גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדיון שבעקבותיו התפטר יו"ר הרכבת דן הראל

הראל הודיע על התפטרותו המיידית יום לאחר דיון שעסק בעתיד פרויקט חשמול הרכבות, שהיקפו עומד על 12 מיליארד שקל ● מה קרה בדיון ומה המשמעויות לפרויקט הדגל של הרכבת, שישפיע על הנוסעים בשנים הקרובות

דן הראל, יו"ר הרכבת הפורש / צילום: תמר מצפי
דן הראל, יו"ר הרכבת הפורש / צילום: תמר מצפי

רכבת ישראל מעוניינת להמשיך בהתקשרות עם החברה הספרדית האחראית על פרויקט החשמול, זאת בניגוד להמלצתו של היו"ר הפורש, אלוף (במיל') דן הראל. הראל הודיע ב-4 בפברואר לשרי האוצר והתחבורה על רצונו לסיים לאלתר את כהונתו ברכבת לאחר שנתיים בתפקיד. ל"גלובס" נודע כי יום לפני ההודעה הדרמטית נערך בהנהלת הרכבת דיון מכריע בנושא עתיד פרויקט חשמול הרכבות שהיקפו כ-12 מיליארד שקל. ברקע הדיון, טענות קשות כלפי הרכבת בגלל עיכוב של שנתיים בהשלמת פרויקט חשמול הקו לירושלים. בנוסף, טרם החלו העבודות לחשמול קווי הרכבת העיקריים והפעילים - עבודות שהיו אמורות להסתיים בשנה הבאה לפי לוח הזמנים המקורי.

פרשנות: שורת טעויות בפרויקט שמלכתחילה היה גדול על רכבת ישראל 

להערכת גורמים בענף, הודעת פרישתו של הראל קשורה במישרין למחלוקת המקצועית שהתגלעה בינו לבין מנכ"ל הרכבת, מיכה מייקסנר, בשאלת עתיד הפרויקט, הנחשב לפרויקט הדגל של הרכבת. לפי אותם גורמים, הראל הציג בדיון מתווה שלפיו הרכבת תסיים את ההתקשרות עם חברת SEMI עם תום העבודות לחשמול הקו המהיר לירושלים ותחלק את המשך עבודות חשמול קווי הרכבת הפעילים בין המתמודדים שהשתתפו במכרז המקורי בו זכתה סמי: אלסטום, סימנס ואלקנור. לעומת זאת המנכ"ל מייקסנר והדרג המקצועי בחברה המליצו בדיון להמשיך בביצוע הפרויקט עם SEMI ראשית כיוון שלאחרונה חל שיפור של ממש בביצועי החברה ושביעות הרצון ממנה עלתה בצורה ניכרת, ושנית כיון שהחלופה שהציג הראל כרוכה בעיכובים ממושכים בלוחות הזמנים לביצוע הפרויקט ובהתייקרות משמעותית. הראל הזהיר כי השארת הפרויקט כולו בידי סמי תהיה בבחינת לשים את כל הביצים בסל אחד.

ואולם, עמדתו של הראל לא זכתה לתמיכת משרדי האוצר והתחבורה. באגף התקציבים, בחשב הכללי וברשות החברות הממשלתיות אמרו בדיון שהם נוטים לתמוך בהצעת פשרה שלפיה סמי תשלים את ביצוע חשמול המסילות לפי המכרז המקורי, תוך חתימת הסכם חדש ומשופר מול המדינה. במקביל תחל הרכבת בהליכי מכרז לחשמול קטעי מסילות נוספים (בהיקף של כ-150 עד 200 ק"מ). על פי ההצעה לאחר שהזכיין נוסף ייבחר ויתחיל בעבודה תהיה למדינה אפשרות להעביר אליו ביצוע של חלקים מפרויקט החשמול של סמי - ובדרך זו ניתן יהיה להקטין את כוח המיקוח של החברה מול המדינה.

חשמול הרכבת לא עומד בלוח הזמנים

הרכבת חשופה לנזקים קשים

פרויקט החשמול הוא פרויקט הדגל של רכבת ישראל ועלותו הכוללת עומדת כאמור על 12 מיליארד שקל. במסגרת הפרויקט תוקצבו רכש קטרים וקרונות חשמליים בהיקף של כ-8 מיליארד שקל וסכום נוסף של כ-4 מיליארד שקלים הוקצה לצורך הסבת תשתיות הרכבת להפעלה חשמלית.

הרכבת כבר הזמינה קטרים חשמליים מחברת בומברדייה וכ-330 קרונות חשמליים מחברת סימנס בהיקף כולל של כ-4 מיליארד שקל, אך העיכובים בביצוע עבודות הסבת התשתיות חושפים אותה לנזקים קשים - ראשית בגלל חוסר האפשרות לקלוט את הציוד הנייד החשמלי ושנית בגלל המחסור שנוצר בקרונות וקטרים מונעי דיזל שיוכלו לספק את ביקוש הגובר לנסיעות בתקופת המעבר, עד שיושלם פרויקט החשמול. בין היתר נאלצה הרכבת לבצע הזמנות בלתי מתוכננות של עשרות קרונות נוספים וקטרים היברידיים (היכולים לפעול בחשמל ובדיזל) בעלות של מאות מליוני שקלים.

היקף הביצוע של הסבת תשתיות החשמול עומד נכון להיום על כמיליארד שקל בלבד. בדצמבר 2015 זכתה חברת סמי הספרדית במכרז להסבת כ-420 קילומטרים של מסילות רכבת להפעלה חשמלית, הקמת 14 תחנות השנאה, תכנון והקמה של מערכת הולכת חשמל עילית, תכנון והקמת מערכת שליטה והקמת רשת חשמל במתחמי ומוסכי הרכבת. במסגרת ההכרזה על זכייתה של סמי במכרז טענה הרכבת כי הצעתה הייתה זולה בכמיליארד שקל מההצעות של המתחרות - סימנס, אלסטום ואלקנור.

בעקבות הזכייה עתרה קבוצת אלסטום לבית המשפט המחוזי וטענה בין היתר כי הניקוד שקיבלה סמי בוועדת המכרזים "שופץ", באופן שאפשר לה לזכות במכרז. לאחר דחיית העתירה במחוזי ערערו אלסטום ואפקון לעליון, שנעתר חלקית לעתירה והוביל לפשרה שבמסגרתה קיבלו אלסתום ואפקון חלק מהעבודות בפרויקט. לאחר העיכוב המשפטי בפרויקט החלו להיוותר עיכובים בביצוע העבודות בשטח. ברכבת טענו, כי סמי שלחה לישראל צוותים וציוד בהיקף נמוך בהרבה מהדרוש וכי העובדים שנשלחו עובדים הרבה פחות ממספר השעות הנדרש.

רוב העבודה כלל לא החלה

שבועות ספורים לפני פתיחתו המתוכננת של הקו המהיר לירושלים (אפריל 2018) הודיעה הרכבת על דחיית ההפעלה בחצי שנה "בשל דרישות גורמי הביטחון וההצלה", אך בהמשך נאלצה להודות כי העיכובים בהשלמת העבודות ההנדסיות מונעים את פתיחת הקו במועד המתוכנן - והוא נפתח בשלב ראשון רק בקטע שמירושלים ועד נתב"ג. בעוד הרכבת ממקדת את המאמצים בחשמול הקו המהיר לא החלה כלל העבודה על שאר המסילות, שרובן מסילות פעילות. קו עכו כרמיאל שהיה אמור להיות קו חשמלי הופעל לבסוף כקו דיזל רגיל. דוחות מבקר המדינה שעסקו בפרויקט החשמול הצביעו על ניהול כושל של הפרויקט, שינויים תכופים בתכנון, התארכות הליכי אישור וחוסר אמון בין הצדדים.

הראל, שמונה ליו"ר לבקשת שר התחבורה הקודם ישראל כ"ץ, נכנס לתפקיד בעיצומו של המשבר סביב הקו המהיר לירושלים. הראל ומנכ"ל הרכבת הקודם שחר איילון, דרשו כבר בתחילת 2019 לאפשר לקבלנים נוספים להשתלב בפרויקט, אולם המדינה לא מיהרה לאשר את בקשתם בגלל החשש מעיכובים נוספים שידחו את השלמת הפרויקט לסוף העשור.

בתחילת השנה הוצג לסגן החשב הכללי באוצר נחמיה קינד, מתווה סופי המבוסס על מכרז סגור בהשתתפות משתתפי המכרז המקורי, או שניים מתוכם, ומימוש האופציות בהסכם המקורי להגדלת היקף המסילות הכולל שיחושמלו ל-660 קילומטר. על רקע קשיים ביישום המתווה וחשש מסיכון שבתיאום בין מספר קטן של מתמודדים במכרז פנימי, ביקש האוצר מהרכבת לבחון מחדש את חלופת המשך ההתקשרות עם סמי.

מנכ"ל הרכבת החדש מיכה מייקסנר, שנכנס לתפקידו ביוני, הציג גישה חדשה שלפיה ניתן להמשיך בביצוע הפרויקט עם סמי, לאחר שרמת הביצוע שהפגינה החברה השתפרה במידה ניכרת. ברכבת ציינו למשל כי העבודות לחשמול הקו עד תחנת ההגנה הושלמו בסוף 2019 שלושה חודשים לפני המועד הסופי המעודכן של הפרויקט, במרץ. עמדת הנהלת הרכבת הייתה כי המשך ההתקשרות עם סמי יאפשר לרכבת לסיים את הפרויקט עד 2025 ובחיסכון כספי ניכר לעומת החלופה שהציע היו"ר הראל.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה כי "הרכבת פועלת בנחישות ובמקצועיות להשלים את פרויקט החשמול, על שלל אתגריו השונים. הרכבת אינה דנה בהתקשרויות באמצעי התקשורת". מטעמו של הראל לא נמסרה תגובה. 

עוד כתבות

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

מושיק רוט. ''אני צריך כל יום לרוץ ולנצח את המאה מטר'' / צילום: אסף קרלה

"התחלתי ב-800 שקל ארוחה לאדם והבנתי שזה לא כלכלי": מושיק רוט בראיון על המסעדה הכי יקרה בישראל

מושיק רוט הציע את הארוחה הכי יקרה בישראל – 2,000 שקל לראש בסעודת הסילבסטר - ואנשים רבו כדי לשלם גם 5,000 ● בראיון לגלובס הוא מדבר על התמחור ("פחדתי מאיך שזה יתקבל פה"), מספר על הקושי בפיין דיינינג ("אתמול ביטל זוג - 10% מהמחזור נפל"), ומקפיד על כל פרט בארוחה שהיא פשוט פנטסטית: "אני לא מזייף, ואני יודע שאני מספק את הסחורה"

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

מול יקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"

בפגישה בבית הלבן עם מנכ״לי ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביקש טראמפ להזרים כ-100 מיליארד דולר לתעשיית הנפט של ונצואלה ● אולם הבכירים הגיבו בספקנות: למרות רזרבות הנפט העצומות, בעיני התעשייה ונצואלה עדיין מחייבת שינויי עומק לפני שיוזרמו אליה מיליארדים ● מנכ״ל אקסון אמר: "חזרה נוספת לונצואלה מחייבת שינויים משמעותיים"

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

כורדים סורים מפגינים נגד המשטר בחסכה, השבוע / צילום: Reuters, Orhan Qereman

המחאות באיראן עלולות לפגוע באינטרסים הישראליים בסוריה

בעוד שהקשב הבינלאומי מופנה לאיראן ולוונצואלה, טורקיה שולחת כוחות צבאיים לשטח מדינת החסות סוריה - והמיעוט הכורדי מבין שזהו חלון הזדמנויות מסוכן ● המונים התקבצו היום בשערי בסיס אמריקאי בחיפוש אחר הגנה מפני ארדואן, אך וושינגטון שומרת בינתיים על שתיקה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד