גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה בת"א; מניות הגז מזנקות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח