גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חריגות במים: המשטרה פתחה בחקירה נגד מפעילת מתקן ההתפלה בפלמחים

"גלובס" חשף חריגות במים במתקן ההתפלה שורק • אלא שהפארסה לא נגמרת כאן ● ל"גלובס" נודע כי דיווחים כוזבים על בדיקות המעבדה במתקן ההתפלה של פלמחים עומדים כעת בלב חקירת משטרה • איך בשניים מחמשת מתקני ההתפלה בארץ התגלו חריגות, ומשרד האנרגיה שותק?

מתקן ההתפלה פלמחים / צילום: שלומי יוסף
מתקן ההתפלה פלמחים / צילום: שלומי יוסף

המשטרה פתחה בחקירת חשדות לדיווחים כוזבים מצד גורמים בחברת דרך הים, המפעילה את מתקן ההתפלה פלמחים - כך נודע ל"גלובס". מדובר בחקירה תקדימית נגד מפעיל של מתקן תשתית אסטרטגי, והיא נפתחה בעקבות ממצאים שהועברו למשטרה באוגוסט 2019, על-ידי ועדת אדירי, ועדה ציבורית שמונתה לבדוק חריגות באיכות המים במתקני התפלה בישראל, לאחר פרסום כתבה בנושא ב"גלובס".

על-פי אותה כתבה, במים המותפלים שסיפק מתקן ההתפלה שורק לרשת המים הארצית היו חריגות שיטתיות ברמות המלחים (כלורידים), עד לרמה הגבוהה פי ארבעה מהשיעור שנקבע בהסכם הזיכיון עם המדינה.

הוועדה שמינה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ מצאה כי החריגות בשורק לא היו ברמה שסיכנה את בריאות הציבור, אך הן נעשו על-מנת להגדיל את רווחיות המתקן.

לצד הממצאים על המתקן בשורק חשפה הוועדה ממצאים חמורים על מתקן ההתפלה פלמחים שנמצא בבעלות קרן תשתיות ישראל. על-פי דוח הוועדה, "לאורך תקופה של כשנה וחצי, היו חריגות בריכוז הכלוריד במים שסופקו על-ידי מתקן פלמחים מהרף שנקבע בהסכם בין המדינה למתפיל. כמו כן, בעשרות מקרים הנתונים שהעביר המתפיל למדינה, ביחס לריכוז הכלוריד במים בבדיקות המעבדה, לא תאמו את בדיקות המעבדה בפועל".

הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, שבה היו חברים גם סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד יחזקאל ליפשיץ, מנהלת אגף ההתפלה ברשות המים הילה גיל, ומנהל יחידת תשתיות באגף החשכ"ל במשרד האוצר איציק מרמלשטיין - הגישה את המלצותיה לשר האנרגיה ב-20 באוגוסט 2019.

לגבי המתקן בשורק המליצה הוועדה על הליך אכיפה הכולל קנסות בהיקף של כ-46 מיליון שקלים. בנוסף המליצה על שורת צעדים לשיפור מערך המעקב והבקרה של המדינה ורשות המים אחר איכות המים המותפלים שמספקים מתקני ההתפלה.

לגבי מתקן פלמחים נכתב בדוח, כי "הוועדה ממליצה להעביר את ממצאי הבדיקה לגורמי החקירה הפליליים", זאת מאחר ש"אין בידי הוועדה הכלים למצות את הבדיקה ולעמוד על הגורמים האחראים להצגת תוצאות בדיקות המעבדה אשר דווחו למדינה". כעת, כאמור, פתחה המשטרה בחקירה בנוגע לחשדות האמורים.

לא ממהרים לקנוס ולהעניש את החברות

הפתיחה בחקירה פלילית נגד מפעילי המתקן בפלמחים מעלה את השאלה מדוע נמשכת ההתקשרות העסקית בין המדינה למפעילי המתקן ללא כל הפרעה. מדובר בשאלה עקרונית על טיב היחסים העסקיים בין המדינה לבין גורם פרטי שקיבל זיכיון (בשיטת PPP) להפעיל מתקן תשתית שיש לו חשיבות אסטרטגית, הנחשד בדיווחים כוזבים שיטתיים למדינה. השאלה מתחדדת לנוכח הליכי האכיפה נגד מפעילת מתקן ההתפלה שורק, שהחשדות נגדם לא הגיעו לרמה פלילית.

ההליך נגד מתקן שורק הסתיים בהסדר שנחתם בסוף 2019, ושבמסגרתו התחייבה מפעילת המתקן לספק למדינה כמות של כ-30 מיליון מ"ק מים מותפלים ללא תמורה, בשווי כספי של כ-75 מיליון שקל.

ככל הידוע, לא הוטל קנס כספי כלשהו על מפעילי מתקן פלמחים וזאת למרות שהדיווחים הכוזבים נמשכו על פני שנה וחצי. יצוין גם כי למרות ההתנהלות הפסולה והשיטתית במתקן שורק 1, המדינה מאפשרת לבעלי הזיכיון במתקן בעת הפרשה, האצ'יסון ווטר ו-IDE, להתמודד במכרז להקמת מתקן התפלה נוסף שיוקם בצמוד למתקן הקיים (שורק 2).

בתשובה לשאלת "גלובס" נמסר ממשרד האנרגיה כי למדינה אין כלים נוספים מעבר לתלונה למשטרה במקרים שבהם מתעורר חשד מסוג זה. הסנקציה היחידה שנמצאת בהסכם הזיכיון היא פיצוי מוסכם - אולם במקרה זה, כאמור, לא הוטל קנס כלשהו על מתקן פלמחים.

גורמים הקשורים לוועדת אדירי אמרו ל"גלובס" כי הוועדה לא מצאה ממצאים כלשהם המעידים על כך שהנהלת קרן תשתיות ישראל או גורמים בכירים אחרים מחוץ לחברת התפעול ידעו כי הדיווחים שהועברו למדינה לא היו דיווחי אמת. משום כך, לטענת אותם גורמים, אין לוועדה שום יכולת לקבוע כי מדובר במדיניות מכוונת, או בקשר או קנוניה שהיו שותפים להם גורמים מעבר לאחראים הישירים על הפעלת המתקן.

לדברי אותם גורמים במשרד האנרגיה, "המדינה מנועה מלנקוט בצעדים כלשהם לפני שהסתיימה חקירת המשטרה, מה גם שהמדינה עלולה למצוא את עצמה חשופה לתביעות במקרה שיוטלו סנקציות - בעוד שחקירת המשטרה תקבע כי אין מקום להמשיך בהליכים".

עם זאת, פעולה אחת המעידה כי כן הופקו לקחים בעקבות חשיפת אותם ממצאים היא פיטוריו של אחד מהבכירים בחברת התפעול של מתקן ההתפלה פלמחים. מדובר בבכיר שהיה אחראי בין היתר על דיווחים הכוזבים לרשות המים.

פלמחים: מתקן ההתפלה החמישי בגודלו

מתקן ההתפלה בפלמחים הוקם על-ידי חברת דרך הים (Via Maris) מקבוצת גרנית הכרמל, שבשליטת משפחת עזריאלי. החברה התקשרה מול המדינה בהסכם מסוג BOO, שמשמעותו כי המתקן יוקם ויופעל על-ידי החברה אך יישאר בבעלותה בסיום תקופת הזיכיון (25 שנה) ולא יועבר למדינה כפי שנעשה בשאר מתקני ההתפלה (ובמתקני תשתית נוספים דוגמת כביש 6) שנבנו בשיטת BOT.

הקמת המתקן החלה ב-2005, והוא החל לפעול ב-2007 כמתקן קטן בעל הספק של 30 מיליון מ"ק לשנה. במהלך השנים אישרה רשות המים לזכיינים להרחיב את המתקן בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל, וכיום הוא בעל הספק של 90 מיליון מ"ק.

מתקן ההתפלה בפלמחים הוא אחד מחמשת המתקנים הגדולים שנבנו בשנים האחרונות בישראל, לצד מתקני באשקלון, אשדוד, שורק וחדרה. נכון להיום מתקני ההתפלה מספקים את מירב מי השתייה. על-פי ההערכות מדובר ב-600 מיליון מ"ק בשנה שמותפלים.

בסוף 2013 מכרה גרנית הכרמל את הזכיינית דרך הים שבבעלותה לקרן תשתיות ישראל תמורת 400 מיליון שקל. בעת המכירה, ההערכות היו כי המתקן מניב רווח תפעולי שנתי של 40 מיליון שקל. קרן תשתיות ישראל בניהולו של ירון קסטנבאום הוקמה ב-2007 על-ידי קבוצת הראל ועו"ד יהודה רווה, ושותפים בה לצד הראל גופי חיסכון פנסיוני, ובהם קרנות החיסכון של המורים וקופת הגמל של האוניברסיטה העברית.

מחברת דרך הים, המתפעלת את מתקן ההתפלה פלמחים, נמסר: "לא ידוע לנו על כל בדיקה המתנהלת בנושא". 

מתקני ההתפלה: דגימות מים בעייתיות וניסיון להוזלת עלויות

באפריל 2019 חשף "גלובס" כי נבדק חשד לחריגות שיטתיות ברמות הכלורידים (מלחים) של מי השתייה שמספק מתקן ההתפלה שורק לרשת המים הארצית. מדובר במתקן שהוקם בשותפות בין חברת IDE לחברת הצ'יסון ווטר, ובעל הספק של 150 מיליון קוב לשנה - כמות המסוגלת לספק מי שתייה ל-1.5 מיליון בני אדם.

על-פי ההסכם עם המדינה, התחייבו בעלי הזיכיון להפעלת המתקן כי רמת הכלורידים במים לא תעלה על 20 מיליגרם לליטר. אלא שעל-פי נתונים שדווחו לרשות המים על-ידי חברת מקורות, רמות הכלורידים במים היו גבוהות עד פי ארבעה מהרמה הנדרשת, למעט בשעה 9 בבוקר - השעה שבה נאספו דגימות של המים ונשלחו למעבדה.

המעבדה, שפעלה במימון הזכיין, דיווחה על תוצאות תקינות של רמות הכלורידים במים - ודיווחים אלה הועברו על-ידי מפעילי המתקן לרשות המים, הגוף המפקח על מתקני ההתפלה. רמת הכלורידים המותרת בתקן עומדת על כ-400 מיליגרם לליטר, כך שאין ראיות לכך שהחריגה יצרה סיכון לבריאות הציבור, אולם היא אפשרה למפעילי מתקן שורק חיסכון משמעותי בעלויות הכרוכות בהורדת ריכוז הכלורידים במים.

הממצאים העלו, כי החריגות במי הכלורידים החלו זמן לא רב לאחר תחילת הפעלת המתקן ב-2014, ונמשכו עד שרשות המים הפנתה שאלות בנושא למפעילי המתקן בסוף 2018.

ב"ועדת אדירי", שמונתה לבחון את החריגות באיכות המים במתקני ההתפלה, העריכו כי החיסכון השנתי כתוצאה מהפעולה הגיע ל-2.8 מיליון שקל לפחות בשנה.

בתחילת 2019, לאחר שהופסקה ההתנהלות הפסולה, רכשה חברת דן קפיטל - זרוע ההשקעות של דן תחבורה - את חלקה של IDE במתקן תמורת 500 מיליון שקל.

במקרה של מתקן ההתפלה פלמחים, התברר כי הדיווחים שהעביר המפעיל לא תאמו את ממצאי בדיקות המעבדה והיו לפיכך כוזבים. עובדה זו התבררה לאחר שהוועדה פנתה ישירות למעבדה וביקשה את רישומי התוצאות של בדיקות המים בשנים האחרונות. אי-ההתאמות שנמצאו היו על פני תקופה של שנה וחצי וכללו עשרות דיווחים שונים.

בעקבות הבדיקה המליצה ועדת אדירי כי המדינה תערוך בעצמה בדיקות של איכות מי השתייה, תשפר את מנגוני הדיווח ותגביר את תדירות הבדיקות.

עוד כתבות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום