גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משתי כיתות א' ל-930 תלמידים בשכבה: "ברשויות לא ערוכים לגידול בתושבים"

"כשמבקשים ממשרד החינוך הרשאות לבתי ספר חדשים, הם עונים: 'אתה רוצה לגמור לי את כל התקציב השנתי?'" ● ראשי רשויות ורגולטורים מדברים על האתגרים של הסכמי הגג

קריית גת. שיווק של 7,600 יחידות דיור בשלוש שנים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
קריית גת. שיווק של 7,600 יחידות דיור בשלוש שנים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"בדיוק סיימנו עשור עם שיווקי קרקע מאוד מאתגרים, והיה ניסיון לפתור את המורכבות באמצעות המנגנון של הסכמי הגג", אמרה דניאלה פז-ארז , בעלי חברת פז כלכלה, וממנחי רב-שיח בנושא הסכמי הגג שערך בשבוע שעבר מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה. בין המשתתפים בדיון היו רגולטורים מובילים, ראשי ערים, מהנדסי ערים וגורמים מהמגזר הפרטי. נוסף לה הנחו את הכנס כתב "גלובס" אריק מירובסקי וד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית-גלוב. סוגיית המורכבות של ההסכמים, שהעלתה פז-ארז, עלתה מדברי כל המשתתפים.

דניאלה פז-ארז / צילום: עדי כהן צדק, יח"צ

המחסור בתעסוקה: "כמה כבר אפשר לבנות במדינה בשנה"

מי שפתחה את הדיון הייתה מנהלת מנהל הפיתוח במשרד הפנים, אדית בר. המשרד הוא אמנם הרגולטור הישיר של הרשויות המקומיות, אולם איננו בורג מרכזי במנגנון של הסכמי הגג. לדבריה, בכוונתם לשנות את המצב. "אנחנו צריכים מלכתחילה לחשוב על חוסן מוניציפלי של רשות. אם באמת הסכם הגג יקרה - מה הקצב הראוי לגידול בדיור מול קצב הגידול במימושים של תעסוקה", אמרה בר.
"בנינו מודל כלכלי שבוחן האם יש גירעון צפוי ומהו", הוסיפה. "ידוע שיחידת דיור שנוספת היא גירעונית, ובחלק מהרשויות אנחנו מאוד מודאגים מכך. בני עייש, למשל, היא מקרה קיצון. זו רשות שאמורה לקפוץ מ-7,000 ל־28 אלף תושבים, ויש תכנון ל-250 אלף מ"ר לתעסוקה. אבל בכל הנפה היו 118 אלף מ"ר תעסוקה, וזה מעורר סימני שאלה לגבי ההיתכנות של הדבר הזה.

"דבר נוסף שמטריד אותנו זה שרשויות לא ערוכות - אין אגף אסטרטגיה ואין תחזיות צמיחה, דבר שמשפיע על אגפים כמו שפ"ע וחינוך. יש מקומות שהגזבר בורח כשהוא רואה את מנהלת אגף החינוך כי היא באה אליו ואומרת שמגיעים תושבים חדשים וצריכים לדאוג להם".

בעלי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ד"ר רינה דגני, הסכימה איתה: "צריך לשאול כמה מ"ר אפשר לבנות במדינה לשנה? זה בסך הכול 1.5 מיליון מ"ר תעסוקה, משרדים ומסחר. אלא שאנחנו מתכננים בכל יישוב עשרות ומאות אלפי מ"ר, ולא מבינים שהמימוש לא יקרה. הפכנו כל ראש עיר למשווק נדל"ן. לדוגמה, אם מישהו בממשלה היה חושב כמה תעסוקה צריך לבנות בכל בקעת אונו הוא לא היה עובר את ה-40 אלף. אז איך אפשר לתכנן בכל אחד מהיישובים שם מאות אלפי מ"ר בשנה?"

יו"ר הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ת"א וחיפה לשעבר, גילה אורון, הכריזה ש"ברור שהפריפריה סובלת יותר מכול", וטענה כי שיטת הארנונה היא שמביאה לעיוות הגדול בתחום. "רפורמה בארנונה נמצאת על השולחן למעלה מ-15 שנה. אם לא היה העיוות שלפיו תושב שווה גירעון, ומנגד מסחר או תעסוקה שווה רווח - לא היינו בסיפור הזה".

משבר התחבורה: "ביטלו את הקו החום ומדברים על מטרו"

ראש עיריית ראש העין, שלום בן משה, שבעירו חתמו על הסכם גג נרחב, הדגיש כי יש לדרוש "התניות תחבורתיות", והגדיר זאת כ"דבר הכי אפקטיבי" לקיום ההסכם.

"יש אי ודאות תחבורתית", הצהיר ראש מועצת באר יעקב ניסים גוזלן, שרק לאחרונה התוודע לביטול הקו החום של הרכבת הקלה שהיה אמור לשרת את תושביו. "לא יעלה על הדעת שאומרים לי שהקו החום הוא חלק אינטגרלי מהתוכנית ואתה לא יודע בכלל אם הוא יקום. למחרת מתקשרים אליי ואומרים לי שרוצים לשבת איתי על תכנון המטרו. יד ימין בתכנון לא יודעת מה עושה יד שמאל. אני צמחתי מארבעה גנים ל-96 כיתות גן, מבית ספר יסודי של שתי כיתות א' עם 44 תלמידים - והשנה אני מעלה 930 תלמידים לכיתה א'. אם לא יישבו כל משרדי הממשלה ביחד ולא ישלבו ידיים לא נעמוד במשימה".

מנכ"ל החברה הכלכלית של לוד, בן מיוסט, טען כי נושא ההתניות מכל סוג איננו רלוונטי וכי ערים צריכות לקדם את ההסכם לפי הקצב הראוי בעיניהן. בנוסף הוא טען שיש לתקצב את הרשויות כיום לפי צורכי הגידול העתידיים. ברוח דומה פנה מהנדס עיריית אשדוד, דורון חזן, לאדית בר ואמר - "אתם רוצים יחידות אסטרטגיות - תביאו תקן, תתקננו. אבל אתם לא מתקננים ובאים בטענות".

מנכ"לית מכון גזית-גלוב, אפרת טולקובסקי: "מספיק שהמדינה תקבל על עצמה את עלויות החינוך. אנחנו פותחים פער בין מה שהרשות צריכה לספק לבין מה שהמדינה מספקת", אמרה. טולקובסקי התכוונה לכך שכל התקצוב נופל רק על הרשות המקומית, בשונה מבעבר שהמדינה קיבלה על עצמה חלק משמעותי מתקצוב החינוך.

השת"פ בין המשרדים: "לא לראות בתוספת תושבים עלות שלילית"

ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, שהיה הראשון שחתם על הסכם גג (וגם על הסכם גג שני), אמר כי לדעתו מדובר במתווה נכון, אלא שיש לדבריו משרדי ממשלה שלא מחוברים לתוכנית. "מעיר שמשווקת 100 דירות בשנה לאורך שנים רבות, בזכות ההסכם הגענו ל-7,600 יח"ד ששיווקנו בשלוש שנים. 76 שנה דחסנו לשלוש שנים. אבל אז אתה מגיע למשרד החינוך. אתה אומר 'יש לי הסכם גג עם האוצר, מגיעים לי שישה בתי ספר יסודיים, שלושה תיכונים ו-55 גנים, תתחילו להנפיק הרשאות'. אז הם אומרים לי 'סליחה, אתה רוצה לגמור לי את כל התקציב השנתי'. ממשרד הרווחה אתה מבקש 84 כיתות מיוחדות ומקבל אותה תשובה. וגם בנתיבי ישראל לא מתחילים לתכנן מחלפים בזמן".

לדבריו, מהצד השני נמצאים היזמים. "הם באים ואומרים, 'קניתי, תתחיל לעשות פיתוח'. ואני יודע שאם אני נותן היתרי בנייה אני מטעה בנקים ולקוחות שקנו דירות כי כל ההסכם בנוי על דברים סטטוטוריים שלא מתקיימים".

סגן הממונה על התקציבים באוצר, אריאל יוצר, אמר: "הסכמי הגג זה דבר מעולה וצרך לבחון אותם מול האלטרנטיבה. פעם היינו מדברים על שיווק נקודתי של 500 יח"ד ואז ראש עיר היה הולך למשרדי התחבורה ואח"כ מבקש 10 כיתות לימוד ממשרד החינוך. זה נקודתי, זה לא אירוע אסטרטגי. שיטת העבודה הזו השתנתה למהלך של מחויבות לשיווקים גדולים יותר ובקצב מהיר יותר". יוצר הסביר שבמשרד מודעים לבעייתיות בתוכניות, אלא שלרוב מדובר באתגרים נקודתיים.

האתגר המבני הבא, לדבריו, הוא סיוע לרשויות בפריפריה שמתקשות לאכלס שטחי תעסוקה בקצב שבו זה קורה ברשויות חזקות שבמרכז הארץ. "מכל התחשיבים שאני מכיר העלות הגירעונית פר יחידת דיור למגורים היא 5,000 שקל לשנה". לדבריו, יש להקים "מנגנון שיעזור לרשות לקלוט תושבים ולא לראות בהם עלות שלילית".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בני דרייפוס, הזכיר בדיון את ההבדלים בין רשויות במרכז לבין רשויות בפריפריה: "אם מסתכלים על העשור הבא זה דרמטי, וצריך לעשות דיפרנציאציה בין הסכם גג במרכז לבין רשות בפריפריה".

מנהל רמ"י, עדיאל שמרון: "ראשי הערים שפה וכאלה שחותמים על הסכם גג הם מנהיגים, כי אין שיח שלא בונים - ברור שבונים", הוא אמר ושיבח ראשי ערים בעיקר בדרום הארץ. "דיברתם על עבודה בין-משרדית? זה בדיוק מה שהממשלה עושה. היא מתכנסת בכל יום ראשון, יש לה ועדות שרים לכל מיני עניינים והיא מתכללת. אני ממליץ לא להקים עוד גופים שיתכללו אלא לשכלל את עבודת הממשלה. משרד הפנים קצת יצא מארגז הכלים של מטה הדיור וצריך להחזיר אותו". 

***גילוי מלא. כתב "גלובס" אריק מירובסקי היה בין מנחי הכנס. 

עוד כתבות

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

נמחקה תביעת שאול אלוביץ' נגד המדינה לפיצוי בסך 10 מיליון שקל

אלוביץ' תבע מהמדינה לפצותו בשל הירידה שספג תיק ניירות הערך שלו שמחזיקה הפרקליטות ● ביהמ"ש קבע כי הגשת התביעה ע"י אלוביץ' עומדת בניגוד להסכמות אליהן הגיע עם המדינה בעבר, אך הדגיש כי הוא יוכל לשוב ולעלות את טענותיו בסיום ההליך בעניינו

ציקי פוקס /  צילום: שלומי גבאי וואלה

מייסד ביו נקסוס משיב מלחמה: קרן השקעות בינלאומית היא שהביאה לקריסתנו

בתגובה לתביעת קרן ספרינגטייד בגין גניבה וזיוף, טוען בעל השליטה בחברת הסייבר הרפואי, ציקי-קורלנד פוקס, כי הקרן הביאה במו-ידיה לאובדן כל השקעתה בביו נקסוס

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

10,000 בדיקות ביום בסכנה: ההסכם בין משרד הבריאות למיי הריטג' בסימן שאלה

מיי הריטג' הייתה אמורה להקים מעבדה שתחל לפעול בתוך שבוע וחצי ● משרד הבריאות: "לא נחתם הסכם, אלא מזכר הבנות. אנחנו בוחנים את הדברים מחדש"

צוות אקסוניוס. עופרי שור, דין זיסמן, אבידור ברטו בצילום אבישי פינקלשטיין

חברת הסייבר אקסיוניוס גייסה 58 מיליון דולר כדי להמשיך להגן על רשתות

אקסיוניוס גייסה עד היום 95 דולר בסך הכול, והיא מעסיקה 80 עובדים בתל אביב ובניו יורק ● מהחברה נמסר כי הכנסותיהם השנתיות גדלו ב-910% בשנת 2019 ביחס לשנה שלפניה, וכי הם אחת מחברות הסייבר שצמחו בצורה הכי מהירה בשנה האחרונה

פטריק דרהי/ צילום:אלון רון

אין פרטנר: מה הוביל לביטול רכישת חברת התקשורת הישראלית בידי הוט

הסיבות שציינה אלטיס, בעלת הוט, לביטול העסקה בהיקף של 3.6 מיליארד שקל: המצב הכלכלי המתדרדר במהירות והסיכויים הקלושים להתאוששות מהירה ● אלטיס לא הצליחה להשיג מכתב התחייבות למימון העסקה מהבנק הצרפתי BNP

הטבות נדל"ן בצל הקורונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מוותרות על כספים ודוחות תשלומים: אלה ההטבות שמעניקות חברות הנדל"ן

משבר הקורונה משפיע על כל ענף הנדל"ן, ולכל החברות ברור שקשיים או קריסה של סקטורים מסוימים תשפיע עליהן במוקדם או במאוחר ● כמה חברות בענף כבר מציעות הטבות שונות ללקוחותיהן

חיילים בפעילות של עמות יד לילד / צילום: יד לילד המיוחד

גם בתוכנית הסיוע הנוכחית העמותות והמגזר השלישי נשארים מאחור

תוכנית הסיוע למגזר השלישי שהציגה הממשלה לא כוללת קריטריונים ברורים והיא פונה רק לארגונים שקיבלו סיוע מהמדינה בעבר ● "המגזר השלישי צריך קרן סיוע מיידית של אחוז אחד מסך התוכנית הכלכלית שתאפשר סיוע מיידי ואוויר לנשימה"

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

תל אביב ננעלה בעליות: ת"א 35 עלה ב-2.5%

מדד ת"א 125 הוסיף 2.2% ומדד ת"א 90 התחזק ב-3.25% ● מדד הנפט והגז זינק ב-4.9% ומדד הנדל"ן עלה ב-4.3% ● טבע קפצה על רקע אישור תרופה שלה לשימוש בקורונה ● הממשלה אישרה אתמול תוכנית חילוץ למשק ב-80 מיליארד שקל

בדיקת קורונה לצעיר בבני ברק / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

מספר מקרי הקורונה עלה ל-5,358; 224 החלימו מהנגיף

גבר בן 90, אישה בת 90 ושתי נשים בנות כ-50 נפטרו היום מהמחלה - סך הכל 20 נפטרו עד כה בארץ ● שב"כ קיבל אישור לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הנגיף בישראל ● ברחבי העולם יש מעל ל-800 אלף מקרי קורונה

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

קניון tlv/ צילום:auev fvi

באיחור לא אופנתי ופחות מהמתחרים, גם קניון TLV מגיב למשבר הקורונה

בעוד שבביג ועזריאלי ויתרו על כסף אמיתי על מנת ללכת לקראת בעלי החנויות בקניונים שלהם שמכירותיהם נגדעו באחת - הרי שבקניון התל-אביבי שבשליטת מוטי בן משה מציעים הטבות מצומצמות בהרבה

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

בדיקה לגילוי הדבקה בנגיף הקורונה בארה"ב / צילום: Ted S. Warren, AP

פיתוח ישראלי יכול להגדיל פי 8 את קיבולת בדיקות הקורונה

פיתוח חדש של אוניברסיטת בן גוריון יכול לחסוך משמעותית גם בזמן וגם בציוד מעבדה ● "המטושים עדיין בחסור עד כדי כך שבמקום להשתמש בשלושה מטושים לכל נבדק - נחיר נחיר ולוע - משתמשים לפעמים במטוש אחד שדוחפים גם לאף וגם לפה"

גרנד קניון באר שבע / צילום: יחצ

חיסון פיננסי נגד קורונה? הלוואה עתידית

האמונה בשוק אשראי זול, זמין ונצחי הקהתה בשנים האחרונות את מנגנון קבלת ההחלטות בחברות רבות ● שימוש מושכל בהלוואות עתידיות או בהרחבות עתידיות של אג"ח עשוי לתת מענה חשוב בימים הסוערים שעוד עתידים לבוא

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת החודש

90% מדורשי האבטלה החדשים במרץ: עובדים בחל"ת

מאז אתמול ב-17:00 נרשמו 7,130 דורשי עבודה ● 89.9% מהנרשמים בשירות התעסוקה מתחילת מרץ נמצאים בחל"ת, 6.4% פוטרו ● שיעור האבטלה עומד על 23.3%

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

הראל הרוויחה 760 מיליון שקל ב-2019, אבל "2020 נפתחה בסערה המשפיעה לשלילה על כל תחומי הפעילות בקבוצה"

היקף הנכסים המנוהלים על-ידי החברה הצטמק ברבעון הראשון ב-2020 בכ-11%, לכ-252 מיליארד שקל ● סך הפרמיות ודמי הגמולים שרשמה החברה חצה את הרף של 30 מיליארד שקל

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

מגבלות התנועה מחמירות ומספר סניפי הבנקים שיקבלו קהל יצטמק ל-15%

זאת החל ממחר, ה-1 באפריל, ולעומת הנחיה קודמת שדיברה על מתן שירות פורנטלי לציבור הרחב בכ-25%-30% מסניפי הבנקים