גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשמדברים על קורקינטים מתמקדים בתאונות ולא בתמונה הרחבה. זה לא פייר"

מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג מסרב לקבל את הביקורת - גם בעיתון זה - על הקורקינטים השיתופיים ● מבקש "לבחון בכל תאונה את התנאים שהובילו אליה, בהם הגורם האנושי" ● ומסביר למה ביפן, לעומת ישראל, אפשר להשאיר קסדה בחופשיות על הכלי, ואיך זה שלמרות כל האתגרים הוא אופטימי

אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס
אריק וונג, מייסד-שותף ומנכ”ל חברת הקורקינטים השיתופיים Wind / צילום: איל יצהר, גלובס

בטווח של שנה וחצי כ-10,000 קורקינטים שיתופיים פוזרו בתל-אביב לבדה ועוררו אמוציות בקרב תושבים רבים - מי בעד הפתרון הנגיש לתחבורה בעיר הפקוקה ומי נגד, לאור הכאוס העירוני בחסות הרוכבים ששמים פס על החוק ודוהרים על המדרכות, והכלים שחוסמים מעברים וכניסות. אמנם רק אחד מתוך 4 כלים אלה הוא שיתופי והשאר נמצאים בבעלות פרטית, אבל שלוש החברות שפועלות במרכז, בירד, ווינד וליים הושמו על המוקד גם בשורה של תקנות שפרסמה לאחרונה עיריית תל-אביב.

האש שמופנית אל החברות השיתופיות, לפחות בזירה הפומבית, גברה אחרי שבשבוע שעבר נהרג נער בן 14 עת שרכב על קורקינט חשמלי ונפגע על-ידי משאית. התאונה הקטלנית שהתרחשה בתל-אביב מצטרפת לסטטיסטיקות שמתפרסמות בחודשים האחרונים מדי יום ב"גלובס" בשיתוף עם בית החולים איכילוב אודות מספר הנפגעים מרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים. הטרגדיה עוררה שוב את השיח על קיומם של הכלים במרחב הציבורי, היות שאל מול המתנגדים לכלים, בעיקר בפורמט השיתופי, יש גם קהל אוהדים שרואה בהם פתרון תחבורתי יעיל שאף מאפשר לוותר על המכונית. קהל אוהדים זה מטבעו קולני פחות מאלה הדורשים "לסלק את הקורקינטים ומיד".

לא רק התייעלות, גם שיפור האושר

כמו הרבה דברים אחרים בישראל, האימוץ המהיר של הטכנולוגיה עורר עניין בחברות בינלאומיות המציעות את השירות. "מבין שאר הערים שאנחנו פועלים בהן, תל-אביב מובילה במהירות ובהיקף של אימוץ הרעיון", אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", מייסד ומנכ"ל ווינד אריק וונג. "כולם רוצים להגיע ליעד שלהם מהר יותר ומגלים שהם מבזבזים זמן רב בכביש. הפתרון של הקורקינטים נגע בדיוק בנקודה הזו. זה קשור גם לאופי של האנשים ולמזג האוויר החם שמוציא את האפשרות לדווש ולהגיע ליעד. אנחנו מדברים לא רק על הגעה מהירה אלא גם על שיפור האושר". אושר לחוד ושבילי אופניים לחוד. הטכנולוגיה, אומר וונג, משקפת את הפער בינה ובין התשתיות העירוניות שהיו הרבה פחות מוכנות לעומת הנכונות של הצרכנים.

"תשתיות הכבישים בעיר מתוכננות עבור מכוניות. שינוי התשתיות הוא תהליך ממושך. העיריות בישראל מודעות לבעיה, אבל מובן לנו שאלו תהליכים שזזים לאט. תל-אביב, זזה יחסית מהר, למשל בסימון מקומות חניה לקורקינטים".

זה לקח 18 חודשים. זה מהר?

"בסימון במרחב הציבורי מעורבת בירוקרטיה מכבידה, אז 18 חודשים זה מהר. שיתופי-הפעולה עם רשויות מושתתים על הדדיות. בבורדו צרפת המשטרה ביקשה מאתנו כלים עבור שוטרים סמויים. בתל-אביב העירייה מבקשת שנדאג לכלים באיזורי ביקוש למשל בתקופת האירווזיון או ליד מגרש הכדורגל (בלומפילד)".

ווינד פועלת ב-15 ערים והיא בתנופת התרחבות. הכניסה הבאה שלה תתרחש במילאנו. בתקופה הקצרה שבה פועלת החברה היא הספיקה, בדומה למתחרים, לשדרג את הקורקינטים לעומת הכלים הפשוטים עמם היא התחילה. "הכלי האחרון שלנו הוא פיתוח עצמאי שמוגן בפטנט. הוא יותר יציב ובטיחותי, ועמיד במים. הוא יקר יותר לייצור אבל מחזיק כ-24 חודשים. הסוללה לבדה עולה 40% מהקורקינט ומוחלפת במקום, כך שלא משנעים את הכלים לטעינה. סוללה מוחלפת אחת ל-3-4 ימים והיא מחזיקה ל-60-80 ק"מ לעומת 20 ק"מ בדגם הקודם. יש לנו כלי שעבר נסיעה מליסבון עד מוסקבה, 4800 ק"מ, והוא בסדר גמור. כל עוד השלדה בסדר הקורקינט יכול לשרוד גם יותר משנתיים".

אלא אם הוא יעבור ונדליזם בינתיים.

"ונדליזם זה חלק המשחק ואין לנו שליטה עליו כשזה קשור לאופי של העיר. בקוריאה או ביפן זה בקושי יקרה. ביפן אנחנו משאירים קסדות תלויות על הקורקינטים - אף לא אחת נעלמה. מאמצע יוני, לפי התקנות, נציב קסדות גם בתל-אביב. אנחנו מפתחים קסדה שתהיה צמודה לכלים ושלא ניתן לגנוב. אנחנו עובדים על זה 24/7 ונצא עם פיתוח שלנו. ביפן הקסדה מונחת בתיק שתלוי על הקורקינטים. גם העיצוב החדש מקשה על ונדליזם. אפילו הברגים הם תוצרת שלנו. ראינו ניסיונות לגניבת הסוללה, לצבוע כלים כדי להסתיר את הגוון הצהוב ולגנוב אותם", מספר וונג. ואכן, במחסן התיקונים ברחוב שוקן בתל-אביב עומדים מספר כלים שנצבעו פיראטית לאפור או לשחור - הם יוצאו מהצי וייזרקו משום שלא ניתן להסיר את הצבע.

השבוע הכניסה ווינד כלים נוספים למרחב הציבורי בתל-אביב - אופניים חשמליים להשכרה לטווח קצר. מדובר בפיילוט שכולל עשרות כלים ובסיומו תבחן ווינד אם להשאיר את הכלים הללו לצד הקורקינטים. דמי השימוש בקורקינטים, השתנה מאז ההשקה וכיום הוא 0.85 שקל לכל דקת רכיבה בלי תשלום על דמי נעילה (משתלם יותר בנסיעות קצרות ופחות בארוכות). מחיר הרכיבה באופניים הוא 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.5 שקל לכל דקת רכיבה - המחיר ההתחלתי שהיה בישראל עם כניסת שלוש החברות. בירד וליים גובות כיום 5 שקלים לפתיחת הנעילה ועוד 0.60 שקל לכל דקת נסיעה.

די צפוף בתל-אביב, עיר קטנה יחסית ל-3 חברות שמתחרות ביניהן.

"המטרה שלנו היא לא להתרחב באגרסיביות אלא להיות יציבים לטווח ארוך. לתל-אביב יש פוטנציאל לגדול. מי שישרוד הוא מי שיספק איכות וזמינות ואנחנו נמצאים במקום טוב. המטרה היא להגדיל את היקף המשתמשים והנסיעות, גם דרך הקורקינט שלנו שיציב ועמיד משל המתחרים".

עיריית תל-אביב פרסמה תקנות חדשות ומחמירות אלא שהן תקפות רק לכלים השיתופיים. בין היתר מדובר על איסור של רכיבה במקומות מסוימים בעיר. יכול להיות שזה יבריח לקוחות מכם לרכישת כלי פרטי?

"מי שעובר לכלי פרטי צריך להביא בחשבון עלויות אחזקה וקנסות - אנחנו משלמים על כלים שלא חונים כמו שצריך. יש שוק גם לזה וגם לזה. לצד אובר יש גם מכוניות פרטיות. האיזון משתנה אבל אף סגמנט לא ייעלם".

לווינד, בדומה לחברות האחרות, יש 2,800 כלים - בהתאם למגבלה של עיריית תל-אביב, שהעלתה את המספר מ-2,500. האם המספר הזה תואם לביקוש?

"כל עוד כולם ישחקו לפי החוק כל אחת מהחברות יכולה לקבל נתח הוגן. המספר מתאים לתשתיות. בקיץ כשיש תיירים ומזג אוויר חם, אולי זה לא יענה על הביקוש. אנחנו עובדים מול העירייה למצוא את האיזון ומצפים מהם לדאוג בהדדיות לנו שלא יהיו פה יותר מדי שחקנים ולשמור על השוק ברמה העסקית גם עבורנו".

בחודשים האחרונים אנחנו מפרסמים ב"גלובס" מדי יום את מספר הנפגעים בתאונות בהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים. המספרים עולים בהתמדה. גם בארה"ב מדווחת עלייה של פי 3 בתאונות.

"תאונות לצערנו הן חלק מהמכלול התחבורתי. אנחנו מנסים לספק חוויה בטיחותית וממליצים לרכוב עם קסדה ולא על המדרכה. אנחנו עושים הדרכות ואימונים. לפעמים קל יותר להפנות אצבע מאשימה לחברות השיתופיות אבל יש להניח שמספר התאונות גדל ביחס ישיר לשימושים. אי-אפשר להפנות אצבע מאשימה רק לחברות, זה מכלול שכולל גם את התנהגות הנהגים במרחב הציבורי. אני כספק יודע שהכלים שלי נבדקים, גם הקסדות שנספק ישפרו את הרכיבה. הבעיה היא שמתמקדים בתאונות, אבל לא בתמונה הרחבה, וזה לא כל-כך פייר. אנשים משתמשים בכלים פרטיים הרבה יותר ועדיין מאשימים את השיתופיים. בכל תאונה צריך לבחון את כל התנאים שהובילו אליה, היכן התרחשה, תוואי הכביש, הגורם האנושי. גם הנהגים צריכים ללמוד להיות ערניים עם כלים שהם די חדשים במרחב העירוני. זו אחריות קולקטיבית".

מנכ"ל ווינד ישראל, יוחאי עבאדי, מוסיף כי "בשונה מהכלים הפרטיים החברות השיתופיות יכולות לעבוד בכפוף לרגולציה העירונית, למשל בהגבלת מהירות או חובת הקסדות. אנחנו השותפים היחידים של העיריה בכל הנוגע לחינוך הרוכבים. לנו יש שליטה על האיכות ועל המהירות להבדיל מהכלים הפרטיים. כשמתרחשת תאונה, וכל תאונה היא אחת יותר מדי, מאשימים את החברות השיתופיות. נותנים כותרת בעיתון לתאונת קורקינט פרטי והתמונה תהיה של קורקינט שיתופי. אנחנו הפרטנר להפחית את התאונות ולא מי שצריך להאשים".

מצד שני, אנחנו שומעים על עוד ערים שמחליטות להוציא את הקורקינטים. הפרסום האחרון מתייחס למונטריאול.

עבאדי: "אנחנו רואים רשויות שנכנסות ללחץ במקום להשקיע בתשתיות ולהשתמש במידע שהחברות יכולות לספק להן, על היכן נכון להקים תשתיות באיזורי הביקוש - מה שקורה בתל-אביב. במקום לעצור את הפיתוח ערים צריכות לחשוב על תכנון נכון, זה עניין של זמן ואני מניח שהן ישנו את דעתן".

פקק של 100 ק"מ כהשראה

ווינד הוקמה לפני 10 שנים, וגייסה 72 מיליון דולר. "למדתי באוניברסיטה בגרמניה ובקיץ נסעתי לספרד. היה שם איזה פקק תנועה היסטורי של 100 ק"מ שנמשך כמה ימים. חשבתי שלא ייתכן שזו תהיה דרך הפיתוח של ערים בזיהום ובפקקים ואיך ייתכן שהתשתיות מותאמות רק למכוניות. בדיוק כתבתי תזה בנושא חינוך פיננסי, ביקשתי אישור להחליף נושא לתחבורה בת קיימא. הרעיון שלי היה לצורכי אקדמיה לחלוטין. אחרי כן טסתי לסין והתחלתי לעבוד ב'דידי' שזה האובר של סין. היו קשיים עם הרעיון של הנסיעה ברכב פרטי ועברנו למודל של קאר פול; המטרה הייתה נסיעה שיתופית בזמן אמת הרבה לפני שאובר התחילו עם זה. היה צורך בצי ובמשתמשים והטכנולוגיה הייתה רחוקה מזה. אחרי שלוש שנים אמרנו שנעשה את זה באופניים, ולמה שלא נעשה את זה בגרמניה. ב-2017 חזרתי לאירופה והתחלנו עם אופניים שיתופיים להשכרה דרך אפליקציה. ב-2018 עברנו לקורקינטים והבנו שזה המוצר הנכון. תמיד רציתי להטביע חותם בתחום של התחבורה מאז התזה ההיא".

"להתחיל מאפס זה מאתגר ובתעשייה חדשה זה עוד יותר מאתגר אבל אנחנו אופטימיים", ממשיך וונג. "זה מאתגר כי יצא לנו לרדוף אחרי קורקינטים שיצאו מגבולות מדינות, זה קרה בצרפת והצוותים רדפו אחרי הרוכבים. בבורדו גנבו לנו כלים וגילינו שזו כנופייה ממדינה שכנה וערבנו את המשטרה. אנחנו אופטימיים כי אנחנו מאמינים בפתרון הזה. אנחנו מפנים למשתמשים זמן למשפחה ולתחביבים שלהם במקום שישבו בפקק. אנחנו קוראים לצוותים שלנו 'גיבורים מקומיים' כי אנחנו באמת גורמים לשינוי. הקורקינטים כאן כדי להישאר". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

משרד הבריאות מצא: הביטוח היקר לא בהכרח נותן יותר

השוואה רשמית של משרד הבריאות מעלה כי במספר הניתוחים, בזהות המנתחים ובפריסה הגיאוגרפית, פוליסות פרטיות מסוג "מהשקל הראשון" אינן מספקות יתרון מהותי לעומת פוליסות "משלים שב"ן" של חברות הביטוח - ואולי אף לא לעומת הביטוח המשלים של קופות החולים

הפשרת קרח ממטוס בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

טיסות משובשות, פקקים ורבבות מתושבי ברלין בחשיכה: גל קור ארקטי באירופה

הגל הנוכחי של מזג האוויר, שמלווה בשלג רב באזורים מסוימים במערב אירופה ובטמפרטורות נמוכות באזורים אחרים, אמור להימשך עד סוף השבוע לפחות ● בצרפת, סערות שלגים סמוך לתעלה גרמו לפקקי תנועה כבדים, בהולנד בוטלו אתמול כ-700 טיסות בשדה התעופה סכיפהול, ובברלין הטמפרטורות צנחו לשמונה מתחת לאפס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו משיק חשבון השקעות עם עמלת מסחר של 0.1%

הבנק הדיגיטלי משיק חשבון השקעות חדש תחת הבטחה לעמלות המסחר הנמוכות בישראל ● העמלה היחידה שישלמו המשקיעים תהיה 0.1% בעת קנייה או מכירה של נייר ערך, עם עמלת מינימום של 2 דולר לניירות ערך זרים ו-2 שקלים לניירות ערך ישראליים

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חושף: מחשב-על שכמעט כולו ישראלי

ג'נסן הואנג הציג לראשונה מחשב-על רב-עוצמה המבוסס על הדור הבא של מעבדי אנבידיה - רובין ● לצד רובין משובצים במחשב-העל חמישה שבבים נוספים בעלי נגיעה ישראלית ● המחשב הוצג בכנס CES בלאס וגאס, ובין המברכים על ההשקה היו סם אלטמן, אילון מאסק ומארק צוקרברג

מדורו מובל באזיקים לבית המשפט בניו יורק / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

הסוחר שהימר על הצעד המפתיע של טראמפ והרוויח 400 אלף דולר ברגע

מידע פנים? עפ"י דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", סוחר שזהותו לא ידועה הימר פעמיים בפולימרקט על נפילתו של נשיא ונצואלה מדורו, זמן קצר לפני שטראמפ הורה על מעצרו

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

גולשים ורוכשים: גידול של כ-10% בהוצאות הישראלים באונליין בשנת 2025

עפ"י נתוני שב"א, בשנת 2025 הוצאנו כ-329 מיליארד שקל בעסקאות מקוונות, לעומת 302 מיליארד בשנת 2024 ● שיא ההוצאות היומי באונליין נרשם בנובמבר, "חודש המבצעים", ועמד על כ-990 מיליון שקל ביום אחד

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברת האשראי שקיבלה מיליונים מכספי חוסכי סלייס, וטוענת: אנחנו לא קשורים לאירוע

הסכם עם סוכן הביטוח אמנון יעקובי, שהתחייב להשיב כספים שגייס מחוסכי סלייס, חשף כי הממונה על שוק ההון ביטל באחרונה את רישיונה של פיתגורס, שעבדה עם יעקובי ושימשה לטענת הממונה כ"צינור להעברת כספים" ● בחברה של אביב לוי עתרו לביהמ"ש וטוענים: אין לנו קשר לפרשת סלייס

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

כמעט כמו לפני הקורונה: מספר היציאות של הישראלים לחו"ל זינק ב-2025

התיירות היוצאת רשמה ב־2025 התאוששות כמעט מלאה לעומת תקופת הקורונה ● yes קיימה אירוע השקה לשיתוף הפעולה עם HBO MAX לקראת כניסת השירות לישראל ● ובכירים מחברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בניו יורק פתחו את המסחר בבורסה בתל אביב ● אירועים ומינויים

פאנלים סולאריים / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים

מינהל התכנון מקדם: בעלי קרקעות במושבים לא יצטרכו לשלם היטל השבחה על הקמת מתקנים סולאריים בחלקותיהם ● להערכת משרד האנרגיה, הפוטנציאל למשק החשמל שווה־ערך לייצור של תחנות כוח שלמות

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

האם כדאי למחזר משכנתא כשהריבית יורדת?

ב־2025 נרשם מספר שיא של מחזורי משכנתאות, שעקף לראשונה אפילו את היקף ההלוואות החדשות ● כעת, כשהריבית והאינפלציה בדרך למטה, נוטלי המשכנתאות מחפשים דרך לתקן את נזקי השנים האחרונות ● מי חייב לבחון את התמהיל מחדש, ובאילו מסלולים אסור לגעת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אמזון עלתה ב-3.5%, סנדיסק זינקה ב-27%

נאסד"ק עולה ב-0.4% ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● ג'פריס הגדיר את טבע כהשקעה מומלצת ל-2026, המניה עלתה בכ-4% ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, לאחר העליות אתמול ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים להתאושש, הנחושת בשיא ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי בשיא

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עוד עסקת ענק: אלביט תספק מערכות חץ דורבן למדינות אירופיות

חברת אלביט זכתה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה אקטיבית חץ דורבן לחברת BAE Systems, לצורך שילובה בנגמ"שים של מדינות אירופיות החברות בנאט"ו ● אתמול הודיעה אלביט על עסקה בהיקף דומה לאספקת מערכות DIRCM למדינה באירופה

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

בעקבות חשיפת גלובס: חברת החשמל תעצור גבייה של אלפי שקלים מבעלי גגות סולאריים

לאחר חשיפת גלובס, בנוגע לדרישת החיוב של חברת החשמל מבעלי גגות סולאריים, הורתה רשות החשמל כי יש להקפיא לעת עתה את החיוב ● כמו כן, רשות החשמל דורשת מחברת החשמל להגיש לה תוך שבועיים תחקיר שיסביר את השתלשלות הנסיבות שהובילו לעיכוב בגבייה

איור: באמצעות chatGPT

שנת 2026 מסמנת נקודת מפנה בעולם השיווק. אלה 5 המגמות שיובילו

כלי בינה מלאכותית, שינויים בהתנהגות צרכנים ושינויים עמוקים בשרשרת הערך הדיגיטלית משנים את חיי מנהלי השיווק ● ממפרסמים הם יהפכו ליוצרי חוויות עם יכולת ניבוי

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

פרופ' ליאו ליידרמן פרסם הודעה חריגה לעוקביו

בהודעה שפרסם התריע כי נוכלים השתמשו בשמו ובתמונתו כדי לקדם השקעות ברשתות החברתיות, והבהיר כי אין לו כל קשר לקבוצות או לתכנים שהופצו

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

רכישת הענק של מובילאיי: קונה את חברת הרובוטיקה של שעשוע ב-900 מיליון דולר

מתוך הסכום הזה, 612 מיליון דולר יועברו במזומן לבעלי המניות בסטארט-אפ, והשארית במניות רגילות של מובילאיי ● שעשוע יהנה ממאות מיליוני דולרים בעקבות העסקה ● המרוויחות הנוספות מהעסקה הן קרנות ההון סיכון 10D הישראלית, והאמריקאיות איירן וסיסקו ונצ'רס

חברות הנדלן מסכמות שנה / צילום: Shutterstock

זינקו בעקבות הפתעת הריבית: האם מניות הנדל"ן שאכזבו אשתקד בדרך לקאמבק?

מניות של יזמיות בנייה למגורים כמו חג'ג', דמרי וישראל קנדה, זינקו במעל 10% בעקבות הורדת הריבית, כשהמשקיעים מקווים להתאוששות במכירת הדירות ● אך עדיין, מחירי הדירות גבוהים וכך גם שיעור ההון העצמי הנדרש מהרוכשים: "קו פרשת המים עובר בריבית 2.5% ומטה"