גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

בתעשייה הביטחונית מאותתים: הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק

אלביט דיווחה על אחת העסקאות הגדולות בתולדותיה עם "לקוחה בינלאומית" - בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ● בכך היא מצטרפת לשורת עסקאות שנרקמו לאחרונה, ובתעשיות הביטחוניות המקומיות מעריכים כי בתקופה הקרובה יבשילו לכדי עסקאות מגעים נוספים ● בשורה חיובית גם מגרמניה: מסירה את האמברגו על ישראל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לא מצא עובד מדינה: לוין מינה שופט מחוזי בדימוס לפקח על חקירת הפצ"רית

שר המשפטים עדכן את מ"מ נציב שירות המדינה כי לא הצליח לאתר עובד מדינה מכהן בהתאם לקריטריונים שקבע בג"ץ ● כדי להתגבר על דרישה זו, לוין החליט כי שופט המחוזי בדימוס יוסף בן חמו יועסק בשירות המדינה באופן זמני לצורך הפיקוח על חקירת הפצ"רית

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

"תיקון מתרחש בשווקים": אנליסטים מעריכים שירידות נוספות בדרך

מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק נפלו מתחת לממוצע הנע של 50 יום שלהם - מה שעלול להצביע על כך שירידות נוספות בדרך ● אנליסטים מעריכים שה-S&P 500 יירד בסך הכל 5%-10% משיאו, ושהנאסד"ק ייפול ב-8% ● חלק מהאנליסטים מאמינים כי התיקון כבר כאן: "אם זה לא היה ברור עד כה, שיהיה ברור כעת: תיקון מתרחש בשוק המניות"

בית חולים שיבא תל השומר / צילום: נעמה עזריאלי פרנק

אנבידיה ושיבא חושפות שיתוף פעולה שאפתני לפיענוח הגנום האנושי

בית החולים שיבא וענקית השבבים אנבידיה הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפרויקט מדעי שאפתני שיתקיים בישראל: פיענוח ההשפעה של גנים לא מקודדים על בריאות האדם ● בהסכם, שמוערך בעשרות מיליוני דולרים, לוקח חלק גם בית החולים האמריקאי מאונט סיני ● "הפרויקט הזה יכול להוות בסיס דרמטי לצמיחה הכלכלית שלנו", אומר מנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, בראיון לגלובס

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

מבקר המדינה מצטרף לביקורת האוצר על צה"ל: אין בקרה על עשרות מיליארדים בתגמולי מילואים

דוח חדש של מבקר המדינה מצביע כי לצה"ל ולביטוח הלאומי אין מנגנון בקרה משותף שמוודא שההוצאה הציבורית מנוצלת באופן יעיל ● בנוסף, המבקר אנגלמן מצביע על התנהלות בעייתיות של האקדמיה מול הסטודנטים ● ומה בנוגע לזכויות העבודה?

רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

סבב פיטורים שני בפלייטיקה השנה: עלול להשפיע על מאות עובדים

חברת הגיימינג הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף בשבועות הקרובים, שעשוי להשפיע על מאות עובדים - ככל הנראה בין 10% ל-20% מתוך מעל ל-3,000 ● הקיצוצים בחברה החלו כבר ב-2022, אז הועסקו בחברה מעל ל-4,000 איש ● בפלייטיקה הסתפקו בתגובה קצרה: "בהתאם למדיניות החברה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים מסוג זה"

הדמיה של תוכנית ''קרן הקריה'' / צילום: רשות מקרקעי ישראל

11 שנים לאחר שמשרד הביטחון פינה את השטח: מכרז "קרן הקריה" יוצא לדרך

המכרז, המשתרע על שטח של כעשרה דונמים, מאפשר בנייה של 741 יח"ד ושטחי מסחר, במגדלים בני 50 קומות ויותר ● במשרד הביטחון מציינים כי המכרז פורסם "לציון היערכות לפינוי השטח"

שתי המדינות שסיפקו לישראל 70% מהנפט במהלך המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ישראל נתפסה במלחמת "חרבות ברזל" כמבודדת, אבל בפועל 25 מדינות נרתמו למכור לה נפט במשך שנתיים; הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מאסה בהתנהלות איראן; והאיום החות'י בים האדום ממשיך לתת את אותותיו על התקשורת הבינלאומית ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

הרווח של בנק לאומי זינק ל-2.7 מיליארד שקל ברבעון; יחלק דיבידנד בהיקף שיא

לאחר שחרור מגבלת החלוקה של הדיבידנדים ע"י בנק ישראל, לאומי יחלק לבעלי מניותיו דיבידנד בסכום של 2 מיליארד שקל - הדיבידנד השוטף הגבוה אי-פעם של בנק בישראל

הסלון האווירי בדובאי / צילום: Altaf Qadri

רוסיה מציגה בדובאי: העתק של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית

בסלון האווירי בדובאי, שמתקיים בימים אלו, רוסיה מציגה לראווה גרסת יצוא של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית, אליו קיבלה רישיון בעבר ● שיתוף הפעולה בין תע"א לרוסיה נקטע כבר לפני עשור, אך זה לא מפריע לרוסים לייצר העתק במפעל אזרחי תחת שם שונה

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר קופץ מול השקל. למה זה קורה?

מתחילת השנה התחזק השקל ב–10.4%, וביותר מ–2% בחודש האחרון ● אך הורדת הריבית הצפוייה, הירידות בוול סטריט והתאוששות הדולר בעולם, מאיימות על המשך המגמה ● דיסקונט: בתרחיש ביטחוני-גיאופוליטי אופטימי, השקל עשוי אף לרדת מתחת ל-3 שקלים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר בכנסת: בית דין רבני יוכל לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים

החוק, שאושר במסגרת הסכמות עם המפלגות החרדיות, עוקף את פסיקת בג"ץ שאסרה על בתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים אלא אם שני ההורים הסכימו לכך

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ראש צוות השרים לסמכויות ועדת החקירה לאירועי ה-7 באוקטובר: יריב לוין

בצוות יהיו חברים גם השרים בן גביר, סמוטריץ', סטרוק, אלקין, דיכטר, גמליאל, אליהו ושיקלי ● הצוות אמור לקבוע את סמכויות ועדת החקירה שמתכננת הממשלה להקים במקום ועדה ממלכתית, ולהחליט אילו נושאים ייכללו במנדט שלה

אופיר חמו / צילום: עופר חג'יוב

"להוריד חשיפה למניות": הבנקאי שמציע לממש רווחים אחרי שנתיים פנומנליות

אופיר חמו ממזרחי טפחות חושש ש"התמחור בשווקים כבר מזמן לא משקף שווי כלכלי של החברות", אלא בעיקר את העתיד: "המכפילים משקפים גידול של 25% ברווחים" ● את עיקר המשקל בתיק ההשקעות הוא מציע להקצות כעת לאג"ח, כפי שהציע טרם הראלי הנוכחי בת"א

משה לארי / צילום: מזרחי טפחות

מזרחי טפחות: רווח של 1.5 מיליארד שקל – מחציתו יחולק כדיבידנד

מדובר בעלייה של 4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הבנק מציג תשואה גבוהה על ההון של 17.6% ● בניגוד לבנקי לאומי והבינלאומי, שהגיעו לשיעור חלוקה של 75% מהרווח הנקי - מזרחי טפחות, בדומה לדיסקונט, בוחר לחלק מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד

קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה / צילום: Reuters, Zhanna Manukyan

בגלל "אואזיס": בריטניה תאסור בחוק ספסרות מקוונת בכרטיסים

פלטפורמות כמו Viagogo לא יוכלו למכור יותר כרטיסים במחיר העולה על מחיר הקנייה שלהם ● מניית החברה צנחה במסחר בארה"ב ● החוק תקף לאירועים חיים, כולל משחקי ספורט

ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

"הצוואר חייב להיכרת": המתיחות בין המעצמות הגדולות במזרח עולה מדרגה

המתיחות בין יפן לסין מתגברת לאחר דברי ראש ממשלת יפן על אפשרות תגובה צבאית במקרה של תקיפה סינית על טייוואן ● לצד חילופי אזהרות מסע והזנקת מטוסי קרב, המשבר כבר פוגע בתיירות, בתעופה ובשווקים - ומעמיד את יציבות הכלכלה האזורית בסימן שאלה

ועידת ישראל לעסקים ה-32

בכירי המשק על במה אחת: ועידת ישראל לעסקים ה-32 יוצאת לדרך

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה יתקיימו מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

ישראל תישאר בחוץ? ההימור החדש של האמירויות להקמת מסדרון חוצה יבשות

ענקית נמלים אמירותית החלה להפעיל את נמל טרטוס שבסוריה בחוזה ארוך טווח ובהשקעה של מאות מיליוני דולרים - מהלך שמעמיד חלופה אזורית לנתיבי הסחר הפוטנציאליים דרך ישראל ● לפני שנתיים הציגה ארה"ב תוכנית ענק למסדרון בין יבשתי, אך זו לא התקדמה

דוגמאות למודעות ובהן התחזות לאנשי מפתח למטרת הונאה / צילום: צילום מסך

"המניות יעלו ב-300%": גל ההונאות הפיננסיות מתפשט במודעות גוגל

פרסומות המתחזות לאישים בכירים במטרה לבצע הונאה שטפו תחילה את הרשתות החברתיות, וכעת מופיעות ביעד חדש ● גוגל: "השקענו רבות במערכות לשיפור האיתור והאכיפה"