גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

קרן מור (''כוכבה שביט'') בקמפיין של קופ''ח לאומית / צילום: פיגמנט

כוכבה עוברת לסגול: קופ"ח לאומית משנה את המיתוג, וזו הסיבה

לאחר שנת שיא עם תוספת של יותר מ-10,000 לקוחות, ובהמשך למיקוד בבריאות האישה, קופת החולים לאומית מחליפה מיתוג ● המהלך כולל התאמה לחברה החרדית והערבית וילווה בקמפיין חדש

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בגיל 69 הוא עושה אקזיט של 1.3 מיליארד שקל: הדרך של אילן ישועה מוואלה לענקית הסייבר

מכירת סראפיק תמורת כ־420 מיליון דולר לענקית האמריקאית קראודסטרייק מציבה את מנכ"ל וואלה לשעבר בלב עולם הסייבר הישראלי ● החברה הוקמה בעיצומה של בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000) והציעה "רובד אבטחה" לדפדפנים ● האקזיט של סראפיק - והאיש שמאחוריה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

כרטיס אשראי מיוחד לקריית שמונה: האוצר הודיע על מענקים חודשיים לתושבי העיר

על פי הודעת משרד האוצר, תושבי קריית שמונה יקבלו מענק חודשי בסך 1,000 שקל עד 2,500 שקל, שניתן יהיה לממש רק בעסקים בעיר ● התקציב לתוכנית צפוי להגיע מתוך התוכנית לשיקום הצפון, שתוקצבה במקור ב-15 מיליארד שקל ונוצלו מתוכה עד כה כ-9 מיליארד שקל

אוהד יאסין / צילום: Netanel tobias

מיקרוסופט ממנה סגן נשיא ישראלי לתפקיד רגיש

אוהד יאסין, המשמש כיום כסגן נשיא וחבר הנהלת מרכז הפיתוח במיקרוסופט ישראל, ינהל מאות עובדים בישראל וברחבי העולם, ויוביל פעילות אסטרטגית מול ממשלות וארגונים ריבוניים ● את התפקיד קיבל הבכיר הישראלי בין השאר על רקע התפקיד המרכזי שממלא מרכז הפיתוח בישראל בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית, ענן וסייבר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן, והאם נראה הורדת ריבית נוספת כבר בפברואר?

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים למדד בחודש דצמבר עומד על 0.1%-, מה שישקף עלייה קלה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%, אך יש גם מי שצופה עלייה יותר חדה ● בבנק ישראל מעריכים כי כבר ברבעון הראשון האינפלציה תרד למרכז טווח היעד (2%) ● הכלכלנים לא פוסלים הורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה פברואר

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

טיפלתי תפטר עשרות עובדים בישראל ובחו"ל, חודשיים לאחר הסבב הקודם

חברת הפינטק החלה במהלך פיטורים נוסף, זאת חודשיים לאחר גל הקיצוצים הקודם במסגרתו כ־40 מעובדי החברה בישראל פוטרו

סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כך קריסת בנק החלה את תהליך ההתרסקות של המשטר באיראן

הלוואות מרובות למקורבי המשטר הפילו את בנק איינדה, והאיצו משבר פיננסי ארוך טווח ● הכישלון, מעריכים מומחים, הפך גם לסמל וגם לגורם שהאיץ את ההתפוררות הכלכלית של הרפובליקה האסלאמית - שבסופו של דבר הביאה למחאות ענק ברחבי איראן

אצטדיון רמת גן. בעיגול: כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן / צילום: תמר מצפי, שוקה כהן

"לא שמיש ופחות בטיחותי": איזה עתיד צפוי לאצטדיון הלאומי לשעבר?

אצטדיון רמת גן נבנה ב-1950, אך בניגוד לאחרים שנהרסו או שופצו, מתקשה למצוא את מקומו ומשמש בעיקר למשחקים של קבוצות קטנות מהליגה הלאומית. האם יש דרך להציל אותו? ● וגם: וויטקוף מקבל תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, מושיק רוט פותח את המסעדה לאירועי צהריים, ותקציב rebar עובר לפרסום אברהם ● אירועים ומינויים

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

מרדים את איראן – או התחרט? העדכונים על תקיפה אפשרית

הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● הבריטים עדכנו את אזהרת המסע לישראל ● דיווחים: הפנטגון הורה להעביר את נושאת המטוסים אברהם לינקולן מאזור ים סין הדרומי למזרח התיכון ● הרמטכ"ל הנחה על חיזוק המוכנות בהגנה ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ למשרד האוצר: גבשו פתרון זמני לחוסכי סלייס שכספם אבד

בג"ץ הורה לשר האוצר ולממונה על שוק ההון לעדכן בתוך 45 יום אם יינתן סיוע זמני לעמיתי סלייס שכספם אבד, עד לאישור סופי של הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה ● נציג המדינה הציג עמדה שמתנגדת לערבות וטען: מדובר במכשיר השקעה עם סיכון גבוה ● סמוטריץ': בשלב זה יש להמתין להתקדמות בהשבת הכספים

הפגנות בטהרן נגד המשטר / צילום: ap

מתי ארה"ב תתקוף באיראן? זה מה שחושבים באתר ההימורים הגדול

על רקע המהומות באיראן, באתר פולימרקט, המבטא חוכמת המונים ולעתים מידע פנים, נרשמים הימורים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לגבי מועד לתקיפה אמריקאית וישראלית, להדחת חמינאי ולקריסת המשטר ● אז מה צופים המהמרים?

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

בשורה להורים ולדולות: משרד הבריאות מקפיא את הכוונה להוציא טיפולים מהשב"ן

לאחר הביקורת הציבורית, משרד הבריאות חתם על מסמך מעודכן לקופות החולים וחזר בו מההחלטה להוציא מביטוח השב"ן את האפשרות לקבל החזרים על טיפולים משלימים בתחומי התפתחות הילד, הריון ולידה ● במשרד יערכו בדיקה מקיפה ולאחריה יוחלט אם לגנוז את השינוי לחלוטין

חומרים: Shutterstock, AP/Jacquelyn Martin (עיבוד תמונה)

מי שמתעמר בפאוול - יש לו עסק איתם: סוחרי מניות המם מתייצבים להגנת יו"ר הפד

משקיעים פרטיים הפעילים במדיה החברתית לא מתכוונים לעבור לסדר היום על האשמות מצד הבית הלבן בדבר מעשים פליליים של הנגיד פאוול, שמטרתן כנראה להפעיל לחץ כדי להביא להפחתות ריבית נוספות ● כמי שבתקופתו דהר שוק המניות לשיאים, הוא זכה באהדתם לנצח

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

בהיקף כולל של כ-95 מיליון שקל: אבו פמילי מגורים השלימה שתי עסקאות

חברת ההשכרה לטווח ארוך הודיעה על השלמת שתי עסקאות ברחובות ובקריית אתא ●  תוכנית ההתחדשות העירונית בגבעתיים מגיעה לישורת מכרעת ● בחיפה ידונו בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות להרחבת שכונת סביוני דניה ● וחברת כמאי הישראלית, שעוזרת לחברות בנייה באמצעות סוכן AI, גייסה מיליון דולר ● חדשות השבוע בנדל"ן

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

בין הסכסוך עם הפד לרוחות מלחמה מול איראן: תיק ההשקעות בעידן טראמפ 2.0

בימים האחרונים קידם נשיא ארה"ב בתזזיתיות מהלכים חריגים מול הפד ובשוקי האשראי, הדיור והנפט ● לכל אלו השפעה על אופק ההשקעה בדולר, בחברות פיננסים ואנרגיה, ביחס לאינפלציה ולאג"ח ממשלת ארה"ב ● איך כל זה צפוי להתבטא בניהול התיק ב–2026