קובי אפללו / צילום: כפיר זיו
באיחור לא אלגנטי, הבין קובי אפללו שהוא השתרך הרחק מאחור במה שקשור לרשתות חברתיות. ההכרה שהוא מפספס פלטפורמה משמעותית שיכולה לשרת אותו לא פחות מהשמעות תכופות בגלגלצ, היכתה בו כמעט עשור אחרי פריצתו של ג'סטין ביבר, שהתחיל את הקריירה שלו ביוטיוב וסלל את הדרך למיליוני אמנים אחרים, שחייבים את תהילתם לגולשים שנתנו להם את הדחיפה הראשונית לתודעה.
"לצערי, פספסתי ארבע שנים בדיגיטל", אומר אפללו, רזה וחטוב מאי פעם, מהפך תדמיתי שאליו נחזור בהמשך, שזכה לשלל לייקים וסיקור נרגש, "כי לא הייתי בזירות הנכונות. הייתי בפייסבוק, שירים היו עולים ליוטיוב, אבל לא עבדתי בזה כמו שצריך.
"התחלתי לשמוע עוד ועוד סיפורים על אמנים שפרצו דרך הרשת ורק לפני שנה וחצי פתחתי אינסטגרם, וזאת במה חדשה וגדולה בשבילי. יש לי את עידן לוצקי, שיש לו חברה להפצה דיגיטלית ומתעסק ברשתות חברתיות וידעתי שאני רוצה להגיע לנתונים מסוימים באינסטגרם, אני פעיל ביוטיוב, בקיצור, אני עובד בזה. לצעירים שחיים את זה הרבה יותר קל. יש מישהו שחולם לגור בניו יורק, ויש כאלה שפשוט גרים שם".
ההשקעה הזאת רווחית בכלל? או שהיא נשארת בממד התדמיתי, שגם בו לא צריך לזלזל.
"ככל שמספר העוקבים גדל, זה הופך ליותר רווחי. כשאתה מעלה שיר ליוטיוב, יותר אנשים נחשפים אליו ונזכרים בו. 'מה נשאר לי' - הסינגל החדש שלי, שכתב מאור תיתון בהשראת אישה מיוחדת שאיבדה את בנה בן הארבע ובקליפ שלו משתתפת חן אמסלם, שמעצימה כל משפט - עולה בכל פעם ב-20 אלף צפיות. ככל שנחשפים יותר, גם מי שלא ידע על קיומך מגלה שאתה שר את השיר הזה שהוא אוהב ועולה הסיכוי שהוא יגיע להופעה".
שזאת מטרת העל בעצם, הרשת היא רק אמצעי לקידום מכירת כרטיסים.
"כשאתה מקבל תגובה באינסטגרם, אתה עונה לה ויוצר קשר ישיר עם הקהל. כשבאים להצטלם איתי אחרי הופעה אני שואל, איך הגעת? ועונים לי, שמעתי ביוטיוב, ברדיו, אני עוקב אחריך באינסטגרם".
האינסטגרם של אפללו ממוקד מכירות: הסינגל החדש "מה נשאר לי", יוטיוב, ספוטיפיי, אפל מיוזיק וכרטיסים להופעות הקרובות, וגם תמונות שלו בשלל פוזות: באולפן ההקלטות, בתחנת רדיו, ליד המשקולות במכון, משתף אקורדים בכתב יד, צילום של דף גמרא, ציטוט של פסוק. מצאתי שם גם את זנב השיחה שניהלנו על גל שירי האמונה שאפללו נטל בו חלק בתחילתו ונטש אותו בדרך, שהפך לפוסט ששיתף בדף שלו.
"דוד דאור התחיל את זה ב'שירת רבים', ואז אמנים התחילו לעבור תהליך של התקרבות לדת: עובדיה חממה עם 'אנא בכוח', מאיר בנאי, אביתר בנאי, משם לעמיר בניון, ואז הייתה לי התרומה הקטנה של 'ים הרחמים', ועם האלבום 'שמע' שהיו כאלה שאמרו שהוא דתי מדי, כי יש לי שירים שמתאימים לגמרי לבית הכנסת".
האינפלציה הזאת מוזילה את הז'אנר.
"ממש לא, אי אפשר לעשות את זה כי החומרים על-זמניים. ישי ריבו הוא זמר נפלא ומרגש שמנגיש את בית הכנסת לקהל החילוני. בסליחות בכותל רואים יותר ויותר אנשים שבאים ליהנות משירת הרבים, גם אם הם לא מאמינים אדוקים, כי זו חוויה יוצאת דופן לראות 30 אלף איש שרים ביחד. לצערי, אצלנו יש חיבור מקולקל בין הדת לפוליטיקה, שיוצר אנטגוניזם לכל מה שמריח כמו דת. בעולם זה לא ככה. קניה ווסט הקים מקהלה ששרה שירי דת, יש להקות גוספל איכותיות בכנסיות, אנשים מתכנסים ונהנים ביחד מהתפילות האלה".
למה לא רכבת על הגל הזה כמו אמנים אחרים?
"את האלבום 'שמע' הוצאתי כשהתכנים הרוחניים לא היו פופולריים. אם יגיע שיר שנוגע בזה אשיר אותו בשמחה. כרגע מה שיוצא ממני זה מה שקורה לי בחיים. כתבתי שיר לאשתי; לבת שלי אריאל אני שר 'תודה שבאת אל חיי, להראות לך את הדרך אלייך ואליי'. גיליתי דרכה ממד שלא ידעתי שקיים בי".
גם את המעבר מרווקות להתמסדות עשה מאוחר, בגיל 39, שנה אחרי שהכיר את הרקדנית אמילי מגנאג'י. החתונה הייתה רומנטית כמו השירים שלו, עם תפאורה של אגם ציורי ומכונית חתן-כלה וינטג' באיטליה ועם תינוקת בבטן. "ההחלטות שלי היום יותר בוגרות. אני מחפש להיטיב, חושב מה אשאיר פה אחריי. עד שהקמתי משפחה הייתי הבן הקטן, ועכשיו יש עוד דור, עוד ענף ועוד אחריות".
כלכלית בעיקר.
"אני נמצא במקום שבו אני הרבה יותר שקול. צריך לדאוג לעוד אנשים, לפרנס. אמילי רוקדת, מלמדת וקואצ'רית. היא כתבה ספר ילדים מהמם בשם 'האהבה תמיד נשארת' על התמודדות עם פרידות קטנות. אולי בעתיד הוא יהפוך להצגה ואני אכתוב לה את המוזיקה וגם אריאל תוכל להיות חלק מזה. היא רואה תכנים ביוטיוב ומזהה שירים שלי ואפילו שרה ומגיעה לטונים יפים. יש שם קול, היא מגיעה ב'פרוזן' לגבוהים ומדייקת, יש שם פוטנציאל".
את הפוטנציאל של אפללו הקהל הישראלי זיהה מזמן, אבל העובדה ש"מכתב לאחי" שכתב עילי בוטנר והוא שר זה השיר המושמע ביותר בעשור האחרון לפי נתוני ההשמעה בתחנות הרדיו של אקו"ם, ביססה את הביטחון שלו שאינו תופעה חולפת, אלא שהוא כאן כדי להישאר, ולהרבה זמן. "לא שמנו לב לנתונים המספריים, אבל ידענו שהוא להיט גדול ומושמע".
ומה עם תמלוגים?
"בגלל שאני המבצע, לא קיבלתי הרבה".
בוטנר דפק קופה.
"ומגיע לו. בשבילי זאת הכרה. תמיד פחדתי מאי היציבות של המקצוע, שאהיה שנה ואז אעלם, זה היה הפחד הכי גדול שלי. לא מעניין אותי לסגור את פארק הירקון או קיסריה. אני לא בן אדם שצריך לסמן שיא ומיד להמשיך לבא אחריו. אני רץ מרתון ורוצה ליפול מת על קו הסיום. תראי מה השיר הזה אומר: 'בסוף הדרך עוד תהיה מאושר', שיר שכולו משפטי העצמה, קופירייטינג מדהים שיצא מהמקומות הכי עמוקים והוא כתב אותו לאחיו. המסע של החיים קשה וכל אחד זקוק לתקווה. בלי תקווה אי אפשר לנשום".
מה אתה חיפשת?
"שההופעה תעבוד, שיהיו לי השמעות".
החיבור עם בוטנר לא תמיד עובד ככה. "איך מסבירים געגוע" שלכם לא שחזר את ההצלחה.
"אבל הוא היה בפלייליסט של גלגלצ וקיבל אחלה במה. יש שירים שמקבלים הכרה רק בסיבוב השני שלהם".
עם 18 קילו פחות, הוא הרבה יותר קליל על הבמה ונושם טוב יותר. "קשה לשיר כשאתה כל הזמן מחזיק את הבטן. בגיל 40 אתה הרבה יותר מודע. מטבעי אני ביישן והעמידה על הבמה לא הייתה טבעית לי. למדתי אותה. הבנתי איך להיכנס לתודעה כשאני לא האישיו אלא כאן כדי לספר סיפור, ואני סטורי טלר - תמיד הייתי".
"מה נשאר לי", הסינגל החדש, הוא חלק מאלבום חמישי?
"אולי בספוטיפיי. כרגע מגרה אותי להוציא עוד שירים חדשים, להרחיב את הרפרטואר, להיות פעיל ברשת, להופיע במקומות יותר גדולים, לעשות קפיצת מדרגה. יש לי חברת בוקינג וצוות ניהול ואני מעורב בכל חוזה. אני בעצם מפעל שמייצר מוצרים וכדי להישאר בשוק צריך להוציא מוצרים חדשים כל הזמן ולהתפתח בעוד סוגי מוזיקה, עוד צבעים.
"היום יש לי על המדף ארבעה פורמטים להופעות: ממופע גדול שמתומחר גבוה ועד הופעה אקוסטית ורזה. אני רוצה לעשות אלבום בספרדית. התחלתי ללמוד את השפה ואני שר כמו תוכי ומבין חלק מהמילים. הכוונה היא להפיץ את האלבום גם בחו"ל".
אישי: בן 43, נשוי ואב לתינוקת, גר בגבעתיים.
אקטואלי: ב-28.3 יופיע בזאפה חיפה.