בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק אגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל
מהן הנסיבות המיוחדות בתיק הפירוק של חברת הבנייה "א. דורי בנייה" שהובילו באורח נדיר שישה בנקים - בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק אגוד ובנק מרכנתיל - לחבור כולם יחד ולהציג חזית אחת ואחידה? תכליתה של העמדה המשותפת - לסכל אפשרות למתן החלטה שיפוטית עקרונית שיכולה הייתה לעלות להם באובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
תחילתם של האירועים שהובילו את כל הבנקים להגיש עמדה משותפת, היא בבקשה תמימה ושגרתית למדי שהגישה נציגות הדיירים בבניינים 6-3 של פרויקט "Blue תל-אביב" שבו שימשה דורי כקבלן הראשי. דיירי הפרויקט היוקרתי ביקשו משופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב הדנה בתיק, איריס לושי-עבודי, כי תורה לבנק מזרחי טפחות להאריך את תוקף הערבות הבנקאית על-סך 3.3 מיליון שקל שהוציאה חברת א. דורי לטובת הבטחת התחייבויותיה הכספיות במסגרת הפרויקט. לאחר השלמת הפרויקט התגלו ליקויי בנייה בקנה-מידה נרחב בפרויקט, אך חברת א. דורי טרם הספיקה לבצע את התיקונים בטרם נכנסה להליך חדלות הפירעון.
הנאמנים שמינתה לושי-עבודי לחברת א. דורי, עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס, לא התנגדו להארכת תוקפה של הערבות. אולם באורח מפתיע ובניגוד למה שנהוג בדרך-כלל בתיקי פירוק, הנאמנים - שבעבר ייצגו בנקים במסגרת הליכים אחרים - התנו את הסכמתם בכך ש"עלויות הארכת התוקף יושתו על בנק מזרחי טפחות, מנפיק הערבות". עלויות אלה מוערכות במיליוני שקלים בשנה. לטענת הנאמנים, עמדתם זו שהוצגה גם לפניות נוספות להארכת תוקף ערבות שהגיעו לפתחם, חיונית על-מנת שלא להשית על הקופה המדוללת ממילא של החברה הוצאות הנוגעות לאינטרסים של נושים ספציפיים.
תוצאה אבסורדית
תגובתו הנדהמת של בנק מזרחי טפחות לעמדתם של הנאמנים לא איחרה להגיע. הנאמנים, הסביר הבנק, באים בנעליה של החברה, שכרתה חוזה לקבלת שירותי אשראי עם הבנק. מכאן טוען הבנק כי המסקנה היחידה המתבקשת היא שקופת הפירוק צריכה לשאת בעלויות הארכת הערבות. "הארכת הערבות הבנקאית במקרה זה ומניעת חילוטה מהווה חלק מליבת תפקידם של הנאמנים. אין ספק כי מניעת חילוטה משרת אינטרס מהותי להגנה על נושי החברה, הקטנת מסגרת הנשייה, וממילא מביאה להשאת הדיבידנד שיקבלו הנושים", טען הבנק. "חילוט ערבויות מסיבי בשלב זה לחברה יחסל כל סיכוי לשיקומה ויוביל מיידית לפירוקה", הוסיף.
בשולי עמדתו ציין הבנק כי הותרת הערבויות על כנן, לצד קביעה כי נשיאה בעלות העמלות אינה נחשבת להוצאות הליכי חדלות פירעון - הוצאות אותן מחויבים הנאמנים לשלם מקופת הפירוק על-פי הדין - יובילו ל"תוצאה אבסורדית ובלתי הגיונית בעליל". זאת, שכן המשמעות של כך תהיה שמצד אחד צורכת החברה שבהקפאה שירות בנקאי, ומצד שני לא משולם עבור שירות זה שהתשלום החוזי עליו הוסכם מראש. "בכך למעשה מממן הבנק בעצמו את הליכי ההקפאה לטובת כלל הנושים והחברה - מבלי שיתאפשר לו להשיב עלויות אלו מקופת הנשייה בשום צורה שהיא", טען בנק מזרחי טפחות.
צמצום חובות
נוכח עמדתם של הנאמנים והקרב שהתגלע בינם לבנק מזרחי טפחות, הזדרז גם בנק הפועלים, שהעניק לדורי ערבויות בשווי יותר מכפול (7.6 מיליון שקל) מאלה שהעניק בנק מזרחי טפחות, להבהיר את עמדתו בסוגיה.
"הארכת תוקף הערבויות הבנקאיות מאפשרת את המשך קיום החוזים שבהם קשורה החברה, ובשל כך יש לראות בהוצאות הארכת התוקף כהוצאות הליכי חדלות הפירעון. הדבר מסייע לנאמנים לקיים את החוזים שבהם קשורה החברה", נכתב בעמדת בנק הפועלים.
ככל שלא ישולמו העמלות הכרוכות בהארכת תוקף הערבויות, הוסיף הבנק להסביר, יחולטו סכומי הערבות, באופן שיגדיל את החוב של החברה לבנק ויפגע גם ביתר הנושים. ומכאן, ביקש הפועלים להסיק, "ברור כי האינטרס לצמצם את היקף חובות החברה כלפי הבנק הוא אינטרס משותף גם לכלל הנושים, וחובה על הנאמנים לפעול לאורו".
הבנקים נסוגים
בשלב זה הבינה השופטת לושי-עבודי כי מונחת לפתחה לא פחות מחבית חומר נפץ. מהחלטת ביניים שנתנה שופטת המחוזי בתל-אביב עולה כי היא סבורה כי ההחלטה שהיא עומדת לקבל בסוגיה נוגעת לשאלות עקרוניות. "האם יש במתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כדי לעצור את 'מרוץ הימים' של תוקף הערבות?", ניסחה לושי-עבודי את השאלה העקרונית הראשונה שעומדת לפתחה. "ככל שהמענה לשאלה הראשונה הוא בשלילה, ניתן יהיה לבחון את השאלה על מי חלה חובת התשלום בגין הארכת תוקף הערבות", חידדה השופטת את השאלה השנייה.
מבחינת הבנקים, השאלה החשובה ביותר היא השנייה. זאת, מכיוון שהכרעה בשאלה מי אמור לשאת בעלות העמלות הכרוכות בהארכת תוקף הערבויות שנתנו הבנקים לחברת א. דורי, היא הכרעה בעלת השפעה גם למאות הליכי חדלות פירעון המתנהלים בשנה. מכיוון שכיום מקובל כי החברה שנמצאת בהליכי חדלות פירעון היא זו שנושאת את העלות של עמלות ועלויות נוספות שהיא נדרשת לשלם בגין שירותים בנקאיים, קבלת עמדת הנאמנים יכולה להוביל לאובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה לבנקים.
בימים הקרובים היה אמור להיערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דיון שיעסוק גם בסוגיית העלות הכרוכה בהארכת תוקף הערבויות. אולם, בהודעה משותפת עליה חתומים עורכי הדין של ששת הבנקים שהעניקו ערבויות לדורי - מחזה שלא רואים בכל יום - החליטו הבנקים להימנע מהסיכון שבקבלת הכרעה שאינה לטובתם בשאלות העקרוניות שעל הפרק, והסכימו שלא לגבות את העמלות האמורות מקופת הנאמנים לעת עתה.
החלטתם האמורה, הדגישו באי-כוח הבנקים, נעוצה "בנסיבותיו הייחודיות והספציפיות של התיק דנן, נוכח בקשת הנאמנים ולאור מצב קופת החברה לעת הזו, ומבלי שיהיה בכך כדי להוות תקדים כלשהו לתיקים אחרים".
עוד הדגישו הבנקים כי הסכום שלא ייגבה לעת עתה מחברת א. דורי ייחשב מבחינתם לחוב של החברה כלפי הבנקים, בגינו יוכלו להגיש לנאמנים תביעות חוב בהמשך הדרך.
את בנק הפועלים מייצג עו"ד אמיר פלמר; בנק דיסקונט מיוצג באמצעות עו"ד חנית נוב; עו"ד אורי גאון מייצג את בנק לאומי; עו"ד דורון אריאל מייצג את בנק מזרחי טפחות; בנק אגוד מיוצג באמצעות עו"ד ישראל בכר; ואת בנק מרכנתיל מייצג עו"ד מור נרדיה.
חברת הבנייה שקרסה עם חובות של 1.3 מיליארד שקל ומנהלת מגעים מתקדמים להסדרים במספר פרויקטים
במקביל למאבק שהתגלע בין הנאמנים של חברת א. דורי בנייה לבנקים, ממשיכים הניסיונות למצוא פתרון שיבטיח ביצועם של הפרויקטים להם התחייבה החברה ויביא גם לתשלום מסוים של חובותיה לנושים. נכון להיום עומדות נגד דורי בנייה תביעות חוב בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, במקביל לכ-130 הליכים משפטיים שתלויים ועומדים נגד החברה ונוגעים למעשה לכל הפרויקטים שביצעה החברה בשנים האחרונות.
בדוח עדכון שהגישו לאחרונה הנאמנים, עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס, הם חשפו בפני בית המשפט כי הם מנהלים מגעים "מתקדמים" לגיבוש הסדרים פרטניים מול יזמים של כ-15 פרויקטים שביצעה החברה. זאת, במטרה להפחית באופן משמעותי את סכום החובות העצום שצברה החברה.
"מהותם של ניסיונות הסדר אלה היא הסדרה כוללת של יחסי החברה כלפי היזמים והדיירים בכל אחד מהפרויקטים השונים, באופן שימצה את זכויות וטענות הצדדים באופן סופי וכולל", הסבירו הנאמנים לבית המשפט. עוד ציינו הנאמנים כי הם צופים שלפחות חלק מאותם הסכמים יוגשו לאישורו של בית המשפט במהלך החודש הקרוב.
עוד ציינו הנאמנים בדוח האחרון שהגישו כי מצבה של החברה דורש קיומן של חקירות מקיפות, בין היתר לאור העובדה כי "בעת קריסתה של החברה חשבון הבנק של החברה היה ריק לחלוטין".
לצד זאת הציגו הנאמנים מתווה אפשרי להסדר נושים, וציינו כי הם נמצאים במשא-ומתן מול רוכשים פוטנציאליים לחברה שאמורים לפעול בהתאם למתווה הכללי שהם מגבשים.