איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
כשבתעשייה מסוימת ישנו מחסור בכוח אדם מיומן, מקומות העבודה נדרשים להציע לא רק שכר גבוה ותחרותי, אלא גם סביבת עבודה נחשקת שעונה על הדרישות של הדורות הצעירים. בתעשיית ההייטק, שבה נלחמים על כל עובד ומלכתחילה מבטיחים תנאים יוצאי דופן, מחפשים כיוונים חדשים וקצת פחות שגרתיים שיסייעו בגיוס עובדים.
כך, חברות הייטק גדולות החלו לאחרונה בשיתוף פעולה ראשון עם חברת ויגן פרנדלי, שבמסגרתו הן מתחייבות לעמוד בכמה דרישות, ובתמורה מוענק להן תו המסמן אותן כמעסיק ידידותי לטבעונים. מיקרוסופט, AppsFlyer, אפלייד מטיריאלס ו-SQ לינק הן בין הראשונות שהצטרפו למיזם, ו-80 חברות נוספות כבר פתחו במהלך מתוך מטרה להשתלב בו גם הן.
איך מקבלים את תו ויגן פרנדלי? על החברה לעמוד בכמה תנאים ותקנות: להצהיר כי היא אינה פוגעת בסביבה ובבעלי חיים מעצם הפעילות העסקית היומיומית שלה, להנגיש במטבחי החברה, באירועים ובפעילויות מזון טבעוני בצורה מספקת, כאשר בכל הזדמנות עליה להוסיף אופציה טבעונית לכל מוצר שהיא מספקת לעובדיה. למשל, אם היא מספקת גבינה צהובה, עליה לספק גם גבינה צהובה טבעונית. בנוסף, עליה להימנע מרכישת ציוד וריהוט מעור, ולאפשר אספקה של ציוד סינתטי לעובדים אם כיום ישנו ריהוט מעור. זאת ועוד: במסגרת קבלת התו, החברות פועלות להפסיק את השימוש בכלים חד-פעמיים ולעבור לכלים רב-פעמיים.
התו החדש נועד לעזור לעובדים הטבעונים או השואפים לכך "להרגיש בבית" במקום העבודה, ובמקביל לעזור לארגונים בישראל לחזק את האג'נדה הסביבתית שלהם ולשפר את מדדי האחריות התאגידית שלהם, שכן מדובר בנתון שניתן להוסיף לדוחות השנתיים.
מבחינת החברות, הוא "ממתג" אותן כבעלות מודעות סביבתית גבוהה ונגישות לעובדים עם מגוון צרכים. בשעה שבה טבעונות הופכת לסגנון חיים נפוץ יותר ויותר בישראל ובעיקר בקרב דורות ה-Y וה-Z, חברות מעוניינות להשתמש בתו החדש כדי להצהיר שאותה תפיסת עולם מקבלת אצלן מענה הולם. בנוסף לתו, החברות יכולות לספק לעובדיהן גם חברות במועדון הטבות טבעוני המקנה הנחות במסעדות בארץ, ובנוסף להסתייע בוויגן פרנדלי להעברת הרצאות ותכנים בנושא בריאות ואקולוגיה וכן בהתקשרות עם ספקים המייצרים מוצרים טבעונים, במחירים מיוחדים עבורן.
עבור החברות, התו יוצר סטנדרט חדש בסקטור העסקי, כשהוא קובע ומסמל את הערכים ודרכי פעילותן של חברות בעלות חזון אקולוגי, בריאותי וידידותי לבעלי חיים. כיום, עובדים רבים מגיעים לאירועי חברה או פוקדים את מטבח החברה כאשר אין כל מודעות לצורכיהם והם לא זוכים למזון בדומה לקולגות שלהם, ובפועל יוצאים מופסדים בשל תפיסת עולמם והחלטתם האישית לצמצם את הפגיעה בסביבה. התו יוצר מצב של שוויון בין העובדים הטבעונים לעובדים האחרים, ומראה שהחברה שבה הם עובדים מודעת לצורכיהם.
דור שלם דורש משמעות
עמותת ויגן פרנדלי הוקמה לפני שבע שנים על-ידי עמרי פז, המשמש כיום מנכ"ל שלה, ופועלת למען קידום אורח חיים טבעוני בישראל, באמצעות העלאת מודעות לעולם הטבעוני ויצירת נגישות לטבעונות באמצעות הפיכת אורח החיים הזה לדבר זמין, נוח ונגיש.
העמותה התחילה את דרכה בסימון מסעדות ומוצרים ידידותיים לטבעונים, והיום יש בישראל למעלה מ-1,500 בתי עסק ו-6,000 מוצרי מדף המסומנים בתו העמותה. העמותה אף מקדמת פרויקטים של הנדסת מזון עם יצרניות מזון גדולות סביב "טבעון" מוצריהן, ומקיימת פסטיבלים המוניים בתחום.
בוויגן פרנדלי מקווים בנוסף שהמגוון הטבעוני שיופיע במטבחי החברות יאפשר לעובדים הלא-טבעונים לבחור ולהתנסות במוצרים חדשים שלא היו רוכשים בעצמם - ובדרך זו אולי אפילו לבחון את האופציה של מעבר לתזונה צמחית או הפחתה של אכילת מוצרים מן החי.
לאחר שנה שלמה של עמידה בתו, מקווה הארגון גם למדוד כמה מוצרים מן החי חסכה החברה באמצעות המהלך ומה התועלת שצמחה מכך לכדור הארץ: את המוצרים האלה ניתן כיום לתרגם לכמות האדמה החקלאית שנחסכה, כמות המים שחסכנו, כמות פליטות הפחמן הדו-חמצני, ועוד. נתונים אלה ישוקללו לדוחות ומדדי ה-ESG (המשקללים גם גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי) של החברה.
מעבר לשלל הסיבות האלו, העסקים לוקחים צעד אחד קדימה את "ההעסקה האידיאולוגית" בשל שינוי הדרך שבה המועסקים בוחרים היום מקום עבודה. במשך שנים בודקים סקרים שונים את הדופק של שוק העבודה, ולא בכדי ישנה התמקדות בדורות ה-Y וה-Z, שתופסים את מקומם בשוק התעסוקה וגם מהווים כוח קנייה עצום. הסקרים מעידים שוב ושוב כי המילניאלס מחפשים מקום עבודה עם משמעות, שבו יוכלו להזדהות עם ערכי החברה, וכי זהו שיקול מרכזי עבורם בבחירתו.
לפי סקר של חברת הייעוץ 75% ,CONE מהמילניאלס יסכימו לשכר נמוך יותר כדי לעבוד במקום שהם מזדהים עם ערכיו. 76% מסתכלים על האחריות הסביבתית והחברתית של המעסיק בעת בחירת מקום העבודה, ו-64% יסרבו לעבוד במקום עבודה ללא אחריות תאגידית וחברתית חזקה. כלומר, הצרכנים של 2020, ובמיוחד המילניאלס, מסתכלים על החברה, על המותג שלה ועל מה שהוא מסמל.
תעשיית ההייטק הישראלית שואבת היום צעירים רגע לאחר שהם פושטים את מדי הצבא; כיום, אחד מכל 18 חיילים הוא טבעוני, כאשר מספר החיילים הטבעונים בצה"ל הוכפל פי 20 בשלוש השנים האחרונות. רובם, אגב, משרתים ביחידת 8200 ובחיל המודיעין.
"שיתוף הפעולה עם ויגן פרנדלי הוא צעד נוסף בפעילותנו לשיפור איכות החיים של העובדים שלנו, ובמטרתנו לתת בחזרה לקהילה ולתרום לקיימות בארץ ובעולם", אומרת ליסה זייציק, מנהלת כוח אדם ב-AppsFlyer. "בין אם מדובר בעובד טבעוני או לא, כל העובדים שלנו יכולים לחוש גאווה בכך שאנחנו ארגון ידידותי לטבעונים. ההצטרפות למיזם של ויגן פרנדלי הייתה המשך טבעי, שהולך יד ביד עם ההחלטה להיות חברה יותר אקולוגית וידידותית לסביב".
עמרי פז, מנכ"ל ויגן פרנדלי, מספר כיצד נולדה היוזמה: "הבנו שיש צורך מאוד גדול במקומות העבודה. קיבלנו פניות רבות מחברי הקהילה שלנו, שסיפרו על הקושי שהם חווים כשהם באים לאירועי חברה או אפילו לעבודה בבוקר, ולא תמיד יש אפילו חלב צמחי עבורם. על מוצרים אחרים בכלל אין מה לדבר. גם ברמת הריהוט, גם כשהמרחב הציבורי מכיל אלמנטים מעור, זה בעייתי. לכן החלטנו לקחת יוזמה בנושא הזה ולעודד את העסקים להיות נגישים יותר לעובדים הטבעוניים שלהם.
"כשהחברות מפנימות את הצורך, בבת אחת נוצר סט ערכים של המקום כלפי עובדיו, שהופכים להיות שותפים. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לחברות והעובדים ממש מתרגשים. כבר כמה שנים רגילים לראות את ויגן פרנדלי במסעדות ובסופרים, ועכשיו העובדים רואים שהשינוי הזה מגיע גם למקומות העבודה שלהם באופן אקטיבי ומקל על החיים שלהם גם שם. זה גם עניין תפיסתי - זה משהו שרבים לא חשבו שיכול להיות אפשרי. מבחינתם זה מעבר ל'מה יוצא לי מזה', זה גם משהו ערכי ונכון".
למה מדובר רק בחברות הייטק?
"היוזמה פתוחה כמובן לכל החברות במשק. בתחילת הפרויקט גילינו שחברות ההייטק מגלות יותר התלהבות, ורבות מהן אף פנו אלינו. זה מתיישר עם מה שחברות רבות רוצות לשדר ועם הערכים שלהן. כל מה שקשור לאורח החיים של העובדים נמצא בחברות האלו בעדיפות גבוהה. באופן כללי, טבעונים נמצאים בחתך סוציו-אקונומי קצת יותר גבוה. באחת החברות שהצטרפו, אגב, כמחצית מהעובדים טבעונים. אנחנו נמצאים כרגע בקשר עם חברות רבות, לא רק הייטק, ומקווים שגם הן יצטרפו, אבל כרגע יש לנו המון פניות מחברות הייטק נוספות שמתעניינות בפרויקט. אני בטוח שבתוך זמן קצר נגיע גם למשרדי ממשלה ולכל מקום שיש בו טבעונים וצמחונים. אין סיבה שזה לא יקרה.
"20 חברות הצטרפו ועוד כ-80 נמצאות בתהליך. לא ציפינו שחברות גדולות יצטרפו אלינו כל-כך מהר, ואנחנו מאוד שמחים על ההצלחה הזו. זה סמלי שישראל, המדינה הכי טבעונית בעולם, מובילה את הדרך גם בעניין הזה".
המאבק במשבר מתחיל במטבח
משבר האקלים הפך להיות אחד הנושאים המדוברים בשנה החולפת, כאשר מומחים רבים מזהירים כי אם האנושות לא תירתם ותפעל במהירות להפחתת פליטות גזי החממה, ההתחממות הגלובלית תחריף ואירועי אקלים קיצוניים יהפכו להיות שגרת חיים, עד כדי איום על כדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותו.
לפי פרסומים אחרונים של מחלקת החקלאות של ארצות הברית (ה-USDA) ומנהלת החקלאות האמריקאית (ה-FSA), חקלאות חיות משק, כולל הדגנים וגידולים אחרים להזנתם, אחראים באופן ישיר לכ-18%-39% מאפקט החממה - תרומה גבוהה יותר מכל גזי החממה הנפלטים מכלל התחבורה בעולם. לצד זה, חקלאות בעלי החיים מסבה נזק רב לקרקע ולמקורות המים, לצד גזילת שטחי חקלאות רבים בעולם בעל שטח מוגבל, שעה שמספר בני האדם הולך וגדל מיום ליום במהירות. זאת כאשר כבר היום כ-70% משטחי החקלאות בעולם, המהווים כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ, מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.
לכן, המאבק במשבר האקלים עובר דרך הצלחת, ולמעשה מאפשר לנו לחולל שינוי גם בלי להתקין פאנלים סולריים על הגג או לרכוש מכונית של טסלה. בשנה האחרונה מחאת האקלים הגלובלית לוותה לא אחת גם בידוענים, שהכריזו על כך שהם נמנעים ממזון מן החי ומקווים לסחוף אחריהם את המעריצים, בהם הזמרת-יוצרת בילי אייליש, קים קרדשיאן, נטלי פורטמן, זק אפרון, ונוס ויליאמס, מיילי סיירוס, כוכב הפוטבול קולין קיפרניק וכמובן גרטה טונברג, האקטיביסטית השוודית בת ה-17, שסחפה את העולם למחאת אקלים גדולה.
אימוץ אורח חיים טבעוני, אם כן, אינו רק התנהגות מוסרית כלפי בעלי החיים, אלא גם צורת החיים הבריאה ביותר לכדור הארץ. אך למעשה, גם הפחתה בצריכת מוצרים מן החי יכולה לעשות הבדל. מכון המשאבים העולמי, גוף מחקר של האו"ם, ממליץ למדינות עשירות להפחית את צריכת הבקר, הטלה והחלב שלהן בכ-40% כדי לעמוד ביעדי הפליטה העולמיים לשנת 2050. "הצריכה הלא מאוזנת שלנו והדיאטה העולמית מהוות בעיה קשה. צריכת הבשר והעוף בעלייה, מה שדורש כמות רבה של שטח, אנרגיה ומים. גורמים שונים מעריכים ששליש מכלל הדגנים שמגדלים בעולם נועדו לתצרוכת של בהמות המגודלות עבור מאכל אדם", אומר פרופ' ניר אוהד, ראש תוכנית מרכז מן לביטחון המזון באוניברסיטת תל אביב.
"כמויות הבשר שאנחנו אוכלים היום לא נחוצות בשביל לקיים אותנו. זה שינוי שיכול להיות דרמטי- אורח חיים בריא, יכולת טובה יותר להאכיל כמות הולכת וגדלה של בני אדם, ושמירה על הסביבה. אנחנו צריכים לחשוב איך מדינה שהיא סטארט-אפ ניישן ממשיכה לקדם משק תזונה מאוזן ומקיים סביבתית, תוך פיתוח חקלאות שלא מכלה את המשאבים שעליהם היא נשענת, כדי שנוכל לגדל ולספק מזון בלי לפגוע בקרקע, באוויר ובמים".
התחליפים חוגגים - והמשקיעים סופרים את הכסף
אם לפני כעשור נדרשו הטבעונים או הצמחונים להשקיע מאמץ כדי למצוא תחליפי בשר, היום כמעט כל מסעדה המכבדת את עצמה מציעה אופציות ידידותיות לטבעונים, ובכל סופר ניתן למצוא בקלות סוגים שונים של טופו, חלבון מן הצומח, ואפילו המבורגר צמחי. בשנה החולפת, יצרנית תחליף הבשר ביונד מיט, שבה משקיעים בין היתר ביל גייטס וליאונרדו דיקפריו והונפקה בבורסה בשנה שעברה, בקושי מצליחה לעמוד בביקוש הגבוה.
השינוי הגיע גם למקדונלד'ס ולברגר קינג, שהסתמכו עד לאחרונה באופן מוחלט על קרניבורים ועל מכירה המונית של בשר מעובד זול. ברגר קינג, אגב כך, הגדילה את מספר הלקוחות בסניפים שבהם נמכר תחליף הבשר בכ-17%, זאת לעומת ירידה של 2% במספר הביקורים הממוצע ברשת כולה.
וכשהצרכנים נוהרים - גם השוק גדל. שוק תחליפי הבשר העולמי הוערך ב-4.05 מיליארד דולר בשנת 2016 והוא צפוי להגיע ל-7.02 מיליארד דולר עד 2025, כך לפי מרקט ווטש. מחקר של ברקליס שפורסם לאחרונה מעריך כי בתוך עשור, השוק יכול להגיע לגודל של 140 מיליארד דולר ולהוות 10% משוק הבשר העולמי, עם קצב גידול שנתי של 6.8%.
אך לא על הביונד לבדו נסמכים הטבעונים - החלבון מן הצומח, הטופו, גם הוא במגמת תנופה. חברת מחקרי השוק Market Insights Reports מנבאת ששווי שוק הטופו בלבד יגיע לכ-24.33 מיליארד דולר בשנת 2022, וכי עד שנת 2023 תגדל תעשיית הטופו העולמית ב-4.05% לשנה.
לפי מחקר של נילסן לשנת 2018, המכירות הכוללות של מזון על בסיס צמחי עולות על 3.7 מיליארד דולר, כשהנתונים מצביעים לא רק על צמיחה בכל הקטגוריות המבוססות על מזון מן הצומח, אלא גם על קצב גידול מואץ: בעוד שמכירות המזון בשוק האמריקאי גדלו ב-2% בלבד בשנה שנבדקה, המכירות של מזון על בסיס צמחי טיפסו ב-17%. נילסן מייחסת את הצמיחה המהירה בשוק תחליפי הבשר והחלב דווקא לזכותם של "המפחיתנים", אלו שלא בחרו באורח חיים טבעוני, אך מפחיתים בצריכת מזון שמקורו מן החי. סקר שביצעה החברה מצביע על גידול של 23% בצריכת תחליפי בשר בשנה החולפת, כאשר צפי הגדילה הוא 14% בשנה.
ומה קורה במדינת הסטארט-אפ? בישראל ישנן 350 חברות חקלאות וטכנולוגיות מזון, כאשר בשנת 2018 ההשקעה בענף הטכנולוגיה בתחום המזון האמירה ל-100 מיליון דולר. זירת התחליפים הרותחת כוללת מיזמים המעוררים עניין בעולם, כמו חוות הגידול "אלף" המהנדסת בשר בקר במעבדה, שגייסה עד כה 14 מיליון דולר בתמיכת רשות החדשנות, הינומן המפתחת חומר גלם לתחליפי חלב ובשר וגייסה עד כה 15 מיליון דולר, רלטיב המקימה כעת מפעל לייצור תחליף בשר המורכב משבעה רכיבים בלבד, וגם כמה חברות המפתחות תחליף בשר להדפסה ביתית במדפסת תלת-ממד.
רשות החדשנות מקצה 30 מיליון שקל בשנה לטובת תחום תחליפי הבשר ומקורות מזון חליפיים, והסכום צפוי לגדול. "למרות שמדינת ישראל מוכרת בעולם בעיקר בנושאי טכנולוגיה, תוכנה ואלקטרוניקה, בשנים הקרובות נראה יותר ויותר חברות ישראליות מובילות בעולם - בתחומים המספקים פתרונות לבעיות המרכזיות של העולם העתידי: מחסור במזון, מים, אנרגיה נקייה ועוד", קובע צחי שנרך, מנהל המערך הטכנולוגי של רשות החדשנות. לישראל יש טכנולוגיה רלוונטית ומתקדמת לקידום פתרונות לבעיות מרכזיות אלו, אשר התפתחה לצידה של תעשיית ההייטק".