ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום:תמר מצפי
הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, מקדם קביעת מדיניות קבועה בכל הנוגע להוצאות הישירות שהגופים המוסדיים רשאים לגבות מהחיסכון של לקוחותיהם נוסף על דמי הניהול, על מנת לממן חלק מהעסקאות שנעשות במסגרת ניהול ההשקעות בחיסכון לטווח ארוך שלהם. במסגרת זו הוא מינה ועדת שמורכבת מאנשים חיצוניים, שמטרתה "לבחון ולנתח באופן מקיף ואובייקטיבי את הסוגיות העולות מנושא זה, בטרם יביא הממונה את המלצותיו בעניין בפני שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת", כדברי הרשות. זאת, במקום המציאות הנוכחית שבה המציאות הרגולטורית לגבי ההוצאות הישירות נקבעת בהוראות שעה, שמשתנות לעתים ושמוארכות מדי כמה שנים.
בשלהי 2019, שבועות ספורים לפני שפגה הוראת השעה שמתירה לגופים המוסדיים לגבות מהעמיתים בחיסכון לטווח ארוך את התשלומים עבור ביצוע עסקאות שנעשות עבורם ולהעביר תשלומים אלה לצדדים שלישיים, ביקשה רשות שוק ההון ושר האוצר להאריך את ההוראה בשנתיים נוספות, עד לסוף 2021. אז דובר על הארכת הוראת השעה ללא שינוי באופייה ובמגבלות שהיא כללה.
עם זאת, בסביבת רשות שוק ההון הבהירו אז כי מבחינתם מדובר יהיה בהארכה אחרונה להוראת השעה הזמנית, כשמטרתם להביא בשנתיים הקרובות הוראות קבועות שיקבעו את התנאים שבהם יורשו הגופים המוסדיים להשית את עלויות ביצוע חלק מההשקעות על העמיתים שכבר משלמים דמי ניהול עבור ניהול החיסכון לטווח ארוך שלהם, ושמכספם נעשות העסקאות האלה.
ואולם, בשל פיזור הכנסת, בתחילת ינואר השנה הודיעה הרשות כי היא מאריכה את הוראת השעה במספר חודשים, עד אמצע יוני השנה.
לפני מספר חודשים דיווחנו כי מחקר בנושא שערכה הרשות העלה ככל הנראה כמה ממצאים, שלדברי גורמים מעורים הצביעו על כך שיש תשואה עודפת במסלולים עם הוצאות ישירות, ושהמוסדיים לא מנצלים לרעה את ההוצאות הישירות להסטת השקעות. בהקשר זה דיווחה היום הרשות כי היא מבצעת בדיקה בנוגע לכדאיות שבהוצאות הישירות, כשלאור "מסקנות ראשוניות עיקריות שביססה הרשות לאחר מחקר אמפירי מקיף ועיבוד וניתוח השקעות הגופים המוסדיים", היא הגיעה למסקנה כי "טרם בשלה העת להמליץ על הוראות קבועות, ושיש להימנע מכל שינוי שאינו מבוסס מחקר מעמיק, ושיח מקיף המביא בחשבון את מכלול השיקולים הנוגעים לדבר".
היום (ד') הודיעה הרשות על "הקמת ועדה ציבורית מקצועית לבחינת סוגיית 'ההוצאות הישירות' בפנסיה. ברשות שוק ההון הסבירו כי גביית ההוצאות הישירות "מאפשרת לגוף המוסדי להרחיב את אפיקי ההשקעה ולהשיא את פוטנציאל התשואה לחוסכים הפנסיוניים מחד, אולם מאידך מעלה שאלות בדבר היעילות הכלכלית של הסדרי ניהול ההשקעות בין הגופים המוסדיים לחוסכים לפנסיה".
על כן מונתה הוועדה, שבראשה יעמוד פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית, ולצדו יהיו חברים בה: פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלון ברב מאוניברסיטת דיוק, פרופ' אתי איינהורן מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג מהמרכז הבינתחומי ולשעבר המשנה לנגידת בנק ישראל, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית הקודמת ויו"ר פסגות לשעבר, ד"ר יבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר אילן, והראל פרימק, יו"ר ארגון "צדק פיננסי". הוועדה צפויה להתכנס לראשונה בסוף חודש פברואר, נמסר מרשות שוק ההון.
ההוצאות הישירות הותרו לגופים המוסדיים לראשונה כבר ב-2008, ולאורך השנים הן כונו לעתים כ"דמי הניהול הכפולים". מדובר בסכומים שמצטברים למיליארדי שקלים. או אז התיר הרגולטור האחראי את גביית ההוצאות האלה ישירות מחשבונות החוסכים, במטרה לגוון את אפיקי ההשקעה שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור. זה נעשה בעיקר כדי לאפשר הסטה ניכרת יותר של השקעות לחו"ל ולאפיקי השקעה אלטרנטיביים, מתוך רצון להקטין את הסיכון הגיאוגרפי ואת סיכוני שוק ההון בתיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הרחב.
בתחילה לא נקבעה הגבלה להוצאות הישירות האלה, והיו גופים שהתחילו לגבות מהעמיתים הוצאות ישירות, שהאמירו עד ל-0.4% מהנכסים ואף יותר מכך, ומולם היו גופים אחרים שגבו הוצאות ישירות בשיעור של כמה מאיות האחוז מהצבירה של לקוחותיהם. מציאות זו עוררה את חשש הרגולציה, וזה הוליד ב-2014 את המגבלה המקסימלית להוצאות הישירות שמותרות לגבייה על ידי המוסדיים.
מגבלת ההוצאות נקבעה אז לשלוש שנים, עד לסוף 2017, ולפיה ההוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, קרנות מחקות, נכסים לא-סחירים, לרבות מתן אשראי ומתן משכנתא, יכלו להגיע רק עד ל-0.25% מסך כל השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי באותה שנה. עם זאת, הרגולטור התיר למוסדיים להחריג מהתקרה האמורה השקעות בנדל"ן ואחרות, במטרה לעודד השקעות אלטרנטיביות כאלה. בסוף 2017 הוארכה הוראת השעה האמורה בשנתיים, עד לסוף דצמבר 2019.