות מה שהם - יצירות התלויות בזמן.

הרי אם אפשר לשחזר את כל יצירות המופת המפעימות של האמנות לנצח נצחים, אף פעם לא יהיה לי באמת בוער לסור למוזיאון ולראות את "הצעקה" במקור; הרי היא זהה להעתק.

אם כל יצירות המקור של האמנות היו מתפוררות ומתמסמסות לנגד עינינו, אנשים היו רצים כמו משוגעים ממוזיאון למוזיאון. אנשים לא היו עובדים, אנשים לא היו ישנים, אנשים לא היו אוכלים, אנשים לא היו מצביעים, אנשים לא היו שורפים דגלים, רק רצים ממוזיאון למוזיאון, בולעים את יצירות האמנות עצמן, אלה שידי שהאמן עצמו נגעו בהן, בשקיקה ובבהילות, לפני שייעלמו לנצח. צופים בהן בזמן אמת. נפרדים מהן. זה האדם, אלה החיים וזו האמנות! אבל ככה, כשכל יצירות האמנות מכל הזמנים מחכות לנו במצב טיפ-טופ, אלה לא חיים. אלה העתקים של חיים.

עכשיו הכול ברור, לא? תעשיית הרסטורציה עובדת בשירות הסדר הישן והרע שמוחק את ההבדל האמיתי, הקיים, בין המקור וההעתק. זה אותו סדר שאומר לך, אמנות תמיד תהיה, בינתיים תמשיך לעבוד. רוצה לראות את "הצעקה"? חכה לפנסיה.

לא חשבתי בכלל על הדברים האלה עד שקראתי על מפעל הדגלים בחומיין, אותה קריאה גורלית שהפגישה לראשונה בין פריסה מחמודי לאדוורד מונק.

ג. "הלכתי לאורך שביל עם שני ידידים", כך כתב מונק האקספרסיוניסט הגדול על הציור שלו. "השמש נטתה לשקוע. לפתע האדימו השמיים כדם. עצרתי, כוחי תש, ונשענתי על הגדר. דם ולשונות אש הופיעו מעל הפיורד ומעל העיר. ידידיי הוסיפו ללכת ואני עמדתי שם רועד מחרדה וחשתי צעקה אינסופית עוברת בטבע".

צעקה אינסופית עוברת בטבע, איזה משפט, יא חביבי מונק. הדמות בקדמת הציור לא צועקת, היא מגיבה לאותה הצעקה האינסופית העוברת בטבע. זוהי האימה האמיתית שבציור; הרי לצעוק כל אחד יכול, כפי שמוכיח לנו היומיום. אבל לשמוע, ככה פתאום, את אותה צעקה אינסופית שעוברת בטבע - בשביל זה אתה צריך אופי.

ואתם יודעים מה הכי יפה? שמדובר בצעקה אמיתית. באמת יש צעקה אינסופית שעוברת בטבע. ואנחנו כל הזמן לומדים לשמוע אותה. לפני חודש קלטו אסטרונומים פרץ של גלי כבידה, מעין עיוות או אדווה בזמן ובמרחב שמגיע מעומקי היקום. אורך הצעקה, שהפעם באה בצורת גל, נמשך רק 14 אלפיות השנייה. אבל יש צעקה.

ורק לאחרונה זיהו חוקרים אחרים פרץ מחזורי של קרינת רדיו שמקורו נמצא במרחק של יותר מחצי מיליארד שנות אור מאיתנו. אנחנו לא יודעים מה מקור האות ואיך נוצר - חור שחור, כוכב נייטרונים או תרבות חוצנית - אבל האות הזה, הצעקה האינסופית הזו שנשמעת בטבע, מגיעה ונקלטת בכדור הארץ כל 16.35 יום, כמו שעון קוסמי. הצעקה האינסופית. וככל שמכשירי המדידה שלנו משתכללים, אנחנו רק קולטים עוד ועוד צעקות מרוחקות, שפעם היה מספיק לך להיות אמן בשביל לקלוט.

עוד כתבות

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום