גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

סניף מקס סטוק בראשון לציון / צילום: מירו ממן

על רקע יוקר המחיה: מקס סטוק רושמת תוצאות שיא ברבעון השלישי

הכנסות מקס סטוק ברבעון האחרון גדלו ב–7% לשיא של כמעט 400 מיליון שקל, בהשוואה לכ–373 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת ● הגידול נבע בעיקר מגידול בסל הממוצע, גידול במספר הלקוחות המבקרים בסניפים וגידול במכר העונתי - הן בציוד לקראת פתיחת שנת הלימודים והן לחגי תשרי

מתנגדים בריטים מפגינים מול הבניין המיועד להקמת השגרירות / צילום: ap, Kin Cheung

אזהרה למחוקקים בבריטניה: "ציידי ראשים" סינים מרגלים אחריכם

בפנייה חריגה מזהיר שירות הביטחון הבריטי MI5: סין מפעילה רשת ריגול ברשת לינקדאין ומנסה לגייס מקורבים לבכירים כדי לצבור השפעה בווסטמינסטר ● בייג'ין מכחישה: "המצאה טוטאלית"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האם הפחתת ריבית של רבע אחוז מספיקה כדי להניע את שוק הנדל"ן?

הורדת הריבית הצפויה מעוררת תקוות בענף הנדל"ן, אך מומחים מזהירים שהציפיות מוגזמות: גם ריבית נמוכה יותר לא תפתור את משבר המחירים וההיצע ● וגם: מתי נתחיל לראות הקלה משמעותית יותר במשכנתא?

39 חברות ביטחוניות ביריד נשק בפריז: "מקרון רוצה לפייס את ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם:  נשיא צרפת מקרון שינה כיוון ואישר לחברות ישראליות להשתתף ביריד הנשק בפריז, מה היה במפגש בין נשיא ארה"ב ליורש העצר הסעודי, ובבריטניה התחילו המשפט של הפעילים הפרו-פלסטינים שהרסו מפעל של אלביט ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם יורש העצר הסעודי בן סלמאן / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ נתן אור ירוק לגרעין אזרחי בסעודיה. האם הוא כולל העשרת אורניום?

בפגישה ההיסטורית בין נשיא ארה"ב ליורש העצר הסעודי, סוכם על שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי ● על פי הבית הלבן, השיתוף כולל הקמת כורים, שירותי דלק גרעיני והמערכת הרגולטורית ● החשש: סעודיה מתקדמת בתחום הגרעין האזרחי, בזמן שישראל נותרת בחוץ ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות, לקראת הדוחות הכספיים של אנבידיה

הנאסד"ק עלה בכ-0.6% ● אנבידיה תפרסם את תוצאותיה הכספיות לאחר נעילת יום המסחר ● אלפאבית טיפסה בכ-3%, על רקע אופטימיות סביב מודל ה-AI החדש שלה ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 89 אלף דולר ● מחירי הנפט יורדים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

עם תמיכה מוורן באפט: הענקית שהפכה למניה הלוהטת בוול סטריט

השבוע השיקה גוגל את הגרסה החדשה של מודל ה־AI שלה ג'מיני 3, והבטיחה ביצועים משופרים ● ההשקה מצטרפת לצמיחת יחידת הענן, דוחות חיוביים והתפזרות העננה הרגולטורית שריחפה מעליה ● המניה במגמת עלייה ונראה שאחרי המשבר, החברה חוזרת למרכז העניינים

חיפה / צילום: Shutterstock

המחירים בירידה, אבל הדירות הקטנות מושכות את השוק למעלה

מחירי דירות 1-2 חדרים רשמו קפיצה ברבעון השלישי, ובתל אביב ובמרכז דירות קטנות חדשות נמכרות בסכומים הגבוהים ב־40%-50% בהשוואה לישנות ● שבע ערים רושמות עליות דו־ספרתיות בסגמנט זה, והביקושים מגיעים ממשקיעים ומצמצמי דיור

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מיטב: פשרה משפטית הקפיצה את הרווח ליותר מחצי מיליארד שקל

בית ההשקעות של משפחות סטפק וברקת הגיע להיקף נכסים מנוהלים הדומה לזה של חברות ביטוח ● ראלי של כמעט 1000% במניה בשלוש שנים הפך את בעלי השליטה למיליארדרים

הקנצלר לשעבר אולף שולץ סוקר מל''ט הרון TP בתערוכה בברלין / צילום: Reuters, IMAGO/Björn Trotzki

התעשייה האווירית במגעים עם גרמניה על עסקאות ענק. על הפרק: מל"טים ומיירטים

ברלין מתכוננת לרכוש מיירטי חץ 3 נוספים ולהאריך את הסכם המל"טים מדגם הרון TP   ● התעשייה האווירית צפויה להרוויח מעל למיליארד דולר מההתחמשות ● ברקע: מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסת לשנתה הרביעית, והחששות של פולין מהתרחבות התוקפנות של פוטין

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית

השופטים הוציאו צו על תנאי המורה לרה"מ נתניהו ולשר המשפטים לוין לנמק עד 4 בינואר מדוע הממשלה אינה מקימה ועדה ממלכתית ● השבוע החליטה הממשלה להקים ועדה שאינה ממלכתית, ומינתה צוות שרים בראשות לוין לקביעת סמכויותיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הבנקים קפץ בכ-1.5%, אלביט נפלה

אלביט זכתה בחוזים ממשרד הביטחון בהיקף של כ־210 מיליון דולר ● קבוצת דלק דיווחה על רווחי שיא ● השקל יורד הבוקר ל-3.27 שקלים לאחר שנחלש בכ-2% בשבוע ● מנכ"ל ישראכרט, רן עוז מסכם את הקדנציה שלו ב שראכרט בצורה חיובית, הרווח זינק ב-23% ● בוול סטריט זוהי פתיחת נובמבר הגרועה ביותר מזה עשור, נמשכת הרוטציה אל המניות הקטנות, מדד השבבים בטריטוריית תיקון

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

ועדת הכספים אישרה: נקודות זיכוי מס עד אלף שקל בחודש ללוחמי מילואים

לפי המדרג שנקבע, לוחם מילואים המשרת בין 20–24 ימי מילואים בשנה יקבל 0.75 נקודת זיכוי בשנה העוקבת ● על כל 5 ימי מילואים נוספים יקבל הלוחם 0.25 נקודת זיכוי, ובסך-הכול ניתן יהיה להגיע עד 4 נקודות זיכוי ● נכון ל-2025, שווי כל נקודת זיכוי הוא תוספת של 242 שקל לנטו בתלוש השכר

מטה בזק בחולון / צילום: חן כליפה לוי צילומי אוויר

אחרי הפרידה מבזק: מה יעשו יבואן תרופות וקרן זרה עם מניות בשווי 2 מיליארד שקל

סיבוב רווחי במיוחד הסתיים במימוש יתרת מניות השליטה בקבוצת התקשורת שהחזיקו קרן סרצ'לייט ודוד פורר, תמורת כ־2.7 מיליארד שקל ● עם קופת מזומנים תפוחה יידרשו כעת בעלי ביקום לבחור בין דיבידנד, מכירת החברה או רכישה חדשה ● ומה יקרה לבזק שנותרה ללא שליטה

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הבנק הבינלאומי החליט: ימכור את חלקו בחברת כאל תמורת 1.1 מיליארד שקל

החלטת הבנק התקבלה יומיים לפני הדד ליין ● הבנק שהחזיק ב-28% ממניות חברת כרטיסי האשראי, צפוי להרוויח כ-200 מיליון שקל ממימוש חלקו ● מנכ"ל כאל, לוי הלוי הודיע על פרישה, ימונה למנכ"ל אל על, הדירקטוריון מחפש מחליף

לגדר או להיות חשוף למט''ח? / צילום: Shutterstock

"השמדת ערך עצומה": האם לאחר התחזקות השקל עדיין כדאי לנטרל את סיכון המט"ח ב־S&P 500

המשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר ● האם כעת, כשהמטבע האמריקאי כה נמוך, עדיין מומלץ לנטרל את רכיב המט"ח בהשקעה? ● וגם: מה לעשות אם לא רוצים "להמר" על כיוון השקל־דולר?

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

לאחר שלוש שנים גיא אזרד עוזב את גוגל

גיא אזרד צורף לפני שלוש שנים לתפקיד סמנכ"ל ההנדסה של פיתוח השבבים של גוגל קלאוד ישראל ● הוא עוזב את החברה שהגדילה מאוד את פעילות השבבים שלה, ואמונה בין השאר על פיתוח מעבדי הבינה המלאכותית של גוגל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמ''י / צילום: שלומי יוסף

ההסכם שבדרך: 70 אלף דירות ייבנו במקום מפעל אלתא באשדוד

לאחר שנים של משא ומתן, מסתמן כי רמ"י תממן את העתקת מפעל אלתא לדרום אשדוד ותקבל לידיה 11.3 אלף דונם לפיתוח, עד בני דרום וניר גלים ● העלות של הפינוי והתמריצים שיינתנו לאלתא מוערכת בכ־3.8 מיליארד שקל, אך פוטנציאל ההכנסות למדינה משיווק הקרקע נאמד בעשרות מיליארדי שקלים ● הדרישה המרכזית מאלתא: היתר בנייה ראשון עד 2028

אבישי אברהמי מייסד ומנכל וויקס / צילום: אלן צצקין

למרות שעקפה את תחזיות האנליסטים - מניית וויקס צונחת בחדות

מניית הפלטפורמה לבניית אתרים צונחת במעל 10% במסחר בוול סטריט, על אף שעקפה את תחזית הרווח ברבעון השלישי ● החברה גם עדכנה כלפי מעלה את תחזיותיה השנתיות וצופה צמיחה דו־ספרתית בהזמנות ובהכנסות

משרדי רשות ניירות ערך בגבעת שאול בירושלים / צילום: ויקיפדיה

נאמני חברת הנדל"ן שקרסה: "היזם הוביל לנזק של 180 מיליון שקל"

חקירת הנאמנים העלתה כי עו"ד יאיר פנחסי, היזם של קבוצת אוורסט שממנה צמחה פרסונל, מכר את החברות לבעלי השליטה הנוכחיים אלון מורן ואלישי להב כאשר הן בחדלות פירעון ובגירעונות כבדים ● קבוצת ההתחדשות העירונית מצויה תחת חקירה וחייבת 500 מיליון שקל למשקיעים. עוה"ד של פנחסי: הוא מכר את החזקותיו שנים לפני הקריסה"