גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי, לא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים

סרטון התעמולה של איילת שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק
סרטון התעמולה של איילת שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

1.

בארץ שמלאה כולה משפט, היה זה עוד שבוע סוער בגזרה המשפטית. מועד פתיחת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נקבע ל-17 במרץ; הפרקליטות אישרה כי בכוונתה לבדוק את "פרשת המימד החמישי"; ופרטים נוספים על התנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בפרשת "מסמך הרפז" נחשפו בערוץ 13.

אבל עם כל הכבוד לנושאים הללו, דווקא הצהרה של שרת המשפטים לשעבר (ואולי גם לעתיד) ח"כ איילת שקד, בנוגע לתנאי העבודה של עובדים זרים תפסה את תשומת-לבי. חשוב לעסוק בה.

במהלך סיור שערכה במושב עין-יהב בערבה, התייחסה שקד לאופי התשלום לעובדים הזרים ואמרה כי "חקלאי ישראל קורסים תחת הנטל של העסקת העובדים הזרים. אנחנו בימינה מתחייבים לשנות את התנאים. נתחיל מביטול הפנסיה של העובדים הזרים". מאוחר יותר צייצה שקד בטוויטר: "נושא הפנסיה לעובדים זרים, חורה להרבה שמאלנים בפיד. הם מעדיפים שחקלאים ומסעדנים יקרסו, העיקר שמצפונם הנאור יהיה שקט". שקד הוסיפה, כי "אף אחד לא מכריח אותם (העובדים הזרים) להגיע לעבוד כאן בתנאים הוגנים. תסלחו לי, אבל מצפוני שקט בידיעה שאני עוזרת לאותם חקלאים, מסעדנים ומשפחות המעסיקות עובד סיעוד וכורעות תחת הנטל".

האמירות הללו של שקד, שעלולות להפוך בקרוב למציאות חוקית, מקוממות.

ראשית, מרגיז ומכעיס הניסיון של שקד לסמן את אלה שתומכים בפנסיה לעובדים זרים כ"אויבי" המעסיקים הישראלים שלהם. כאילו שהדרך היחידה והנכונה של המדינה לעזור לחולים הסיעודיים, למסעדנים או לחקלאים, היא באמצעות פגיעה במי שמקלח אותם ומאכיל אותם בכפית, שוטף את הכלים במסעדות שלהם או קוטף את הפלפלים הצהובים והאדומים בשדות שלהם. אם שקד רוצה לעזור למסעדנים ולחקלאים היהודיים, יש 100 דרכים טובות לעשות את זה בלי לפגוע בזכויות של הפועלים הפשוטים, שמצילים את הכלכלה שלנו, שכן הם עושים עבודות שאף יהודי לא מוכן לעשות.

ההצהרות של שקד הן מרגיזות גם משום שהיא ממשיכה את הטרנד הדוחה של חלק מהפוליטיקאים והעיתונאים מהימין לסמן את כל מי שתומך בזכויות אדם או בזכויות של עובדים זרים כ"שמאלני", כמעט עוכר ישראל. כאילו שתמיכה במתן פנסיה לעובדים זרים קשורה לעמדה פוליטית ימנית או שמאלנית. שקד, שמתיימרת לייצג ציבור דתי-לאומי, מציגה כאן עמדה שהיא לא רק אנטי-מוסרית במהותה, אלא גם אנטי-יהודית.

התורה הזהירה אותנו לבל נפגע בגרים שבתוכנו לא פחות מ-36 פעמים, מתוך הבנה שרמתה המוסרית של חברה ושל כל פרט בה, נבחנת בעיקר לפי יחסה לאחר ולשונה.

לגופם של דברים, הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים לא אמורות להיות פריבילגיה לעובד, בין אם הוא יהודי, ערבי או תאילנדי, אלא זכות בסיסית שלו. מאז ינואר 2008 מחויבים כלל המעסיקים בארץ להפריש לעובדים כספים לקופות גמל ופיצויי פיטורים, לפי צו ההרחבה הכללי לביטוח הפנסיוני. החובה חולשת גם על עובדים זרים, שכן החוק בישראל חל על כל מי שנמצא בתחומה גם אם אינו תושב או אזרח. לפי חוק עובדים זרים, ההפקדות לפנסיה ולפיצויים מופרשות לחשבון בנק מיוחד והעובדים הזרים רשאים לפדות אותן כשהם מסיימים את העבודה וחוזרים לארצותיהם.

צריך גם לזכור שרבים מהעובדים הזרים, בשל חולשתם והתלות שלהם במעסיקים מוותרים מרצון על זכויות רבות. היו בעבר מקרים רבים מדי שבהם מעסיקים החזיקו שלא כדין בדרכונים שלהם או ניצלו אותם לרעה. שכרם נמוך ורבים מהם מועסקים באמצעות חברות כוח-אדם ולא בהעסקה ישירה.

בשיחה שניהלנו היום עם מנהל של מסעדה מוכרת בתל-אביב, הוא תיאר בפנינו את תנאי העבודה של העובדים הזרים שמועסקים אצלו. "יש לנו עובדים מתאילנד, ויש לנו עובדים אפריקאים. שוטפי הכלים עובדים אצלנו כל יום מעשר בבוקר ועד אחת אחר חצות בעמידה בשטיפת כלים. יש להם יום חופש אחד בשבוע. גם טבחי ההכנות עובדים 12/13 שעות ביום. כולם מועסקים דרך חברות כוח-אדם שאחראיות על תנאי ההעסקה שלהם". זו המציאות הלא פשוטה של אותם אנשים שעובדים אצלנו ומשרתים אותנו ומסייעים לכלכלה שלנו. מציאות שאיילת שקד רוצה להחמיר.

2.

מערכת הלחצים שמופעלת על הפרקליטות ועל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בשבועות ובחודשים האחרונים היא אולי חסרת תקדים. על רקע ההחלטה להגיש כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה נתניהו, חוזרים ותוקפים נתניהו ואנשיו את הפרקליטות ומטילים ספק בעצם הלגיטימיות שלה ושל החלטותיה.

אם צריך לסמן שני שיאים של שפל מבין לא מעטים שהיו עד כה, אפשר להצביע על "נאום הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" שנשא שר המשפטים אמיר אוחנה ב-29 באוקטובר 2019 ובנאום שנשא רה"מ זמן קצר לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט הודיע על הגשת כתב אישום נגדו ב-21 בנובמבר 2019. אוחנה טען כי בתוך הפרקליטות יש מעין תת-ארגון שתכליתו לחסל קריירות פוליטיות וציבוריות. נתניהו טען, כי "אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות-שווא".

נתניהו ואוחנה טועים ומטעים. הפרקליטות אינה מושחתת. רוב הפרקליטים הם ישרים ועובדים בשביל כולנו. העבודה שעשו הפרקליטות והיועמ"ש בנוגע לתיקי ראש הממשלה היא ראויה לשבח ואם נתניהו רוצה להוכיח את חפותו ראוי שיילחם עליה בבית המשפט במקום להסית נגדם. ואחרי שאמרנו את כל זה, ובמנותק מאוחנה ונתניהו, צריך להוסיף ולומר שישנה גם ביקורת לא מעטה על הפרקליטות שהיא עניינית ומתבקשת.

אם צריך לסמן בעיה מרכזית גדולה בעבודת הפרקליטות, שהיא אולי כמעט אינהרנטית לאופי התפקיד התביעתי, הרי שמדובר בחוסר יכולת מספק לבדוק את עצמה, לקבל ביקורת, ולראות מי עומד מולה. ולא כשמדובר בראש ממשלה חזק ואמיד אלא דווקא במקרים היומיומיים של האזרחים הקטנים שהסתבכו עם רשויות החוק.

זה נובע בעיקר מכך שהפרקליטים מורגלים לבוא בבוקר למשרד ולבית המשפט ולעסוק בניסיון להרשיע את הנאשמים שעומדים מולם. זוהי עבודתם. זהו תפקידם. אבל כשהניסיון להרשיע הופך לשגרה, הרבה יותר קשה לראות את הצד השני. וזה מוליד מקרים כמו למשל של עמוס ברנס או אלישע חייבטוב שהורשעו במעשי רצח, ככול הנראה על לא עוול בכפם, או "סתם" מקרים של חשודים ונאשמים שזכויותיהם נפגעות.

את ההתרגלות הזאת, לראות כמעט כל תיק בעיניים תביעתיות, עם רצון "לספק את הסחורה" ולהביא להרשעה, קשה לשנות, אבל יש דרכים די פשוטות לשפר את המצב. אחת מהן היא לגייס לשורות הפרקליטות הפלילית עורכי דין שיש להם ניסיון בסנגוריה ובהגנה על נאשמים וחשודים. כיום, כמעט ואין בפרקליטות הפלילית, ודאי בדרגים הגבוהים שלה, עורכי דין שעסקו בסנגוריה.

לפרקליט שעמד משני צדי המתרס, שהגן על חשודים ונאשמים וכעת הוא תובע חשודים ונאשמים יכולה להיות ראייה שלמה יותר של התיק ושל האדם העומד מולו. בצה"ל זה דבר מקובל שעורכי דין מהסנגוריה הצבאית עוברים לפרקליטות הצבאית, ולהפך. היועמ"ש מנדלבליט בעצמו, היה גם סנגור צבאי ראשי וגם פרקליט צבאי ראשי. אין סיבה שמערכת התביעה האזרחית לא תאמץ לעצמה נוהל דומה. הגיע הזמן שהפרקליטות תגייס לשורותיה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ושהסנגוריה הציבורית תגייס לשורותיה פרקליטים.

עוד כתבות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם