המבנה שברחוב יהודה הלוי ברעננה שבמקומו ביקשו לבנות בניין בגובה 6 קומות / צילום: איל יצהר, גלובס
ועדת ערר מחוזית הפכה החלטה של עיריית רעננה שלא לאשר בניית בניין מגורים בן 6 קומות. באופן פרדוקסלי, החלטת ועדת הערר נשענת על תוכנית המתאר העירונית. ובמילים אחרות - על החזון התכנוני של העירייה עצמה.
הסוגיה נוגעת למגרש שברחוב יהודה הלוי 4 ברעננה, עליו נמצא כיום מבנה חד קומתי ישן עם גג רעפים, שמזכיר את הבנייה במושבות של פעם. הרחוב, למרות קרבתו לרחוב אחוזה שהוא הרחוב הראשי של העיר, הוא רחוב צר יחסית (12 מטר) ומאופיין בבנייה צמודת קרקע של קוטג'ים וגם כמה בתי דירות נמוכים. בעלי המבנה, יהודה ועפרה לוי, שביקשו לבנות במקום בניין בגובה 6 קומות, ובו 19 יח"ד, נתקלו בהתנגדות של שכנים שטענו כי הם רוצים לשמור על השכונה במתכונת של בנייה נמוכה.
תוכנית בניין העיר החלה על האזור שבו ממוקם המבנה (רע/166/1), משנת 1983, קובעת שניתן להקים במגרש שבו ממוקם המבנה הישן, ששטחו 840 מ"ר, מבנה מגורים בגובה של שתי קומות, בשטח בנוי של 505 מ"ר. מצד שני, תוכנית המתאר של העיר רעננה, שאושרה למתן תוקף בשנת 2016, מבקשת לצופף את האזור ומגדילה את זכויות הבנייה מ-70% ל-300%. התוכנית שהגישו בעלי הקרקע מבוססת כמובן על פרשנות תוכנית המתאר.
לאחר דיון בוועדה המקומית והפקדתה, הוגשו נגד התוכנית מספר התנגדויות על ידי תושבים מהסביבה ובהם ראש העירייה לשעבר נחום חופרי. זאת כאמור בטענה לשמירה על אופי השכונה. הוועדה המקומית דנה בעניין, והחליטה לקבל את ההתנגדויות, ולפסול את התוכנית כולה, מאחר שמדובר בנטע זר באזור של בנייה מרקמית צמודת קרקע, שיש בו מצוקת תנועה וחנייה ולכן אין להחיל בו את תוכנית המתאר.
לטענת עורכי הדין אלי וילצ'יק ואופיר כהן ממשרד כהן וילצ'יק ושות', שייצגו את היזמים, בערר שהם הגישו לוועדת הערר המחוזית כתבו כי "החלטת הוועדה המקומית לדחות את התוכנית המוצעת הינה החלטה לא מנומקת ולא סבירה שהתקבלה תוך התעלמות מעמדתם של אנשי המקצוע בוועדה המקומית, תוך התבססות על תחושות ועל סברות שלא רק שאינן מחוסרות בסיס עובדתי או מקצועי, אלא עומדות בניגוד מוחלט למגמות ולמדיניות התכנון הארצי והמחוזי".
ועדת הערר המחוזית, בראשות עו"ד איל תאודור שרון, קיבלה את הערר, וקיבלה את התוכנית המוצעת למבנה בן 6 קומות. "המשפט אינו מכיר בזכותו של הפרט לעצירת הפיתוח דווקא על מפתן ביתו, ולפי השקפתה של ועדת הערר יש ליתן משקל גם לצו השעה המחייב ציפוף של אזורי הדיור, במיוחד במרכזי הערים בישראל. כדעת העוררים, כך גם להבנתנו, התוכנית הינה תוכנית ראויה ונכונה, המשקפת גם את מגמות התכנון העדכניות כפי שנמצאו בתוכנית המתאר. במילים פשוטות: מקרקעין בשטח של 841 מ"ר, המצויים בקו בניינים שני לרחוב אחוזה, מרחק הליכה ונסיעה באופניים לקווי תחבורה עתירי נוסעים קיימים ומתוכננים, אין זה נכון להותיר עם בינוי מיושן משנת 1983, המאפשר 5 יח"ד סה"כ".