גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זו מכה מתחת לחגורה": איך הפך העימות הדמוקרטי בווגאס לאירוע ברוטלי

שניים מסלעי המחלוקת הגדולים היו: מה עדיף לארה"ב, סוציאליזם או קפיטליזם? והאם למיליארדרים יש זכות קיום? ● ומהן שתי החטוטרות של מייקל בלומברג

ברני סנדרס, אליזבת וורן ומייקל בלומברג בעימות הדמוקרטי  / צילום: John Locher, AP
ברני סנדרס, אליזבת וורן ומייקל בלומברג בעימות הדמוקרטי / צילום: John Locher, AP

העימות הדמוקרטי בלאס וגאס אמש (ד') היה מבחן הכניסה של מייקל בלומברג למועדון האקסקלוסיבי של המתמודדים על הנשיאות, והמתמודדים האחרים היו נחושים בדעתם לנקר בחולשותיו עד זוב דם. הם עשו זאת בהצלחה, אך הוא לא טמן ידו בצלחת. זה היה, אפוא, אירוע ברוטלי. פרשן העיר, כי העימות הזכיר לו את הסרט "משחקי הרעב". העימות נהפך להתכתשות מרה בין המתמודדים, כששניים מסלעי המחלוקת הגדולים היו: מה עדיף לארה"ב, סוציאליזם או קפיטליזם? והאם למיליארדרים יש זכות קיום?

בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, הוא סכנה ברורה ומיידית לכל המתמודדים האחרים. מאות המיליונים שהוא השקיע בקמפיין שלו - כל סנט נשאב מהונו האישי (כ-62 מיליארד דולר) - הזניקו אותו למקום השני במידרג המתמודדים הדמוקרטים, אחרי ברני סנדרס. הדינמיקה של העימות הפכה את בלומברג למטרה נחשקת.

בסופו של דבר, הוא לא יצא מזה טוב. הוא היה מאופק מדי. נטול כריזמה. סנדרס האפיל עליו והסנאטורית הפרוגרסיבית אליזבת ורן הותירה אותו ללא מענה.

בכל זאת, כמה מההתקפות החריפות ביותר שנשמעו מעל בימת העימות יצאו דווקא מפיו של בלומברג נגד סנדרס. למעשה, אחד מהפלחים המרתקים של ההתכתשות היה דו-קרב מילולי בהמשכים בין שני המתמודדים היהודים הפופולריים ביותר במפלגה הדמוקרטית.

סנדרס חזר על משנתו הסוציאליסטית, בפעם המי יודע כמה, ואמר: "מבחינות רבות, אנו חיים עתה בחברה סוציאליסטית. הבעיה היא, כפי שהזכיר לנו ד"ר מרטין לותר קינג, שיש לנו סוציאליזם לעשירים ביותר, ואינדיבידואליזם קשוח (כלומר כל אחד לעצמו) לעניים".

בלומברג הגיב בקולו המונוטוני, בלי טיפת התרגשות: "אני לא יכול לחשוב על דרך שתקל על דונלד טראמפ לשוב ולהיבחר מאשר פשוט להקשיב לשיחה הזו. זה מגוחך. אנו לא עומדים להשליך את הקפיטליזם לפח האשפה. כבר ניסינו את זה. מדינות אחרות ניסו זאת. קוראים לזה קומוניזם וזה פשוט לא עובד". סנדרס ענה כי "זו מכה מתחת לחגורה".

בלומברג לא הרפה והאשים את סנדרס בצביעות: "איזו מדינה נהדרת יש לנו. הסוציאליסט הידוע ביותר בארץ הזו הוא במקרה מיליונר עם שלושה בתים. אני מחמיץ פה משהו"?

סנדרס הסביר מדוע יש לו שלושה בתים: "אני עובד בוושינגטון, וזה בית מספר אחד. אני חי בברלינגטון (ורמונט) וזה בית מס' 2. וכמו אלפים מתושבי ורמונט, יש לי גם בית קיץ. ובאיזה מקלט מס נמצא הבית שלך, מר בלובמרג"?

בלומברג השיב שהוא משלם את כל מיסיו בניו יורק ו"אני שמח לעשות זאת".

"ההכנסה בארה"ב היא גרוטסקית ובלתי מוסרית"

אשתקד אמר סנדרס, כי כי מיליארדרים אינם צריכים להתקיים בארה"ב והוא חזר אמש על הצהרה זו במרחק כמה מטרים מהמיליארדר בלומברג. "חלוקת העושר וההכנסה בארה"ב היא גרוטסקית ובלתי מוסרית", אמר הסנאטור. "למייק בלובמרג יש יותר כסף מאשר כל 125 מיליון האמריקאים בעשירונים התחתונים. זה לא בסדר. זה לא מוסרי".

הוא הוסיף, שהמיליארדרים הם שעיוותו את חוקי המס לטובתם ושמיליארדרים כמו בלומברג קנו את וושינגטון ויצרו מערכת פוליטית מושחתת. "מה אתה מתלונן"?, השיב בלומברג. "מי ניסח את חוקי המס? אתה ו-99 סנאטורים אחרים".

סנדרס הסתייג: "אתה והתרומות שלך לפוליטיקאים גרמו לכך שלקונגרס נבחרים אנשים שמייצגים את העשירים ואת החזקים".

בלומברג השיב כי "איני יכול לדבר בשם כל המיליארדרים. אני רק יודע שהיה לי מזל, עשיתי הרבה כסף ואני מחזיר את כולו (בתרומות - ר.ד.) כדי להפוך את הארץ הזו לטובה יותר. פלח גדול הולך למפלגה הדמוקרטית.... עבדתי קשה בשביל הכסף הזה".

סנדרס: "מר בלומברג, לא אתה עשית את כל הכסף הזה. מי שעשה אותו היו העובדים שלך".

פיט בוטג'ג', המתמודד הצעיר ביותר (39), ניסה להפוך את המחלוקת הרעיונית בין השניים למכשיר לרימום עצמי: "ראו, איננו צריכים לבחור בין מתמודד שרוצה להעלות באש את מפלגתו (סנדרס) לבין מתמודד אחר שרוצה פשוט לקנות את המפלגה". הוא טען, שסנדרס הוא פוליטיקאי "פלגני" ושלבוחרים "כבר נמאס ממיליארדרים כמו בלומברג שמנסים לנפח את הונם לממדים אדירים", בעוד שאזרחים אחרים נאבקים באי שוויון כלכלי. ברמז לעובדה שההשניים אינם בעצם דמוקרטים "אמיתיים" (סנדרס הוא סנאטור עצמאי, בלומברג היה בעבר רפובליקאי), אמר בוטג'ג': "בואו נקדם מישהו שבעצם דמוקרט". סנדרס השיב, שבוטג'ג' נשען על תרומות של "מיליארדרים".

בכל זאת, נושא אחד איחד את כל המתמודדים - סנדרס, בלומברג, בוטג'ג', וורן, ג'ו ביידן ואיימי קלובאצ'ר - המשטמה לדונלד טראמפ והצורך הדחוף לעקור אותו מהבית הלבן.

בלומברג: "אני ניו יורקי. אני יודע איך לטפל בנוכלים שחצנים כמו דונלד טראמפ. הייתי ראש עיר. אני יודע איך לנהל עיר מסובכת, העיר הגדולה ביותר, עם האוכלוסיה המגוונת ביותר... זה עבודה של מנהל. טראמפ לא מנהל. לנהל עיר כזו, שלא לדבר על מדינה, צריך צוות. לטראמפ אין צוות. כך לא מנהלים חברת רכבות שתוציא את הרכבות בזמן".

לדברי קלובאצ'ר "הנשיא הנוכחי הוא אדם בלי לב", ובוטג'ג' הוסיף ואמר "זו ההזדמנות האחרונה שלנו להביס את טראמפ". סנדרס סיכם וטען כי "טראמפ הוא הנשיא המסוכן ביותר בתולדות ארה"ב".

"בחורות שמנות, לסביות עם פרצוף של סוס"

בלומברג הגיע לעימות הטלוויזיוני הראשון שלו בקרב על המועמדות הדמוקרטית עם שתי חטוטרות גדולות והן היו מוקד המשיכה המרכזי בעימות.

האחת היא הרקורד העגום שלו ביחסים עם קהילות מיעוטים, ובעיקר שחורים, לטינים ומוסלמים, ובצידו רקורד של התבטאויות מיזוגניות. בשלוש שנות כהונתו כראש עיריית ניו יורק הוא הרחיב והעמיק את השימוש בטקטיקה המשטרתית שידועה בשם "עכב וחפש על הגוף" (stop and frisk). לשוטרים ברחוב ניתנו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לעצור אנשים על סמך "חשד סביר" ולחפש בפומבי כל-נשק וסמים על גופם באמצעות מישוש.

בין השנים 2004 ל-2012 עצרה המשטרה ברחובות העיר, בעיקר בהארלם אך גם באזורים אחרים, 4.4 מיליון תושבי ניו יורק, שנאלצו לעבור בדיקה גופנית משפילה ברחוב לעיני כל. רוב המעוכבים - יותר מ-80% - היו שחורים והיספנים, בעיקר צעירים וילדים. ב-2011 לבדה היה מספר השחורים שעוכבו לחיפוש גופני גבוה יותר ממספר הצעירים השחורים החיים בניו יורק. המשמעות היא, שצעירים שחורים נעצרו יותר מפעם אחת.

בהיותו ראש עיר, הצדיק בלומברג את השימוש בטקטיקה הזו. ב-2012, הוא טען כי אם משטרת ניו יורק תצמצם את מספר המעוכבים, "נעצור הרבה פחות עבריינים, נחרים פחות כל-נשק ונאפשר גידול במפספר הפשעים האלימים".

עתה הוא מתנצל על כך. באירוע עם בוחרים שחורים ביוסטון, טקסאס, הוא אמר: "יש דבר אחד שאני מצר עליו - השימוש לרעה בנוהל המשטרתי 'עכב וחפש על הגוף'. בעבר הגנתי על כך, ועכשיו ברור לי שההגנה הזו נמשכה זמן רב מדי. לא הבנתי את הכאב שנגרם - ללא כל כוונה - לצעירים שחורים והיספנים ולבני משפחותיהם. הייתי צריך להפסיק נוהל זה הרבה יותר מהר. לא עשיתי זאת ועל כך אני מצטער".

בלומברג אף הורה למשטרה לנהל קמפיין של מעקב חשאי אחרי מוסלמים בניו יורק באמצעות סוכני חרש, מלשינים ואמצעים אלקטרוניים בעקבות פיגועי הטרור במגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001. ב-2014 ביטלה המשטרה את הקמפיין בעקבות קובלנות של ארגונים לזכויות האדם ותביעות משפטיות. בלומברג מעולם לא התנצל על כך.

במקביל, צצות עתה עדויות על התבטאויות פוגעניות של בלומברג כלפי נשים, לרבות בסוכנות הידיעות והנתונים הפיננסיים "בלומברג" שבשליטתו בתקופה שבה הוא ניהל את החברה.

החטוטרת השנייה שנושא בלומברג היא חשבון ההוצאות הפתוח שלו לניהול מסע הבחירות שלו שעד עתה התנהל בעיקר בטלוויזיה וביקום הדיגיטילי. בלומברג מממן מכיסו את הקמפיין, וכאחד מהאנשים העשירים בתבל אין לו שום בעיה להוציא מאות מיליונים על תשדירי בחירות שאי אפשר להימלט מהם. ברבעון האחרון של 2019 הוציא הקמפיין שלו 188 מיליון דולר, לרבות 132 מיליון דולר על תשדירי בחירות בטלוויזיה, 8.2 מיליון דולר על פרסום דיגיטלי ו-646 מיליון דולר על שימוש במטוסו הפרטי.

מתחילת הקמפיין ועד עתה הוציא בלובמרג כחצי מיליארד דולר, לפי הערכה ב"פייננשל טיימס". עובדה שאין עליה עוררין היא, שבלומברג הצליח להעפיל לצמרת המתמודדים הדמוקרטים בזכות כספו. הוא זינק מ-4% תמיכה בדצמבר אשתקד ל-19% תמיכה בסקר של NPR-PBS וניתר למקום השני במידרג המתמודדים. במילים אחרות: הוא קנה לו מקום על במת העימות אמש.

המנטרה של כל המתמודדים האחרים הייתה: במפלגה הדמוקרטית, אי אפשר לקנות בחירות בכסף. בשלב זה, בלומברג מוכיח שאפשר גם אפשר.

הסנאטורית אליזבת וורן מיקדה את התקפותיה על בלומברג ביחסו לנשים - וזכתה בתשואות. היא צטטה כמה מהתבטאויותיו המיזוגניות - למשל, "בחורות שמנות", או "לסביות עם פרצוף של סוס" וציינה כי הן לא יצאו מפיו של דונלד טראמפ אלא מפי בלומברג.

"איננו יכולים להחליף מיליארדר שחצן אחד במיליארדר שחצן אחר", היא אמרה.

"דווקא את זה לא ידעתי. למדתי משהו על ישראל"

במהלך העימות הותקף ברני סנדרס על העובדה שלא חשף את הגיליון הרפואי שלו. סנדרס התחמק מתשובה והפנה את החיצים לבלומברג: "הדבר היחיד הדומה בין שנינו, הוא שהכניסו לנו סטנטים רפואיים ללב", אמר סנדרס. בלומברג השיב לו: "שלי הוכנסו לפני 25 שנה".

בין פיט בוטיג׳ג׳ לאיימי קלובשר המתמודדים על אותו מאגר קולות, הוחלפו מהלומות לאורך כל העימות. כאשר קלובשר נשאלה על כך שלא הצליחה להשיב מה הוא שמו של נשיא מקסיקו, לפני כמה ימים (בראיון לרשת טלוויזיה אמריקאית-היספנית), העיר בוטיג׳ג׳ שחוסר הידע שלה, בהתחשב בעבודתה בוועדות בסנאט, הוא מרתיע.

קלובשר השיבה לו: "אתה רומז שאני טיפשה?", ולהגנתה קפצה וורן באומרה "אז היא עשתה טעות, זה לא מעיד עליה באופן כללי".

קלובשר החליטה להוכיח על הבמה את הידע הבינלאומי שלה, ואמרה "ידעתם כמה חברי כנסת יש למדינת ישראל? 120 חברי כנסת. אני יודעת טריוויה בינלאומית". על כך ענה בוטיג׳ג׳: "דווקא את זה לא ידעתי. למדתי משהו על ישראל".

בהמשך התדרדר הוויכוח לנושאים נוספים כמו מיסוי עושר, האופן בו ימומנו תוכניות הבריאות בעתיד, והצורך לבצע חלוקה מחדש של העושר, כך שגם עובדים ועניים יזכו לנתחים.

ביידן הדגיש שבמשך שנים הוא היה הסנאטור העני ביותר בסנאט, וזאת עד שחיבר את הספר על בנו. בוטיג׳ג׳ טען כי הוא היחיד על הבמה שאין לו יותר מבית אחד, ושאינו מיליונר או מיליארדר.

עוד כתבות

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מרחיבים מעט את הפעילות: כך יפעלו בתי המשפט החל מיום ראשון

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: חלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל, אחרים יישארו סגורים ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מערכת פגיון של חברת סמארט שוטר SMASH_3000 / צילום: סמארט שוטר

בצל המלחמה: החברה הביטחונית שנכנסה היום לבורסה בת"א

יצרנית הכוונות Smart shooter זכתה לקבלת פנים חמה מצד המשקיעים בבורסה ● יבואנית הרכב גיאו מוביליטי תעניק רכבי GEELY ו–ZEEKR חלופיים לאזרחים שרכבם הפרטי נפגע במלחמה ● וולט פתחה השבוע קרן חירום בסך מיליוני שקלים ● אירועים ומינויים

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

הסטארט-אפ של יוצאי איירון סורס ויחידה 81: גייסו 58 מיליון דולר למערכת שיווק מותגים מבוססת AI

חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסדי איירון סורס, תומר בר-זאב ועומר קפלן ויזמים נוספים נחשפת ● המערכת מזהה חברות המשווקות מוצרי צריכה ברשת שיש להן פוטנציאל מסחרי ומספקת להן לדבריה "יכולות של סוכני AI שמאפשרות להן לבלוט, לצמוח ולהצליח בסביבה תחרותית"

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

חברת התעופה פליי דובאי תסייע בהשבת ישראלים מאיחוד האמירויות

חברת התעופה תפעיל טיסות חילוץ שיסייעו להשבת הישראלים שנותרו במדינה, כאשר לפי הערכות מדובר באלפים ● בשלב זה, לא נמסר ממתי צפוי המהלך להתחיל ומה יהיה היקף הטיסות, בחברה טרם אישרו את הפרסומים

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

כרוב ירוק בשדות של משק חביביאן / צילום: שני בריל

כרוב משעמם אתכם? כך הוא הפך למלך המטבח של 2026

פשוט, נגיש, ורסטילי: מגזין ווג הכריז על 2026 כשנת הכרוב ● המומחים מהללים: ״בהתחשב במחירו הנמוך, בערכו הבריאותי הרב וביכולתו לספוג כמעט כל טעם, אי אפשר שלא להתאהב בו״

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת"א ננעלה ביציבות; מדד הנפט קפץ על רקע הזינוק במחירים בעולם

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● מניית הבורסה נופלת, על אף התוצאות החיוביות שפרסמה לשנת 2025 ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, במקביל לזינוק המחודש במחירי הנפט ● בדיסקונט מעריכים כי לעליית מחירי האנרגיה בעולם תהיה השפעה מתונה על האינפלציה בישראל ● וגם: בנק אוף אמריקה מחדש את הסיקור שלו על מניית טסלה עם המלצת קנייה

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש