גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכפר ברא לכפר שמריהו: הכירו את האיש שעומד מאחורי החברה הערבית היחידה בבורסה של תל אביב

בגיל 42 הפך ריאן מואנד לבעלים של חברת אשראי חוץ בנקאי שהנפיקה לאחרונה אג"ח בבורסה בת"א ● עכשיו הוא מספר על הפוטנציאל הלא ממומש של בעלי העסקים והצרכנים במגזר, ועל הדרך שעשה מכפר ברא לכפר שמריהו

ריאן מואנד / צילום: יונתן בלום
ריאן מואנד / צילום: יונתן בלום

לפני שריאן מואנד, בעל השליטה במלרן פרויקטים, עבר להתגורר בכפר שמריהו, הוא נהג להשכים כל בוקר כדי להסיע את ילדיו מביתו הקודם בכפר ברא שבמשולש ועד לבית הספר האורתודוקסי ביפו. כן, מואנד הוא לא אדם שנרתע מדרכים ארוכות, וכפי שבעניין ההשכלה של ילדיו דבר לא היווה מחסום מבחינתו, גם בעסקיו הוא לא ויתר עד ששבר את תקרת הזכוכית. בחודש שעבר נכנסה מלרן פרויקטים, העוסקת באשראי חוץ בנקאי לעסקים במגזר הערבי, לבורסה של תל אביב, ובכך הפכה לחברה הציבורית היחידה מהמגזר הערבי שנסחרת שם כיום, והשנייה שעושה זאת אי פעם (קדמה לה בולוס-גד שהייתה ציבורית בעשור הקודם, אך קרסה).

בשלב זה מלרן אומנם הפכה לציבורית על-ידי הנפקת חוב (אג"ח) לציבור, אך כפי שנחשף ב"גלובס", בחברה מתכננים להנפיק בעתיד הקרוב גם מניות - תוכנית שבוודאי קיבלה רוח גבית מההצלחה של הנפקת האג"ח: מלרן  ביקשה לגייס 70 מיליון שקל (בריבית של 3.9%), ולאור הביקושים הרבים גייסה לבסוף 120 מיליון שקל - רף המקסימום שהציבה.

הצלחת ההנפקה נובעת כמובן לא מעט בשל העובדה שתחום האשראי החוץ בנקאי מככב כיום כאחד התחומים החמים בבורסה של תל אביב, אך את שאר הקרדיט צריך כנראה לתת למואנד ולאופיו. "מהיום הראשון חשבתי על זה שיום אחד אכנס לבורסה", הוא מספר ל-G בראיון ראשון לתקשורת. "כחברה מהמגזר שיודעת לתת מענה בתחום שלה, להוביל אותו ולהיות הכי גדולה, זה חלום שכל הזמן חשבתי עליו וכיוונתי אליו - לחבר בין הצורך של העסקים הקטנים לבין שוק ההון".

הפריע לך שבכל מה שנכתב על החברה בעיתונות המסגור של הסיפור התמקד בזה שאתה ערבי?
"לא, למה? אני מתגאה בזה שיש פה הצלחה, לא משנה איך הציגו את זה. כל עוד האפקט הזה יקדם את החברה שממנה אני בא ואת האינטרסים של החברה, השאר פחות משנה לי. מה שחשוב לי זה שזה יניב פירות ברמה העסקית ושיסתכלו על החברה כחברה שיודעת ליזום, לעשות מהלכים. זה מה שייתן תמריץ לעסקים אחרים במגזר להיכנס לבורסה".

ממה שאתה יודע, יש הרבה עסקים בחברה הערבית ששוקלים להיכנס לבורסה ויושבים בינתיים על הגדר?
"יש, אולי אפילו עשרות. וצריך לעזור להם. מטרת המהלך שלי - מעבר להיבט העסקי - היא להוות דוגמה לאנשי העסקים שנמצאים על סף החלטה ומתלבטים אם להפוך את החברה שלהם לציבורית".

התפלגות תיק האשראי של מלרן

"המגזר לא זכה להתייחסות"

במבט לאחור על מהלך חייו של מואנד, זה לא ממש מפליא שבגיל 42 הוא כבר בעל שליטה בחברה בורסאית. הוא נולד בכפר ברא למשפחה בת 11 נפשות שעסקה בחקלאות ("כל בוקר יצאתי לעבוד בחמש וחצי, התרוצצתי בין הפרדסים והטרקטורים"), וכשהיה בן 19 יצא ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. כשהחליט שהתחום לא פרקטי ושירושלים לא מתאימה לו עבר ללמוד מדעי המחשב במכללת נתניה, ובמקביל החל לעבוד בתחום המחשבים, כמתקין מחשבים בבתים.

העסק הלך והתפתח עד שב-1998 הוא הפך להיות מפיץ של כמה מותגים מובילים בתחום הטכנולוגי כמו לנובו, טושיבה, אינטל ומיקרוסופט. לדבריו, חמש שנים מאוחר יותר מחזור המכירות של החברה שהקים עמד על 1.3 מיליון דולר.

ברקע עמד כל הזמן גם העניין העקרוני. באירוע גדול שעשה בזמנו כמפיץ גדול בתחום המחשוב, הוא הצהיר כי החליט לערוך אותו כדי להראות ש"לא כדאי ולא רצוי להתעלם מהחברה הערבית", שהיא כוח קנייה משמעותי. שוק המחשבים במגזר היהודי הוא רווי, הסביר, וקשה למכור בו סחורה חדשה, בעוד השוק המקביל במגזר הערבי הוא בתולי, והיקפי המסחר בו הולכים וגדלים משנה לשנה. הפעילות העסקית הזו הביאה לו חשיפה גדולה לאנשי עסקים בסקטור הערבי והיכרות קרובה עם המגזר העסקי בו, ועזרה לו לגבש הבנה טובה יותר של אופן ההתנהלות של העסקים בחברה הערבית.

בשלהי 2008, כשהמשבר הגלובלי היה בשיאו, תחום המחשבים נחתך משמעותית, ומואנד נחשף למצוקת האשראי לעסקים במגזר. זה גם היה העיתוי שבו הקים את מלרן, מתוך מטרה לענות על הצורך של העסקים שם באשראי.

גם כיום במלרן שהוא מוביל רק כ-15% מתיק האשראי - שהיקפו כ-300 מיליון שקל - מגיע מעסקים במגזר היהודי. עיקר פעילות החברה מתרכז בניכיון צ'קים ("ממסרים דחויים") - עסקת המרה שבה מקבלים לקוחות החברה את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים שבידם, ואלה מוסבים לחברה בתמורה לעמלה הנקבעת באחוזים.

"בחברה הערבית", הוא מסביר, "מרחב הפעולה הוא גדול. אפשר להגיע להרבה עסקים ולעשות עבודה הרבה יותר משמעותית מאשר במגזר היהודי, שבו עובדות כבר עשר חברות (ציבוריות, ראו בהמשך), והשוק בו כבר רווי".

חברה ערבית שזקוקה לאשראי נתקלת בקשיים או בעיות שהם שונים מאלה של חברה מקבילה במגזר היהודי?
"הבעיה היא בהתייחסות של המערכת הבנקאית לאוכלוסייה הערבית ולחברה הערבית. היה ‘בנק ערבי ישראלי’ שהתמזג ללאומי, והיה ‘מרכנתיל’, ואלה שני הבנקים היחידים שהיו להם סניפים במגזר הערבי. וגם הם לא ידעו לתת מענה הולם לאשראי: בין אם זה כי העסקים לא ידעו לדרוש את הצרכים שלהם, ובין אם זה כי המערכת הבנקאית לא ידעה לספק להם את מה שנדרש".

יגידו לך שהבנקים לא ממש יודעים לתת מענה גם לעסקים קטנים במגזר היהודי.
"החברה הערבית לא זכתה להתייחסות - לא אז, ולא עכשיו. אבל זו גם אוכלוסייה שהתרבות שלה שונה. קחי למשל את התמיכה של המשפחה. בחברה הערבית בני המשפחה נוטים לעזור (פיננסית), ב-80% מהמשפחות האב מביא לבן את הבית, ואת העסק, ותומך בו לכל אורך הדרך. זו תמיכה שבמהות שלה היא שונה מזו שבמגזר היהודי".

מה עוד שונה?
"בסופו של דבר, גם לפנות למערכת הבנקאית זה עניין של ידע והבנה וצריך לדעת איך לעשות את זה. וזה עוד כשל שמאפיין את המגזר. עד לפני שנתיים סניפי הבנק לא ידעו לטפל בצרכים של המגזר הזה ולא היה שוק מסודר של אשראי חוץ בנקאי. בשנים האחרונות זה הולך ומשתכלל".

ואיפה אתה משתלב בתמונת המציאות הזו?
"כמי שמגיע מהחברה הערבית אני כל-כך מכיר את הצרכים והמנטליות, כל-כך חי ונושם את הפעילות העסקית במגזר, ולכן כשנכנסתי לתחום האשראי ידעתי בדיוק מה הנקודות ומה הצרכים, והתחלתי לבנות את הדרך ולתרגם אותה. אם זה במערכת עסקית שיודעת לתת מענה, ואם זה בכיוון של לבנות קשר עם גורמים מממנים".

עד שאתה הגעת, מה עשו עסקים בחברה הערבית שלא קיבלו מענה בבנק?
"עבדו מול כל מיני מנכי צ’קים פיראטיים. המגזר הערבי חי מהיום למחר, הוא לא התרגל למצב שבו הבנק יודע לממן הון חוזר. אנשי עסקים במגזר מקבלים תשלום והופכים אותו למזומן, וככה משלמים לספקים וגומרים עניין. העסקים בחברה שלנו לא ידעו להתמנף על נכסים מסחריים שלהם, לא כולם ידעו לתכנן. בינתיים, השוק הלך והשתכלל והם לא ידעו להדביק את הפער הזה".

ואיך בא לידי ביטוי הערך המוסף שלך?
"אנחנו רואים בעצמנו גורם משמעותי שיודע לזהות צרכים של העסק ומציע לו פתרונות. אנחנו לא יושבים ומחכים לצ’ק שיגיע אלינו, אנחנו מכירים את המנטליות, יודעים לזהות את הצרכים, ופונים בעצמנו לעסקים שאיתרנו ומנסים להראות להם מה טוב".

אחד היתרונות המשמעותיים שמואנד מדבר עליהם נוגע להיכרות האישית שיש לו או שהוא יכול לפתח עם בעלי העסקים במגזר; בעוד חברות אחרות שמתלבטות אם להעניק אשראי לעסק קטן צריכות להסתמך על חברות המידע השונות שמספקות את השירות הזה או על נהלים מקובלים בענף שכוללים שאלונים מסוג "הכר את הלקוח" (KYC).

"אני לא רוצה להיכנס לכל הפעולות שלנו, אבל אני מכיר את האנשים מאחורי העסק", הוא אומר. "זה לא שנכנסים אליי אנשים אקראיים שאין לי ידע עליהם. זה נותן לי כלים להסתכל על העסק ועל צ’ק שהוא מקבל מהלקוח. בניגוד לחברות אחרות, אנחנו לא רק נשענים על מסמכים אלא עושים קצת מעבר, בודקים אינפורמציה על הלקוח בכל הדרכים שעומדות לרשותנו, שואלים עסקים אחרים שעובדים איתם.

"יש לנו היכרות בכל מקום בחברה הערבית, ובסוף כל הפעולות האלה מתכנסות לאיזו נקודה שנותנת לנו הרבה מאוד מידע מעמיק על ההתנהלות של העסק. חברות אחרות לא נכנסות לעומק של ההיכרות ברמת הסביבה, אין להן את הכלים".

אז אתה יכול לעשות עסקים מול אוכלוסייה יותר רחבה ולתת אשראי ללקוחות שאולי היו נפסלים על ידי הבנקים?
"לפני שאני מגיע למצב שאני פוסל מישהו, אני צריך לדעת למה אני פוסל אותו. כשבנק פוסל, לא תמיד הוא יודע למה. אותו דבר לגבי האישור: אם אני מאשר מישהו אני צריך לדעת למה אני מאשר אותו. בסוף, אשראי זה אינפורמציה, הבנה, היכרות, לכן אנו מנסים תמיד להגיע ולשמוע את בעלי העסקים ולתת פתרונות או לפחות לתת את הדעה שלנו".

מימון חוץ בנקאי

"הבנו שההנפקה יכולה להגיע מהר"

נראה שהגישה הזאת של מואנד עובדת. את שנת 2018 סיימה מלרן עם הכנסות של כ-45 מיליון שקל ורווח נקי של 12.5 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של 2019 סיכמה מלרן עם שיפור של 24% בהכנסות המימון שלה שהגיעו ל-25 מיליון שקל, והרווח הנקי הגיע ליותר מ-5 מיליון שקל (השיפור ברווח הנקי היה בשיעור של 4% בלבד, בשל עלייה חדה בהוצאות הנהלה, כלליות ואחרות).

בדצמבר האחרון קיבלה מלרן דירוג BBB פלוס מ-S&P מעלות, שהגדירה אותה כ"אחת השחקניות הבינוניות בענף האשראי החוץ-בנקאי". הדירוג משקף את הערכתה של מעלות שלפיה "מעמדה התחרותי של מלרן בענף הוא מוגבל, בשל גודלה ובשל המיקוד העסקי הצר יחסית שלה בתחום האשראי - עסקים במגזר הערבי".

הדוח מנתח גם את המאפיינים הייחודיים של המגזר הערבי שבו "מרבית האוכלוסייה מתגוררת ביישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים... ונגישות האוכלוסייה למקורות המימון הבנקאיים מוגבלת, מה שמביא גם ככל הנראה לרמת מינוף נמוכה". "אנו סבורים", נכתב עוד, "כי סיכון (האשראי) במגזר הערבי עשוי להיות גבוה יותר לעומת כלל האוכלוסייה, אם כי הפסדי האשראי של מלרן בשנים האחרונות אינם שונים מהותית משל שאר החברות בענף, וזאת בזכות ההקפדה שלה על בחירת לקוחות".

המשפט הקורקטי הזה בדוח של מעלות בא לידי ביטוי באחד הנתונים הפיננסיים המרשימים שמציגה מלרן שמצביע על 0.05% בלבד של חובות אבודים. כלומר, החברה כמעט לא נותנת אשראי שהיא לא מצליחה לגבות בחזרה.

איך מגיעים לנתון כזה?
"בחברה הערבית כשיש בעיה כולם מתגייסים. האבא לא ירצה לראות את הבן שלו שקוע בחובות, ולא יהיה מצב שהוא לא ייתן לו את הגב. יש לנו גם קשר מצוין עם הלקוחות, ככה שהם לא ירצו לברוח ולהתכחש לחוב".

האלמנט הזה של עזרה פיננסית בתוך המשפחה הוא גם זה שהרחיק עד היום את המגזר מהסקטור הפיננסי. "המנטליות בחברה הערבית היא לא לקחת כסף מהבנקים, אלא ממשפחה וחברים", אומרת חגית רובינשטיין, סמנכ"לית קרן קורת, המעניקה הלוואות לעסקים קטנים, ופועלת גם במגזר הערבי. "זה יצר איזו מחשבה שכאילו הבנקים לא מוכנים לתת להם כסף. אבל כיום יש תחרות במגזר, ושני הבנקים שפועלים בו פתחו עוד ועוד סניפים ביישובים ערביים".

אלמנט נוסף שמשחק לטובתה של מלרן הוא אופן הפעילות שלה שמתבסס על כך שלקוחות החברה בדרך כלל לא מגיעים להתדפק על דלתות משרדיה, אלא היא זאת שמאתרת אותם ומגיעה אליהם. "יש לנו מאגר מידע פנימי, שאנחנו כל הזמן עושים עליו ניתוחים", אומר מואנד. "בעזרת המידע הזה אנחנו פונים ללקוחות. זה מצמצם את אחוז הרג’קטים (הפניות שנדחות). מצד שני, כשאת זאת שפונה ללקוח, לפעמים יכולים לעבור חודשיים עד שאת מגייסת אותו".

את השלב הבא באבולוציה שלה מלרן חייבת לתופעה של השנים האחרונות שהפכה את תחום האשראי החוץ בנקאי לחביב המשקיעים בבורסה. החברה הראשונה הייתה האחים נאווי שהפכה ציבורית כבר ב-2012, ומאז נוספו עוד ועוד חברות כאלה לבורסה בתל אביב, כשמלרן היא ה-11 במספר. מואנד אומר שהתוכניות להנפיק היו קיימות אצלו מזה זמן, אבל "כשהשוק נפתח, זה הוביל אותנו להבנה שזה ייקרה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו".

בבורסה המקומית, שנאבקת בשנים האחרונות כדי לגרום לחברות להגיע אליה, מרוצים כמובן מהצעד של מלרן ומקווים לראות בה סנונית ראשונה. "החברה הערבית מהווה %02 מהאוכלוסייה בישראל ויש בה עסקים מצוינים עם פוטנציאל גדול שמתאימים להנפקה בבורסה", אומר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. לדבריו, בבורסה גם נעשים מאמצים אקטיביים כדי לגרום לחברות נוספות מהמגזר להפוך לציבוריות. "מואנד ומלרן שברו את מחסום הפחד עם גיוס האג"ח שלהם", מוסיף בן זאב, "ואנו מקווים כי בהמשך הם גם ינפיקו מניות".

לפני כמה חודשים שכרה מלרן את שירותיו של דוד גרנות, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי, כיועץ לחברה, לקראת הפיכתה לציבורית. זמן קצר לאחר מכן, הכיר מואנד, דרך חבר משותף, את רוני שטרנבך, בעל השליטה בעילדב הציבורית, ובאוגוסט האחרון, נכנסה עילדב למלרן לאחר שרכשה 25% ממניותיה, תמורת 21 מיליון שקל (כלומר, לפי שווי חברה של 84 מיליון שקל), באמצעות הלוואה המירה למניות. בנוסף, העניקה עילדב לחברה הלוואה בהיקף של 17 מיליון שקל. החודש גם מונה גרנות ליו"ר החברה.

"המטרה בכניסה של עילדב", כך מואנד, "הייתה לחזק את ההון של החברה, כדי שנוכל לצאת להנפקה ולהיכנס לבורסה, וגם לקבל בעזרתם את החשיפה לשוק ההון. מעבר לעניין של השקעה באקוויטי, בזכות עילדב יכולנו לצאת למהלך הזה במהירות. וחוץ מזה, מצאתי גם שותף טוב שאני יכול להתייעץ איתו וללמוד ממנו מהניסיון שלו".

ומה אומר החתן שטרנבך? "החברה הזו מאורגנת ברמה שאף חברה לא בנויה בה: יש מחלקות מסודרות, יש דגש על התחום משפטי ועל אסטרטגיית שיווק. וזה שכולם בשטח ולא יושבים במשרד ומקבלים צ’קים - בשוק האשראי זה גורם מפתח".

מה הביא אתכם להשקיע דווקא בה? אתם בונים על אקזיט בעתיד?
"ההשקעות שלנו הן לא מאופיינות אקזיט. אנו רואים כל השקעה כמסע ארוך, והמבחן הראשון הוא הפן האישי. החיבור עם מואנד היה יוצא מן הכלל, וזה בהחלט היה הגורם המכריע. ברור שגם השוק הזה (של האשראי החוץ בנקאי) הוא מצוין, הרגולטור דוחף, ואפשרויות הצמיחה הן אינסופיות".

ההתפתחות האחרונה בפן העסקי עד כה נוגעת לגוף גדול נוסף שהצטרף להשקעה בחברה של מואנד. הפעם מדובר בחברת החיתום פועלים אי.בי.אי שהודיעה בספטמבר על השקעה במלרן באמצעות רכישה של חלק מזכויותיה וחובותיה של עילדב בה, בהיקף כולל של 9.1 מיליון שקל.

וגם בכך לא באו לסופן החדשות שמייצרת החברה, מכיוון שהשבוע נחשף ב"גלובס" כי מלרן קיבלה מסגרת אשראי בגובה 053 מיליון שקל מבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס. החברה כבר דיווחה לבורסה על קבלת ההלוואה כזאת מ"גוף זר" (מדובר בהלוואת מסגרת נון ריקורס), אך כעת במסגרת תביעה שהגיש נגדה ירון ברנהולץ, מי שלטענתו יזם והוביל את החיבור עם הבנק, נחשף גם שמו של גולדמן זאקס.

"אני לא מתעסק בפוליטיקה"

משרדי מלרן נמצאים במיקום שהוא לא הראשון שהייתם חושבים עליו עבור חברה הפועלת במגזר הערבי: רמת החייל בתל אביב. כשאני שואלת את מואנד אם יש בכך אמירה, הוא מסביר שהמיקום נבחר כדי להגן על הפרטיות של הלקוחות. "אשראי זה עניין דיסקרטי", הוא אומר. "היה חשוב לי לשמור על הדיסקרטיות של הלקוחות, כך שהם לא ירגישו שהם מגיעים לקבל אשראי וישר מזהים אותם. תארי לך שהיינו ממקמים את המשרד באחד הכפרים, כך שכל אחד רואה מי נכנס ומי יוצא".

גם את השאלה על מקום המגורים הלא טריוויאלי שלו הוא מנסה בתחילה להדוף, בזמן שהשותף שטרנבך, שלא מסתיר את מורת רוחו מהנושא, מוסיף ש"זה נון-אישיו".

נוח לך בכפר שמריהו? מן הסתם אתם המשפחה הערבית היחידה שם.
"נוח לי מאוד. זה השפיע על הילדים לטובה, קידם אותם ונתן להם רמת חיים טובה, אז למה זה מוזר? למה צריך לראות בבחירה שמביאה אותך לרמת חיים גבוהה כמוזרה? השכן שלי מת עליי והשכנים באים ומתערבבים. זה דבר שמשנה את המציאות. מאז תחילת העסק שלי, זו דרך החיים שלי. העובדים בחברה היו גם מהמגזר היהודי וגם הערבי. באתי ממשפחה שבה האבא עבד עם הסוכנות היהודית".

רוב החברים שלך כיום הם יהודים? ערבים?
"אני אדם שיש לו קשרים חברתיים עם כל אחד שהוא מוצלח, שהוא בן אדם קודם כול, לא משנה אם הוא יהודי או ערבי. בסופו של דבר, אנו חיים במקום שבו כולם צריכים להיות חברים של כולם".

מפתה להתמכר למציאות הזאת, אבל מחוץ למשרדים היפים של מלרן, העולם ממשיך להתנהל כהרגלו. בדרך לראיון עם מואנד, למשל, אפשר היה לשמוע ברדיו את ההצהרות של ח"כים מכחול לבן, שלפיהן הם לא ישתפו פעולה לאחר הבחירות עם הרשימה המשותפת.

מואנד נותר בשלו: "אני לא מתעסק בפוליטיקה, זה בשביל הפוליטיקאים. אני מסתכל על היומיום שלי, על המשפחה הקטנה שלי, ועל החיים שסובבים אותי. בסופו של דבר, המטרה שלי היא להצליח ולהביא עשייה שגם יכולה לעשות טוב למגזר הערבי. אני מאמין שבמיזמים כאלה אפשר לקרב ולעשות הרבה יותר מאשר דרך דיבור על פוליטיקה".

ובכל זאת?
"אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות. לכן, כמו שאמרתי, אני מסתכל על האנשים שאני חי איתם ועל העסקים שאני עובד איתם. אני רואה שכולנו יודעים להסתדר יחד, ואני מקווה שהמגמה הזו תימשך ותפתור גם את הבעיות שהפוליטיקאים מתעסקים איתן".

עוד כתבות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים