גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרמה החוקית הגדולה בעולם: כך חברות מעוותות את דוחותיהן

המרוץ לדחיפת מחיר המניות מעלה ללא הפסקה הביא למדיניות של גידול החברות מעל הכול ● בה בשעה שאינסוף הרכישות והמיזוגים העשירו מאות אלפי יזמים ומשקיעים, הם גם שרפו טריליוני דולרים והמיטו חורבן על מיליוני עובדים ● הפיננסיאליזציה של אמריקה - כתבה חמישית בסדרה

יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, אלן גריספן / צילום: Pablo Martinez Monsivais, Associated Press
יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, אלן גריספן / צילום: Pablo Martinez Monsivais, Associated Press

מאז שנת 1987, תחילת הפיננסיאליזציה של אמריקה והפיכת מחיר המניה למוצר העיקרי של החברות, הלכו והצטמצמו הדיבידנדים - הרעיון המקורי שמאחורי הנפקת מניות לציבור - הן באופן מוחלט והן כחלקם היחסי מסך ההחזרים בשוק המניות. במשך 90 שנה, בין 1871 ל-1960 ההחזר השנתי הממוצע מדיבידנדים של חברות ה-S&P 500 לא ירד מתחת ל-3%. ב-45 שנים מתוכן הדיבידנדים היו מעל 5%, ורק בשלוש מתוך 30 השנים שבין 1960-1990, ירדו הדיבדנדים אל מתחת ל-3%.

הפיננסיאליזציה של אמריקה - כל הכתבות הקודמות בסדרה »

■ שוק הנגזרים: כך נוצר קזינו של 500 טריליון דולר
■ כך הפכה ענקית ההסעות אובר לסמל של כל מה שרע בשוק ההון האמריקאי
■ בתוך החלום האמריקאי: הכי הרבה מיליארדרים לצד הכי הרבה הומלסים
■ מות האייקונים האמריקאיים הוותיקים: כרוניקה של סוף ידוע מראש

השינוי החד החל לאחר "אופציית הפוט של גרינספן" בסוף 1987 אז החלה החגיגה. לאחר הנפילה החדה בשערי המניות ב "יום שני השחור", ב-19 באוקטובר באותה שנה, אץ יו"ר הפד הטרי גרינספן להוריד את שערי הריבית, מדיניות בה המשיך לאורך השנים הבאות. כך הפכו עליית המניות ומניעת הירידות בשווקים הפיננסיים לראשונה בהיסטוריה, לחלק מרכזי אך לא מוצהר, במטרות מדיניות הריבית של הפד.

וכך שעה שהדיבידנד הממוצע בין 1970 ל-1990 עמד על 4.03%, זה שבין 1991 ל-2007 ירד בחדות ל-1.95%, וזה שבין 2009 ל-2015 ל-1.99%. ההערכה לגבי שנת 2019 היא שהדיבידנדים יעמדו על כ-1.8% מתוך תשואה צפויה כוללת של כ-30% על ההשקעה במניות ה-S&P 500.

במניות מדד נאסד"ק הדברים חריפים אף יותר. מאז 2014 הדיבידנד הממוצע השנתי בחברות ששילמו במדד זה עמד על 1.62%. מחיר המנייה הפך אפוא ליעד המרכזי למשקיעים משוללי הדיבידנד, ולמנהלים, אליו מוצמדים רוב הכנסותיהם. המרוץ לדחיפת מחיר המניה מעלה ללא הפסקה, הביא גם למדיניות של גידול מעל הכול. חברה רווחית יכולה כמעט שלא לגדול ועדיין להמשיך לשלם דיבידנד נאה וקבוע, אך חברה הזקוקה לעלייה מתמדת במחיר המניה זקוקה כל הזמן ל"סיפור".

כך נולדה הפריחה העצומה ברכישות ומיזוגים שרובם נועדו לייצר גידול דרך רכישות. לרכישות סיבות רבות ובהן קיצור דרך באימוץ טכנולוגיות חדשות, דריסת רגל בשוק או במוצר חדש, קבלת מוצרים משלימים לקו מוצרים קיים ועוד. סקרים שנערכו בקרב מנהלים, כמו למשל זה של "אקסנטיור" מ-2011 הראו כי הסיבה הראשית לביצוע רכישות (64%) הייתה הרצון לייצר גידול בהכנסות. זאת לעומת 38% שציינו רכישת טכנולוגיות חדשות. (בסקר ניתן היה לנקוב ביותר מסיבה אחת ולכן התוצאה הכוללת עברה את ה 100%).

כרוניקה של כישלון 

על פי פרסומים שונים, למשל של "הארוורד ביזנס ריביו", בין 70 ל-90 אחוז מהרכישות והמיזוגים מסתיימים בכישלון. מחקר של "KPMG", חישב ששיעור הכישלונות הוא 83%, אך עובדה זו לא צמצמה את התופעה. וכך מ-347 מיליארד דולר ו-2,600 עסקאות מיזוג ורכישה ב-1985, קפץ עולם הרכישות ליותר מ-45 אלף עסקאות וארבע טריליון דולר בממוצע לכל שנה מאז 2014, מהם 1.6 טריליון בארה"ב. בסה"כ מאז שנת 2000 הוכרזו בעולם יותר מ-750 אלף מיזוגים ורכישות בערך מצטבר העולה על 55 טריליון דולר.

בה בשעה שאינסוף הרכישות והמיזוגים, שרובם נכשלו, העשירו מאות אלפי יזמים, בנקאים ומשקיעים, הם גם שרפו טריליוני דולרים של משאבים והמיטו חורבן על מיליוני עובדים. לא רק בעולם, גם בישראל יש כמה דוגמאות מרשימות: בשנת 2000 נמכרה "כרומטיס" במה שהיה עד אז עסקת הרכישה הגדולה בישראל, ב-4.8 מיליארד דולר. המנהלים והעובדים חגגו תקשורתית במסיבה מסוקרת על חוף הים. לא חלפו 18 חודשים והעובדים החוגגים חיפשו עבודה ו-4.8 מיליארד דולר של ערך לכאורה התאדו כלא היו. הקונה החליטה "לצאת באופן מוחלט מהטכנולוגיה שפיתחה "כרומטיס" ולהתמקד". ההתמקדות לא נמשכה זמן רב. חלפו חודשים אחדים והרוכשת, "לוסנט", חברת ענק בתחום הטלקום, החלה גם היא מסתחררת אל מותה. חלפו עוד ארבע שנים והיא התמזגה עם חברה אחרת בתחום, "אלקטל". כמה שנים נוספות חלפו והחברה המצומקת נבלעה על ידי נוקיה.

"כרומטיס" אינה יוצאת דופן. עשרות אלפי רכישות הסתיימו בצורה דומה. התבנית מוכרת: טכנולוגיות וחברות שנרכשות בכסף רב ואז לא נעשה בהן שימוש; חברות, שרוכשות חברות קטנות, בעצמן קורסות לאחר מכן; יזמים ועובדים שמשבחים אותם כממציאי תרופות, רק כדי לגלות שהם הצליחו אומנם לייצר אקזיט מוצלח לעצמם ולמשקיעים, אך לא הרבה יותר מזה - כל אלה היו לדבר שבשגרה מאז 1987.

מה שהיה מיוחד ב"כרומטיס" היו הסכומים והמהירות, אך התופעה כולה מעוררת תהיות: האם המנהלים של אותן חברות-ענק באמת כה חכמים וראויים לחבילות השכר העצומות כפי שהם ושופרותיהם מנסים לשכנע את העולם? או שפשוט הפיננסיאליזציה פרשה לפניהם מגרש משחקים, מעין משחק מונופול למבוגרים, שבו האסימונים נקובים במיליארדים?

"הזדמנות חד פעמית"

חוכמת מנהלים ותשוקה לרכישות כאלה הביאה את "טבע" אל עבר פי פחת ואת משקיעיה להפסדים של מיליארדי שקלים. "טבע" הייתה במשך שנים אחת החברות המובילות בארץ. במועצת המנהלים שלה ישבו החכמים והמנוסים שבמנהלי העסקים, כמו גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי ודן פרופר, מנכ"ל אסם ונשיא התאחדות התעשיינים. ביולי 2015 הודיע החברה על עסקת הרכישה הגדולה בתולדות המשק הישראלי, בתמורה לכ-40 מיליארד דולר, כ-34 מהם במזומן והשאר במניות, נרכשה חטיבת התרופות הגנריות (אקטביס) של חברת "אלרגן". בעקבות ההודעה קפצו מניות טבע בכ-14% וכמעט כל הפרשנים בתקשורת גמרו את ההלל על החברה ומנהליה. בהודעה לעיתונות מסרה החברה כי המניע לרכישה הוא ש"העסקה תגדיל בשיעור דו-ספרתי את הרווח למניה בשנת 2016, ותגדיל את הרווח למניה ב-20% בשנה השנייה והשלישית לאחר הרכישה". מעטים שמו לב לעובדה כי ההבטחה לגידול ברווח למניה לא רק חיסלה כמעט את כל יתרת המזומנים שבקופת החברה, אלא הגדילה את מצבת החובות של החברה בכמעט 27 מיליארד דולר.

חמישה ימים לאחר הרכישה התבקשה האסיפה הכללית של בעלי המניות לאשר גמול שנתי לכל אחד מהדירקטורים בסכום של כ-190 אלף דולר בשנה וכן, תשלום על השתתפות בישיבות בסך 2,000 דולר לישיבה. "זוהי הזדמנות חד פעמית ליצור חברה של 100 מיליארד דולר" הסבירו ב"טבע".

לאחר מכן הצליחה "טבע" לשרוף עוד כ-2.3 מיליארד דולר על רכישת חברת תרופות חסרת ערך ממקסיקו. עם השלמת הרכישה הבטיח המנכ"ל כי "תזרים המזומנים המוגדל יאפשר לשלם במהירות את החוב הפיננסי". בדצמבר 2015 הוכתר המנכ"ל ויגודמן כאיש השנה במגזר העסקי ובספטמבר 2016 זכתה הרכישה של אקטביס לתואר "המהלך העסקי של השנה". לא חלפו שמונה עשרה חודש והחוב הענק, מעל 35 מיליארד דולר, החל לתת את אותותיו. איש השנה במגזר העסקי נשלח אחר כבוד הביתה והמהלך העסקי של השנה הביא את החברה אל סף פשיטת רגל.

הנהלה חדשה הובהלה וזו החלה בניסיונות להציל את החברה, ועד סוף 2017 החלו פיטורים נרחבים. חלפו כמעט חמש שנים מהרכישה ומחיר המניה - מטרת המהלך כולו - איבד כ-85% מערכו ועתיד החברה תלוי בין שמים וארץ.

בין שאר המהלכים בהם נקטה ההנהלה החדשה היה לנקות את הדוחות הכספיים של החברה. במרכז ה"ניקוי" מחיקת ענק, כ-17 מיליארד דולר, של נכס בשם "מוניטין", הרשום במאזני החברה. המוניטין הזה, שעוד כ-28 מיליארד ממנו נותר במאזן בסוף 2017, היה עלויות הרכישות, ובעיקר זו של "אקטביס-אלרגן". זהו נוהג חשבונאי מקובל. בעת רכישה של חברה אחרת, הנכס הנרכש, נרשם בספרי הרוכשת תחת הסעיף "מוניטין". הואיל ומדובר ברכישת נכס, עלות הרכישה לא תשפיע על דו"ח רווח והפסד, אלא רק על המאזן, בו כאמור יופיע הנכס הנרכש כ"מוניטין". דע עקא, ההחלטה להשאיר את הנכס כשורה בספרי החברה או לשערך אותו לערך הכלכלי האמיתי שלו היא החלטה של הנהלת החברה. זו יודעת כי מחיקה או שיערוך בשווי ה"מוניטין" עשוי לפגוע בהון העצמי של החברה, ואולי אף למחוק אותו כליל וכך גם לפגוע בדירוג האשראי שלה וממילא ביכולתה לקבל עוד הלוואות.

זו כמובן אינה הטכניקה היחידה שמטרתה לשפץ ו"לעגל" את הנתונים הכספיים של חברות. הפרקטיקה שהפכה לסטנדרט וזכתה לפופולריות רבה יותר היא זו המכונה "נון-גאאפ ריפורטינג" (Non-GAAP reporting). גאאפ הינם ראשי תיבות של המילים "עקרונות חשבונאיים מקובלים" (Generally Accepted Accounting Principles) ואלו הם הסטנדרטים והכללים לפיהם חברות ציבוריות צריכות לערוך את דוחותיהם הכספיים. דוחות הנון-גאאפ נוצרו במקור כדי לאפשר לחברה להציג לציבור ולאנליסטים את תוצאותיה העסקיות בניטרול אירועים מיוחדים או חד פעמיים, כמו למשל עלות של ארגון מחדש. הדוחות האלו אינם עוברים ביקורת של רואה החשבון והם מעין אמירה של ההנהלה בסגנון "הדוחות אמנם אומרים כך וכך אבל קחו בחשבון כי היו הוצאות מיוחדות או חד פעמיות, ולכן אם ננטרל אותן היו הדו"חות שלנו נראים ככה".

דוחות אלו אינם מדווחים לרשות לני"ע, אך הם זוכים להבלטה של ממש בהודעות לעיתונות ולמשקיעים וגם נלקחים ברצינות על ידי אנליסטים רבים.

מה שפעם היה דרך לבודד אירוע מיוחד וחד פעמי, הפך עם השנים לדרך המלך להצגת הנתונים הכספיים למשקיעים, לאנליסטים ואף לעובדים. מחקר מעמיק שנערך על ידי "אודיט אנאליסט" מצא כי 97% מהחברות ב­­-S&P 500 השתמשו בדוחות נון-גאאפ בשנת 2017. לשם השוואה, בשנת 1996, שיעור החברות עמד על 59%.

המשקיע הולך לאיבוד

מאז שנת 1986 הפערים בין התוצאות הכספיות של דוחות גאפפ לעומת נון-גאאפ של חברות S&P 500 קפצו בממוצע פי 15. הפערים בין השניים כה גדולים עד שהמשקיע מתקשה להבין האם חברת אובר למשל הפסידה 5.2 מיליארד דולר ברבעון השני של 2019 כפי שהצביעו דוחות הגאאפ שלה, או שמא בעצם הרוויחה 220 מיליון מ"רווח בסיסי לפלטפורמה" כפי שדוחות הנון-גאאפ הצהירו בחגיגיות.

בהרצאה שנשא מנהל קרן ההשקעות ג'ים צ'אנוס באפריל 2019 באוניברסיטת ברקלי תחת הכותרת "לאור השמש - דוחות כספיים בתקופת הפוסט-אמת", הוצגו שורה של טכניקות מקובלות בדוחות כספיים כיום. כך למשל "ארגון מחדש" שנחשבה להוצאה חד פעמית לגיטימית להצגה כנון­-גאאפ הפכה לדרך להסתרת הוצאות שוטפות. גם חברות גדולות כמו "קלוג" ו"קטארפילר" הציגו הוצאות "חד פעמיות" של ארגון מחדש כל שנה מאז 2010. טכניקה נוספת, המקובלת מאוד בעמק הסיליקון, היא להכניס חזרה לסעיף ההכנסות את ההוצאות שנרשמו בגין תשלום לעובדים באמצעות מניות.

על פי כללי הגאאפ הקצאת מניות לעובדים נרשמות בדוחות כהוצאות מסוג "פיצוי שלא במזומן". הסיבה לכך פשוטה, המניות המוקצות הן נכס של החברה שניתן למכרם בשוק במחיר מלא אך ניתנו בחינם או במחיר מופחת. הדבר דומה לכך שהחברה היתה נותנת לעובדיה במתנה כל נכס אחר שלה, נאמר נדל"ן או מוצרים, ללא קבלת תשלום עבורם. כפי שאמר וורן באפט "אם אופציות לעובדים אינן סוג של תשלום, מה הם? אם הם לא הוצאה, מה זה? ואם ההוצאה אינה צריכה להיחשב בין הוצאות החברה אז איך היא צריכה להירשם?".

לתיקון זה השפעה ממשית על הדוחות. אצל חברת סייל-פורס למשל בין 60 ל-65 אחוז מהרווח למניה, נון גאאפ, נבע מהחזרת ההוצאה על מניות העובדים חזרה לשורת הרווח. אצל פאלו-אלטו נטוורקס ביטול ההוצאה הזו תרם תרומה משמעותית להפיכת הפסד של 0.62 דולר למניה, גאאפ, לרווח של 1.05 דולר למניה, נון-גאאפ.

מרמה או עיגול פינות

מחקר שפורסם ב"ג'ורנל לכלכלה וחשבונאות" ב-2018 מצא כי דיווחים לפי נון-גאאפ עזרו לחברות באופן משמעותי לעמוד בציפיות האנליסטים בוול סטריט, אשר רבים מהם מקבלים דיווחים כאלו כחלק מהערכתם את החברות. ג'ים צ'אנוס סיכם את המתנהל כיום בעולם הדוחות הכספיים כ"מרמה חוקית, כאשר חברות מעוותות באופן משמעותי את הדוחות הכספיים שלהן".

מרמה ישירה בדוחות הכספיים או עיגול פינות? מצגים מוטים או תיקונים סבירים? אין ספק כי החיבור של דוחות כספיים יצירתיים מאוד המדווחים באופן נרחב בתקשורת, ביחד עם רכישות עצמיות מסיביות של מניות על ידי החברות, הממומנת בהרחבה על ידי חוב, מייצרות מניפולציה אדירה של שוק המניות. כל זה יושב על הבטחת הפדרל רזרב מאז 1987 להתערב באמצעות כסף מודפס וריבית נמוכה בכול פעם שהשווקים מבקשים להתנהג כשוק חופשי-אמיתי ולגלות באמצעות מנגנון המחירים את שוויין האמיתי של החברות - עוד תוצאה של עולם בו מחיר המניות, ולא פריחת העסקים ורווחת כל הפרטים המעורבים בכלכלה, הפכו לפרמטר והמדד העיקרי לשגשוגה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart@

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-18%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "כנראה שעליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל