גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

מיצב אמנות המציג את הנשיא דונלד טראמפ וג'פרי אפשטיין מחזיקים ידיים, המוצב סמוך לקפיטול / צילום: ap, Jose Luis Magana

הנשיא טראמפ חתם על שחרור מסמכי ג'פרי אפשטיין

אחרי שהקונגרס העביר חוק שיחייב לפרסם את כל החומרים של העבריין המורשע - הנשיא חתם עליו כפי שהבטיח ● טראמפ הצהיר על כך ברשת Truth ותקף את המפלגה הדמוקרטית: "השתמשו בסוגיה כדי להסיח את הדעת מההצלחות שלנו, האמת תתגלה בקרוב" ● הוא טען כי כבר הורה להעביר כ-50 אלף עמודים מהמסמכים לקונגרס - ועקץ את ביידן: "לא העביר אפילו קובץ או עמוד אחד"

BitMine, שבין משקיעיה גם פיטר ת'יל, צנחה 35% בחודש האחרון / צילום: Reuters, IMAGO/Hanno Bode

סוגרים פוזיציות "מתחת למים": העסקאות הממונפות בקריפטו הפכו לבור הפסדים

הנפילות לאחרונה בשוק מטבעות הקריפטו בהובלת הביטקוין, חשפו את ריבוי ההימורים המסוכנים המוצעים כיום למשקיעים הפרטיים על ידי וול סטריט וחברות התחום ● "השבועיים האחרונים היו קשים מאוד עבור רבים", כשסך הסגירות של פוזיציות בבורסות קריפטו זינקו לשיא חדש

נחלות במושב / צילום: Shutterstock

זוג חתם על הסכם ממון. האם הם יכולים לקבל שתי הקצאות קרקע בפטור ממכרז?

ביהמ"ש דחה עתירה של אישה שביקשה לקבל נחלה במושב בפטור ממכרז, אף שבן זוגה כבר קיבל מגרש בפטור במושב אחר ● העותרת טענה כי קיים הסכם ממון המפריד רכושית ביניהם, אך ביהמ"ש קבע כי מדובר ב"הטבה שהתא המשפחתי כולו נהנה ממנה"

ציקי קורלנד-פוקס / צילום: שלומי גבאי , באדיבות וואלה חדשות

מנהל החברה הציג מצגים כוזבים וזייף מסמכים – ויפצה את המשקיעה במיליוני שקלים

הקרן הצ'כית KKCG תבעה דרך הזרוע הבינלאומית שלה בישראל ספרינגטייד את חברת הסייבר ביו נקסוס שייסד וניהל ציקי קורלנד-פוקס, לאחר שלטענתה הגישה לה דוחות כספיים מזויפים והציגה מצגי שווא • בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי חריג של מלוא סכום התביעה, 17.3 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ירידה בתוצאות צים ברבעון השלישי; איך מתמודדים בחברה עם טענות בעלי המניות?

חברת התובלה הימית דיווחה על הכנסות בגובה 1.78 מיליארד דולר ועל רווח נקי של 123 מיליון דולר ● בימים האחרונים, נרשמו מאבקים בין החברה וחלק מבעלי המניות, באשר להרכב הדירקטוריון שלה ● יו"ר החברה יאיר סרוסי: "כל חברות הספנות נסחרות בדיסקאונט, אך עדיין, אנו ערים לנושאים של ערך החברה ורווחיות שלה"

יירוט של מערכת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל

בהיקף של מיליארדים: משרד הביטחון חתם על חוזה חדש עם רפאל

משרד הביטחון חתם היום (ה') על חוזה ענק עם חברת רפאל להרחבת הייצור של כיפת ברזל ● החוזה נחתם כחלק מחבילת הסיוע האמריקאית למלחמה, שכללה חבילה של 5.2 מיליארד דולר לחיזוק מערכות ההגנה האווירית של ישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד

צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל, לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פירסם היום את מסקנותיו להערות הציבור ● החלופה המומלצת היא למס רווח דיפרנציאלי על רווחים של הבנקים העולים על 50%, בהשוואה לממוצע הרווחיות שלהם בשנים בהן סביבת הריבית הייתה נמוכה

לירון עזריאלנט ודניאל רודיטי / צילום: Nir Slakman

בהיקף של 70 מיליון דולר: מירון קפיטל משיקה קרן השקעות שלישית

לאחר ששתי הקרנות הראשונות של מירון קפיטל גייסו יחד 100 מיליון דולר, קרן ההון סיכון משיקה היום (ה') את הקרן השלישית שלה, בהיקף של 70 מיליון דולר ● במקביל, גיל שי, יזם בעברו ואנג'ל פעיל בזרת הטק, מצטרף לקרן כשותף מנהל

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"אתם גיבורים": שורדי השבי פגשו את טראמפ בבית הלבן

דוברת ראש הממשלה לתקשורת הזרה אמרה כי בישראל ישנה ציפייה שהאמריקאים ישמרו על היתרון האיכותי של צה"ל, למרות העסקה הצפויה עם הסעודים ● בדרך לסבב נוסף בלבנון? העלייה בהיקף התקיפות, והחשש בישראל ● חודשו החיפושים אחר החללים החטופים: משלחת חמאס חצתה את הקו הצהוב ● משרד החוץ הצרפתי גינה את התקיפות הישראליות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

לפני המלחמה עם איראן: פגישות סודיות של מדעני גרעין ברוסיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה ניסתה לסייע לאיראן בפיתוח נשק גרעיני, גרמניה נמנעה לראשונה בהצבעה על המשך מימון אונר"א, ובצרפת חוקרים את ה-AI של מאסק בחשד להכחשת שואה  ● כותרות העיתונים בעולם 

מפעל סוגת - סוכר -  קרית גת / צילום: תמר מצפי

מלח הארץ וקפה נח'לה בדרך לבורסה: סוגת רוצה לגייס לפי שווי של 900 מיליון שקל

יצרנית ויבואנית המזון הגישה תשקיף ראשון לקראת הנפקה אשר צפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● החברה, המחזיקה בשורה ארוכה של מותגים פופולאריים, תתחיל להציג את פעילותה לגופי ההשקעות בשבוע הבא

חזית המדע / צילום: Shutterstock

מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת גאנה גילו שבניגוד לתפיסה המקובלת כיום במדע, מוטציות גנטיות אינן אקראיות וייתכן שהן מושפעות מתהליך של למידה ● יכולות להיות לזה השלכות על האופן שבו נתגונן מפני מחלות בעתיד

בנקים בישראל

הבנקים רשמו רווח נקי של כ-9 מיליארד שקל ברבעון: 60% ממנו חולק כדיבידנד

חמשת הבנקים הגדולים פרסמו השבוע את התוצאות שלהם לרבעון השלישי, כאשר הרווח שהציגו צמח ב-17% והסתכם ב-8.7 מיליארד שקל ● בגזרת הדיבידנדים, הבנקים חילקו 5.2 מיליארד שקל - במה שמסמן עלייה חדה של 75% ● וכמה עמלות הם גבו?

זום גלובלי / צילום: Reuters

מה קורה לצוות כשחללית מתנתקת מהמסלול ועוד חדשות מהעולם

בהודו הוטל עונש מוות על ראשת הממשלה לשעבר, ובגרמניה מכירה פומבית עוררה סערה ● השבוע, באיחור של 9 ימים, שב צוות אסטרונאוטים מהחלל ● ואיזה סכסוך ארוך הגיע לסופו? ● זום גלובלי, מדור חדש

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

מסמך האוצר חשף בטעות: הכנסות המדינה יקפצו השנה ב־33 מיליארד שקל

התחזית נחשפה בדוח החודשי של החשב הכללי - ומציגה עודף של 12 מיליארד שקלים בהכנסות, לצד ירידה אנומלית בצמיחה ● ההכנסות ב־2026 צפויות לגדול משמעותית

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לוין מינה רשמית את בן-חמו למפקח על חקירת הפצ"רית; בג"ץ הוציא צו שמעכב את המינוי

לפני יומיים הודיע שר המשפטים כי בכוונתו למנות את שופט המחוזי בדימוס לתפקיד, וזאת למרות שאינו עובד מדינה בכיר כפי שדרש בג"ץ ● ואולם, הנשיא עמית הוציא צו שמקפיא את המינוי בינתיים "מטעמי שימור המצב הקיים" ● לשכת עוה"ד הודיעה כי תעתור נגד המינוי לבג"ץ

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים / איור: גיל ג'יבלי

התיקון שנכנס לתוקף לפני שלושה חודשים וחושף את המעסיקים לעיצומים של מיליוני שקלים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנועד לשפר את ביטחון המידע בארגונים, נכנס לתוקף באוגוסט האחרון, והטיל חובות נרחבים כמעט על כל ארגון במשק ● בינתיים לא ננקטו עיצומים כספיים נגד אלה שלא הטמיעו אותו, אך ברשות להגנת הפרטיות מעריכים: זה יקרה ממש בקרוב ● איך להיערך?

רפי סער, ראש עיריית כפ''ס / צילום: יח''צ

כפר סבא במאבק מול הותמ"ל על עתודת הקרקע האחרונה: "פיגוע תכנוני"

עיריית כפר סבא מתנגדת לתוכנית של הותמ"ל בצפון העיר, שתכלול יותר מ-14 אלף יחידות דיור על פני 1,367 דונם ● "אתם מביאים מצגת מנותקת לחלוטין מהעיר", טען ראש העיר רפי סער, "בלי פתרון תחבורתי, בלי מט"ש ובלי שטחי ציבור. כמו גבינה צהובה מלאה חורים"

שלומית ברנד / צילום: ענבל מרמרי

סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי: "יש מלאי של דירות מתוכננות, השאלה איך נבנה אותן"

שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, גאה במלאי התכנוני הגדול ובמאמצים לקצר את הליכי התכנון והרישוי בישראל, ומקווה שהשנה תירשם פריצת דרך בתחום ● בראיון לגלובס היא מספרת גם על המאמצים לשיקום היישובים שנפגעו במלחמה והנגשת הבתים לפצועים הרבים

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך

מי קונה בבלאק פריידי שיניים שחורות? התשובה בפרסומת האהובה ביותר, של ביטוח 9

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק מזרחי טפחות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, משרד התחבורה השקיע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין צדק תחבורתי