גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

הדולר מול השקל / צילום: Shutterstock

הדולר נחלש בעולם - אבל מתחזק מול השקל. זו הסיבה

הדולר בדרכו לרשום את הירידה השבועית הגדולה ביותר זה למעלה מחודשיים, ולמרות הסכם סיום המלחמה בעזה שאמור היה להביא עמו בשורה כלכלית גדולה ולחזק את השקל - הוא נחלש כעת בכ-2.5%

ד''ר דן דייקר / צילום: רפי קוץ

הוא נפגש עם נתניהו לפחות 5 פעמים במהלך המלחמה. למה הוא מודאג מההסכם עם חמאס?

חמאס מפרש את ההסכם אחרת לגמרי, טורקיה וקטאר נחושות לתמוך בו, וצה"ל הוא הצבא היחיד שיגרום לו להתפרק מנשקו ● כך סבור ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ● מבחינתו התנאי היחיד לקיום השלב השני הוא תמיכה מלאה של ארה"ב, אבל הוא מודאג: "טראמפ מדבר על לסיים לפני 19 הנקודות הביטחוניות"

"אל תסתובבי בשכונה הזאת": המציאות המפחידה של יהודי ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המדינות הערביות שרוצות לשלוח כוחות פיקוח לעזה, מערכת ההגנה שיכולה להקשות על ישראל לתקוף שוב באיראן, והיהודים בארה"ב מודאגים מהעלייה באנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

בנק סיליקון ואלי / אילוסטרציה: ap, Ted Shaffrey

פלאשבק לקריסה ב-2023? למה הבנקים בארה״ב מדאיגים את המשקיעים

בשווקים ברחבי העולם גברו ביממה האחרונה החששות ממשבר אשראי חדש בבנקים האזוריים בארה״ב ● מה קרה, איך הגיבו השווקים, והאם זה דומה לקריסת סיליקון ואלי? גלובס עושה סדר 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בשוק צופים הורדת ריבית, אך נוטלי המשכנתאות לא צפויים להרגיש זאת בקרוב

בעקבות סיום הלחימה, היו מי שקיוו כי הנגיד ימהר להוריד ריבית, אולי אפילו לפני ההחלטה הבאה המתוכננת בסוף נובמבר ● בבנק ישראל הכחישו כי יקדימו את המועד ● בינתיים, בשוק טוענים כי ההפוגה והציפיות להקלה לא ישפיעו בקרוב גם על נוטלי המשכנתאות

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

חברות התעופה הזרות חוזרות לישראל ומציעות טיסות קונקשן בזול

סיום הלחימה מאותת על שינוי כיוון בענף התעופה: החברות הזרות צפויות להרחיב את היקף הטיסות לנתב"ג וממנו ולהחזיר את התחרות מול החברות המקומיות לענף ● מי כבר הודיעו על העלאת התדירות, ואילו חברות עדיין יושבות על הגדר?

ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ / צילומים: AP-Alexander Kazakov, רויטרס-Pool/ABACA

לפני הפגישה עם זלנסקי, טראמפ מודיע: אפגש עם פוטין בכדי לדון במלחמה באוקראינה

לאחר שיחת טלפון בין השניים, טראמפ הודיע כי יפגש עם פוטין בבודפשט, על מנת לדון בדרכים לסיום המלחמה ● מזכיר המדינה ויועצים בכירים נוספים יפגשו כבר בשבוע הבא עם מקביליהם הרוסים כדי להניח את התשתית לפסגה

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

יבואני הרכב ממתינים לפתיחת תעלת סואץ ונמל אילת - ובינתיים מיבאים דרך נמל עקבה

ענף יבוא הרכב ממתין להבהרות ממשלתיות לגבי פתיחת נתיבי התובלה הימיים דרך הים האדום ולנמל אילת בעקבות ההסכם בעזה ● מהערכות בענף הרכב עולה כי היקף יבוא הרכב החדש ברבעון האחרון של השנה, צפוי לרשום ירידה דרמטית ● חברת המזרח, יבואנית לנד רובר בישראל, החלה לשווק בישראל את הריינג' רובר ספורט ● השבוע בענף הרכב

חיילי צה''ל בגבול עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מילואימניקים יידרשו לשרת 70 יום בשנה גם אחרי המלחמה. איזה תגמול הם יקבלו?

אחרי שנתיים של לחימה, במהלכן נהנו אנשי המילואים מתגמולים כספיים והטבות, באוצר מעוניינים לחתוך את המתווה הנוכחי ולצמצם אותו ● השאלה המרכזית שעולה היא כיצד ייראה מודל המילואים החדש, כשהכוונה באוצר היא לשמר הטבות שיעוררו תחושת הוקרה אצל הזכאים להן ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד 

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים - תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל - עלה לכותרות פחות מחודש לאחר השקתו עקב צמצום שחל בהטבות שהוא מקנה ● האם סיום המלחמה מבשר על שינויים נוספים שיחולו בהמשך? גלובס עושה סדר ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

קופרה טווסקאן VZ / צילום: יח''צ

זה הקרוס אובר המהנה ביותר לנהיגה שפגשנו. כמה תשלמו עליו?

קשה להאמין, אבל הקרוס־אובר האירופי והמהנה ביותר לנהיגה שבו פגשנו עד היום מיוצר בסין ● קופרה טווסקאן VZ הוא רכב מרווח, בנוי היטב ומעוצב כמו עמדת גיימרים ומחירו בפלח תחרותי למדי ● מבחן דרכים

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

ציון מעולה לפנסיה שלכם: החמישית באיכותה בעולם

מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת חמישית בעולם בדירוג מרסר לשנת 2025, וזוכה לציון A – לצד מדינות כמו הולנד ודנמרק ● ובכל זאת, מהדו"ח עדיין עולות כמה נקודות לשיפור

נתניהו וטראמפ בכנסת. ''לראש הממשלה יש עוד נשק סודי, רון דרמר'' / צילום: ap, Evelyn Hockstein

רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ שוחחו על הצעדים הבאים בעזה

נתניהו בדיון המצומצם שמתקיים כעת: ״אני יודע בדיוק בכמה חללים החמאס מחזיק, ואם לא נקבל אותם - ישראל תדע לפעול בהתאם״ ● גשש צה״ל שנפל בקרב ומי שהייתה האישה החטופה האחרונה בעזה יובאו למנוחות ● דיווח ברויטרס: נשיא סוריה א-שרע ביקש מפוטין את תמיכת רוסיה נגד העמדה של ישראל ליצירת אזור חיץ רחב בדרום סוריה ● שורד השבי מתן אנגרסט: "אני מוכן להיכנס עכשיו לעזה להחזיר את החללים" ● עדכונים שוטפים 

יודה מ''מלחמת הכוכבים''. ניצול דמויות? / צילום: Shutterstock

ג'ון גרישם, שרה סילברמן ואלזה יצאו לקרב על זכויות יוצרים נגד ה־AI

בעוד הטכנולוגיה דוהרת לכיוון של ספרים, סרטים ושירים שיצרה בינה מלאכותית, שורה של תביעות ענק שהוגשו באחרונה נגד ענקיות ה־AI מטלטלות את עמק הסיליקון ● מומחה לליטיגציית קניין רוחני: "השופטים מנסים לרסן את סוס הפרא החדש ואת האינטרסים שמריצים אותו" ● סכומי הכסף המופנים למאבקים הללו צפויים רק לתפוח

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

למה למרות יותר מעשור כמנכ"לית AMD, היא לא ניצבת גבוה יותר ברשימות העשירים?

מנכ"לית AMD ליסה סו נמצא במקום ה-2,494 של דירוג עשירי העולם של פורבס עם שווי נקי של 1.5 מיליארד דולר ● זאת למרות שהובילה את "אחת התמורות הגדולות ביותר בשוק הטכנולוגיה"

שירות דיגיטלי של רשות המסים

רוצים לקנות דירה? שיבושים במאגר העסקאות המקוון של רשות המסים

עשרות התנגדויות הוגשו לתוכנית להקמת שכונה ו'1 במזרח העיר בית שמש ● בשבועות האחרונים גולשים שניסו להיכנס למאגר "מידע נדל"ן" של רשות המסים נתקלו בקשיים בגלישה, שנבעו מתקלה טכנית ● וגם: מרכז לוגיסטי חדש של יוחננוף ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון של ישראל נותר ללא שינוי בספטמבר

לאחר שתי ירידות רציפות בחודשיים החולפים, הגירעון התקציבי של ישראל נותר ללא שינוי החודש ● הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.7% תוצר, המשקף "מינוס" של 98.6 מיליארד שקל

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

מפעל השבבים הטייוואני של אנבידיה מנפץ את התחזיות, על רקע הביקוש הגואה לשבבי AI

רשת מפעלי השבבים הגדולה בעולם, הראשונה בסקטור השבבים שמפרסמת את תוצאותיה הכספיות ברבעון הנוכחי, מדווחת על זינוק של קרוב ל-40% ברווח הנקי ● הזינוק בביקושים איננו מפתיע, בהתחשב בפרויקטי הענק הצפויים לקום בחסות ממשלת ארה"ב בהשקעה של טריליון דולר, שתלויים במידה רבה בשבבים של TSMC

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הבנקים נפל בכ-3.5%, מדד הביטוח ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% וב-2.2% השבוע ● סיכום תקופת החגים: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, זינקו בשיעורים של כ-6% ושל כ-7% בהתאמה ● פרמיית הסיכון של ישראל ירדה לתקופת טרום המלחמה ● המניות שנצצו בימי "חרבות ברזל" ממשיכות לאבד גובה, עם ירידות של ארית תעשיות, אלביט ואל על