לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי
תוכנית מענק העבודה בישראל אינה משפיעה לרעה על תעסוקת מקבלי המענק ועל תעסוקת בני הזוג של אלה המקבלים את המענק - כך עולה ממחקר חדש בבנק ישראל שבחן השפעות אלה. במחקר נמצא כי הגדלת המענק דווקא מפחיתה את ההסתברות להפסיק לעבוד. ההשפעה החיובית הגדולה ביותר של המענק - צמצום היציאה מעולם התעסוקה - נמצאה אצל גברים חרדים, ששיעור העסקתם נמוך, ונשים בנות 55 ומעלה.
תוכנית מענק העבודה בישראל הושקה באוקטובר 2007 כפיילוט שהמשיך עד 2010. המענק שולם לעובדים המשתכרים בין 1,800 ל-6000 שקל, שעמדו בקריטריונים הבאים: בני 55 ומעלה, הורים בני 23-54 עם ילד או שניים בני 0-18 ובני 23 ומעלה שהם הורים לשלושה ילדים לפחות. הקבוצה האחרונה קיבלה מענק גבוה יותר. בשנת 2011 חודש מענק העבודה כתוכנית בפריסה ארצית, ומאז התרחבה התוכנית ומספר הזכאים עלה מ-65 אלף ל-350 אלף.
התוכנית מתבססת על הכנסות הפרט, בניגוד לתוכניות הקיימות בארצות הברית ובריטניה (Earned Income Tax Credit), אשר מתבססות על ההכנסה המשפחתית הכוללת. עיצוב התוכנית בארה"ב ובבריטניה ממקד את המענקים במשפחות העובדות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר, אך יוצר תמריץ שלילי להשתתפות בשוק העבודה של המפרנסת השני במשפחה, עקב הפחתת המענק המשפחתי כאשר ההכנסה המשותפת מעבודה גדלה מעבר לסף מסוים.
במחקר נמצא כי העובדה שהזכאות למענק העבודה אינה תלויה בזכאות של בן או בת הזוג מפחיתה מאוד מהאפקט השלילי של התוכנית על התעסוקה; במחקר לא נמצאה השפעה שלילית של זכאות בן או בת הזוג למענק העבודה על תעסוקת הפרט. לצד זאת נמצא כי גידול של 100 שקלים לחודש במענק העבודה שלו זכאית אישה מתואם עם ירידה של 0.4 נקודת אחוז בהסתברות שתפסיק לעבוד, וגידול דומה במענק לגבר מפחית את ההסתברות להפסקת תעסוקתו ב-0.8 נקודת אחוז.
לדברי הבנק, ממצאי המחקר לגבי היעדר השפעה שלילית של זכאות בן או בת הזוג על תעסוקת הפרט מדגישים את חשיבות העיצוב של תכניות מענקי עבודה תוך איזון בין עידוד התעסוקה לבין מיקוד מדויק של ההוצאה החברתית לצמצום העוני בקרב משפחות עובדות בעלות הכנסה נמוכה.