גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים, אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית, זו ששירטטה את גבולות ה- AI והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם ב-2026

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באובדן שליטה: הרוגים ופצועים בהפגנות, תחנת משטרה הוצתה

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד איתיחאד הופכת את אבו דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ולוייטנאם

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

הרוג ופצועים בשרפת מפקדה איראנית בהפגנות

המבנה באיראן עלה בלהבות, 13 לוחמי בסיג' ושוטרים נפצעו בידי המפגינים ● טראמפ ונתניהו סיכמו: מעבר רפיח ייפתח עם שובו של רה"מ מארה"ב ● הרמטכ"ל אייל זמיר בפיקוד הדרום: "הנחישות שלנו לפרז את חמאס מנשקו היא מלאה" ● נתניהו באירוע בבית כנסת במיאמי פונה להוריו של רן גואילי: "אנחנו עובדים על החזרתו ממש עכשיו" ● במערכת הביטחון מוכנים גם לאפשרות שהמשטר יפעל נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות בהחלטה להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי

לאחר עתירת איגוד לשכות המסחר נגד העלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, המדינה משיבה לבג"ץ וטוענת כי אין לו סמכות להתערב בחקיקה מסוג זה ● בין היתר נכתב כי שר האוצר סמוטריץ' "בחן מגוון של שיקולים מקצועיים" בטרם קיבל את ההחלטה

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

שוק הסטרימינג / צילום: Shutterstock

HBO Max יעלה לישראל ב-13 בינואר. כמה זה יעלה?

חברת וורנר ברדרס דיסקברי הודיעה היום על תאריך ההשקה בישראל של HBO Max, שירות הסטרימינג הגלובלי שלה, וחשפה גם את המחירים לקהל המקומי ● מספר שעות לאחר הודעת HBO, הספקיות yes והוט הודיעו על שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה, אך לא ציינו בהודעתן את המחירים המוצעים

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

זום גלובלי / צילום: Reuters

בנגלדש הכריזה על יום אבל לאומי, והאיומים של סין מחריפים

נשיא סין מחריף טונים מול טייוואן ● אבל לאומי בבנגלדש על מות של ראש הממשלה הראשונה ● בארה"ב חוקרים פרסום על הונאת ענק של מעונות יום סומליים ● ובשווייץ השנה החדשה נפתחה בטרגדיה ● זום גלובלי, מדור חדש 

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?