גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

טארטלט לימון שומשום / צילום: הילה אבידן

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"'ק עלה ב-1.4%

נתוני האינפלציה בארה"ב לחודש נובמבר הפתיעו לטובה ועמדו על 2.7%, מה שהוביל לעליות בוול סטריט ● נעילה חיובית באירופה, הדאקס קפץ בכ-1.1% ● מחר צפוי להיות יום תנודתי במיוחד ● חברת הספנות הישראלית צים עומדת למכירה, אך MSC מכחישה שהיא הרוכשת ● הבנק המרכזי של האיחוד האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ל-3.75%

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תבשילים בלחם בית / צילום: דוד ששון

העסק שהתחיל על תלת־אופן לפני 40 שנה הוא היום ממלכה קולינרית נדירה

סמבוסק חומוס ממולא בסביח, בוריקה בתוך לחם, קבב עיראקי בלאפה וסופגניות שהן אגדה ● שבע תחנות אוכל באור יהודה, שגרמו לנו להכתיר אותה כמלכה קולינרית בלתי מעורערת

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

חשד: מנהלים בחברת יזמות הגישו תביעה כוזבת לקרן הפיצויים בסך 40 מיליון שקל

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים ● השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה ● לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

בגיל 86, עם רזומה עשיר בביטוח ובריאות, אביגדור קפלן מודאג: "יש יותר מדי טבחים בעוגת הסיעוד"

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

ניר וברית בן עמרם, בעלי בלונדי גריל צ'יז / צילום: משה ניסים

"רעדתי מפחד": בית הקפה שממציא את עצמו מחדש אחרי שנים סוערות

ברית וניר בן עמרם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בקורונה, ותכננו לפתוח בית קפה בצפון ב-8 באוקטובר 2023 ● מאוחר יותר, כשפתחו בירושלים, החלה המלחמה עם איראן: "חיילים צוחקים איתי שפעם הבאה אשלח להם צו 8 מראש" ● ולמרות הכול, הם מצליחים להגשים את החלום שלהם: "אפשר לקנות אלף מאפים טעימים, אבל אנחנו רוצים לעורר באנשים זיכרונות"

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ההורה לא מימש את זכויותיו ונפטר. האם יורש רשאי להגיש תביעה בשמו?

בת הגישה בשם אמה המנוחה תביעה נגד אחיה, בדרישה לבטל עסקת מתנה של מקרקעין שביצע אביהם המנוח ● הבת טענה כי מחצית מהזכויות במקרקעין שייכות לאם מכוח נישואי הוריהם, ולכן האב לא היה רשאי להעניק במתנה זכויות שאינן בבעלותו ● מה קבע ביהמ"ש?