גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

כתבת הוול סטריט ג'ורנל ג'ואנה סטרן ובידה דג קרב שהזמין קלודיוס. החליט בעצמו מה להכניס למלאי / אילוסטרציה: Ryan Trefes, WSJ

זה מה שקרה כשסוכן AI מונה לנהל את מכונת החטיפים במשרד

בחדר החדשות של הוול סטריט ג'ורנל החליטו לעשות ניסוי - ולתת למודל של קלוד לנהל את מכונת החטיפים שבמשרד ● בתוך ימים ספורים הוא חידש את המלאי בדג חי, אקדחי הלם, תחתונים וגם פלייסטיישן 5 ● הוא גם שוכנע שהוא קומוניסט ואז חילק את כל הסחורה בחינם ● על הדרך הוא סיפק שיעור על עתידם של סוכני בינה מלאכותית

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

נשיא ארה''ב טראמפ. ''הוא אוהב לטעון ששבע מלחמות הסתיימו בזכותו'' / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ באיום לאיראן: הבהרתי שאם יתחילו להרוג אנשים - נכה בהם חזק מאוד

אירוע ההצתה בשומרון: פלסטיני חולץ במצב אנוש, שלושה עצורים ● צבא לבנון: השלמנו את משימת פירוז דרום המדינה מנשק ● רה"מ נתניהו: "המאמצים ראויים להערכה - אבל חיזבאללה עדיין חמוש ומתעצם" ● בכירים בישראל: תקיפה בלבנון? כבר לא "אם" אלא "מתי" ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לניסיון השיגורים הכושל ● שר החוץ האיראני: "אנחנו לא רוצים מלחמה אבל מוכנים אליה" ● עדכונים שוטפים

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים

מילואמיניקים במערך הלוחם התבשרו בימים האחרונים על זכאותם לנקודות זיכוי במס הכנסה ● מדובר ביישום של החוק שאושר בכנסת בנובמבר האחרון, המעניק לראשונה הטבת מס משמעותית למילואימניקים לוחמים לפי מספר ימי השירות, והיא יכולה להגיע עד כ-11,600 שקל בשנה

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

המחאה האיראנית עולה שלב: אזרח דרס אנשי ביטחון, המונים יצאו לרחובות

מוביל המחאה קרא לתושבי איראן לצאת ולהפגין: "עיני העולם נשואות אליכם. אני מזהיר את הרפובליקה האיסלאמית - העולם וטראמפ עוקבים אחריכם מקרוב" ● ב-50 ערים מתקיימות הפגנות ענק - גם בטהראן ● חשבון ב-X פרסם נשים איראניות מדליקות סיגריה עם תמונות שרופות של ח'אמנאי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר

וילאר מתרחבת: רוכשת 4 מתחמי תעשייה בכרמיאל וביקנעם ב־520 מיליון שקל

הקרקעות שייכות לסמי סגול, לשעבר בעל השליטה של כתר פלסטיק שנמכרה בשנת 2016 לידי קרן ההשקעות הבינלאומית BC Partners ● את הרכישה תממן וילאר באמצעות יתרות המזומנים ברשותה ובאמצעות הנפקת אגרות חוב ו/או מימון בנקאי

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

השווי קפץ ל-9 מיליארד דולר: חברת הסייבר סייארה השלימה סבב גיוס

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● הגיוס הקודם בחברה הושלם רק לפני חצי שנה, וסך ההשקעות בה עומד על יותר מ־1.7 מיליארד דולר

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

שר המשפטים יריב לוין. הוביל את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

השבוע אושר בכנסת צמצום הלכת האפרופים - אך אל תטעו לחשוב שמדובר במותה ● להערכתנו, ההלכה תמשיך להשפיע על קבוצה צנועה של "רק" כ-99% מכלל החוזים

מכרז החשמל המוזל. בזק הרוויחה בגדול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מכרז החשמל לספקים: בזק-ג'ן לקחו בענק, מקורות גנבו את ההצגה

בבזק-ג'ן יכולים להיות מרוצים מתוצאות מכרז החשמל המוזל של רשות החשמל: מבין 550 מגהוואט שהוצעו, חברת התקשורת השיגה 140 ● מי שהפתיעה הייתה חברת מקורות, שכלל לא סוחרת בחשמל ● אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "צעד נוסף לחיזוק התחרות"