גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

גיא נתן / צילום: תומר שלום

בגיל 27 הוא מנהל קרן גידור ויש לו 100 אלף עוקבים: "אנחנו נוביל את התעשייה. הבמה כבר לא שמורה רק למוסדיים"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול, מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו", וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

3,400 חנויות ו־18.5 מיליארד דולר בשנה: כך הפכה רשת הביוטי היוקרתית לגדולה בעולם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה''ב / צילום: ap, Mark Schiefelbein

רוביו: "מקווים שהשיחות בין לבנון לישראל יביאו להתקדמות וימנעו עימות"

היום התקיים בנאקורה שבגבול בין ישראל ללבנון הסבב השני של שיחות בין המדינות תחת חסות ארה"ב ● בניגוד לדוח הקודם באוגוסט, הדוח הנוכחי של IPC קובע כי לא זוהה רעב באף אזור ברצועה ● מבצע "מאחורי הגב": המעורבות האיראנית – והמידע שסיפק הפעיל בחקירה אחרי שהובא לישראל לפני שנה ● צילם את נמל חיפה ובתי הזיקוק: שב"כ עצר אזרח בחשד לריגול עבור איראן ● עדכונים שוטפים

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דימונה. המספרים לא פוגשים את הביקוש / צילום: Shutterstock

למה נתניהו הבטיח השבוע הגירה שלילית של 20 אלף תושבים לדימונה?

בפעם השנייה בתוך שבע שנים הבטיח בנימין נתניהו לדימונה הבטחות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור ● אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, ברור שהמבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?