פסל השור המפורסם בוול סטריט/ צילום: רויטרס, CARLO ALLEGRI
הכלכלן הבכיר, פרופ' סטיבן רואץ', אומר שהוא מודאג היום יותר מאשר בתחילת משבר נגיף הקורונה. רואץ', אחד המומחים המובילים בעולם לכלכלה האסיאתית, לשעבר יו"ר מורגן סטנלי אסיה וכיום מרצה בכיר בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל, לא מודאג ממקרי ההדבקה מקורונה בתוך סין או מהתפשטות המגפה מחוץ למדינה, אלא מהנתונים הכלכלית שזורמים מהעולם בשבועות האחרונים.
בשבוע שעבר הודיעה יפן כי כלכלת המדינה התכווצה ב-6.3% ברבעון האחרון של 2019, ההתכווצות החדה ביותר מזה שש שנים במדינה. עוד לפני כן גרמניה דיווחה כי התפוקה התעשייתית ירדה ב-3.5% בחודש דצמבר, הירידה הגדולה ביותר מאז ינואר 2009, אם למנות רק שתיים מהחדשות הרעות שקיבלה הכלכלה העולמית עוד לפני שמשקללים את הקורונה.
"בדיעבד אנחנו רואים שהכלכלה העולמית בסוף 2019 הייתה חלשה יותר מאשר חשבנו בזמן אמת. זה משהו שכתבתי עליו כבר בינואר אבל עכשיו ההבנה הזאת מקבלת משנה תוקף", אמר רואץ' בראיון טלפוני בסוף השבוע. "ידענו שהכלכלה העולמית הצטמקה ברבעון הרביעי אבל לא ידענו עד כמה זה חמור. ידענו שהייצור התעשייתי בגרמניה נחלש אבל לא הבנו עד כמה. אני מסתכל גם על נתוני המסחר של יפן לחודש ינואר והם מאוד חלשים. כל זה מעורר הרבה דאגה. זוהי סיטואציה שונה לגמרי כשיש לך משבר בריאותי בזמן שהכלכלות נמצאות בצמיחה כמו שקרה בתקופת הסארס או כשיש לך משבר כשהכלכלות צומחות לאט כמו היום. לגרמניה, ליפן, לסין ולכלכלה העולמית אין במשבר הקורונה את כרית הביטחון שהייתה להם בתקופת הסארס".
הנטייה העולמית לבחון את ההשפעה הכלכלית של הקורונה על פי הניסיון של משבר הסארס מ-2003 מובנת. במידה רבה השווקים הפיננסים פועלים על פי נקודת ההנחה שמדובר בנזק מוגבל שיתקן את עצמו.
לאחר פרסום הידיעות הראשונות על חומרת התפשטות הקורונה בסוף ינואר, מדד ה-S&P 500 אכן רשם ירידות. אך לאחר שסין הודיעה כי תזרים מיליארדים לכלכלה, השוק חזר לראלי עליות שהביאו את המדד לשיא של כל הזמנים ביום רביעי האחרון, מגמה שהתחלפה שוב רק ביומיים האחרונים. רואץ' עצמו היה בסין במהלך ימי הסארס והוא מכיר את הנושא מקרוב. לדבריו, אף שההשוואה בין הקורונה לסארס מועילה, חייבים לקחת בחשבון גם את ההבדלים הגדולים בין אז להיום.
"ההשפעה של הסארס על הכלכלה העולמית הייתה קצרת מועד. הצמיחה הסינית ירדה ב-2% ברבעון אחד ואז זינקה ב-4% בהמשך אותה שנה. לדעתי לא סביר שנראה את התסריט הזה חוזר על עצמו היום", מסביר רואץ'. "ב-2003 הכלכלה הסינית שגשגה וצמחה ב-10%-11%, היום היא חלשה בהרבה עם צמיחה של 6%. לכלכלה הסינית אין את החוסן של אז. סין גם הרבה יותר אגרסיבית היום במאבק לעצור את הנגיף, כולל מדיניות בידוד והגבלות חסרות תקדים על התנועה, שלא היו בתקופת הסארס.
"אני חושב שההשפעות קצרות-הטווח של הקורונה על כלכלת סין יהיו משמעותיות יותר מאשר בסארס ויימשכו שני רבעונים במקום רבעון אחד. בנוסף, העולם היום הרבה יותר תלוי בסין. ב-2003 סין היוותה7.5%-8% מהתוצר הגולמי העולמי, היום זה כבר 20%, ולכן אפשר לומר בוודאות שאם סין מתעטשת העולם כולו מתקרר. סין היא היום שותפת הסחר הגדולה של יפן ולכן המשבר בסין יוסיף להתכווצות בכלכלה היפנית ברבעון הרביעי וקרוב לוודאי יכניס את יפן למיתון חדש. גם בארה"ב הייצור של החברות הרב-לאומיות, שמסתמכות על סין בשרשרת האספקה, ייפגע ויקשה עליהן לספק את הדרישה של לקוחות אמריקאים. כך שיש לנו סביבה שונה מאשר ב-2003".
ובכל זאת אתה עדיין רואה את ההשפעה של הקורונה כקצרת-טווח. משהו שנמשך שני רבעונים, ואז המצב יחזור לקדמותו.
"זה בעייתי לתת אבחנה מדויקת בזמן המשבר. כשאתה בתוך המשבר, הוא נראה תמיד יותר קשה מאשר הוא באמת. אני עושה את זה ארבעים שנה וראיתי הרבה משברים כאלה בארה"ב ובעולם, כמו הסארס, המשבר הפיננסי באסיה והמשבר הפיננסי העולמי. תמיד זה מרגיש נורא. אך אם הרשויות הסיניות יצליחו לעצור את המגפה, אנחנו נסתכל על זה בעתיד כמכשול זמני ולא קבוע.
ההערכה היא שברבעון הרביעי של 2019 הצמיחה בסין תעמוד על 6%, שזה שפל של 27 שנה. ברבעון הראשון זה יירד ל-3%-4% וברבעון השני של השנה יהיה קצת יותר טוב. הממשלה הסינית, ובמיוחד הבנק המרכזי, הזרימו נזילות לשוק והעניקו תנאי הלוואות נוחים לעסקים קטנים ובינוניים. אלו לא פעולות שיעזרו היום, במצב של סגר דרקוני והגבלות תנועה שמונעות מ-280 מיליון עובדים מהגרים לחזור לעבודה במפעלים , אבל הן אמורות לסייע לתהליך ההתאוששות ולהפוך אותו ליותר נמרץ. אני רואה התאוששות במחצית השנייה של2020 אבל זאת לא תהיה התאוששות דומה למה שראינו בתקופת הסארס".
האם הקורונה לא תהווה תמריץ נוסף למפעלים לעזוב את סין, מגמה שכבר התחילה בעקבות מלחמת הסחר?
"הכול אפשרי. היה הרבה פוקוס על סין בגלל מלחמת הסחר עם ארה"ב ולכן המגמה בקרב תאגידים בינלאומיים היא לרצות לגוון את החשיפה של שרשרת האספקה לסין, אבל אי אפשר לשנות את שרשרת האספקה והחשיפה לסין בין לילה. התפרצות הקורונה מעוררת יותר מחשבות עמוקות אצל התאגידים בנוגע לגיוון שרשרת האספקה אבל אני לא חושב שזה יוביל להשפעה ממשית בטווח הקצר".
אתה מבין את ההתנהגות של השווקים בארה"ב שעולים על אף משבר הקורונה?
"אין הגיון בהתנהגות של השווקים. כל עוד הבנקים המרכזיים פותחים את הנזילות, השווקים לא שמים לב לשום איום פוטנציאלי על הפעילות הכלכלית וחושבים רק על הכאן ועכשיו. לאורך זמן האימרה המפורסמת נכונה ואם סין, יפן ואירופה בצרות, ארה"ב לא תוכל להישאר נווה מדבר בסביבה כלכלית חלשה. אם הכלכלה העולמית תהיה חלשה כמו שאני מעריך שהיא תהיה ברבעון הראשון של השנה, יהיה כאן צורך בחשבון נפש עמוק בשווקים".